גליון 2638, 23 במרץ 1988, עמוד 11
האמיר פייצל איבן־חוסיין, המנהיג הערבי בשלהי מילחמת־העולם
הראשונה, שנפגש עם חיים וייצמן, השתמש גם הוא במושג זה,
כאשר רצה להצביע על קירבת הערבים ליהודים.
גליון 1145, 9 בספטמבר 1959, עמוד 2
ם כת: 1ים
איש השנה
הצעתי לאנשי השנה; איש השנה — בו־הרוש;
איש העולם — דה־נול; צעיר — בו
הרב ניסים; מדיניות — שמעוז פרם, על
מסעו האחרון באפריקה והצבעת חבריו למפלגה
באו״ם, בעד צרפת; כנסת — נדול המשמיצים:
בינ׳י; מדע — אבא אבן, נשיא
״יד חיים ווייצמן״ :אמנות — יש דבר כזה
אצלנו?; משפט — השופטת שטרקמן; ספורט
— גם דבר כוה לא היה השנה, לצערי;
ספרות — בר-יוסף.
גליון 759, 15 במאי 1952, עמוד 2
עליו לדעת שאת המונח
״מנש הכסף״ הוציא אל השוק חיים וייצמן ואילו
נתן אלתרמן המשורר נתן לו את האינטרפרטציה
של הנער והנערה העקובים מדם ומזוהמים בבוץ.
גליון 2485, 17 באפריל 1985, עמוד 39
בין הפונים: דויד
בדגוריון, בשם הסוכנות היהודית:
יצחק בן־צבי, בשם הוועד הלאומי; הרבנים
הראשים, רבני המיזרחי ואגודת־ישראל;
ראש עיריית תל־אביב, ישראל
רוקח; חיים וייצמן, נשיא ההסתדרות
הציונית; וגם, כמובן, אשר לויצקי,
פרקליטו של פיינשטיין.
גליון 1012, 6 במרץ 1957, עמוד 24
הסביר סהר בצניעות, כי זהו הכובע של המפקח
הכללי של משטרת ישראל.
חייך ווייצמן לעצמו ואמר :״מה זד״ האצקל, בשביל הכובע הוד, אין בכלל
צורך בראש?
גליון 787, 27 בנובמבר 1952, עמוד 2
אז באו
ההערכות הנהדרות על י*חק שדה. חיים וייצמן
ואמיל שמוראק. לבסוף אמרו שאתם חותרים תחת
כל הערכים.
גליון 1517, 27 בספטמבר 1966, עמוד 26
ליד מיטתה
היה בנה היחיד, בנימין, בלשן החי באירלנד
(בנם השני של תרה
וחיים וייצמן, מיכאל,
פיסיקאי לפי
מקצועו, נפל כקצין-
טייס בריטי במלחמת
העולם השנייה).
* נפטר.
גליון 1741, 13 בינואר 1971, עמוד 3
כדוגמן
שימש קרלטו פונטי בן השנתיים, בנה של סופיה לורן, אחרי
שרצו לקחת את בנה של ג׳קלין קנדי-אונאסיס והתברר שאין לה
בן בגיל המתאים, הצייר והמתווך קיבלו עבור עבודתם 150 אלף
לירות — ואילו קרלטו ואמו קיבלו בתמורה — תמונה במתנה.
העולם הזה 1741
זאב הרצל וחיים וייצמן
עד דויד בן־גוריון וגולדה
מאיר שוכנים כבוד בחצר
ביתו שבאפקה, שם הם משמשים
כתומכים בעצים שבחצר.
גליון 2024, 16 ביוני 1976, עמוד 40
ערב מילחמת־העצמאות נקט יוזמה דרמא-
תית סודית כדי למנוע את המילחמה, הציע
לחיים וייצמן שהערבים יסכימו למדינה ב תנאי
שזו תשתלב במרחב האסיאתי-ערבי,
נענה על־ידי וייצמן שישראל היא מדינה
אירופית ותשמור על ציביונה המערבי׳ .
גליון 2315, 13 בינואר 1982, עמוד 14
איני יודע אם כולם
שמו לב לכר, אבל האדונים תי־אודור
הרצל, דויד בן־גוריון ואפילו
זאב ז׳בוטינסקי וחיים
וייצמן מופיעים על שיטרי הכסף
שלנו בגילוי ראש.
גליון 2275, 8 באפריל 1981, עמוד 58
צ׳רצ׳יל לא רצה להיות נתון ללחצים,
ולכן סוכם שלא יסופר על ישיבותיה ל נשיא
ארצות־הברית, פראנקלין רוזוולט,
ואפילו לא לחיים וייצמן. כאשר וייצמן
ביקר אצל צ׳רצ׳יל, ברחוב דאונינג מס׳
( 10 מעון ראש־הממשלה הבריטי) ,הוא
אמר לו :״לאחר שנכריע את היטלר, יו טל
עלינו להחזיר את היהודים למעמד
הראו ,.להם.
גליון 800, 26 בפברואר 1953, עמוד 2
עו ל ם הזה ) 798 נו צ ר הרו שם כ אי לו חברי אליעז1
בו ת הנשיא חיים וייצמן,
שאת טיבה הוא שומר בסוד. אין הוא היחיד
...א תם מגי שים מקל ט ר דיו ל כל פו תרנ כונ ה של
ו פ רנ קלממע רי בנרם.
גליון 989, 26 בספטמבר 1956, עמוד 4
בן־גודיון היה מחסל אותו מבחינה, פוליטית, כפי שהיטל
את כל יריביו — מחיים וייצמן. וזאב ז׳בוטינסקי ועד
לפנחס לבון ומשר, שרת, לא מפני שעלה עליהם בכש־חגותי
,,אלא מפני שהצעיר מפלונסק היד, התגלמותו של
דור שלם של צעירים מפלונסק.
גליון 1816, 21 ביוני 1972, עמוד 11
מי היה מאמין שאיש זה יהיה ראשו של המוסד,
שאבן־הם ינה שלו הונחה במקום נשגב זה על־ידי ארתור
בלפור וחיים וייצמן!
האם חלמו שניים אלה, כאותו טכס שהונצח
כתצלום היסטורי, שנשיא המוסד יהיה כאהד
הימים שותף לרצח העיר?
גליון 2123, 10 במאי 1978, עמוד 13
הוא סירב להיפגש עם בניטו מוסוליני, בשעה שחיים
וייצמן, למשל, לא התנגד לכך כלל. הוא היה לאומן רומנטי מן המאה שעברה, ליברל
אמיתי, הומאניסט.
גליון 895, 9 בדצמבר 1954, עמוד 18
חצי מיליון דונם קרקעות
ו־ 50 היישובים שהוקמו בכספיו, השאירו
את זכרם לעד, בדיוק כמו שיטת המענק
המיוחדת במינה בה נהג כלפי ההסתדרות
הציונית.
אמר רוטשילד לחיים וייצמן :״אם זקוק
אתה לכסף, בוא אלי אחר הספר הלבן
הראשון (של פספילד ) 1931 ,היה וייצמן
זקוק לכסף, אם כי לא היה יכול לבוא
לרוטשילד — הוא שכב חולה במלונו בפאריס•
הברון בן ה־ 86 לא התעצל, בא
למ טת וייצמן, כשבידו צ׳ק על 40 אלף
לירות שטרלינג .
גליון 2201, 7 בנובמבר 1979, עמוד 17
המעמד
החדש מחזיק בידיו שילטון מוחלט על
המוסדות הפוליטיים, הכלכליים והצבאיים,
וגלגלי השילטון טוחנים ביעילות, אכזרית
לפעמים, כדי לשמר את השילטון בידי
המיעוט הקטן של בעלי זכויות־היתר.
הברית של דויד בן״גוויון וחיים וייצמן, נין מפא״י והציוגים־הכללייס, היתה
ברית פוליטית ששיקפה את מידת ההסכמה הבלבלית והחברתית שאליה הגיעו
המחליטנים של היישוב הוותיק — שבסיסם היה בשיבבה צרה שמנתה כ״100
אלף אנשים.
גליון 2200, 31 באוקטובר 1979, עמוד 24
כשניכנס למישכן ה כנסת
פגש את היועץ המישפ־טי
לממשלה, הפרופסור יצחק
זמיר ,״שלום בג״צי״ .זמיר
חייך ווייצמן המשיך בדרכו.
ליד הכניסה למליאה פגש וייצ־מן
בשר־המישפטים, שמואל
תמיר .
גליון 2273, 25 במרץ 1981, עמוד 57
בשבילי, תוכנית, מצדה בכרמל׳
היא רק משל ציוני, להוכיח מה קורה
כאשר יש לך הטריטוריה שלך. או איך
ניסח את זה ד״ר חיים וייצמן , :תנו
לנו נשק לפחות בארץ־ישראל, כדי שנוכל
להיכחד כשאנחנו נילחמים על נפשנו.׳״
בשבוע הנא: הפרק ה־־ 13״השואה
והגבורה 1942—1943 שבו מתוארת
מפלת הגרמנים באל־עלמיין ובסטאלע־גרד.
גליון 1059, 15 בינואר 1958, עמוד 7
בעוד שהתביעה גייסה את המנגנון
העצום של המדינה כדי להביא עדים ומסמכים מארבע כנפות תבל, פעל הצוות הקטן
של תמיר, בן שלושה־ארבעה אנשים, ימים ולילות רצופים, בביקורים בלתי־סוסקים אצל
שנשלח על־ידי אייכמן כדי להביא לחיים וייצמן אח הצעת הס.ס. לשחרר מיליון יהודים
תמורת 10 אלפים משאיות, נשא בחובו את אחד הסיפורים המזעזעים ביותר של המאה ה־•20
כי בעוד שיכול היה לחזור, למשוך את המשא־ומתן ולהציל רבבות יהודים בימים
האחרונים של השלטון הנאצי, או לפחות להעמיד את העולם היהודי כולו על אמת השואה,
פותה על־ידי אהוד אבריאל לבוא לגבול הסורי, נעצר שם על־ידי סוכנים בריטיים והוחזק
במעצר על־ידי הלורד מויין בחודשים הקריטיים, עת הושמדה יהדות הונגריה.
גליון 1001, 19 בדצמבר 1956, עמוד 8
כשנבחר
נחום גולדמן לנשיא ההסתדרות הציונים׳
חשב על תיאודור הרצל וחיים
וייצמן, שני אנשים שנהגו בתפקיד זה
כמלכי היהודים.
גליון 752, 27 במרץ 1952, עמוד 12
ג רי ד א
מה היה קורה לוא היה מגיע לארץ #י ג
אמריקאי רשמי, ובמקום להקדיש את ביקו רו
הראשון לחיים וייצמן ולדוד בן־גו ריון
היה מקבל לר איון תחילה את מנחם בגין?
גליון 2253, 5 בנובמבר 1980, עמוד 33
שלהם* התנועה הלאומית (״קומייה״).
הוא הוכיו את זאב ז׳בוטינסקי וחיים וייצמן, ומד, הם ייצגו•
הנשיא ורעייחובמוזיאוןהמצר • בלקאהיר
אחר־כך הרחיב את הדיבור על העניין הפלסטיני והביע בצורה הוגנת, בלתי
תוקפנית, את הדיעה המקובלת על העולם הערבי כולו.
גליון 1855, 21 במרץ 1973, עמוד 15
הכהונה הגיעה כימ־עט
באופן אוטומטי לחיים וייצמן, מי שהיה גשיא הנד
דינה־בדרך, והאיש שניצח על מערכותיה המדיניות
במשך דור.