חיפוש: "חיים ויצמן"
נמצאו 461 תוצאות (מציג 376 עד 400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1798 (16 בפברואר 1972), עמוד 19
הרומאן התחיל עם פגישת הא מיר פייצאל עם חיים וייצמן בתום מל־חמת־העולם הראשונה, נמשך בחיזורי אליהו ששון אחרי נורי סעיד העיראקי, הגיע לשיאו עם פגישת גולדה־עבדאללה במלחמת־העצמאות, ונמשך מאז.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 23
אתה יכול דרשום את שמך כספר ההיסטוריה, כמי שהביא את השלום הגדול, ההיסטורי, כין ישראל והעולם הערכי. לא חיים וייצמן, לא דויד כן־ גוריון, לא גולדה מאיר, לא תנו־עת־העבודה עשו זאת.
גליון 2184 (11 ביולי 1979), עמוד 13
אך מחודש מאי 1942 גיבשה בריטניה את עמדתה לגבי מיפעל התחייה היהודי והציונות, וזאת כתוצאה מוועידת בולטימור, אשר בה ניצחו אנשי דויד בן-גוריון, שתמכו בהקמת מדינה יהודית מייד אחרי סיום המילחמה, תוך הישענות על ארצות־הברית, והובסו חיים וייצמן ותומכיו, שצידדו בשיתוף פעולה עם הבריטים.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 29
לנגד עוניו עמדו בוני האימפריה הבריטית, לא אלעזר בן־יאיר ושבתאי צבי. הרצל, מכס נורדאו, חיים וייצמן, קודמיהם במיזרח אירופה והבאים אחריהם ׳בארץ, היו אנשי התבונה הצרופה, נוסח אירופה, או רצו להיות כאלה.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 36
תיאודור הרצל עצמו קבע שאנחנו נהווה, בארץ, חלק מן החומה של המערב נגד הברבריות של אסיה. חיים וייצמן, זאב ז׳בוטינסקי, ודויד בן־גוריון האמינו שמדינת־היהודים, לכשתקום, צריכה להיות חלק מן העולם המערבי — לא רק מבחינה תרבו תית, אלא גם מבחינה פוליטית.
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 32
בשיחתנו סיפר לי כי בשנת , 1947 לפני שעצרת האו״ם החליטה על החלוקה, נפגש עזאם בחשאי עם חיים וייצמן. עזאם לא התנגד להקמת מדינה יהודית.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 65
בפנים היה הרכבת התורכית כיצד מבלים עם צברית וכיצד נוהגים בתל-אביב כאשר חיים וייצמן, הנשיא הראשון, נשאל אם צריך להיות מטורף כדי להיות ציוני, השיב :״זה לא חיוני, אבל זה עוזר!
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 37
כאשר היתד, בריטניה המעצמה מם׳ 1של העולם המערבי, לא עירער כימעט אף ציוני אחד על דבקותם של התנועה הציונית והיישוב העברי במעצמד, זו. שני היריבים הגדולים, חיים וייצמן וולאדימיר ז׳בוטינסקי, היו תמימי־דעים בנקודה מכרעת זו.
גליון 2398 (17 באוגוסט 1983), עמוד 21
הערבים רצו לראות את פניהם של מנהיגי היהודים. הוא הראה.להם את תמונותיהם של חיים וייצמן, זאב ז׳בוטינסקי ודויד בן־גוריון, אך הערבים העוו את פניהם בבוז .
גליון 2607 (19 באוגוסט 1987), עמוד 26
וזה, אגב, בניגוד גמור לפרופסור חיים וייצמן, המוסיף לשמור על תארו בסיפרי הלימוד ובתוכניות הטלוויזיה שלנו כל השנים הארוכות האלה, ואפילו בניגוד לפרופסור אלברט איינשטיין שתארו דבק בו כמו היה עוד שם פרטי.
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 11
ובעיקר: הוא לא תפס כי עתיד המדינה ייקבע על־ידי הכוח הפוליטי שישתלט ביישוב העברי בארץ. כמו חיים וייצמן, הוא ריחף בעולם, בעוד שדויד בד גוריון בא הנה בנעוריו ונשאר כאן.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 5
הוא בישראל( .הכוונה היא, כנראה, לביתה של ורה הפך שרות עצמאי, הכפוף במישרין לראש .וייצמן, אלמנת חיים וייצמן, ברחובות). ו־ הממשלה. אולם כפי שמקובל בבריטניה, הסמלים אשה זו, המתוארת כ״ציונית שהיגרה מרוסיה״ נשארו גם אחרי שהמציאות השתנתה).
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 22
המדובר באקלים אידיאולוגי של תנועה שלמה, שתלמידיה וממשיכי דרכה והגיונו- שנתלה בקאהיר בעיקבות רצח הלורד מוין, בא לרטוש לקבל את בירכתו טרם צאתו ב״שליחות״ הלח״י לקאהיר ,״שליחות״ שממנה לא חזר, כידוע(פורת .)222 גם אין זה מספיק עוד לומר כי יש לראות ולהבין את הדברים על רקע זמנם, על רקע השינאה לבריטים שנראו בעיני ה״מקסימ־ליסטים״ שלנו כאוייבם העיקרי, על רקע ה־שינאה לתנועת העבודה בכלל ול״הבלגה״ בפרט, על רקע ההערצה למנהיגות כוחנית מסוג זה שהפגין מוסוליני, על רקע שינאה פתולוגית לגלות, ל״פזורה״ ,ל״גלותיות״ (בכך מצא עצמו רטוש, באורח אירוני, בצד אחד של המיתרס עם כמה מנהיגים ציוניים מהוללים — ואגב, גם חיים וייצמן נפגש ב־1934 עם מוסוליני שהביע התעניינות בנמל חיפה אין שום נסיבה מקילה בעובדה, הנכונה כשלעצמה, שאותה מציין אורי אבנרי במאמרו הנזכר(אמנם בהקשר שונה לחלוטין) ,כי .בימים ההם, טרם־אושוויץ, היו מושגים כמו אוריאל שלח־יונתן רטוש ,גזע׳ ו,דם׳ מטאפורות שגורות, אולי בהשפעת העולם הרוחני של הימץ האירופי מכל הסוגים׳ קורם כל, לא ״אולי״ ,כי א ם בוודאי!
גליון 2138 (23 באוגוסט 1978), עמוד 48
בשייך אל־קסאם נתגלה קנאי המוכן למסור נפשו (המשך• בעמוד ) 50 * קאריקטורה של פלסטין משנת ,1936 שבה נראה אל־קסאם (למעלה) נותן הש ראה לברית בין נשאשיבי והמופתי, בעת שחיים וייצמן מסתכל בהם בדאגה, העולם הזה 2138 טמפון או־בה, הטמפון הקטן, הנוח והבטוח ביותר בעולם, נותן לך הרגשה חופשית ומשוחררת 365 ימים בשנה.
גליון 637 (1 בינואר 1950), עמוד 3
הנה הרצל, גדול הנביאים בתקופה המודרנית ונורדאו בעל הפתאוס של ישעיהו והניתוח של וולטיר• חיים וייצמן, איש המדע והמדיניות, אשר ידע להעלות בתוכו תרכיז מופלא של יהודי ממזרח־אירופה, מאוייו ותקוותיו בפני העולם הגדול׳ גם זכה לראות בפרי מפעלו וזה שלא זכה״, זאב ז׳בוטינסקי׳ ואותו איש רב־פעלים, אשר העיז והשיג״ — דויד בן־גוריון.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 7
כי בהשודאה לקסטנר היו מנהיגי הסוכנות בארץ, ובראשם חיים וייצמן, דויד בן־גוריון ומשה שרת, חופשיים במעשיהם.
גליון 1029 (3 ביולי 1957), עמוד 13
חגיגות העשור למדינה נפתחו על־ידי האנשים הממונים על כך בצורה המתאימה ביותר לאופי המדינה: יום לאחר שנתמנה כאחראי לחגיגות אלה, יצא מנהל יד חיים ווייצמן מאיר ווייסגאל למסע ממושך באירופה ובארצות־הברית.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 17
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הוזמן על־ידי חיים וייצמן לסייע לו במחקריו המדעיים, לטובת מאמץ המלחמה — תחילה בצרפת, ולאחר מכן בבריטניה ובארצות־הברית.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 11
פעם אחרת נטל גיבתון על עצמו אישית להעביר שידור־חוץ מאולתר מטקס קבורת הנשיא הראשון, חיים וייצמן. הוא הכין לעצמו מראש חומר לרגעים בהם יווצרו חורים בתיאור ההלוויה.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 15
לבסוף, כאשר קם להשיב, ציטט הרצוג אימרה של הנשיא המנוח, חיים וייצמן :״ההבדל היחידי בין מסי־בת־פרידה לאדם חי, לבין הספד לאדם שנפטר הוא — שבמיקרה הראשון יש לפחות אדם אחד המאמין בכל לבו לשבחים הנאמרים בדיון על התרת פעולת תנועות הנוער, במפלגה הליברלית, סיפר ח״כ משח קול, יושב־ראש ועדת החינוך של הכנסת, על בקשה מקורית של שתי בנותיו.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 6
בשנת , 1947 שבועות מעטים לפני החלטת האו״ם על חלוקת ארץ־ישראל, ההצעה המצרית נמסרה לשגריר ישראל, יעקוב צור, על־ידי רובר בארא, עתונאי צרפתי התקיימה בנוכחותו שיחה ב ן חיים וייצמן, אז נשיא ההסתדרות הציונית, ועבד אל־רחמן חשוב, הנחשב למומחה בעניני המרחב.
גליון 738 (20 בדצמבר 1951), עמוד 6
הנשיא במבטא סקוטי מ\ר\ד מצבו של ד״ר חיים וייצמן הלך והשתפר, ארשת הדכאון על־פני מקורבי הנשיא ובאי- ביתו הלכה והתמעטה.
גליון 757 (29 באפריל 1952), עמוד 10
התכנית (המוזכרת בקצרה בספיר הזכרונות של ד״ר חיים וייצמן, מסה ונועש) לא נתקבלה על דעת המלך שהגלה את יועצו הבריטי, ורק ב־1948 כאשר אנשי מחתרת יהודיים החליטו, כביכול, במועצה ^!
גליון 787 (27 בנובמבר 1952), עמוד 6
החיילים המשוחררים בישראל יצטרפו אף ד,ם לחג זה, יבקשו לנצלו כדי לאסוף כסף להקמת בית הבראה בנהריד״ על מגרש שנתרם על ידי חיים וייצמן, ז מן קצר לפני מותו. מיעוטים *ליאספטי׳ המלה הערבית ו1אקפ פירושה לעמוד.
גליון 787 (27 בנובמבר 1952), עמוד 10
ההיסטוריה עצמה קבעה לו את מקומו כיור שו של חיים וייצמן. לא היה זה אלא מעשה של תבונה פשוטה לו היתד, הכנסת נותנת לעם את האפשרות לשים את חתימת• על פסק־דין זה.
