חיפוש: "חיים ויצמן"
נמצאו 461 תוצאות (מציג 326 עד 350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 9
עוד בועידת השולחן־העגול של 1939בלונדון *,ישבו חיים וייצמן, דויד בן־גוריון ומשה שרת יחד עם הארי גודמן ותזמורתו האגודאית ליד שולחן אחד, כנציגים שווי- זכויות של העם היהודי.
גליון 1472 (17 בנובמבר 1965), עמוד 13
הראשונה של הכנסת השישית הועמדה על ה־ שולחן, לפני חכר־הכנסת ישראל קרגמן. דיוקנו המצוייר של חיים וייצמן שלח מבט לגלגני במסובים מסביב לשולחן לישכת יושב־ראש הכנסת בקריה התל־אביבית.
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 6
.״ באזיל לידל הארט, הפרשן הצבאי הדגול, כתב עליו ספר, בו ניתח בפרוטרוט את קרבותיו (על פי הגירסה שסיפק לו לורנס, כמובן) .ברנארד שאו ליגלג עליו בהערצה, המשורר רוברט גרייבס העריץ אותו, הפילד־מרשל תיוול כתר לו כתרים. אפילו חיים וייצמן ״שמר את זיכרו באהבה״. לא פחות קנאים הם יוצרי הגירסה, שאפשר לכנותה בשם ״אנטי־אגדה״ — אותם שכתבו ספרים כדי לעשות מלורנם עפר ואפר, להוכיח כי האגדה כולה, על כל פרטיה, לא היתד, אלא שקר וכזב, פרי דמיונו החולני של מוח מעוות.
גליון 1310 (17 באוקטובר 1962), עמוד 7
פירוש הדבר כי בהעדר הגבלה של זמן הופכת כהונת הנשיא, למעשה, לכהונה לכל החיים, וכי כל נשיא ימות בתפקידו, כמו חיים וייצמן. כמלים אחרות: הנשיא יהיה דומה למדך חוקתי.
גליון 1285 (24 באפריל 1962), עמוד 6
קודמיו ומתחריו הלכו לעולמם בזה אחר זה — חיים ארלוזורוב, ברל כצנלסון, חיים וייצמן. עסקני מפא״י, שהיוד פעם הנהגה קולקטיבית יציבה, נפטרו אף הם (כמו אליעזר קפלן, דויד רמז, יוסף שפרינצק, אליהו גולומב) או איבדו את חשיבותם המדינית (כמו משה שרת, פנחס לבון).
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 19
באותו יום נפטר נשיאה הראשון של המדינה, חיים וייצמן. ואמנם למחרת, ביום שלישי, כאשר נשלחה המכונית שוב לצביעה נפטר הנשיא השני חוסר יציבות מתמיה גילה המיליונר היהודי פר אייזיק וולפסון, שבא לבלות את חג הפסח בישראל.
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 15
וכאשר ביום המחרת צלצל קצין בכיר אל האונייה, נדהם לשמוע מן הצד השני את תצפית • הנשיא הראשון של ישראל, הפרופסור חיים וייצמן המנוח, יגוייס למסע האנטי-כנגוריוני.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 11
האם יכלה ללכת בדרך שנרמזה במגעי חיים וייצמן והאמיר פייצל — במקום ללכת בדרך שהתבטאה בהצהרת בלפור, הצהרה שסימלה את הברית בין הציונות לבין אימפריה זרה?
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 8
נימוק שלישי: המגילה דיברה על ״מלחמת השיחרור בארצנו״ ,אך לא ציינה נגד מי התנהלה מלחמה זו, ומי שלט בארץ לפני כן. נימוק רביעי: המגילה טענה כי חיים וייצמן, השנוא במיוחד על אנשי חרות, היה דובר האומה כולה.
גליון 864 (13 במאי 1954), עמוד 6
הוא הזכיר אותו במלים חמות — מסוג המלים שדוד בן־גוריון עצמו היה רגיל להזכיר בהן את חיים וייצמן, אחרי שזה ירד מן הבמה. השבוע היה ברור לחלוטין כי משה שרת לא התכונן כלל לשרת כממלא־מקום, כשחקן״ משנה המשתתף ככסיל בהצגה אחת או שת־תיים כדי לתת לפרימה־דונה לנוח ולהינפש.
גליון 840 (26 בנובמבר 1953), עמוד 7
מבול של דברים׳ שכל * לפני שמונה שנים, בוועידה ציונית, אחרי שדוזנבלוס נאם בחריפות רותחת נגד חיים וייצמן, שישב על הבמה. עורן• ד״ר הרצל רוזנכלוס ״מה הוא רוצה?
גליון 735 (29 בנובמבר 1951), עמוד 13
שעד, ש־ 21 תותחי צד,״ל רעמו לכבוד השבעת חיים וייצמן לנשיא המדינה בשנייה, הבריקה מטורפת תל־אביבית מברק ארוך מלים לג׳רג׳ חששי מלך אנגליה ול־וויגסטץ צ׳רצ׳יל, ראש ממשלתה תוכן המברק (שעוכב ולא נשלח) :השמצת נשיא המדינה, נאצת ממשלת ישראל.
גליון 761 (28 במאי 1952), עמוד 6
את תואר הכבוד דוקטור לספרות עברית, הועלה בזאת לדרגה שמחזיקים בה מלבדו פרופסור חיים וייצמן, משה שרת, יצחק בן־צבי וגנרל דוויט אייזג־הואר.
גליון 1729 (20 באוקטובר 1970), עמוד 14
כתב־העת היהודי האמריקאי המכובד קו- נזנטרי, הזמין אצל אבן מאמר על נשיאה הראשון של מדינת־ישראל, חיים וייצמן. אבן כתב את המאמר בשפתו המלומדת ושיגרו ליעדו.
גליון 688 (4 בינואר 1951), עמוד 12
![העולם הזה - גליון 688 - 4 בינואר 1951 - עמוד 12 | ץ ו ] ש י 0 צרוד כדורים 1זרם המתנות לנשיא המדינה, הד״ר חיים וויצמן, היה בעיצומו : מאיגוד שוחרי האוניברסיטה העברית בארצות הברית — כל כתבי ג׳ורג׳ וושינגטון׳](https://assets.this-world.xyz/pages/688/t-12.png)
ץ ו ] ש י 0 צרוד כדורים 1זרם המתנות לנשיא המדינה, הד״ר חיים וויצמן, היה בעיצומו : מאיגוד שוחרי האוניברסיטה העברית בארצות הברית — כל כתבי ג׳ורג׳ וושינגטון׳ נשיאן הראשון של ארצות הברית, בעל המטעים שהיה למצביא מלחמר.
גליון 681 (16 בנובמבר 1950), עמוד 12
מי שהיה מזכירו הפרטי של נשיא ישראל, הד״ר חיים וויצמן, כלכלן חניך לונדון ופקיד אפ״ב, העוסק בשעות הפנאי שלו בפסלות, שהתגייס לצבא הבריטי כ־טוראי׳ ׳וסיים שירותו כרב־סרן, הודיע לטרדנים שחקרוהו, קצרות: להד״ם. < מבוססת יותר היתד, הידיעה על הת>§ פטרותו של משה אהרן פייקוכיץ, מנהלן י.
גליון 2263 (14 בינואר 1981), עמוד 3
כאשר הגיע הנשיא הראשון של המדינה, חיים וייצמן לארץ, בפעם הראשונה אחרי היבחרו לתפקידו, באה פמליה של הממשלה החדשה לקבל את פניו בנמל־התעופה לוד.
גליון 2262 (7 בינואר 1981), עמוד 50
בדרכם בחזרה, הפליגו יוצריו של סרט זה לורנה, ושם הם צילמו את הקונגרס הציוני, ואת הוויכוח הראשון שבין חיים וייצמן וזאב ז׳בוטינסקי. בדיקות וחקירות גילו כעבור זמן כי קיימת אפשרות שעותק של הסרט הזה מצוי אצל אספן יוצא־דופן בשם הרמן אכסלבנק.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 27
לפני המדינה נפתחות הזדמנויות שאיש לא העז לחלום עליהן, מאז נפגש חיים וייצמן עם האמיר פייצל, מנהיג המחנה הערבי, אחרי מילחמת־העולם הראשונה.
גליון 1784 (10 בנובמבר 1971), עמוד 18
אלא שיעקב שמשון שפירא יודע שעליו להתגבר עוד על כמה מכשולים בדרכו לתואר הנכסף. נשיאי ישראל להוציא את חיים וייצמן, הנשיא הראשון, לא נבחרו מעולם בזכות כושרם המדיני או הישגיהם.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 6
כמדור ״העם״ נסקרו המניעיג להודאוזו־כאשמה של שליח מפ״ם בצ׳כוסלוכקיה, מרדכי אורן, שנעצר (ראה :״מפלגות״) .מדור ״כמדינה״ המוגדל הוקדש לניתוח המעלות של רשימת המועמדים המכוכדת למישרת נשיא מדינת־ישראל, עם מותו של ד״ר חיים וייצמן. כין המועמדים היו: פרוס׳ אלברט איינשטיין, כרנרד ברוד (יועצם של נשיאי ארצות־הכרית) ,אכא הלל סילבר (מנהיגם של יהודי ארצות־הכרית) ,יצחק גרינכאום (שר־הפנים הראשון של ישראל ובעכר ממנהיגי יהדות פולין) ,דויד כן־גוריון (ראה: שער) ואחרים.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 6
מערכת (העולם היזה )2097 לזכרו של נשיאה הראשון של מדינת־ישראל, הפרופסור חיים וייצמן. אמנם יש במאמר ובמוב- אותיו ביקורת על דרכו המדעית ומח שבתו של ויייצמן — ואינני מסכים עם רוחה ותוכנהיי״של ביקורת זו — אך עצם ההתייחסות לתאריך היא כשל עצמה חיובית, מח נכת ומעוררת כבוד.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 25
״ במוקדה היה אותו הציר דווקא הד״ר חיים וייצמן, שהיה אז ראש סייעה שנקראה ״הדמוקרטית״ .דבוטינסקי רצה להצטרף לסיעה זו, וכשנכנס לחדר שאל אם הוא מפריע.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 55
כתכת־תחקיר של צוות תחקיראי־השכועון, בכותרת ״המעבדה ליד הארמון״ מיקרה את ״מבון וייצמן למדע, השוכן ליד ארמון נשיא המדינה״ ד״ר חיים וייצמן. כנוף הכתבה כ״העולם הזה״ נראה תצלומו של נשיא המדינה הנוכחי, פתפ׳ אפרים קציר (אז ד״ר אפרים קצ׳לסקי) במעבדתו.
גליון 2439 (30 במאי 1984), עמוד 48
בספר מצטייר רוזוולט כמתרגם של ערכי״היסוד האמריקאים, כמחלץ אומתו מקשייה הכלכליים, ולעיתים כאיש של היגיון פשוט, ואפילו שובבי משהו, שהצליח להטות את דעת־הקהל האמריקאית מפאסיביות לגבי הנעשה באירופה עד לכדי מעורבות מוחלטת במילחמת־העולם השניה. שירטוט דיוקנו של חיים וייצמן מוגזם לא במעט, והוא נושא את חותם ההשפעה הישיר של 4 הוגה ברלין חוכמה יהודית בתרגום כנעני גרוע וייצמן על ציוניותו של ברלין, ואמונתו בחלקו שליהאינטלקטואל היהודי בהקמתה של המדינה היהודית, אמונה שאולי עמדה בפירקי־הראשית, וכיום לא נותר ממנה דבר.
