נמצאו 749 תוצאות עבור "חיים בר לב"

נוסף לכל אלה הוא גידל, טיפח וחינך אנשים כמו יצחק רבין, חיים בר־לב, דויד אלעזר, מרדכי הוד, ישעיהו גביש, מוטה גור, ועוד מספר אריות, שקשה לתאר את קיומו של צה״ל, אם לא את קיומה של המדינה, בלעדיהם.

מול עובדות אלה, נאלצו גם אנשי הימין לרסן את עצמם, ולהכיר שיש צדק רב בעמדת העובדים. גם השר, חיים בר־לב, לא הכחיש זאת. נוצר מצב שהפך כבר לרגיל בכנסת: אנחנו מסבירים את המצב העובדתי.

״ ף י 8אחד ערך הרמטכ״ל, רב־אלוף חיים בר־לב, ביקור באותה יחידה קרבית מובחרת.

צבי גרשוני באיחוד הק בוצות והקיבוצים, אברהם זילברברג ואהרון אוזן ׳במושבים, יוסי שריד בין הצעירים והאינטלקטואלים. .גם אישים שאין מאחריהם גייסות, כמו חיים בר־לב, יילכו עם ספיר במיפלגה בכל מיבחן.

פעולות מוחצות, אנטי־ישורוניות, כגון : • הטלת מס־רכש חד־פעמי כדיעכד על אילו הודיע חיים בר-לב שהוא מפסיק לה-שתמש במטוסי כל סרסורי־הנשק, כסכום מלוא הכנסותיהם מ• חיל־האוויר כבמוניות פרטיות, היה זה מתקבל בברכה.

בניגוד ולגישה הריאקציונרית של ליבנה, ביטא ן *,את המבוכה והמצוקה הנפשית של בעלי ^המצפון, שאיכפת היה להם במאורעות ,עשנות ד ,30-,שמעון אבידן, שניסה להצ־ ^דיק את הגישה העויינת של התנועה הקיבוצית לחבריה שרצו להתנדב למלחמת ספרד, במצב הקשה ששרר אותה שעה בקיבוצים. ׳ הרמטכ״ל רב־אלוף חיים בר־לב ואלוף ישראל טל, אמדו באורח פרטי לשייקה בן־פורת, לדבריו, כי היתר, זו תוכנית ה־ 2 ,ישעה השלישית הטובה ביותר שהוצגה י!

רו8׳ קציר במועדון העתונות :״הפער המדעי בינינו __יבין הערבים כליית גדרי מזזוד, כותרת במעריב מיום 19 באוקטובר . 1975 הממשלה עסקים כרגיל אין 3ודך כשרים שהממשלה בדי 1.1—.. 1 1 תמשיך לתפקד כאשר החליטה הממשלה לפחת את שער הלירה, להטיל מיסים חדשים, ולהעלות את מחיר שורה שלימה של מיצרכים, שהה שר המיסחר והתעשייה חיים בר־לב בארצות־הברית. הוא לא מצא לנכון להפסיק את ביקורו, לחזור לארץ כדי לי טול חלק בדיונים הכלכליים ולהשתלט על האנרכיה הזמנית שהשתררה בתחומים עליהם ממונה מישרדו.

בימי כהונתו של משה דיין כשר־הבי־טחון מונו שני רמטכ״לים לצה״ל: ר ב־אלוף חיים בר־לב ורב־אלוף דוי ד אלעזר. שניהם לא היו מועמדיו של משה דיין לתפקיד.

כעבור שבועיים פירסם מעריב, כיצד נאלץ רבין להפסיק את המגעים עם שרון, בלחץ איומיה של גולדה מאיר, שאיימה בארוחת־ערב בביתו של חיים בר־לב ,״להפגין מול מישרד ראש־הממשלה, אם יוחזר אריק שרון לצה״ל.״ זוהי הוכחה ברורה למיקרה שבו אי- הדיוק בפרטים לא פגע במהימנות מידע חשוב, שלדעתנו היה חייב להימסר לקוראים.

הוויכוח הזה בין רב־אלוף (מיל ).חיים בר-לב ואלוף (מיל ).אריאל שרון, היה ומינו יותר ויכוח פוליטי מאשר צבאי.

פטרו כעצמך התמונה שבה רץ ה״ב יגאל הוהביץ, יושב ראש ועדת-ד,פלפלה של הכנסת, אחר בועז אפלבאום, עתרו של שר־המיס־חר־והתעשייה חיים בר־לב במיסדרונות הכנסת, היותה במשך שנים אחדות לבדיחה קבועה בכנסת.

עם סיום שירותו הסדיר, כמה חודשים לפני יום־הכיפורים, תיאר שרון את ההתפתחות :״לפני ארבע שנים (כבר) הייתיבעיצומו של קונפליקט עם חיים בר־לב. בעבר היינו. ידידים ...אבל הקונפליקט התחיל על נושא ענייני, נושא שיטת ההגנה (הערה שלי :״קו בר־לב״ ,ששרון פסל בתכלית) ועבר לפסים אישיים, והרחיק לכת עד־כדי־כך, שהוחלט לשחרר אותי מהצבא, תוך ניצול העובדה שלא שמתי לב לזה שלא הייתי חתום על הארכת תקופת השירות 0( ״.במיקרה זה הגיב שרון, שהיה בקי באישים ובמנופים, בתרגיל־נגד משלו.

אחרי ויכוח מר, ושיחות טלפוניות אח דות, הסכימה המישטרה כי שר־המיסחר־והתעשייה, חיים בר־לב, יקבל דיווח על המיקרה. אפלבוים דיווח על השיחה מייד לשר, וקיבל את אישורו למסירת הנתונים ל־מישטרה.

אין דוקטרינה צבאית ״אובייק טיבית״. כאשר התמנה חיים בר-לב כרמטכ״ל, נבחרה האיסטראטגיה של קו בר־לב.

לא דדו, שהיד. מושרש בערכי הפלימ״ח. לא חיים בר־לב, שטיפח לעצמו תדמית של יוצר דוקטרינה פוליטית־צבאי׳ת.

(ביטלתי אותה אחרי שהרמטכ״ל דאז, רב־אלוף חיים בר־לב, הזמין אותי ללישכתו ושיכנע אותו כי לא האלוף זאבי, אלא קצין אחר, שנפל בינתיים בקרב, היה אחראי לאותה תקרית ).לאחר מכן, כאשר התמנה האלוף זאבי כיועצו של ראש״הממשלח ללוחמה בטירור, פניתי אליו כמה פעמים בעניינים שנגעו לתושבי השטחים המוחזקים, וביקשתי את התערבותו למניעת רדיפתם.

חלק אחר אינו סומך, ככל הנראה, על ההבטחות של פרס. חיים בר־לב, המועמד לתפקיד שר־הביטחון, צעק באיטיות :״אותי לא יסדרו עוד פעם.

היא עיינה שוב באנציקלופדיה למוסיקה, וקבעה באורח סמכותי שהמלחין הצ׳כי, פרידריך סמטנה, השתמש באותו לחן עצמו לאחת מיצירותיו, המולדבה. חיים בר־לב ביקש לדעת אם קיים חוק כזה במדינות נאורות כלשהן.

זוהי עבודת־הרקולס. אבל כבודו של חיים בר־לב בעיני הבריות — ובעיני עצמו! — יהיה תלוי בנכונותו לבער את הרעה

כאשר מינתה הממשלה בשעתו את הרמטכ״ל חיים בר־לב, היא בחרה — מבלי להיות מודעת לכך — באיסטראטגיה של התגוננות והתבצרות, שמצאה את ביטויה בקו בר־לב.

אמר מה שאמר, לא ינקב בשמות, וכעצה כללית יעץ שלא נאמר שום דבר שממנו ניתן ללמוד כאילו אנו מטילים דופי בטוהר הנשק של צה״ל. ואז קם חיים בר־לב, וסייע לו יצחק רבין ואמר לו: אימרי, אל תגיד דבר כזה, כי איש, כולל מי שהתנגד למיבצע, לא הטיל דופי בצה״ל.

מס׳ 1ו*.2 הרמסכ״ל מס׳ ( 4קפצנו על מקלף) היה פשה דיין — מילחמת־סיני .1956 ,אחר־כך (נקפח על לסקוב וצור, מם׳ 5ו־ )6בא יצחק רבין, סס׳ ,7הרמטכ״ל של ששת- הימים. מם ,8 ,חיים בר־לב, ניצח על מילחמת־ההתשה וזכה שקו בר-לב ייקרא על-שמו.

פעולת־ההתנגדדת הבולטת היחידה הייתה דווקא ישל שני אנשי רק״ח, מאיר וילנר ותופיק זיאד, שעוררו מהומה בכנסת והוצאו בכוח על־ידי מנחם סבידור. דובר המערך, חיים בר־לב, אמנם גינה את הפעולה, אך בהצבעה שוב הצביעו אנשי המערך יחד עם אנשי הליכוד, כפי שעשו מאז היום הראשון של המילחמה.

אחרי כמה מזכ״לים לא כל־כך ספורטיביים כמו גולדה מאיר ולובה אליאב, היה המזכ״ל הלפני־אחרון חיים בר־לב, הפרש הידוע, ועתה המזכ״ל הוא עוזי ברעם, חובב הכדורגל המושבע.