חיפוש: "חוק איסור לשון הרע" | "חוק לשון הרע"
נמצאו 395 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1280 (21 במרץ 1962), עמוד 7
• קריאות־אזעקה עומדות להגיע לירושלים מכל שגרירוייות ישראל כעולם המערבי, בקשר עם ״חוק לשון הרע״ .העתונות העולמית, שהזדעזעה מן החוק, עומדת להגביר את מערכתה נגדו בגל של מאסרים ראשיים ותגובות אחרות.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 5
וזה בדיוק מה שקרה. על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק לשון־הרע. ^ ש אומרים: זהו חוק דראקוני.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 8
שגת ולאש־ ושד נוסוס האמת-סגירת עחוגים נסיסושו חוק שלטון ך מראית־עין, חוק לשון הרע הוא חוק תמים למדי. בקריאה שיטחית, כמעט ואין ׳ /הבדל בינו לבין חוקים קודמים, כגון הסעיפים של ״הוצאת שם רע״ בפקודת החוק הפלילי משנת ,1936 והסעיפים על הוצאת שם רע בפקודת הנזיקים האזרחיים, משנת .1944 כל הסעיפים האלה שאובים מן החוק האנגלי, הנמצא בתוקפו בבריטניה גם עתה.
גליון 1279 (14 במרץ 1962), עמוד 11
• קיימת סכנה שכמה מפלגות ייכנעו למפא״י בעניין ״חוק לשון הרע״ .בקרב כמה מן הסיעות בכנסת נשמעים קולות, הדורשים שלא להסתכן במלחמה בחוק כשלעצמו, אלא להסתפק בשינוי כמה מסעיפיו בלבד.
גליון 1544 (5 באפריל 1967), עמוד 13
כשנקרא לנמקה, אמר: בעוד שבסעיף הקודם אמנם היה שיפור כלשהו לעומת החוק הדראקוני הקייס — ובזה אני מסכים לדבריו של חבר־הכנסת בגין, שציין זאת — הרי בסעיף זה יש הרעה ניכרת, אפילו לעומת הצעת־התיקון, התיקון־לרעה, של שר־המשפטים. בעניין זה, כמו לגבי חוק לשון הרע, הרוב בוועדת החוקה־חוק־ומשפט הוא עוד פחות ליברלי מאשר שר־המשפטים.
גליון 1548 (3 במאי 1967), עמוד 7
מי אם לא נערי־חצרו של בן־גוריון, שהחזיקו את קול ישראל במשך תריסר שנים ככלבלב על שרשרת, שיזמו את חוק־לשון־ הרע (בניסוחו המקורי, אשר לעומתו דומה החוליר״ע הנוכחית להצטננות קלה!)
גליון 1509 (3 באוגוסט 1966), עמוד 11
דרך אחת היא איפור פירסומים. למשל: חוק־לשון־הרע, שבו יוכנסו עתה שינויים קלי־ערך: התקנה המטילה 15 שנות מאסר על פירסום המזכיר את קיום ועדת־השרים לענייני־בטחון.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 27
יתכן, אומנם, שמישהו יצביע עליך בבית־קפה ויאמר בקול רם ״הנה החמור שהגיש תביעה נגד אדם שקרא לו חמור,״ אבל במיקרה זה אתה יכול להגיש תביעת- דיבה (על פי חוק־לשון־הרע) גם נגדו. מה זה פה י הפקרות?
גליון 2287 (1 ביולי 1981), עמוד 35
הנושא המרכזי היה ״לכנסת או לבית־הסוהר״ ,תוך תגובה על חוק־לשון־הרע שנחקק אז נגד העולם הזה. התדמית היתה זו של השבועון עתיר־ד,מאבקים נגד השחיתות והכפייה הדתית, למען זכויזת־האזרח והשלום.
גליון 2234 (23 ביוני 1980), עמוד 38
בסוף שנות שילטונו של ב ך גוריון, התגבשה בחדרי־חדרים מזימה תחיקתית. היא לבשה את השם הפופולרי ״חוק לשון־הרע״, ונועדה לסתום אחת ולתמיד את הפה לעיתונות, ובראשה ״השבו עון המסדים״ ,שהתקפותיה הרגיזו את בן־גוריון ואנשי־חצרו במידה גוברת והולכת.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 28
מכאן הרעיון להוציאה בדרך של התחכמות פחדנית• אן בלון מוסיף ומזהיר: ״העלאת אחוז־החסימה יכולה להשיג תוצאה הפוכה( ...היא) תתן בידי (אבנרי) סיסמת-בחירות לא פחות מוצלחת מאשר חוק לשון הרע, שהביא אותו לראשונה אל ספסלי הכנסת.
גליון 2047 (26 בנובמבר 1976), עמוד 19
קיבלנו על עצמנו סיכון גדול מאד. חשפנו את עצמנו למהלומות חוק־לשון־הרע, חוק דרא־קוני מאין־כמוהו, במיקרה שלא יעלה בידינו להוכיח את גילויינו.
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 2
השבוע שבו הדהמנו את הארץ בפירסום דבר מעצרו של ד״ר ישראל בר. השבוע שבו נחקק חוק־לשון־הרע, שגירסתו המקורית נועדה בגלוי לחסל את העולם הזה.
גליון 2136 (9 באוגוסט 1978), עמוד 18
הדוגמנית שולי הנני הגישה תביעת נזיקין על שן 150,000 לירות נגד ״העולם הזה״ ,על־פי חוק לשון הרע. תביעתה של שולי התבססה על כתבה שהופיעה בגיליון ״העולם הזה 2131 תחת הכותרת ״חבורת הכרם פושטת שוב״ ,חשף כתב העיתון, יגאל לביב, סידרת פגישות ברחבי העולם בין חבורת הכרם, ששותפים בה בין השאר טוביה אושרי, רחמים אחרוני וצבי פאר, עם קבוצת נוכלים בין־לאומית.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 35
רק אחרי שאלוף (מיל ).רחבעם זאבי הגיש נגד אולמרט את תביעת הנזיקין האזרחית לפי חוק לשון־הרע, בו תבע מאולמרט פיצויים בסך שני מיליון ל״י, חזר אולמרט להסתמך על התצהיר שמסר לו פפה.
גליון 2149 (9 בנובמבר 1978), עמוד 7
גורל דומה היה להצעת־חוק אחרת של חיים כהן — הטיוטה הראשונה של חוק- לשון־הרע, שנגנזה בעיקבות מאבקו הח ריף של העולם הזה.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 49
בין השאר העביר השר בכנסת חוק המחמיר עוד יותר את חוק־לשון־הרע, הגיש מישפט פלילי נגד העולם הזה על פירסום מיכתב למערכת של איש־מילואים המסרב לשרת בשטחים הכבושים.
גליון 2534 (26 במרץ 1986), עמוד 9
ההגנה היחידה שיכולה להיות לעיתון, על־פי חוק-לשון־הרע, אומרים המומחים מטעמו, היא, :אמת דיברתי!
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 11
אם כלי־תיקשורת כלשהו יחזור על הסילוף הזדוני, לא תהיה לי ברירה אלא לתבעו לדין על פי החוק לאיסור לשון־הרע. על החתום: שר־התיקשורת, יו״ ר תנועת־שינוי.
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 10
דרורה אמיר* ירושלים ₪צה״ד ובכי ות מעורב משפחות אין לשום בית־משפט בישראל זכות לשפוט בן או בת ממשפחה מעורבת שאינם רוצים לשרת בצה״ל וזאת מפני: .1כאשר שלמה זלמן שרגאי, איש המימי סד, כתב שבני משפחות מעורבות מרגלים הם (לעצטע נייעס) ושיש להחרים את בני המשפחות המעורבות, לא נמצא איש בישראל׳ לא רמטכ״ל לא שר, לא עסקן שעמד להגן על בני המשפחות המעורבות. .2היועץ המשפטי לממשלה לא מצא לנכון להעמיד את שלמה זלמן שרגאי לדין פלילי לפי החוק לשון הרע. .3איש לא העמיד לדין יהודי כשר לדת כמו תלמיד־ישיבה על שאינו רוצה לשרת בצה״ל• . .4בני משפחות מעורבות בישראל נרדפים אם אינם מוכנים להתגייר. .5בנות דתיות לא משרתות בצה״ל ובשום מקום אחר. .6כשנפל חלל בן למשפחה מעורבת, אין לו מקום בבית־ד,קברות אלא מחוץ לס.:.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 5
זה מתנגד לכל כללי האירגון היעיל והשימוש הסביר בכוח־אדם. על כן באה הצעת חוק לשון הרע, שנועדה להביא לסגירת כמה יומונים ושבועונים מיותרים.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 27
.״ • ח״ב מפ״ם יעקב ריפטין, על המשורר אורי צבי גרינברג :״מצויים בארץ לא מעטים המשתחווים בפני אלילי הבטחון הצרוף מפני שלא החזיקו מימיהם רובה ביד.״ 9הנ ״ ל, על הצעת חוק לשון הרע :״מי שנותן להפקיר את העולם הזה, אינו בטוח בעולם הבא של עצמו.״ 9העתונאי שמואל הבהן על נצחון קנדי בעקבות משבר קובה: ״הולך לו קלפי משוגע!
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 5
בוזיכוח ראת הגשמת חלומו: להיות שר־ •ועמיתיו, המתנגדים לטלביזיה. הנה יש על חוק לשון הרע לא ניתנה זכות־הוויכוח ^ בהכרח היחסים בין בוחר לניבחר, בין לביצור האדיאלי המכשיר את להקים ידו לאל לחבר המערכת אשר לדברי הדוברים הרשהתעמולה (״שר ההסברה״) באחת ציבור לצמרת.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 9
לפני שנה ניסתה הממשלה לחוקק את חוק לשון־הרע, שנועד לחסל את חופש־העתונות בשטחים רבים ולמנוע ביקורת ציבורית כלשהי על הממשלה ופקידיה.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 12
גדעון האומר הוכיח את קירבתו לבן־גוריון לא רק במשפט אייכמן, אלא גם בפרשות יחזקאל סהר, חי חסידוף ואריה שפאק, ובחלקו בניסוח חוק לשון־הרע. מגוחך להאמין כי הממשלה תמנה אי־פעם לתפקיד זה אדם השייך למחנה יריב, או אף אדם ניטראלי.
