נמצאו 395 תוצאות עבור "חוק איסור לשון הרע" | "חוק לשון הרע"

הרפתקות צבאיות כמו מיבצע־סיני, חו קים כמו הצעת חוק לשון הרע, מעשים מחפירים כמו גירוש סובלן, עלולים לבזבז אוצר זה במהירות רבה מאד — מבלי• ליצור במקומו שום נכס אחר.

מאז התדרדרה ממשלה זו עד כדי הנחת חוק נאצי׳ כמו חוק לשון הרע על שולחן הכנסת. החוק הוגש בשם כל הממשלה, ואתה אחראי לו לא פחות מאשר דוב יוסף או שמעון פרס.

אני רק מכקש מן הקורא לזפור פי אני מם* רכ כהחלט לקכל אחריות לאמיתות מיסמד זה. אם יתכעו אותי לדין לפי חוק לשון־הרע, אני אכחיש. כהחלט אכחיש. ספיר: אה, טוב שבאת, משה.

.״ לאחר פירסום הכתבה הגיש שותפו של סימון, מאיר מייבר, תביעה לפי חוק לשון־ הרע נגד העולם הזח. מייבר עצמו עזב יחד עם סימון את הארץ, נמצא בפורטוגל.

הוא נמנה בין ראשי הלוחמים נגד חקיקת חוק לשון־הרע והיה הראשון שהבחין בסכנה הטמונה בהצעת חוק־יסוד־הממשלה, בסעיף בדבר שמירת הסודיות.

כאשר הביא שר־המישפטים דוב יוסף את חוק־לשון־הרע המקורי, ש היה גם הוא חוק־תועבה אנטי־עיתונאי, תקפנו אותו ואת מזימתו באותה חריפות — אף שלא היה לנו שום עניין אישי עימו.

שלפתי את תקנות־הכנסת, ומצאתי בו סעיף נשכח: שאסור להביא עניין ממשלתי לדיון ביום הרביעי, אלא אחרי שהסתיים הטיפול בכל הצעות־החוק וההצעות־לסדר־היום של חברי־הכנסת, אשר שמואל תמיר ככנסת וזפאשיסטים הם בעד הפרטיות המוחץ שהוא קיווה לו, היה עליו למנוע את יצירתה של חזית כזאת, ולהעמיד פנים כאילו מכוון החוק נגד העולם הזה בילבד( .זהו אותו הטכסים שבו נקטו לפני 15 שנים בעלי חוק־לשון־הרע, שקראנו לו, לפי ראשי־התיבות שלו, בשם חוליר״ע.

ועוד משהו: לא הבנתי איך זה יתכן שעיתון מכובד כמו הארץ יאפשר בכלל פידסומה של רשימה רצופה דברי־בלע וגידופים בלתי־מבוססים, שכל אחד מהם יכול לשמש עילה לתביעת־דיבה על פי חוק-לשון־הרע (ואם אינני טועה, הארץ רגיש מאד לאחרונה בתחום זה) ,עד שלא התברר לי כי הברונובסקי הזה ניצל את העדרו של עורך־העיתון גידעון סאמט כדי להכניס למדורו את מחראתו הנפשית.

איש כמו משה אונא, שהיה כל חייו משרת נאמן של השילטון, גם בעניינים הבזויים ביותר (למשל : חוק לשון הרע, הזכור לדיראון) ,פשוט אינו יכול להעלות על דעתו להצביע באצבע חשופה על מישהו מבעלי השררה ולומר: יש לך חלק בשפיכת הדם הזה.

די לזכור מה שאירע בשנת ,1965 כאשר חוק לשון־הרע המפורסם, שנחקק במיוחד נגד עורכי העולם הזה, הועבר בכנסת למרות הסערה הציבורית שעורר וגלי ההתקוממות נגדו.

.״ הערתו זו של השופט היתד, אחת מני רבות שסייעו להפיג את המתח ש-שרר באולם שבו התנהלו, כמו במירוץ ארבעה מישפטים -שעניינם חוק־לשון־הרע. ד,מיש־פט הראשון היה קובלנה שהגיש שמואל תמיר נגד אורי אבנרי ; השני, קובלנה שהגישה מיפלגת העבודה נגד הפרופסור אמנון רובינשטיין, מיספר שניים ברשימת ד״יש אחרי יגאל ידין!

היה זה בשנת ,1965 כאשר עיתונאי ישראל השביתו את העיתונים ליום אחד, לא בענייני־שכר, אלא בעניין עקרוני: כמחאה על הכוונה לחוקק את חוק לשון־הרע. ייאל־עד״ תו שבת מהאחד ביולי ת 1ג 1 4ןיך פוצץ ה סו דשד רבין גילוייה של חברת הנהלת הסוכנות היהודית, שרלוט ג׳יקובסון, בדבר התארגנות מנהיגי יהדות ארצות־הברית, בראשותו של פילים קלוצניק, כדי לתמוך בנשיא פורד וללחוץ על ישראל לוויתורים ונסיגה, הביכו את ראש־הממשלה יצחק רבץ.

אם הסתנן למערכת כלשהי עיתונאי שהוא איש־זדון, שקרן ומשמיץ־סתם, יהיה העיתון עצמו מעוניין לסלקו חיש מהר. שנית, חוק־לשון־הרע הקיים הוא כה חמור, עד כי אינו מופנה רק נגד שקרנים כאלה, אלא גם נגד דוברי־אמת.

בבית- המישפט תלויה ועומדת נגדו תביעה לפי חוק-לשון־הרע לתשלום פיצויים בסך שני מיליון ל״י, שהגיש נגדו האלוף זאבי.

אחר שלמיפלגות הדתיות נודע על קבלת הפנים פנו למקבל הפנים הרישמי מטעם העירייה שנענה להסברתם, ציווה להכין את הארוחה במסעדה כשרה, להביאה משם למלון שמטבחו טרף. * ב־ 1965 הביא חוק־לשון־הרע לבחירת עורך ״העולם הזה״ ,אורי אבנרי, לכנסת.

׳אחת הסיסמות של מערנת-הבהירות שלי הייתה ״חסינות ל׳דוברי־אמת״ .פר׳זת-׳התעמולה של הרשימה אמרה ״לכנסת ;או לבית- הסוהר״ .ואמרתי בי בחירתי לכנסת תסכל את. מגמת חוק לשון הרע לחסל את העיתונות החופשית והלוחמת.

פ ס קו ל הדיפה מישפט־הדיבה שהתנהל בחודשים האחרונים בין עורך מבט שני, שי מעץ טפלו־* ,ובין העיתונאי עקיבא אלדד ומערכת הארץ, במיסגרת של תביעה של טסלר על פי חוק־לשון־הרע, נדחה לכמה חודשים על־ידי בית־המישפט המחוזי בירושלים.

פינחס צד־קר סו, אחד משחקני המחזה המשיח, המוצג בבימרתף, לא יכול היה להופיע בהצגה״ ואת מקומו תפס מונדי, שזכה בתשואות חמות בתום ההצגה. 81 כשנדרש יושב־ראש ה איגוד הארצי של עיתונאי ישראל, לוי־יצחק הירושל מי, להתייחס לניסיון הממשלה להצר את רגלי העיתונות, הוא הזכיר את שביתת־המחאה שערכו עיתונאי ישראל נגד ממשלתו של לוי אשכול, באמצע שנות ה־ ,60 כאשר נחקק חוק לשון הרע .״אתם צריכים לעלות על קברו של אשכול,״ אמר לידידיו העיתונאים ,״ולבקש ממנו סליחה, מחילה וכפרה, על־כך שערכנו אז שביתה בעניין חופש־ד,ביטוי.

יפנה קורפו לערכאות ויתבע את רשות־השידור לפי חוק לשון הרע. אנשים בהנהלת־הרשות ערכו בדיקה יסודית, והתברר שהידיעה הסתמכה על דבריו של יו״ר איגוד נהגי ישראל, שטען כי יש בידיו העתק מיכתב לשר קורפו, מלפני חורש וחצי, ובו ביקש להיפגש איתו.

הוא היה מלא שקרים כרימון (על כמה: מהם אני יכול להעיד אישית, מתוך היכרותי בת 20 השנה עם האיש) .מכיוון שרק בישראל יכול אדם מת לתבוע דין על פי החוק לאיסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות (הגויים לא המציאו המצאה פנטסטית כזאת) אי-אפשר היה להגיש מישפט נגד המחבר, חוץ מאשר לגבי פרטים שנגעו לאנשים חיים.

לרשות כל האזרחים עומדים החוקים הקיימים — וביניהם החוק לאיסור לשון־הרע, שהוא הדראסטי ביותר הקיים בעולם הדמוקרטי כולו.

.הם לא שכחו גם לשחרר מראש את הרשות שלהם מאימת החוק לאיסור לשון הרע, אשר חל על כל העיתונים(סעיף .)117 ך צד ההשתלטות על מכשיר־התעמולה העיקרי במדינה, ) באיצטלה של ״חברה פרטית לשידורי־חדשות״ (סעיף ,)69 באה התקפת־המחץ על עצם קיומה של עיתונות חופשית במדינה.

לעו מ ת כמה מ מנ היגי התנועה, וברא שם ראובן יפה מנהלל, אשר הודיעו על הצטרפותם לגזז״ל, יתייצב פלג אחר, וברא שו אברהם נגב מבאר־טוביה, לצד מפ״ם, שאף היא התנגדה לחוק המו שבים. • המערכה נגד חוק לשון הרע תתחדש. הפעם קיימים סיכויים סבירים, כי ההצעה תיגנז בוועדת חו ק חו ק ה ומ שפט, ולא תועלה להצבעת בכנסת הזאת.

של טדי יכלל, אליבא דטבת, ברשימת הפלאים של הדור: הפרחת השממה, הקיבוצים, מפעל המים הארצי, ואולי חוק לשון הרע — שגם הוא פינומן ישראלי, ואחד מפלאי המשפט העולמי העתיד לשמש מוקד תיירות עצום, אם גם בכיוון ההפוך.