חיפוש: "חוק איסור לשון הרע" | "חוק לשון הרע"
נמצאו 395 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1466 (13 באוקטובר 1965), עמוד 18
ביטול חוקי התועבה למיניהם, כגון חוקי־החירום הבריטיים, סעיפי־הדיכוי בחוק בטחון־ המדינה, חוק לשון הרע, תקנות הסימשל הצבאי, חוקי הכפייה הדתית.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 18
אתמול סתמו לך את פיך, בעזרת תקנות־החירום הידועות־לשימצד -היום מנסים לסתום את פינו, באמצעות חוק לשון הרע. אתמול מנעו את עלייתו של כוח חדש ברחוב הערבי.
גליון 1462 (15 בספטמבר 1965), עמוד 18
ה מוק שים עחונאי ישראל עומדים מזה מספר שבועות במצב עגום: פעם אחר פעם החליטו לנקוט בפעולות נגד חוק לשון הרע — ושום פעולה לא בוצעה. מוקד תחושת־התיסכול שלהם, השבוע, היתר.
גליון 1461 (8 בספטמבר 1965), עמוד 9
. • תוכניות-המחאה של העתוגאים, נגד חוק לשון הרע, ייתקלו במיכשולים חמורים. ההחלטה המעשית החשובה ביותר של עתונאי ישראל קוראת לשביתת־אזהרה של 24 שעות.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 9
מדיניות • המלצות ועדת-ויתקו, .,לתיקון ״חוק לשון הרע״ לא יכוצעו כלשונן. שר־המשפטים, עומד לנסח הצעת־תיקון לפי גי ש תו שלו, שאינה זהה עם גי שת הוועדה, אלא תהיה שונה ממנה גם לחומרה וגם לקולה.
גליון 1469 (1 בנובמבר 1965), עמוד 5
ונוסף על כך: היא תעניק חסינות גמורה לכל ביקורת ציבורית, שתישמע מעל עמודי השבועון המסויים. היא תשים לאל את חוק לשון הרע, את המזימה לחסל את העולם הזה בדרכים חוקיות.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 8
• הופעת הכוח החדש ככנסת עשוייה להכיא לביטול חוק לשון הרע, על־ידי שינוי כל הסעיפים החמורים.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 10
למחרת התחוללה סערה בקאסטל .״נב חוק לשון הרע הוא האמצעי החוקי שהמציאה ממשלת־ישראל כדי לסתום את הפה לעתונות החופשית.
גליון 1457 (11 באוגוסט 1965), עמוד 11
ואשי התיבות שר ״חוק לשון הרע״ כאמת -רציחת שבועון מסויים, ולו גס כמחיר הריגת חופש־העתונות כולו.
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 7
.״ הסוכן 000 קפץ לדום ופעל. התוצאה היתה חקיקת ״חוק לשון הרע״. הביצוע היד, מחוכם עד להפליא.
גליון 1328 (20 בפברואר 1963), עמוד 3
.״ מסתבר כי בודי לא שמע מעולם על הצעת חוק לשון הרע, ועל שאר ביטויי האהבה של המישטר הקיים לגבי העולם הזה.
גליון 1325 (30 בינואר 1963), עמוד 11
7האם רוצה מפא״י להוריד את מחיר הדתיים בענייני המימשל הצבאי, הטלביזיה, חוק לשון־הרע או מחקר־האטום־לצורכי־שלום? עוד באותו יום פירסם פרם הכחשה מזורזת, מגוחכת בתוכנה.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 2
רבים מהם נטלו להם תפקיד פעיל יותר, עד כי הפכו, למעשה, למעין מערכת ב׳. המערכה העולמית נגד חוק לשון הרע, למשל, לא היתר, אפשרית ללא התגייסות חברי מח״ל אלה.
גליון 1352 (7 באוגוסט 1963), עמוד 12
עוד ש זמן יעקור את שיו׳ חוק לשון הוע ה מפלצת המאיימת עד חובש העתונותך*• הצעה המקורית של חוק לשון הרע היתר• נמר טזרפני. ההצעה החדשה, הנדונה 1 /עמה בכנסת, היא נמר־של־נייר.
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 4
הוא מסמל את הכוונה הכללית של החוק: להגן על החוגים השליטים ובני־חסותם בפני ביקורת יעילה כלשהי — ובאותה שעה לתת לאותם חוגים חופש מוחלט להשמיץ את זולתם. ההצעות השונות של חוק לשון־הרע התבשלו במיטבח המלוכלך של תקופת בן־ גוריון ונערי־חצרו, כחלק מן המזימה הכללית להשליט בארץ דיקטטורה ביצועים־ טית מוסוזית.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 6
הרפתקות צבאיות כמו מיבצע־סיני, חו קים כמו הצעת חוק לשון הרע, מעשים מחפירים כמו גירוש סובלן, עלולים לבזבז אוצר זה במהירות רבה מאד — מבלי• ליצור במקומו שום נכס אחר.
גליון 1279 (14 במרץ 1962), עמוד 5
מאז התדרדרה ממשלה זו עד כדי הנחת חוק נאצי׳ כמו חוק לשון הרע על שולחן הכנסת. החוק הוגש בשם כל הממשלה, ואתה אחראי לו לא פחות מאשר דוב יוסף או שמעון פרס.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 11
אני רק מכקש מן הקורא לזפור פי אני מם* רכ כהחלט לקכל אחריות לאמיתות מיסמד זה. אם יתכעו אותי לדין לפי חוק לשון־הרע, אני אכחיש. כהחלט אכחיש. ספיר: אה, טוב שבאת, משה.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 2
.״ לאחר פירסום הכתבה הגיש שותפו של סימון, מאיר מייבר, תביעה לפי חוק לשון־ הרע נגד העולם הזח. מייבר עצמו עזב יחד עם סימון את הארץ, נמצא בפורטוגל.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 25
הוא נמנה בין ראשי הלוחמים נגד חקיקת חוק לשון־הרע והיה הראשון שהבחין בסכנה הטמונה בהצעת חוק־יסוד־הממשלה, בסעיף בדבר שמירת הסודיות.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 3
כאשר הביא שר־המישפטים דוב יוסף את חוק־לשון־הרע המקורי, ש היה גם הוא חוק־תועבה אנטי־עיתונאי, תקפנו אותו ואת מזימתו באותה חריפות — אף שלא היה לנו שום עניין אישי עימו.
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 37
שלפתי את תקנות־הכנסת, ומצאתי בו סעיף נשכח: שאסור להביא עניין ממשלתי לדיון ביום הרביעי, אלא אחרי שהסתיים הטיפול בכל הצעות־החוק וההצעות־לסדר־היום של חברי־הכנסת, אשר שמואל תמיר ככנסת וזפאשיסטים הם בעד הפרטיות המוחץ שהוא קיווה לו, היה עליו למנוע את יצירתה של חזית כזאת, ולהעמיד פנים כאילו מכוון החוק נגד העולם הזה בילבד( .זהו אותו הטכסים שבו נקטו לפני 15 שנים בעלי חוק־לשון־הרע, שקראנו לו, לפי ראשי־התיבות שלו, בשם חוליר״ע.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 44
ועוד משהו: לא הבנתי איך זה יתכן שעיתון מכובד כמו הארץ יאפשר בכלל פידסומה של רשימה רצופה דברי־בלע וגידופים בלתי־מבוססים, שכל אחד מהם יכול לשמש עילה לתביעת־דיבה על פי חוק-לשון־הרע (ואם אינני טועה, הארץ רגיש מאד לאחרונה בתחום זה) ,עד שלא התברר לי כי הברונובסקי הזה ניצל את העדרו של עורך־העיתון גידעון סאמט כדי להכניס למדורו את מחראתו הנפשית.
גליון 1924 (17 ביולי 1974), עמוד 11
איש כמו משה אונא, שהיה כל חייו משרת נאמן של השילטון, גם בעניינים הבזויים ביותר (למשל : חוק לשון הרע, הזכור לדיראון) ,פשוט אינו יכול להעלות על דעתו להצביע באצבע חשופה על מישהו מבעלי השררה ולומר: יש לך חלק בשפיכת הדם הזה.
גליון 2003 (21 בינואר 1976), עמוד 21
די לזכור מה שאירע בשנת ,1965 כאשר חוק לשון־הרע המפורסם, שנחקק במיוחד נגד עורכי העולם הזה, הועבר בכנסת למרות הסערה הציבורית שעורר וגלי ההתקוממות נגדו.
