חיפוש: "זאב ז'בוטינסקי"
נמצאו 518 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2172 (17 באפריל 1979), עמוד 24

בגין טען כי יש לחרות אידיאולוגיה חברתית־כלכלית מובהקת משלה, בהתאם לתורתו של זאב ז׳בוטינסקי, שהיה לי ברל מופלג. לכן דוגלת חרות כליברלים, ביוזמה חופשית, ובקידום המשק הפרטי. … בשנים הארוכות שבהן נאבק — לשווא — על השילטון בתנועה הציונית, אכן גי בש זאב ז׳בוטינסקי השקפת־עולם חב- רתית־כלכלית, שהיתה, לפי ההגדרות ה מקובלות באירופה, ליברלית־ימנית.
גליון 2541 (13 במאי 1986), עמוד 11

מדוריו — ״רקב ביעקוב״ ו״אנטי־מא״ (אנטי־מארכסיזס) — עשו עלינו רושם רב, למרות שמאמרי אחימאיר לא הגיעו מעולם לרמת מאמריו המקסימים של זאב ז׳בוטינסקי. לאחר מכן, כשהתחלתי לכתוב מאמרים בעיתונים, נתקלתי באחימאיר לא־פעם במישרדי המערכות. … ולאיש עדין, איש־הרוח שקינא בבית־הספר בחבריו האלימים, היה הפיתוי גדול שיבעתיים. מעניין שדווקא זאב ז׳בוטינסקי לא התפתה. הוא חי בנעוריו באיטליה ואהב אותה.
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 11

אילו חי כיום, לא היה מתקשה להבין את המציאות של אש״ח, ולכבד אותה. זאב ז׳בוטינסקי: מה היה אומר על אש״ ף! הוא לא הבין את החשיבות המכרעת של ״עובדות בשטח״ ,לעומת הכרזות היכולות רק לאשר עובדות קיימות. … מי שקורא כיום את מאמרו של ז׳בוטינסקי, קיר הברזל, שנכתב לפני 60 שנה, מתרשם מן, הכבוד העמוק שרחש ללאומיות הערבית. עולם לא ראיתי את זאב ז׳בוטינסקי. גדלתי בארץ, והוא היה בנכר.
גליון 2236 (9 ביולי 1980), עמוד 66

הפלוגות החלו את פעולתן כמה חודשים קודם לכן, בראשותו של עזרא קריתי, אשר נועד לקבל לידיו את הפיקוד האר צי על החולצות הכחולות. ...פלוגות הפועל, או פלוגות הסדרן כפי שהן נקראו תחילה, הוקמו כזרוע מגן של ההסתדרות, עם גבור המתיחות הפוליטית והבין־מעמדית בישוב אחרי רצח ארלו־זורוב 17,.6.1933 קבוצות של אנשי בית״ר לבושי חולצות־חומות, אשר עוררו בלב רבים אסוסיאציות בלתי נעימות של התנועות הלאומניות שהרימו אותו זמן ראש באירופה, גילו פעילות רבה. מנהי גם, זאב ז׳בוטינסקי, שטבע את סיסמת ה״הוד והדר״ ,קרא מפורשות לשבור את כוחה של ההסתדרות ולהילחם ב״מונופד לין״ שלה על העבודה המאורגנת.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 22

בחירות באיטליה, דם בלבנון, להבות בדרוס-אפריקה, מס-ערך- מוסף בישראל — כל זה היה כאין וכאפס לעומת המישחק הגורלי בין ביתיר ירושלים ומכבי תל־אביב. 50 שנה של היסטוריה ציונית התמצו במישחק אחד זה. תורת זאב ז׳בוטינסקי ומישנת חיים וייצמן ירדו לרגליים, ונדמה כי חזון הדורות התרכז בכדור שהתעופף אנה ואנה על מיגרש ברמת-גן.
גליון 2596 (1 ביוני 1987), עמוד 14

הוא נשא הרצאה בסיני, בבסיס צבאי, וכמה ימים אחר־כך מת מסיבוך שנבע מהתייבשות,״ אומרת ד״ר קרני ז׳בוטינבסקי״רובין, בתו של פרופסור ערי ז׳בוטינסקי, נכדתו של זאב ז׳בוטינסקי. ״כמה שנים לפני מותו לבש ביגדי- חג וביחד עם אמא וידיד מישפחה, ששימש כעד, נסע לבית־החולים הדסה בירושלים כדי לחתום על טופס שבו הצהיר שהוא תורם את גופתו למדע.
גליון 1576 (15 בנובמבר 1967), עמוד 6

ד״ר ויינשל הפך במקום זה לעסקן רביזיוניסטי וסופר פורה, שהתפרסם בביוגרפיות שלו (כגון זאת אודות זאב ז׳בוטינסקי, בשם ז׳בו, אחרון הענקים). ויינשל ו ג יום הי־לדתו ה־ 47 של י צ חק ארצי, חבר הנהלת הסוכנות (ראש מחלקת עליית־הנוער) ,שהחל דרכו כסטודנט רומני לספרות ופילוסופיה בשם הרציג, העפיל ארצה ב־ 1946 באוניית־המעפילים כנסת ישראל, שאל מארגניה הוא נימנה.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 60

הנשיא (הגביר, הפריץ) אמר משהו (קילל, בירך, לא חשוב, העיקר אמר משהו) — ועוד לא אבדה תיקוותנו. והכל — אל נשכח — הודות לזאב ז׳בוטינסקי, אך מה הרעש המוזר הזה, הבוקע מתחת האבן הגדולה וההדורה שם, במרומי הר־הרצלז גלילי המ גלה ועשיתי על הפלסטינים מחמלי נפשנו /שפצחו ברינת ״העבודה״ היא כל חיינו ! … ההיסטוריה האנושית יודעת אך מיקרים ספורים, שבהם ילוד ידע מתי להיוולד (בכמה מן המיקרים הניסיים הללו, ככל הנראה כדי לדגוש את הנס, הלידה היתה בלתי-טבעית כלשהו — אדם, יצחק, שימשון וישו הם דוגמאות משלנו) .זאב ז׳בו- טינסקי הוא מן היהודים היחידים — אולי יחיד ואין בלתו בדורותינו האחרונים — שידע מתי להיוולד : בדיוק מאה שנה לפני מיספר ימים אחרי הבחירות לנשיאות ארצות״הברית של אמריקה. באופן זה זאב ז׳בוטינסקי היה אמור להפיל חללים במותו יותר מאשר בחייו — ממש כגיבורו הפלאי שימשון כלומר להביא לישראל תשועה גדולה וגורלית לאחר מותו, ואם הדבר הזה לא קרה בניגוד לכל סבירות גבוהה, אין זאת אשמתו של הגיבור הטמון בהר־הרצל תחת אבן כבדה מאוד, המונעת אותו, למרבה המזל וההדר, מהתהפן בקברו בשל מעשיהם היפים של יורשיו עלי אדמות. … ״ לארבע שנים טובות. ובכל זאת, אל נזלזל בזאב ז׳בוטינסקי אבי תורת ההדר, שתרצו או לא תרצו, יש בה משהו.
גליון 1916 (22 במאי 1974), עמוד 10

נחוג • יופ-הולדתו ה־ 70 של מי שהיה היו״ר הראשון של בית״ר אהרון פרופס, שנולד בלטביה, סיים את הגימנסיה העברית בריגה ואת בית־הספר למורים שם, למד משפטים באוניברסיטה בצ׳כיה, היה ב־ 1921 יז״ר התאחדות התלמידים של הגימנסיה העברית בריגה, נפגש ב־1923 לראשונה עם זאב ז׳בוטינסקי והציע לו לארגן תנועת נוער חדשה על-שם יוסף טרומפלדור, קיבל בכינוס היובל החמישי של בית״ר מדבוטינסקי את התואר הבית״רי הראשון.
גליון 1921 (25 ביוני 1974), עמוד 8

מתפקידו כעורו הצהרון מעריב, אריה (״צ׳יק״) דיסנצ׳יק,67 , יליד ריגה, מי ש־ 1 היה עוזרו ומזכירו י של זאב ז׳בוטינסקי, ניהל במשך שנתיים את המישרד העול מי של בית״ר ב פרים, עלה ב־1934 לארץ, היה עור ו חדשות בעיתון הבוקר, הצטרף למעריב עם היווסדו, ומונה כעורכו אחרי מותו של הד״ר עזריאל דיסנצ׳יק בשנת קי לי כ ד ,1956 שנתיים אחדי פרישה שהיה צריך לצאת לגימלאות, כשהוא מעביר את מניית ה עורך של מעריב לשלום רוזנפלד,60 , יליד טראגוביצה שבפולין, מי שהיה קצין נציבות בית״ר בארץ ישראל, וראש תחנת־השידור החשאית של אצ״ל, קול ציון הלוחמת, ב־.1948 נולד בן שלישי למי שהיה אליל בנוודהנעורים ,׳שדרן־זהטלוויזיה חיים יבין ולרעייתו יוספה.
גליון 2605 (5 באוגוסט 1987), עמוד 3

מיכחבים עובדות בשטח על מסקנות המתבק שות מגישתו המדינית של זאב ז׳בוטינסקי>״הנ- דון״ ,העולם הזה .)29.7.87 כבר נאמר :״חכמים, היזהרו בדבריכם!״ .וכאשר אדם חכם כמו אורי אבנרי מדגיש בכתבת־האזכרה שלו לזאב ז׳בוטינסקי, כי טעות חייו של ז׳בוטינסקי היתה ש״הוא לא הבין את החשיבות המכרעת של עובדות בשטח״ ,אפשר להסיק את המסקנה שמי שכן מבין את חשיבות העובדות בשטח — עושה טוב.













