גליון 2646 (18 במאי 1988), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

אף שלא נולד על רקע פוליטי, לבש
המרד של מישפחת שנרמן בהדרגה
ציביון פוליטי — כמו כל דבר ביישוב
מ ל אז.ב־ , 1933 כאשר הגיעה השינאה בין
תנועת״העבודה ובין הרוויזיוניסטים
לשיא, בעיקבות רצח חיים ארלוזורוב,
אירעה בכפר־&ל׳ל שערוריה חסרת-
תקדים: בבחירות הצביעו שני חברי-
מושב בעד ברית־הצוה׳׳ר (הציונים־
הרוויזיוניסטים) של זאב ז׳בוטינסקי.
היו אלה, כמובן, ורה וסמואיל.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

רובין, מורה להתעמלות באוניברסיטה
העברית, בעלה של נכדתו של
זאב ז׳בוטינסקי, קרני, הודיע, עם תום
עדותו של שיפרין במישפט־דאמיניוק,
לארץ, נכרתה רגלו של שיפרין.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

אדרבא, נרמה
שדווקא עבר זה, וחינוכו של זאב ז׳בוטינסקי, מעניקים תשתית
איתנה לעמדה זו.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אך איכשהו קיווינו עדיין שגם משבר זה
יחלוף, כמו משברים קודמים — סיפוח אוסטריה, הסכם־
מינכן, הפלישה לצ׳כוסלובקיה — מבלי שיקרה הדבר הנורא
מכל.
זמן קצר לפני־כן כתב זאב ז׳בוטינסקי מאמר, ובו קבע
נחרצות שלא תהיה מילחמה.
גליון 1851 (21 בפברואר 1973), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

גס המתרגמים האחרים, נעמי שמר,
יהונתן גפן וזאב ז׳בוטינסקי (תרגומו ל־אנאבל
לי הולחן ע״י יוחנן זראי) אינם
מביישים את המקורות ואינם זקוקים ל השוואות.
גליון 915 (27 באפריל 1955), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

הוא עסוק שעות רמת רבות ב-ום בתורת
המתיקה, שהיא לדעתם של כמה סופרים
חשובים תמציתה של תורת־הכתיבד( -פעם
כתב זאב ז׳בוטינסקי לחברי :״יסלח לי על
שאני מאריך, אבל אין לי זמן לכתוב בקיצור׳).,
וכאן
עלי לסייס, בי עורך־הכיתוב, שהבחין
באורך רשימתי, לוטש אלי עין זועמת.
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

היא הוציאה
מארון הספרים שלה ספר מחזות של זאב
ז׳בוטינסקי ברוסית. במשך שעה ארורה
ישבה השופטת עם הפרקליט, שניהם יוצאי
רוסיה, וקראו בצוותא קטעים מתוך הססי.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

סלומון הוא יליד ירושלים שהפך
סוחר תרופות, ארגן בפסח 1920 את העצומה
לשחרור זאב ז׳בוטינסקי וחבריו שנכלאו
בעכו בעוון ארגון הגנה בירושלים,
שימש לאחר מכן כסגן־ראש עיריית ירושלים
המעורבת, היה ממיסדי שכונת רחביה.
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

״אני מביא יותר תועלת בחוץ־לארץ,״
ענה מר צ׳מרוב, שהיה בשעתו בגדוד העברי
,״אפילו זאב ז׳בוטינסקי אמר לי זאת.״
שמו של ז׳בוטינסקי הרתיח כל־כך את דמה
של פולה, עד שבקושי הצליח מנהל משרד
ראש הממשלה תדי קו ל ק לחלץ את התייר
ממנה.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

הוא התנגש
עם בראנדיים האמריקאי, עם זאב ז׳בוטינסקי,
עם כל מי שחשב כי יש תחליף קל לעבודה היומיומית
האפורה של קנית דונם אחרי דינם, הבאת
עולה אחרי עולה, גידול עז אחרי עז.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 53
טקסט · תמונה · PDF

שלושה ימי
הכשרה
ף ל נהדת המלון פנתה אל המדריך,
אייל חורש, בצעקות, שאנו, המדריכים,
היסתנו את הקבוצה לא לאכול ול עזוב
את השולחנות, והכל בגלל תמונ תו
של זאב ז׳בוטינסקי, התלויה על הקיר
במיסעדה. היא האשימה אותנו שאנו מצ-
פניסטים וקומוניסטים, ושאנחנו מסיתים
את הנוער שבא מאמריקה.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 85
טקסט · תמונה · PDF

״אריה, אריה, קום התנדב לנדוד
העברי״ .לויטננט ולאדימיר זאב
ז׳בוטינסקי, מי שהגה את רעיון הגדו דים
העבריים, עלה במדרגות־בטון של
בית־חולים צבאי בלונדון וחיפש את
״קולונל לזר מרקוכיץ מרגולץ״ ,ש שמו
התפרסם במהלך המילחמה העולמית
הראשונה, כאשר ״לחם בחזית גאליפולי
יחד עם הגדוד האוסטרלי ה־ ,16 נפצע פע מים
אחדות והועלה לדרגת קפיטן.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 45
טקסט · תמונה · PDF

אני משוכנע שזאב דבוטינסקי היה קם ראשון להפריך
תיאוריה זו ולנקב בלון מילולי מנופח זה בחוש ההומור
החד שלו.
אחרי ככלות הכל, היה זה זאב ז׳בוטינסקי יעצמו
שהביע בשעתו את דעתו הצורבת על סיגנונו של מנחם
בגין.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

דרישה זו נתמלאה כעבור ארבע• שנים כאשר
הימנון בית״ר, פרי עיטו של זאב ז׳בוטינסקי.
נתמנה בן־דודו של עבד־אל־עזיז, סייף־אל־דין, לסגן היו״ר.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

התירוץ הילדותי היה:
הוא לא התכוון לשנה שלמה, אלא רק
עד תום השנה האזרחית — שלושה חו דשים.
זאב
ז׳בוטינסקי יכול היה רק להתהפך
בקיברו למראה ה״הדר״ של ממשלת
תלמידיו.
גליון 2098 (16 בנובמבר 1977), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הרי חונכנו, מר בגין, על
בירכי התנועה הבית״רית לצנע, להסתפקות
במועט, לעזרה לזולת. רבך הגדול, זאב
ז׳בוטינסקי, החזיק בכיסו במותיו רק חמישה
דולר.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

׳ בוטיוסק ׳ :המיון ־ רו
מאמר זה של זאב ז׳בוטינסקי פורסם בשנת 1926 בכתב־העת שלו בשפה
הרוסית ״ראסווייט״ ,שפורסם בפאריס.
גליון 2439 (30 במאי 1984), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

מרינסקי עמד במיבחן זה, בניגוד לרבים ורעים
הנושאים את שמו של זאב ז׳בוטינסקי לשווא.
מנימוס להזכיר עובדות בלתי־נעימות אלד״ בשעה שצריכים
לשלם עבור ארוחת־הערב.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

״על בגין יש
קונסנזוס,״ מסבירה לי יד־ימינו
החיננית של מיכה רייסר, מארגן
האירוע, לפשר פליאתי על היעדר
תמונותיהם של הנשיא, ראש־הממשלה,
או, להבדיל אלפי הבדלות,
של המנהיג, זאב ז׳בוטינסקי.
״אני שומעת שיחות טלפוניות
עימו, והוא מתבדח, מדבר לעניין..״ אין
ספק, לקטנה יש עתיד!
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

בנימין לובוצקי היה מנהיג רוויזיוניסטי, עיתונאי מוכשר,
ממקורביו של זאב ז׳בוטינסקי בלאטוויה, שעלה ארצה בשנות
ה־ .20 בשנות ה־40׳ הראשונות דגל בדיעה שעל הרוויזיוניסטים
לשים קץ לניתוקם מארץ־ישראל העובדת.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

בין אצ״ל1לח״י
הייתי ילד כאשר פילג זאב ז׳בוטינסקי את ההסתדרות
הציונית והקים את ״ההסתדרות הציונית החדשה״ .אינני זוכר
פילוג זה.
גליון 2447 (25 ביולי 1984), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

מספר את הסיפור הבא
על פגישתו עם זאב ז׳בוטינסקי בפולין בסוף שנות וד.30
בן־שלמה, יליד בולגריה, שהזה אז חבר־אצ״ל, נשלח לפולין
לקורס־קצינים של האירגון(הקורס הזה התנהל בחסות הצבא
הפולני.
גליון 2478 (27 בפברואר 1985), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

וההסבר 18 :מפקדים בכירים, ובראשם אברהם תהומי, הוא
״גירעון״ ,פרשו מאצ״ל וחזרו להגנה, בעיקבות הפקודה שנתן זאב
ז׳בוטינסקי לאצ״ל לשבור את ״ההבלגה״.
״ההבלגה״ היתה החלטה של מוסדות היישוב שלא לנקום
בערבים, שפתחו ב־ 1936 במעשי־אלימות נגד היהודים (והבריטים)
,כדי להביא להפסקת העליה שאיימה על מעמדם בארץ.
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

גאון ונדי
לא היה מנהיג ציוני אנטי־דתי יותר מאשר זאב
ז׳בוטינסקי.
הוא דגל באופן קיצוני בהפרדת הדת מן המדינה.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

בחוגים בינלאומיים יצא לו שם של ישראלי מסוג
חדש: הוגה־דיעות ואיש־מוסר, פטריוט בעל חוש־צדק
הרואה גם את הזולת. חייל אינטלקטואלי. כאשר חלם
זאב ז׳בוטינסקי על חייל עברי, הוא לא חשב על איש כמו
רפאל איתן.