גליון 2434, 25 באפריל 1984, עמוד 27
כאשר נחה עליו עין המצלמה, הוא זעק לעבר
אנשי־המערך :״אני שייך לתנועה המגשימה את דבריו של זאב
ז׳בוטינסקי שאמר ...אה ...אה ...אה ...שם ירווח משפע, עושר ונחת
בן־ערב בן־נצרת ובני״...
גליון 2433, 16 באפריל 1984, עמוד 10
אבל גם סיגנונו של
בגין לא היה כסיגנון ז׳בוטינסקי. היה זה זאב
ז׳בוטינסקי בכבודו ובעצמו שהישווה בשעתו את
סיגנונו של בגין לרעש של דלת המסתובבת על
צירים חלודים.
גליון 2458, 9 באוקטובר 1984, עמוד 15
הוא מפליג בשבח הפוגרומים, העוזרים
לציונות, ומצטט את זאב ז׳בוטינסקי לאמור :״האנטי־שמיות היא
כינה, שנשיכתה מעוררת את האדם הישן.״ כאשר שואל אחד
הנוכחים אם גם היטלר אינו אלא כינה, משיב השליח בזעם:
״אלמלא היה היטלר קיים, אנחנו הציונים הבית״רים, היינו צריכים
להמציא אותו!
גליון 2339, 30 ביוני 1982, עמוד 38
ד״ר יוחנן באדר
סיפר ילי שפעם נשאל זאב ז׳בוטינסקי להשקפת־עולמו.
המנהיג הרוויזיוניטטי השיב :״יקרא את שירו של היינה,
״אל אדום״ (כלומר: פנייה אל בני־אדום, כשהכוונה היא
אל הגויים ביכלל) .כאשר כתבתי את הכתבה על איש־הישנה
מנחם ׳בגין, בתום תשל״ז, סיכמתי את השקפת־עולמו
של בגין באותו שיר, שתירגמתיו לצורך זד, מגרמנית.
גליון 2325, 24 במרץ 1982, עמוד 40
בגין דגל כל חייו בעיקרון-
הבוררות, ורק לאחרונה אמר למתנחלי־ימית, תאווי-
הכסף, כי אין שיטה צודקת יותר בעולם מאשר בוררות.
זאב ז׳בוטינסקי המנוח הפך את הבוררות לעיקרון
מקודש, תשובה למילחמת־המעמדות של הסוציאליסטים.
גליון 2317, 27 בינואר 1982, עמוד 36
הרצל הוא לא נשאר יחידי
בגישתו. זאב ז׳בוטינסקי,
שחונך ברוסיה ובאיטליה, לא השתגע אחרי הגרמנים.
גליון 2382, 27 באפריל 1983, עמוד 12
מצאתי את עצמי לא רק
בחברת נעמי שמר, חיים חפר ומשה וילגסקי, אלא גם
בחברת זאב ז׳בוטינסקי (מני דן עד באר־שבגב שיר
ביתר) ,אברהם (״יאיר״) שטרן (חיילים אלמונים) ,נתן
אלתרמן ואברהם שלונסקי.
גליון 2373, 23 בפברואר 1983, עמוד 4
אך
אם כן הדבר, יידע־נא כי התנועה
כולה מתעבת את מעשהו ומקיאה
אותו מקירבה•
״כמי שחונך ברוח ההדר ה־בית״רי,
פרי חזונו של מורי ורבי,
זאב ז׳בוטינסקי, אני מוקיע את
מעשה הנבלה. שום אדם המסוגל
להרים יד על יהודי, להכותו, לבעוט
בו, לירוק בפניו, לקלל ולגדף
אותו, בשל דיעותיו — לא יהיה
לו מקום בתנועתנו.
גליון 2304, 28 באוקטובר 1981, עמוד 18
״
להדגמת נהיה זו נזכיר שנים בלבד, מני רבים.
זאב ז׳בוטינסקי כתב עוד בשנת 1930 בדונו, במיבטא
העברי הרצוי :
״...אנחנו אירופיים וטעמנו המוסיקלי הוא טעם
אירופי, טעמו של רובינשטיין ומנדלסון וביזה.״
הסופר חיים הזז כתב (״מעריב״: )14.9.66 ,
״אנו הולכים על עברי פי תהום מבחינת הלבנטי-
ניזם !
גליון 2398, 17 באוגוסט 1983, עמוד 21
הוא הראה.להם את
תמונותיהם של חיים וייצמן, זאב ז׳בוטינסקי ודויד בן־גוריון, אך
הערבים העוו את פניהם בבוז .
גליון 2565, 29 באוקטובר 1986, עמוד 11
אם ניטול לודינו את גליון העיתון של היום, נמצא שכל
הכתוב בעמודו הראשון הוא תוצאה ישירה של התפיסה הבו־גוריונית
— החל בפיגוע של ״המחבלים״ וכלה באיגרת הנשיא
רונלד רגן לראש־הממשלה, חניכו של זאב ז׳בוטינסקי.
בן־גוריון היה מנהיג כזה. הוא החזיק בראשו
תמונה ברורה של דמות המדינה אשר צריכה לקום
גליון 2495, 26 ביוני 1985, עמוד 11
אך
למעשה אינה אלא מהדורה חדשה של התנועה הרוויזיוניסטית
של זאב ז׳בוטינסקי.
מיפלגה זו קמה בשנות ה־ ,20 והיתה לה, מן הרגע הראשון,
דמות מגובשת.
גליון 2506, 11 בספטמבר 1985, עמוד 9
ואילו רוב המנהיגים הבולטים של התנועה —
מבנימין זאב הרצל ועד מכס נורדאו, מחיים וייצמן ועד זאב ז׳בוטינסקי, ראו בעיני רוחם את המדינה
היהודית העתידה כמדינה חילונית, דמוקרטית, הומאנית, סובלנית ומודרנית.
גליון 2506, 11 בספטמבר 1985, עמוד 35
בלשון אחרת: כל תוכנית־שלום היא בבחינת
.זמירות״ ש אץ בהן ממש, ו א לו האיבה הערבית היא
ניצחית, בבחינת נ תץ ש אץ לערער אותו, ו ש מולו
צריכים להקים כוח צבאי מרתיע. את אותם הדברים
אמר זאב ז׳בוטינסקי 40 שנה לפני כן, ב מאמרו.קיר
הברזל״
גליון 2659, 17 באוגוסט 1988, עמוד 7
בל מנחם בגין הוקסם. כתלמידו של זאב
ז׳בוטינסקי, אדם ששלל תכלית שלילה את
הישראלים לא הבינו זאת.
גליון 2626, 30 בדצמבר 1987, עמוד 11
היה זה שיר
ביתיר, הימנונו של זאב ז׳בוטינסקי, שלמדתיו בימי נעוריי באצ״ל.
גליון 2576, 14 בינואר 1987, עמוד 28
ערב הוועידה האחרונה
נהוג היה במצודת זאב, בקרב פעילי
מחנות שמיר־ארנס, לכנות תופעה זו
סכנת הרוב או, כפי שטבע זאת באמירתו
המפורסמת רובי ריבלין(יו״ר סניף-
חרות בירושלים, ואיש מחנה־שמיח,
לאמור: תנועת־החרות נאבקת על
דמותה, האם תהא זו תנועה מיסודו של
זאב ז׳בוטינסקי או מיסודה של בית־שאן.
כחלק
מהתמודדות בסכנת הרוב,
שמגלמים לוי ומחנהו, ניתן להבחץ
בהופעה ובחיזוק המרוכזים של מה
שקרוי דור ״הנסיכים״ — בחינת
התכווצות נוסטאלגית של תנועת-
ז׳בוטינסקי סביב יצירי חלציה האמיתיים.
גליון 2646, 18 במאי 1988, עמוד 39
אף שלא נולד על רקע פוליטי, לבש
המרד של מישפחת שנרמן בהדרגה
ציביון פוליטי — כמו כל דבר ביישוב
מ ל אז.ב־ , 1933 כאשר הגיעה השינאה בין
תנועת״העבודה ובין הרוויזיוניסטים
לשיא, בעיקבות רצח חיים ארלוזורוב,
אירעה בכפר־&ל׳ל שערוריה חסרת-
תקדים: בבחירות הצביעו שני חברי-
מושב בעד ברית־הצוה׳׳ר (הציונים־
הרוויזיוניסטים) של זאב ז׳בוטינסקי.
היו אלה, כמובן, ורה וסמואיל.
גליון 2618, 4 בנובמבר 1987, עמוד 35
רובין, מורה להתעמלות באוניברסיטה
העברית, בעלה של נכדתו של
זאב ז׳בוטינסקי, קרני, הודיע, עם תום
עדותו של שיפרין במישפט־דאמיניוק,
לארץ, נכרתה רגלו של שיפרין.
גליון 2616, 21 באוקטובר 1987, עמוד 5
אדרבא, נרמה
שדווקא עבר זה, וחינוכו של זאב ז׳בוטינסקי, מעניקים תשתית
איתנה לעמדה זו.
גליון 2714, 6 בספטמבר 1989, עמוד 14
אך איכשהו קיווינו עדיין שגם משבר זה
יחלוף, כמו משברים קודמים — סיפוח אוסטריה, הסכם־
מינכן, הפלישה לצ׳כוסלובקיה — מבלי שיקרה הדבר הנורא
מכל.
זמן קצר לפני־כן כתב זאב ז׳בוטינסקי מאמר, ובו קבע
נחרצות שלא תהיה מילחמה.
גליון 1851, 21 בפברואר 1973, עמוד 12
גס המתרגמים האחרים, נעמי שמר,
יהונתן גפן וזאב ז׳בוטינסקי (תרגומו ל־אנאבל
לי הולחן ע״י יוחנן זראי) אינם
מביישים את המקורות ואינם זקוקים ל השוואות.
גליון 915, 27 באפריל 1955, עמוד 2
הוא עסוק שעות רמת רבות ב-ום בתורת
המתיקה, שהיא לדעתם של כמה סופרים
חשובים תמציתה של תורת־הכתיבד( -פעם
כתב זאב ז׳בוטינסקי לחברי :״יסלח לי על
שאני מאריך, אבל אין לי זמן לכתוב בקיצור׳).,
וכאן
עלי לסייס, בי עורך־הכיתוב, שהבחין
באורך רשימתי, לוטש אלי עין זועמת.
גליון 1142, 19 באוגוסט 1959, עמוד 16
היא הוציאה
מארון הספרים שלה ספר מחזות של זאב
ז׳בוטינסקי ברוסית. במשך שעה ארורה
ישבה השופטת עם הפרקליט, שניהם יוצאי
רוסיה, וקראו בצוותא קטעים מתוך הססי.