נמצאו 518 תוצאות עבור "זאב ז'בוטינסקי"

הגברים: רב־חובל ירמיהו ד,לפרץ ופיטר ברגסון, אשר באו לארצות־הברית כדי לפעול להקמת צבא עברי. הכט לא שמע מימיו אודות זאב ז׳בוטינסקי, או התנועה הרביזיוניסטית. הוא לא היה מסוגל להבין את פשר כעסו של ברגסון על הבריטים, אשר אסרו על החיילים הארצישראליים להתקשט בסמלי מגן־דוד.

הווי ספרים תרגום כו ה הי הדא בו זאב ז׳בוטינסקי ( מאת יוסף ב. שכט־מן, עברית — דוד סיון, הוצאת קרני 472 , עמי) .באחת האסיפות הציוניות, אשר נערכו בשנת 1898 בברן, שווייץ, הופיע צעיר צנום, שחור שיער וממושקף, אשר נראה כבן . 17 הצעיר ביקש את רשות־הדיבור, הכריז כי היהודים הינם מורסה באורגאניזם של מדינות אחרות, וכי רק עלייה כללית לארץ־ישראל עשויה להציל את העם היהודי מכלייה.

בשנת 1938 היה הארכיון די חשוב, כדי שהמשטרה הבריטית תערוך בו חיפוש ותחרים מיטמכים שיעזרו לה בדיכוי המחתרת הלוחמת• למעשה, קיבל הארכיון את דחיפתו הגדולה עם מות זאב ז׳בוטינסקי, ב״ .1940 אז הפך למוזיאון של ממש.

חמש שנים מאוחר יותר הוזמן ירמה, על־ידי נציב בית״ר זאב ז׳בוטינסקי, להיות מפקד בית־הספר למדריכי בית״ר בתל־אביב.

הוא הדין לכל אדם שישתתף באסיפת־עם או בתהלוכה חוקית של ארגונים אלה• זאב ז׳בוטינסקי הסיף בשעתו לפינוי מידי של כל יהודי פולין -.על ידי כך עודד את האנטישמים הפולניים שדר שו את גירושם.

אולם גם הפעם בלט בין חבריו : הוא הכריז על שביתודרעב שתימשך 28 יום, לא הפסיק איתר, גם כששוחרר בחפזון על־ידי האנגלים הנבוכים, המשיך בה עד תום היום ה־.28 קיוימי מכל דו חי סימנים אחרים לאופיו הפאשיסטי של פון־וייזל נבעו, לדעת מקטרגיו, מן העובדה שהיה אחד הראשונים שבא אל תנועתו של זאב ז׳בוטינסקי (טוען פון־וייזל :״לא באתי אל התנועה.

תשובתה היתה, לכן, מקורית ביותר: היא הדפיסה מחדש מאמר ישן שפיר־סם מורה הרוחני, זאב ז׳בוטינסקי בעיתון יומי שיצא בארץ־ישראל עד לשנת , 1938 דאר היום.

הם האמינו כי העולם יראה את הילדים הערבים הרעים ואת הילדים היהודים הטובים, יכיר בצידקת היהודים. אחד מאותם שהאמינו בכך היה זאב ז׳בוטינסקי. אולם לאחר שעברו חדשים ומניות הערבים עלו, שינה ז׳בוטינסקי את דעתו.

הם האמינו כי העולם יראה את הילדים הערבים הרעים ואת הילדים היהודים הטובים, יכיר בצידקת היהודים. אחד מאותם שהאמינו בכך היה זאב ז׳בוטינסקי. אולם לאחר שעברו חדשים ומניות הערבים עלו, שינה ז׳בוטינסקי את דעתו.

הוא ממהר לנעול את נעליו, מצוחצחות, כפי שציוזה זאב ז׳בוטינסקי על ההדר הבית״רי. אורי צבי מתיישב בחזרה על הספה, מהדק בידו את שפתי פיו.

עתוגות חוקאח רון לפני כמה שבועות נכנס למשרדו של ה־פירסומאי דויד בלקין השחקן האידי שמואל דז׳יגן, ביקשו להכניס למודעות להקתו אחד מפסוקי זאב ז׳בוטינסקי :״כוחו של עם בצחוקו.״ בלקין, המטפל בכמה מענייניו המיקצו־עיים של דזיג׳ן, הסכים ברצון.

זהו שידן כטוח לניצחונו שד רעיון: שגם קורבנותיו מקכלים אותו כתורה מסיני. תביעתו הנושנה ושל זאב ז׳בוטינסקי להנהגת בוררות־הובה, שצמחה על רקע שונה לגמרי ושנועדה רק לתקופה שעד להקמת המדינה, נתקבלה על־ידי הימין החדש כדגל אקטואלי ׳ביותר.

המנהיג הציוני היחידי שהבין זאת כראוי היה דווקא זאב ז׳בוטינסקי (ראה מאמרו קיר הברזל). אולם ראייה אובייקטיבית אינה יכולה להיות מנותקת מן הלשון.

הוא התחיל את דרכו בארץ כמזכיר ועד־הצירים של חיים וייצמן, ב תקופה שוועד־הצירים דן בשאלה אם לשלוח תיגבורת לתל־חי או לא, דיונים שבהם התנגד דווקא זאב ז׳בוטינסקי ל משלוח התיגבורת. כאשר הגיע ארצה הלורד סמואל כנציב עליון, הפך נורוק מיד למזכירו, ואחר־כך המשיך ועבד בכל מיני מישרות במימשל הבריטי בארץ־ישראל, בעוזרם של נציבים עליונים, כאחד היהודים הבכירים ביותר בשילטון־המנדט.

אולי מוטב שהם ימתו כולם בשיאם, או זמן קצר לאחר ׳מכן — רזיאל ושטרן, יצחק שדה ׳וחיים וייצמן, וגם זאב ז׳בוטינסקי. איש מהם לא יהיה מתאים למדינת־ישראל.

גם בחינתו הקנתרנית של אבינרי את זאב ז׳בוטינסקי אינה מתעלה מעל לרמה של עבודת שנה ראשונה באוניברסיטה, שספק אם היתד, מקנה למחברה את זכות המעבר לשנה השניה.

היא גידלה דורות של מנהיגים זהירים, מפוכחים, שכילכלו את מעשי התנועה בזהירות, ולעיתים אף ב־זהירות־יתר. אפילו איש מבריק כמו זאב ז׳בוטינסקי, שהיה לאומן אירופי חי׳לו׳ני-רומנטי, נראה לה קיצוני מדי, והיא לא הניחה לו לקבל לידיו את המנהיגות.

עוד לפני קום המדינה היד, תמיד אחוז הרבה יותר גבוה של -,ספרדים״ בתנועה הרוויזיוניסטית, בבית״ד ובאצ״ל, מאשר באירגוני השמאל. זאב ז׳בוטינסקי, שהיה אשכנזי- למהדרין, אירופאי מובהק, יציר התרבות של אודסה ואיטליה, חניך הלאומנות האי רופית של סוף המאה שעברה — מצא קהל של מעריצים כימעט-אוטומטיים בריכוזי התימנים, בשנונת־ד,תיקווה ובשעריים.

עד אז אלד כדרכיו של מורי ורבי זאב ז׳בוטינסקי, כפי שעשיתי אי-שם כארץ רחוקה כימים הרחוקים של נעורי, ואכרע ביד לפני הפלוראליזם של ימי דורי.

.״ מגיעה בעלת־הבית, זאבה. הקרוייה על שמו של זאב ז׳בוטינסקי, אשה צעירה ב־סביבות שנות השלושים לחייה.

״ נכרת ז׳מטינסקי היתר נבוכה, שהרי ״נתפסה על חם״ .היא התבלבלה, וכמקום לענות בעברית — ניסתה לשכך את זעמו של ז׳כוטינסקי בשיחה רוסית קולחת. זאב ז׳בוטינסקי עזר לאישתו לרדת מהסולם, וכשעמדה על שתי רגליה על הרצפה — אמר לה בחיבה רבה :״גברתי, הפרת את ההסכם והוא איננו קיים עוד.״ ובפנותו אלי אמר :״לוו אברמוביץ, יואיל לתת לי סיגריה״.

תיאודור הרצל עצמו קבע שאנחנו נהווה, בארץ, חלק מן החומה של המערב נגד הברבריות של אסיה. חיים וייצמן, זאב ז׳בוטינסקי, ודויד בן־גוריון האמינו שמדינת־היהודים, לכשתקום, צריכה להיות חלק מן העולם המערבי — לא רק מבחינה תרבו תית, אלא גם מבחינה פוליטית.

אורי אכנרי: זה ההבדל בין האוטופיה ובין המציאות. זאב ז׳בוטינסקי האורים והתומים של הממשלה הזאת, כתב במאמרו המזרח מ־( 1926 שהוא, דרך־אגב, מאמר־שיטנה נגד עדות־המיזרח) :״דת בארצות התורבתות באירופה אינה מתערבת לא בתהליכי התחיקה, לא בפילוסופיה, לא במדע ולא בדיאטה יש) לעמוד בכל תוקף על־כך שאנו, היהודים שייכים למערב, ואין לנו שום דבר משותף עם המיזרח.״ לדעת ז׳בוטינסקי, מכיוון שהמיזרח אינו מפריד בין הדת והמדינה, אין לנו דבר משותף עם המיזרח.

העורבים הם ביעלי זיכרון מצויץ, ואין הם שוכחים. עד-אין־דור, כפי שאמר זאב ז׳בוטינסקי, בתירגום שירו של אדגאר אלן פו.