חיפוש: "זאב ז'בוטינסקי"
נמצאו 518 תוצאות (מציג 376 עד 400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2594 (20 במאי 1987), עמוד 12
היו שדיברו על כך בעבר בקול ענות־חלושה, והושתקו. זאב ז׳בוטינסקי ניסה לדבר על כך בפה מלא, אך הפסיק.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 16
וזה בדיוק מה שעשו אנשי העליה השניה — גירשו אותם נישלו אותם וגזלו את פרנסתם. גם זאב ז׳בוטינסקי אמר שצריך לחיות איתם, כשכתב בשירו שחי נדות לירדן את השורה המפורסמת :״שם ירווה לו בשפע ואושר בן ערב, • אתה מתכוון לערבים?
גליון 2696 (3 במאי 1989), עמוד 15
כל החיילים הפשוטים, אנשי־הבולשת והשוטרים היו בני המעמדות הנמוכים. כאשך הישווה זאב ז׳בוטינסקי את אנגליה לד״ר ג׳קיל ומיסטר הייד׳(הוא התכוון לאנגלים בביתם ולאנגלים במושבות) קלע לבול, אם כי לא הבין את מקור התופעה.
גליון 2708 (26 ביולי 1989), עמוד 22
וינסטון צ׳רצ׳יל נהג לדבר על ״הגזע הבריטי״ ו״הגזע של האיים״ .זאב ז׳בוטינסקי שר ״בדם וביזע יוקם לנו גזע /גאון ונדיב ואכזר ״.שאול טשרניחובסקי שאל ״מי אתם דמיי רותחים בי לכל זה לא היה שום קשר לתורת־הגזע הנאצית, שייחסה סגולות ביולוגיות־איכותיות לגזע ולדם, במובן המילולי של הדברים.
גליון 2702 (14 ביוני 1989), עמוד 20
אבל הבריטים באו לארץ כבעלי־בריתנו, אחרי מתן הצהרת־בלפור. אנשים כמו זאב ז׳בוטינסקי נשארו אוהבי־בריטניה עד יומם האחרון.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 20
כאשר התגייסתי לאצ״ל, בעודי נער, אמרו לי בסודי־סורות שהמפקד העליון של האירגון הוא זאב ז׳בוטינסקי. המפקדים המקומיים (לא ידעתי את שמותיהם) סרים למרותו.
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 6
הסיבה המשוערת: המועמד החדש, ד״ר.דבוטינסקי (לא קרובו ש ל זאב ז׳בוטינסקי) ,ידוע כיהודי בעל נטיות ימניות, אינו רצוי למשרד־החוץ הישראלי, סיבה שניה: משרד־החוץ אינו מעוניין בנציגים זרים יהודיים, משום שאלה אינם נהנים מאימון מלא של ממשלותיהם
גליון 913 (12 באפריל 1955), עמוד 5
אדרבה, המפלגה ריכזה את כל אלה שה״איזם״ העיקרי שלהם היה .דווקאיזם״ ,אפילו נגד מנהיגם הנערץ, כמאיר גרוסמאן, שתמיד הסתכל על זאב ז׳בוטינסקי רבו כעל הרפתקן מסוכן, או כדוד רזיאל ואברהם שטרן, שחשבו את אותו המנהיג לאזרח מתון וזהיר מדי.
גליון 1076 (14 במאי 1958), עמוד 9
. • אסור שמשרדי המפלגה החדשה יהיו בטצודת־זאב, בעלת העבר החרותי המובהק, הקרויה על שם זאב ז׳בוטינסקי. יש לשכנם׳ איפוא, ברחוב החשמל — במקום שם שוכנים כיום במקרה משרדי ד,צ״כ, או ב־בנין החדש של ד,צ״כ בצפון תל־אביב. • יש להתחייב מראש לסטטוס־קוז בעיריות — ובעיקר לכהונת חיים לבנון ה־צ״כי בראשות עירית תל־אביב גם אחרי הבחירות הבאות. • בראש הרשימה בבחירות הבאות לכנסת חייב לעמוד פרץ ברנשטיין.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 15
הגברים: רב־חובל ירמיהו ד,לפרץ ופיטר ברגסון, אשר באו לארצות־הברית כדי לפעול להקמת צבא עברי. הכט לא שמע מימיו אודות זאב ז׳בוטינסקי, או התנועה הרביזיוניסטית. הוא לא היה מסוגל להבין את פשר כעסו של ברגסון על הבריטים, אשר אסרו על החיילים הארצישראליים להתקשט בסמלי מגן־דוד.
גליון 987 (12 בספטמבר 1956), עמוד 18
הווי ספרים תרגום כו ה הי הדא בו זאב ז׳בוטינסקי ( מאת יוסף ב. שכט־מן, עברית — דוד סיון, הוצאת קרני 472 , עמי) .באחת האסיפות הציוניות, אשר נערכו בשנת 1898 בברן, שווייץ, הופיע צעיר צנום, שחור שיער וממושקף, אשר נראה כבן . 17 הצעיר ביקש את רשות־הדיבור, הכריז כי היהודים הינם מורסה באורגאניזם של מדינות אחרות, וכי רק עלייה כללית לארץ־ישראל עשויה להציל את העם היהודי מכלייה.
גליון 1479 (5 בינואר 1966), עמוד 13
בשנת 1938 היה הארכיון די חשוב, כדי שהמשטרה הבריטית תערוך בו חיפוש ותחרים מיטמכים שיעזרו לה בדיכוי המחתרת הלוחמת• למעשה, קיבל הארכיון את דחיפתו הגדולה עם מות זאב ז׳בוטינסקי, ב״ .1940 אז הפך למוזיאון של ממש.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 11
חמש שנים מאוחר יותר הוזמן ירמה, על־ידי נציב בית״ר זאב ז׳בוטינסקי, להיות מפקד בית־הספר למדריכי בית״ר בתל־אביב.
גליון 812 (14 במאי 1953), עמוד 4
הוא הדין לכל אדם שישתתף באסיפת־עם או בתהלוכה חוקית של ארגונים אלה• זאב ז׳בוטינסקי הסיף בשעתו לפינוי מידי של כל יהודי פולין -.על ידי כך עודד את האנטישמים הפולניים שדר שו את גירושם.
גליון 851 (11 בפברואר 1954), עמוד 14
אולם גם הפעם בלט בין חבריו : הוא הכריז על שביתודרעב שתימשך 28 יום, לא הפסיק איתר, גם כששוחרר בחפזון על־ידי האנגלים הנבוכים, המשיך בה עד תום היום ה־.28 קיוימי מכל דו חי סימנים אחרים לאופיו הפאשיסטי של פון־וייזל נבעו, לדעת מקטרגיו, מן העובדה שהיה אחד הראשונים שבא אל תנועתו של זאב ז׳בוטינסקי (טוען פון־וייזל :״לא באתי אל התנועה.
גליון 831 (23 בספטמבר 1953), עמוד 6
תשובתה היתה, לכן, מקורית ביותר: היא הדפיסה מחדש מאמר ישן שפיר־סם מורה הרוחני, זאב ז׳בוטינסקי בעיתון יומי שיצא בארץ־ישראל עד לשנת , 1938 דאר היום.
גליון 786 (20 בנובמבר 1952), עמוד 10
הם האמינו כי העולם יראה את הילדים הערבים הרעים ואת הילדים היהודים הטובים, יכיר בצידקת היהודים. אחד מאותם שהאמינו בכך היה זאב ז׳בוטינסקי. אולם לאחר שעברו חדשים ומניות הערבים עלו, שינה ז׳בוטינסקי את דעתו.
גליון 768 (17 ביולי 1952), עמוד 10
הם האמינו כי העולם יראה את הילדים הערבים הרעים ואת הילדים היהודים הטובים, יכיר בצידקת היהודים. אחד מאותם שהאמינו בכך היה זאב ז׳בוטינסקי. אולם לאחר שעברו חדשים ומניות הערבים עלו, שינה ז׳בוטינסקי את דעתו.
גליון 1172 (9 במרץ 1960), עמוד 9
הוא ממהר לנעול את נעליו, מצוחצחות, כפי שציוזה זאב ז׳בוטינסקי על ההדר הבית״רי. אורי צבי מתיישב בחזרה על הספה, מהדק בידו את שפתי פיו.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 16
עתוגות חוקאח רון לפני כמה שבועות נכנס למשרדו של ה־פירסומאי דויד בלקין השחקן האידי שמואל דז׳יגן, ביקשו להכניס למודעות להקתו אחד מפסוקי זאב ז׳בוטינסקי :״כוחו של עם בצחוקו.״ בלקין, המטפל בכמה מענייניו המיקצו־עיים של דזיג׳ן, הסכים ברצון.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 16
זהו שידן כטוח לניצחונו שד רעיון: שגם קורבנותיו מקכלים אותו כתורה מסיני. תביעתו הנושנה ושל זאב ז׳בוטינסקי להנהגת בוררות־הובה, שצמחה על רקע שונה לגמרי ושנועדה רק לתקופה שעד להקמת המדינה, נתקבלה על־ידי הימין החדש כדגל אקטואלי ׳ביותר.
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 26
המנהיג הציוני היחידי שהבין זאת כראוי היה דווקא זאב ז׳בוטינסקי (ראה מאמרו קיר הברזל). אולם ראייה אובייקטיבית אינה יכולה להיות מנותקת מן הלשון.
גליון 2264 (21 בינואר 1981), עמוד 53
הוא התחיל את דרכו בארץ כמזכיר ועד־הצירים של חיים וייצמן, ב תקופה שוועד־הצירים דן בשאלה אם לשלוח תיגבורת לתל־חי או לא, דיונים שבהם התנגד דווקא זאב ז׳בוטינסקי ל משלוח התיגבורת. כאשר הגיע ארצה הלורד סמואל כנציב עליון, הפך נורוק מיד למזכירו, ואחר־כך המשיך ועבד בכל מיני מישרות במימשל הבריטי בארץ־ישראל, בעוזרם של נציבים עליונים, כאחד היהודים הבכירים ביותר בשילטון־המנדט.
גליון 2259 (17 בדצמבר 1980), עמוד 30
אולי מוטב שהם ימתו כולם בשיאם, או זמן קצר לאחר ׳מכן — רזיאל ושטרן, יצחק שדה ׳וחיים וייצמן, וגם זאב ז׳בוטינסקי. איש מהם לא יהיה מתאים למדינת־ישראל.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 69
גם בחינתו הקנתרנית של אבינרי את זאב ז׳בוטינסקי אינה מתעלה מעל לרמה של עבודת שנה ראשונה באוניברסיטה, שספק אם היתד, מקנה למחברה את זכות המעבר לשנה השניה.
