חיפוש: "זאב ז'בוטינסקי"
נמצאו 518 תוצאות (מציג 301 עד 325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 17
ארץ־ישראל של בגין כוללת את שתי גדות הירדן, כמיצוות זאב ז׳בוטינסקי (״שתי גדות לירדן /זו שלנו, זו גס כן בכאב ובייסורים ויתר בגין בשעתו על הגדה המיזרחית אם־כי המשיך לחלום, במשך זמן רב, על הז דמנות היסטורית שתאפשר את כיבושה, בעיקבות התקפה ערבית על ישראל.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 37
• קיו הברור שר זיבוסיגסק, ך* עבור דור, כאשר הבעייה הרימה את ראשה בצורת ״מאורעות״ ו״כנופיות״ ושוב אי־אפשר היה להתעלם ממנה, עמדה הציונות מולה נבוכה ונדהמת, מבלי לראות לה פיתרון. זאב ז׳בוטינסקי, שעלה ביושר האינטלקטואלי שלו המאבק הפנימי כליכו של מנחם בגין היה אך חלק מן הימאכק שהיה נטוש כלב, העם כולו.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 31
אין הוא ״לנין״ .ההלכה שלו נקבעה — בעיניו — על ידי זאב ז׳בוטינסקי, אחת ולתמיד, והוא לא יחלום לשנותה, בשם ששותפיו, גדולי־התורה של אגודת־ישראל, לא יחלמו לשנות את ההלכה היהודית.
גליון 2215 (13 בפברואר 1980), עמוד 28
שכנינו הם ועלינו לדעת איש את רעהו — אז לא תהיה איבה בין בני־האדם.״ על כך עונה זאב ז׳בוטינסקי בלשון גיבורו :־כלב שחור וכלב צהוב אינם ניצים, כל עוד איש בעדרו יחנה.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 3
הכתיב העברי המלא פשוט אינו מסוגל לפתור את כל הבעיות — ועל כן היו רבים, החל באיתמר בן־אב״י, דרך יונתן רטוש ועד — כך נדמה לי — זאב ז׳בוטינסקי, ששיחקו ברעיון של החלפת הכתיב העברי (ליתר דיוק: הארמי) ב שמו של חיים נקר מבודים ידוע לקוראים, העוקבים אחרי המיכתבים בשבועון זה.
גליון 1869 (27 ביוני 1973), עמוד 15
.״ בהמשך המיכתב מודיע בגין לסימה ארלוזורוב כי הוא נמנע מוויכוח עימה, בהתאם לצוואתו של זאב ז׳בוטינסקי, ש תבע בשעתו מאברהם סטבסקי — הנאשם שהורשע תחילה ונידון למוות כרוצח ארלוזורוב לפני שיצא זכאי בעירעור• — שלא לתקוף את הגברת ארלוזורוב כי ״על אף עדותה, זכור אח השבר שאירע לה.״ מוות מידי הגורד.
גליון 1831 (4 באוקטובר 1972), עמוד 15
הרב צ׳ארלס כהנא הפך לרב בפרבר פלאטבאש ליד נידיורק, והקים שם בית ציוני. זאב ז׳בוטינסקי ביקר בביתו. בנו מארטין (הוא מאיר) ,שנולד ב־ 1באוגוסט ,1932 חונך באווירה ציונית מובהקת, הצטרף לבית״ר בהיותו ילד, התפאר אפילו שזרק עגבניות על ארנסט בווין, שר־החוץ הבריטי האנטי־ציוני, בשעה שזה ביקר בניו־יורק.
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 12
האוהב ללחום, אדם הדוגל, בסתר ליבו, דווקא בפסוק של זאב ז׳בוטינסקי :״כי שקט הוא רפש...״ שלוש החנמוויות וכמקום שיצחק כן־אהרון מצוי בו, שם אין השקט מצוי זמן רב.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 6
כך שלא היו אלה עלילות שווא לפי טענת רבים (שר המשטרה, מפכ״ל המשטרה ב) הקבוצה המוקמת כעת בירושלים מאיימת באלימות נגד אירגוני השמאל. אפשר להזכיר כאן את זאב ז׳בוטינסקי, אשר שמו לפי השערתי נישא על שפתי רוב מקימי האירגון ; על נאום שנשא ז׳בוטינס־קי צויינה בכתב ידו ההערה הבאה (ליד חלק מהנאום) :״במקום זה צריך להגביר את הקול כי אני לא צודק.״ כנראה ש־מקימי האירגון הם בעלי כוח גופני בלתי- רגיל, אך אם הם רואים את הפיתרון לוויכוחים פוליטיים בכוח, אפשר להבין שבזמן חלוקת השכל היו עסוקים בפיתרון כמה בעיות ק לו ת...
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 25
חיים וייצמן האמין ברצונה הטוב של בריטניה, בחדירה איטית לארץ ובשיטה של ״עוד דונם ועוד עז״ .זאב ז׳בוטינסקי לא נפל מווייצמן באמונתו בבריטניה, אך סבר כי על היהודים להוכיח לבריטניה, בכוח הנשק, שהם * אבנרי ניתח את הקונספציה של הרצל, ואת הרקע לצמיחתה, ביתר הרחבה בסיפרו מילחמת היום השביעי.
גליון 2012 (24 במרץ 1976), עמוד 11
ומעל לבל, במוכן מאליו, הייתי דואג לכך שערכי יכהן בנשיא המדינה — כפי שהציע זאב ז׳בוטינסקי כככודו וכעצמו לפני 36 שנים.
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 29
כי מזה שני דורות, יש לימין הישראלי בכלל, ולחנו- עתו של זאב ז׳בוטינסקי בפרט, פתרון- פלא לסיכסוכי־העבודה: בוררות־חובה.
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 6
אינג׳ינר אלכסנדר זרחין, תל־אביב בכתבתכם המאלפת על איש־השנה הת פרסמה. תמונה שבה נראה זאב ז׳בוטינסקי מקדש את דגל בית״ר במיסדר של סניף בית״ר בפולין בשנת , 1938 כאשר לידו ׳ניצב אדם קרח ׳וגסד־קומה, שידו נתונה בפוזה נאפוליאונית בתוך מיקטורנו.
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 21
נאומו בוודאי תרם תרומה להגשמת החלום הישן של תנועת־החרות — להנהיג בארץ בוררוודחובה בהתאם לתורתו של זאב ז׳בוטינסקי. בעוד חודשים מעטים תסתיים תקופת־כהונתו הראשונה, בת חמש השנים, של ״מיהו יהודי״ בחוק- לשינוי השבות.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 15
הוא ראה בהן, לכל היותר, תפאורה ססגונית לפגישותיו עם קיסרים ודוכסים. זאב ז׳בוטינסקי הייה זר לגמרי להתיישבות העובדת, וחלם על לגיון יהודי שיכבוש את הארץ.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 5
אלא שמחשבות כאלה אינן מעניינות את הרב גורן ואינן מטרידות את מנחם בגין, הבית״רי מברסם־ליטובסק, ששר מנעוריו את שירו של זאב ז׳בוטינסקי: ״למות או לכבוש את ההר /יודפת, מסדה, ביתר !
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 20
יש ראלית ״לנצח נצחים״ .לכל היותר היה מוכן להסכים למתן זכויות מסויימות — עלובות למדי — לתושבים הערביים בשטחים אלה, ברוח הזכויות שדרש בשעתו זאב ז׳בוטינסקי למען היהודים ברוסיה הצארית.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 9
לפי מגילת־העצמאות של מדינת־ישראל, מיעוט זה צריך ליהנות משיוויון מלא, בלי הבדל לאום, דת וכו׳ וכד. כך כתוב על הקיר. זאב ז׳בוטינסקי אמר שאם יהיה במדינה היהודית נשיא יהודי, סגנו צריך להיות ערבי.
גליון 2429 (21 במרץ 1984), עמוד 8
ואילו המפד״ר תוססת ומתפוצצת העמוקה של זאב ז׳בוטינסקי בין דת ובין לאומיות. בהנהגת בגין הופקדו שתי וערות כנסת חשובות, ועדת* הכספים וועדת־העבודה׳והרווחה, בידי ח״כי אגודת ישראל שלמה לורינץ ומנחם פרוש, בעוד.אברהם שפירא הכל־יכול כיכב כראש הנהלת הקואליציה.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 13
אישים אחרים בחרות החלו לעסוק שוב בתורת זאב ז׳בוטינסקי, כדי לשלוף מהארסנל החלוד שלה בלי־נשק יעילים נגד תיסמונת כהנא.
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 22
איו לעשות גלים בבית גגוגזר רב־תבריתי הגב הצעה של הפיכת שטר בן 5000 שקלים לשטר בן 50 שקלים, עם כל האבזרים: מימין דיוקנו של זאב ז׳בוטינסקי ומשמאל — של דויד בן־גוריון(למען שלום הקואליציה) .למעלה, הדיאגרמה בפינה הימנית העליונה, מתארת את מאזן־התשלומים ומדוע הוא לא מתאזן.
גליון 2314 (6 בינואר 1982), עמוד 66
.״ לשרת־החוץ גולדה מאיר אמר :״עוצ מתה של גולדה בשדה המדיניות היא כ- עוצמתו של צה״ל בשדה הקרב ו• עורך ידיעות אחרונות, ד״ר הרצל רוזנכלום, בצטטו את זאב ז׳בוטינסקי : ״גם כשחושדים בי שגנבתי, אין אני הו פך את כיסי מכנסי להוכיח את אי־נכו- נות החשד, כי בזה אפקיר את כבודי ולא אוכיח מאומה.״ • המשורר אברהם שלוגסקי, אחרי שורת הפרסים שחולקו בשבועות האחרונים פרס־רוקח) פרם־רופין, (פרס־ביאליק, ובתוכם פרס־העבודה :״היה צריך לתת את הפרס ליוצרי־הפרסים.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 8
כך עשה גם מנחם בגין, תלמידו־כבי־כול של זאב ז׳בוטינסקי האתיאיס־כי. דרווישים מרקדים.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 23
אחד רוברט ביטקר, יליד רוסיה שגדל בסין, שם הגיע לדרגת קולונל (אלוף־מישנה) ,כמפקד גדוד של אירופאיים באזור הבינלאומי של שאנחיי. כאשר זאב ז׳בוטינסקי שמע על הכישרון הצבאי הזה הוא הורה לביטקר בן ה־ ,30 לעלות ארצה ולקבל את הפיקוד על אצ״ל שהוקם באותה שנה, .1937 המיבצע הראשון של ביטקר היה קביעת דרגות צבאיות עבריות: רודן, אלוף, שרן, גונדר, סמל, ראש קבוצה, סגן.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 31
בשלב הזה נכנס מיכאל איתן לתיאור מפורט, שאותו הוא מעגן בדבריו של זאב ז׳בוטינסקי, שכתב עוד ב־ז< 192 על שני עמים היושבים בארץ ישראל -יהודי ארץ- ישראל וערביי ארץ־ישראל.
