גליון 2496, 3 ביולי 1985, עמוד 10
שמית של כמעט 200 קשישים —
ותיקי האצ״ל, בית״ר ונאמני זאב
ז׳בוטינסקי. הללו לא נבחרו בסניפים,
אך בגין עמד על כך שהם ייכנסו
למרכז.
גליון 1583, 3 בינואר 1968, עמוד 3
.״
במכתב־הספד לפלוגת־בית״ר בראש־פינה כתב באותו יום
זאב ז׳בוטינסקי :״מנרדומו נעשה מיגדל, מקיברו — היכל,
נזזכרו — דת אזרחית.״
החח
מי שחס על חיי היילינו, מוכרח להתנגד ל־עונש-מיתה.
גליון 2401, 4 בספטמבר 1983, עמוד 45
זוהי המפה שאומצה בשעתו על־ידי זאב ז׳בוטינסקי, כאשר הקים
את התנועה ה״רוויזיוניסטית״ — תנועה שהתכוונה להשיג
״רוויזיה״ של ההחלטה להפריד את עבר־הירדן ממערב־הירדן.
גליון 2612, 21 בספטמבר 1987, עמוד 29
מכאן חיזורו ש ל בני מין זאב הרצל אחרי הסולטאן
התורכי עבד־אל-חמיד ה־ ,2ע רי ץ שונא״ערבים: אחרי הקיסר הגרמני
וילהלם ה־ ,2ש עי מו נפג ש בירו שלי ם; ולבסוף אחרי ג׳וזף
צ׳מברליין, שר־המושבות הבריטי. חיים וייצמן, זאב ז׳בוטינסקי
ודויד בן־גוריון המשיכו שלו שתם בקו הזה, וכך נולדה הצהרת־בלפור
הבריטית, וגם הברית עם הבריטים והצרפתים במילחמת־סיני.
גליון 2656, 27 ביולי 1988, עמוד 21
יוצקים על הדג החם
ומגישים מיד.
זאב ז׳בוטינסקי אמר פעם שכאשר יהיה גנב
יהודי בארץ — זה יהיה סימן שהפכנו למדינה
נורמאלית.
גליון 2662, 7 בספטמבר 1988, עמוד 29
בשפתם ובשיריהם יכלו
הפלסטינים לחזור על נימת שירו של זאב ז׳בוטינסקי :״כי שקט
הוא רפש/הפקר דם ונפש/למען ההור הנסתר...״
הקבלה זו אינה מיקרית.
גליון 2578, 28 בינואר 1987, עמוד 12
במאמרו העקרוני על קיר הברזל, שנכתב
בראשית שנות ה־ ,20 דיבר זאב ז׳בוטינסקי על
הערבים הפלסטיניים כעל עם נפרד, והסביר את
הבעיה בצורה פשוטה והגיונית: שום עם של
ילידים לא הסכים מעולם בלא־קרב להתנחלותם
של נחלנים לבנים בארצו.
גליון 2629, 20 בינואר 1988, עמוד 26
הוא
משבר הבורסה לא השפיע
הבורח מבלא־עכו
נ חוג בתל־אביב, יום־הולדתו הסס
של פלג תמיר, מנכ״ל חברת־השיכון
הממשלתית שיכון ופישח וחבר
מרכז תנועת־החרות. תמיר, קרוב־מישפחה
של זאב ז׳בוטינסקי, הוא אב
לארבע בנות שבצעירותו היה איש־האצ״ל,
אשר נכלא, על־ידי הבריטים,
למשך שנתיים בכלא־עכו, ונמלט ממנו
בעת הפריצה הגדולה של האצ״ל
והלח״י לכלא זה.
גליון 2606, 12 באוגוסט 1987, עמוד 3
מיכחבים
האשליות שר דמטינסקי
על דיאגנוזות ופרוגנוזות שלא עמדו
במיבחן (״ז׳בוטינסקי״ ,העולם הזה
. )29.7.87
כמחנכת, בעלת רקע בפסיכולוגיה, וכמתענ־יינת
בביוגרפיה של זאב ז׳בוטינסקי, עליי לערער
על כמה הנחות של אורי אבנרי.
גליון 2607, 19 באוגוסט 1987, עמוד 40
חוץ מיגיע כפיים גס ופראי,
ששם מכריע כוח השרירים, אין תפקיד
ומיקצוע שלא הייתי מוסר לאשה
בעדיף על הגבר״ (זאב ז׳בוטינסקי).
העולם הזה 2607
גליון 2652, 29 ביוני 1988, עמוד 3
בזי ב ח בי ם
ציונות אכזרית
על החלטת הממשלה לתעל את יהודי
ברית־המועצות, המבקשים להגר
ממנה, ארצה (״הסירובניקים החד שים׳
/העולם הזה .)22.6.88
היה זה זאב ז׳בוטינסקי, שטבע, בשעתו, את
המושג ציונות אכזרית, בהתכוונו לכך שיהודים
עולים ארצה, להוציא את האידיאליסטים
המעטים, רק כאשר הם בצרה — או כשרודפים
אותם או כשלוקחים את פרנסתם.
גליון 2617, 28 באוקטובר 1987, עמוד 3
במיסמך הפנס־ציוני
היו הצעות ״להילחם בנטייתם
של ערביי ישראל לאוטונומיה״ —
היתכן שחיבר אותו חסוד של זאב
ז׳בוטינסקי, מאבות תו־
| ך > רת־האוטונומיה, ואם לא
—־ מדוע נאלם ארנס?
גליון 2699, 24 במאי 1989, עמוד 5
למעשה — יש הגיון
נסתי׳
^ בי הרעיון של ארץ־ישראל השלמה, כעיקרון מקודש,
£ 9היה זאב ז׳בוטינסקי. הוא קרא לתורתו ״רוויזיוניזם״ ,מפני
שרצה לעשות ״רוויזיה״(בלאטינית: ראייה־מחדש, במובן
של תיקון־טעות) של ההחלטה להפריד בין׳ עבר־הירדן ופלשתינה
ז׳בוטינסקי רצה בהקמת מדינה יהודית משני עברי הירדן.
גליון 2707, 19 ביולי 1989, עמוד 40
החלום
להיות, על פי חזונו של דויד בן גוריון ,״ככל
העמים״ ועל־פי חזונו של זאב ז׳בוטינסקי
״בני מלך חופשיים״.
לא הבטחנו להיות כ״כל העמים״ ולהגן על
המקום שהוא בסיס קיומנו, וכשהגיע מועד
ההכרעה, נדמית ההנהגה מקיר־לא־קיר שלנו,
כמי שנכנס מרצונו למירוץ־שליחים, המתחרה
בינו לבינו, בשאלה מי יחזיר יותר מהר,
כשרק שאלת המחיר, שנויה אצלם במחלוקת.
גליון 2704, 28 ביוני 1989, עמוד 17
אנשים בעלי מחשבה בהירה הבינו זאת מלכתחילה. כך זאב
ז׳בוטינסקי, שטען זאת במאמרו קיר הברזל, שפורסם בשנות
ה־ 30 הראשונות, ושנכתב כנראה עוד בשנות ה־.20
וכך אמר: אנחנו מתנחלים לבנים .
גליון 945, 24 בנובמבר 1955, עמוד 17
במקום חשובה ציטט הח״כ
את שירו המפורסם של זאב ז׳בוטינסקי
״שתי גדות לירדן /זו שלנו, זו גם כך,
שבהמשכו נאמר ״שם ירווה לו בשפע
ואושר /בן־ערב, בן־נצרת ובני.״ חייך הבריטי
:״זו שירה — או מציאות?
גליון 917, 12 במאי 1955, עמוד 6
הרביזיוניסם הוותיק, שהיה מזכירו הפרטי של זאב
ז׳בוטינסקי, הוצע בשעתו כעורך חרות, אן עתה, עם התפצלות הצמרת הרביזיוניסטית,
קרוב לודאי שיקבל את התפקוד הצ*כי
גליון 1071, 8 באפריל 1958, עמוד 3
שלמה בן־יוסף,
ראשון עולי הגרדום, היה סמל התקופה.
ההנהגה העליונה. זאב ז׳בוטינסקי, ששהה
בארץ רק תקופות קצרות בחייו, עיצב את
דמותה הרעיונית.
גליון 1427, 13 בינואר 1965, עמוד 8
לבנון טענה, כי תהיה זו התגרות ישירה
שד, של זאב ז׳בוטינסקי. איש לא חלם אז, בישראל, והיא חוששת מפני תגובה ישכי
יבוא יום, ותלמידי ז׳בוסינסקי יילחמו ראלית.
גליון 1491, 30 במרץ 1966, עמוד 10
מנחם בגין מקפיד לקרוא לו ״נציבי״ ,לזכר
הימים בהם היה רמבה נציב בית״ר בפולין,
ובגין פיקודו, במשך ארבע שנים,
עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, כיהן
כמזכירו הפרטי של זאב ז׳בוטינסקי, ואחרי
עלותו ארצה ב־ 1940 כתב ספרים וערך
את יומון המפלגה הרביזיוניסטית המשקיף.
גליון 1492, 6 באפריל 1966, עמוד 8
הדוקטור הממושקף, שנקרא בעבר ביינוש
לובוצקי, החל את
פעילותו הפוליטית
עוד בלטביה מולדתו,
כשנימנה על
מייסדי בית״ר שם.
כשנבחר
ב־,1929
זאב ז׳בוטינסקי לראש
בית״ר, כיהן
אליאב לידו כחבר
המיפקדה העליונה
של האירגון, יחד
עם אריה דיסנצ׳יק,
כיום עורך מעריב.
גליון 1490, 23 במרץ 1966, עמוד 25
״שתי גדות לירדן — זו שלנו, זו גם כן!״ כך הכריז
זאב ז׳בוטינסקי לפני דור, וכך טוענת תנועת־ר,חירות
השכם והערב, עד עצם היום הזה.
גליון 1302, 22 באוגוסט 1962, עמוד 5
הוא עצמו
דאג, בענוותנות האמיתית המציינת איש גדול, לפרט אותן
מעל עמודי העתון :״דוקטור אלטמן הוא בעל נסיון של
עשרות שנים בפעולה פוליטית בינלאומית. הוא היה ממקו־רוביו
של זאב ז׳בוטינסקי בשטח זה. איש בעל מצע
פוליטי רחב, קשרים מצויינים בארצות־הברית.
גליון 1302, 22 באוגוסט 1962, עמוד 7
מדוע זה 14 שנים — מאז הפקיד צחוק ו,גורל
דווקא בידי דויד בן־גוריון את
קיום צזזאתו של זאב ז׳בוטינסקי — מסרב
(המשך בעמוד ) 14