נמצאו 240 תוצאות עבור "ועדת אגרנט"

בהתחשב בכך שהמילחמה נחשבה ודאית, ושהנסיכות — כמו תוכנית ״שובך יונים״ — דרשו מירווח־כיטחון כלוח הזמנים ולא הרשו או הצדיקו נטילת סיכון על־ידי איחור הפריסה לרגע האחרון האפשרי, שגה גונן כהוראתו זו שגיאה חמורה, בכך טיפלה ועדת אגרנט וגם פירטנו כנושא זה במאמר הקודם.

אחרי מילחמת יום־הכיפורים, כאשר החל הוויכוח על המחדל הגדול שהסתיים בפיטורי דדו על־ידי ועדת־אגרנט, חשבתי לא־מעט על הנאום ההוא. אילו התפטר רדו אז, כשדרשתי זאת, אולי היה נמנע המחדל של יום־הכיפורים.

״באמצע ההתייעצות הגיש אריה שליו (כיום תת־אלוף, שסולק מתפקידו במודיעין בעקבות מימצאי ועדת־אגרנט) לליבון מיכתיב מבניקה — זקן זה פורה מאוד ׳בכתיבה.

בכך זכה, במישרין ובעקיפין, בתמיכת מיטב המישפטנים בישראל, שהסכימו עימו שוועדת־אגרנט מסרח את סעיף החוק. בין אלה: אביו הרוחני של חוק ועדוודהחקי- רה, שר-המישפטים־לשעבר יעקוב שימשון שפירא, והאיש שניצח על החקיקה בכנסת, חבר-הכנסת לשעבר משה אונא. … שלושת השופטים שישבו בדין — מ״מ הנשיא יואל זוסמן והשופטים צבי ברנזון ויצחק קיסטר, נמנעו גם הפעם מלפגוע בגלוי בוועדת־אגרנט. אך הם נתנו לה רמז בעובי של רגל־פיל.

מקבלי ההחלטות, בזוכרם את הערכתו הקודמת של אמ״ן, את ההוצאות עדת אגרנט: למקרב, נבנצאל, אגרנגי, לנדרי, ידין שני רעיונות עיקריים

הטבח בקרית־שמונה ]ינץ עוד קתצפציות בטחוניות בישראל ף עדת אגרנט, שהתחקתה על סיבות הכישלון המודיעיני של מילחמת יום־ הכיפורים, הגיעה בדו״ח הביניים שלה ל מסקנה, כי ביסוד הכישלון מונחת דבקותם העקשנית של כל גורמי ההערכה בצה״ל ב״קונצפציה.״ אילו מונתה ועדת־חקירה לחקירת ה גורמים שאיפשרו את הטבח שערכו בשבוע שעבר שלושה מחבלים, שחדרו מלבנון ל־קריית־שמונה, קרוב לוודאי שהיתה מגיעה למסקנה דומה: שביסוד המחדל הבטחוני היתד, מונחת דבקותם של גורמי הביטחון בישראל ב״קונצפציה״ .הפעם היתה זו ה קונצפציה הנוגעת לפעילותם של אירגוני־הטירור הפלסטיניים.

כוחם וסמכותם, שעוד קודם המילחמה היו מופרזים ביותר, לא צומצמו — אלא התחזקו עוד יותר. לא ייאמן, אבד עובדה: מכף שוועדת-אגרנט הטילה על ה רמטכ״ל אחריות אישית (תיפקד דית) למעשים מסויימים, דרשה שורת־ההיגיון שתוסר ממנו האחריות למעשים אדה, כולה או חלקה, ותעבור לגופים אחרים, וכעיקר דמישרד-הכיטחון.

ב־ 1962 היה אב בית־הדין במישפט אייכמן, ואחרי מילחמת יום־הכיפורים מו נה כחבר בוועדת אגרנט. הוא אדם צנוע וחביב, הנוהג לדבר בקול רך ושקט.

אפילו משה דיין, שמילא במשך זמן־ימה את תפקיד נער-השעשועים הפוליטי שלה, נתגלה כשר־ביטחון גרוע, שהעלים ממנה מידע חיוני והתנהג ביקליות־דעת מחפירה. כאשר הגיעה לוועדת אגרנט, חשבה גולדה את עצימה לעדה אובייקטיבית, ה־ ׳מלמדת את תברי־הוועדה על סידרי־הישיל- טון.

על מגש של בסף שף השנתיים האחרונות היה ידין נתון ללחצים של ידידים, ושל כאלה שאינם ידידים, שקראו לו להתייצב מול העם. הבולטים שבהם היו עמיתו לוועדת-אגרנט רב־אלוף חיים לסקוב; איש ארץ־ישראל השלמה וכיום מנהלו העיקש של לזינהל־נזקרקעי־ישואל האלוף מאיר (״זרו״) זורע ; יגאל הורוביץ מרפ״י שבליכוד, ומרדכי בן־פורת מרפ״י שבעבודה, אשר קיוו להח זיר את משה דיין דרך ידיו !

להגנתו טען אז נבנצאל, שישב אותה שעה גם כחבר בוועדת אגרנט שבדקה את האחראים למחדלי מילחמת יום־הכיפורים, כי הליקויים החמורים במחסני־החירום -של צה״ל לא התגלו לו רק בחודשים שקדמו למילחמה.

תטקיף ג גולד ה פוחדת מאגרוט הרעיון שצץ מחדש להשאיר את ממשלת ממעבר תקופה ארוכה בא בעיקבות הבהלה שהשתררה בחוגי הצמרת, נוכח הידיעות שוועדת אגרנט תסיק מסקנות חמורות כלפי ראשי סשילטון אישית.

ביו״ר ועדת־החוץ־ותביטחוו קיבל גושפנקה ביטחונית ומדינית, המועילה מאוד למועמד לראשות־הממשלה! .מכיוון שוועדת אגרנט מתחה עד כד, רק ברמז ביקורת על ועדת־החוץ־וד,ביטחון, נראה צדוק בלתי־קשור למחדלי יום־הכיפורים.

אנו צריכים להתחיל לחשוב מחם הנורמות והדפוסים של חברה אשר תופעות מסויימות בקירבה, כגון סני־ ההשוואה בין:.פרשת ובין״ ו״פושת איגלטון״ -מום עיה ליות, ניראות בנורמליות, ולא זו בלבד — אלא שהן גם מקבלות תמיכה. בוועדת אגרנט לא היה אדם אשר עמד על השגיאה הפטאלית של מנגנוין־הא״נפורמציה שלנו.

תנועתך הציעה שינוי, והנה הלכת והצי טרפת אל ייגאל ידין, שהיה אחראי לזיכויו של דיין כוועדת־אגרנט. מהרגע הראשון לא היינו תנ׳ועת־מחאה וההליכה עם ידין על רקע ׳ועדת־גרנט לא היתד, הדבר המרכזי ב־ .1976 בוועדת אגר־נט ישב גם השופט לנדאו, שאני מאוד מוקיר ומעריך

באזני, בביתו ברמת־אביב, ביקורת חריפה על תקוותו?) למלחמה. לשם כך דרושה יוזמה שוועדת אגרנט ״ניקתה״ את שר הבטחון משה בכל התחומים.

ולד״ש כדאי לייעץ שלא להצטרף לממ שלה זאת, כדי שייגאל ידין יוכל שוב לשבת בוועדת־אגרנט הבאה. יותר מהתמיכה בממשלת מערך י—ד״ש (56 ח״כים) .מה גם שייתכן כי דייו לא יוותר על המנדט שלו, יפרוש עם הדר כסיעה עצמאית ואז, יחד עם תמיכת פלאטו תהיה לממשלה כזו תמיכה של 60ח״כים בדיוק.

כי הפיקוד הישראלי שלט ב״קודים קב;ת המלצותיה של וועדת אגרנט לגבי הגדלת שכר הלימוד האקדמאי מ־ 265ל׳׳י באוניברסיטה ומ־250 ל״י בטכניון, לשכר־לימוד אחיד בשעור .של 400ל״י, ייפתחו הסטודנטים בפעולה לביטול רוע• הגזירה, לא יהססו מלאחוז אף בנשק השביתה

.״ גילוי זה, כמובן, יש בו כדי לשפוך אור חדש על התפקיד שמילאו יגאל ידין וחיים לסקוב בוועדת־אגרנט, שאליה נבחרו משום שלא היו, כביכול, אישים פוליטיים, בעוד של מעשה היו להם כבר אז תוכניות ואינטרסים פוליטיים.

די להסתכל על שולחן הממשלה החדשה, ולראות כיצד יושבים סביב שולחן אהד שמואל תמיר ומאיר עמית, שהשמיצו זה את זח בפרשת אוטו־קארט, או משה דיין ומי שהיה צריך להיות חוקר מחדליו בוועדת אגרנט, ה פרופסור ידיו• אנשי ׳תנועת שינוי בכנסת תומכים כממשילה שבד, יושב המחדלטור משה דיין, שבגלל מחדליו קמה תנועת שינוי, ואחר־כך חם עוד תובעים מאיתניו להאמין שזאת ממשלה רצינית.

גולדה משכה אותו באף, רמזה לו שהדבר בא בחשבון אחרי הבחירות — ובינתיים הוטל עליו לכהן בוועדת־אגרנט. הוא היה הרוח החייה בוועדה זו, עשה את העבודה המלוכלכת, הרשיע את הקצינים וחיפה על גולדה ודיין.

כעבור שנה מונה כראש אג״ם וכסגן הרמטכ״ל, כאשר דדו מונה לדמטכ״ל. וועדת-אגרנט, הדביקו לטליק את הכינוי של ״עד המלך״ .אולם הוא לא זז מעמדתו.

אליעזר רזניק, תל־אביב האם, בעיקבות כל מה שקרה, אין זה מוצדק שוועדת אגרנט תתפטר מתפקידה? הרי ממילא. הציבור כבר איבד בל אימון במסקנותיה.

אחרת עלול דרורי להודיע כבוא העת, כפי שעשה בשעתו האלוף שמואל גורזדיש כוו-עדת־אגרנט, כי זכויותיו, הסעוגנות ב־חוק־ועדות־החקירה, בפגעו.