נמצאו 367 תוצאות עבור "השבועון המסויים"

כבר אז הוכח כי אי-אפשר להשתיק בארץ דבר ששבועון זה (״השבועון המסויים״, כפי שקרא לו דויד בן־גוריון, שסירב אף לבטא את שמו) החליט לפרסמו.

פשוט לא היתה לו ברירה, כי תצלומיהם של כמה מגיבורי הפרשה לא חיו מצויים בירו, והוא יכול היה להציגם רק מעל עמודי השבועון המסויים. אולם הכתב ביצע ממש תרגילי־אקרובטיקה כדי להעלים את זהות העיתון שעל המירקע, וגם לא הזכיר אף במילה אחת את העולם הזה - שבלעדיו לא היה שומע מעולם על הפרשה.

כבר בשנות ה־ 50 היתה לפרס חבורה של עיתונאים בכל כלי־התיקשורת, ששירתו אותו נאמנה .״השבועון המסויים״ המציא אז את המושג ״יונייטד פרס״ עבור קבוצה זו של מזרנבים, שנזונו מהסקופים שהדליף.

איסר הראל, מי שהיה ראש השב״ב, ראש־ה־מוסד והממונה על כל שרותי־הביטחון, טען אחר־כך שהעולם הזה היה האוייב מס׳ 1של המיש־טר(קרי: שילטון בן־גוריון) ,והודה שהשקיע,את כספי מנגנון־החושך בהקמת שבועון מתחרה׳,שנועד לחסל את השבועון המסויים. אחרי עלייתו לשילטון, סיפר מנחם בגין בראיון עיתונאי, כי איסר הראל ביקש ממנו בשעתו לתמוך בכליאתי במעצר מינהלי, בטענה שאני סוכן סובייטי.

דמון: וזה לא קרה, שעקגתם אחרי מיפלגות פוליטיות כשלא היה חשד לכיטחון־המדינהי כמו למשל מאבק־החורמה שלכם נגד מה שהיה קרוי אז ״השבועון המסויים״ ,העולם הזה? הראל: אני רוצה להגיד לך: קודם כל, העול הזה, אם אתה כבר מזכיר זאת, ואני אמרתי את זה גם בטלוויזיה, ולא אתת, ואני חוזר על זה, השלם הזה הפעיל אז סחטנות ולחץ נגד הגורמים הפד ליטיים.

השבוע העניקה הממשלה לתיאטרון מעמד ״לאומי״ (אך לא ״ממלכתי״) בתוספת פרס קבוע של 100 אלף לירות לשנה• באותו שבוע העניקה הבימה פרס לאחד משחקניה על תפקידו באותו מחזה, בו דרש לרסק את עצמות העורך של השבועון המסויים משפט הדיפה שהגיש הקבלן החיפאי יצחקפריש־מן נגד עורכי העולם הז ה ושהתנהל במשך 14 ישיבות תמימות בפני הרכב מיוחד של בית משפט השלום בחיפה, בוטל השבוע (ראה אגרת העורך) ,לפי בקשת של עורך־ הדין חוטר־ישי, פרקליטו של פרישמן.

.״ ״ברלי( ,סימ פונ י ה של עיר״ לקראת סוף סיפורו של יצחק בן־אהרון על פגישתו הראשונה בחיים וייצמו, והאופן שבו וייצמן אימץ אותו ולקח אותו ביחד עימו לברלין, בא התיאור הציבעוני (המשך בעמוד )52 ה עו ל ם הז ה 2267 רשימה זו נכתבת בשביל קהל מסויים מאוד, קהל קוראי עיתונים. עם קוראי השבועון המסויים הזה הסליחה. ובכן, כשאתם קוראים איזה עיתון יומי, על מי שם, אתם אוהבים להשחיז את השכל שלכם !

הוא חיה אחד המודיעים החשובים ביותר של ״השבועון המסויים״• בשעה שהמישטר הבן־גוריוני הטיל עלינו חרם מוחלט, וראה בנו את ״האוייב מס׳ 1 של המישטר״ (כפי שגילה לאחר מכן איסר הראל, הממונה על שרותי-הביט- חון) ,שימש לנו בר כמודיע במוקד ה־מישטר ומערכת״הביטחון.

אריה מרינסקי היה הפרקליט שלי בתקופה מסויימת, ולא פעם הופיע לצירי בבית־המישפט, כאשר השילטון הבן־גוריוני רדף אותי ואת ״השבועון המסויים״ .אני מקווה שמותר לי לקרוא לו ידיד.

אז הורה הרמטכ״ל ייגאל ידין לבטל את הרכישה המרוכזת של גיליונות העולם הזה על־ידי צה״ל — והוראה זו נשארה בתוקפה עד עצם היום הזה, כמו גזירות רבות אחרות של המימסד נגד ״השבועון המסויים״. ברעם יצא דקרד יש מודד פשוט למדידת החיוניות של העולם הזה.

בן־גוריון עצמו התייצב בראש המאבק נגד ״השבועון המסויים״ ,שהוא סירב לקרוא לו בשמו.

מבחינה מסויימת, יש דמיון בין הופעת באקליי בניו־יורק לבין הופעת הכוח החדש בישראל. כי באקליי הוא עורך שבועון מסויים. הוא הכניס חיים חדשים למערכת־הבחירות.

בשניים בנובמבר קרה דבר חשוב: התר חבה החזית שהשבועון המסויים להם בה לבדו במשך 15 שנה. המאבק התפשט מן הזירה העתונאית לזירה הפרלמנטארית.

תל־אביב האיש המסדייס למה שלא תציעו לאיסר הראל, מי שהיה בעבר הממונה על שרותי הבטחון ולאחר מכן יועצו הבטחוני של ראש הממשלה, שיתן לכם את ידו ויצטרף לצוות כתבי העולם הזה7 האיש המסויים הזה יוכל לעזור הרבה לשבועון המסויים הזה, כי גם לאיש וגם לשבועון יש מטרה משותפת: לחשוף את מעללי השלטון, את מעשיו ומחדליו.

הכל אצלכם מחושב עד לפרטי הפרטים — זאת למדתי לדעת מתוך קריאה רצופה בשבועון המסויים. לכן, כמדומני, שהחולירע שימש לכס רק תירוץ, לצעד שאתם מתכננים כבר שנים.

סופדים זזשובים בעולם כתבו כי הם רואים בשבועון המסויים את הני גו ד האמיתי להשקפח=עולם ו של פשה דיין, ו בי גו ר ^ הסריגה ייחתך במאבק הרוחני בי ן שגי זרמים אלה -זרם המלחמה וזר ם השלום, הגישה הלאומגיח הגרה והגישה הלאומית־שזסרחביח, 0 1 * 3ז־מיוו?

המאורעות הקשורים בהודעת חוסיין מתבטאים בעוד מקום בעיתון זה : בתיאור המתרחש בכנסת ביום החמישי האחרון (עמוד .)13 אין זה פלא שהשבועון המסויים יכול לפרסם את התיאור המדוייק והמעמיק ביותר של המאורעות מאחורי הקלעים בכנסת.

״ הגדיל לעשות מכולם מארק גפן, אחד מעורכי על המשמר, שגינה את ״הנסיון המלאכותי,להחיות׳ את הזירה הפנימית על-ידי,סיפורים מרתקים׳ ובהמשכים, המופצים על־ידי, שבועון מסויים לזכותה של העיתונות הישראלית ייאמר, כי פנתה עורף לנסיון זה.״ מארק גפן שכח, כמובן, שרק השבוע היה זה עיתונו, שיצא בגילויים בלעדיים מחדר המיטות של סגן ראש־הממשלה יגאל אלון, ללא כל קשר אם יש בהם אינטרס ציבורי או לא.

העיתונות, הרדיו והטלוויזיה, אישי־ציבור ׳וראשי־מיפלגות היו מתחרים ביניהם בהדבקת תוויות־גנאי לשבועון המסויים. הכל היו אומרים: מגיע להם, למנוולים האלה.

כמעט כולם דמויות מפורסמות, כמעט כולם עברו בשבועון המסויים באביב חייהם, מי במשך תקופה קצרה, שנה, שנתיים, שלוש, ומי במשך עשר ועשרים שנים.

ומפ״ם. מכקר־המדינה נכנצאל לו השבועון המסויים, אינם יכולים להתח־רות עימם.

בן־גוריון היד, מכנה את בגין ״האיש היושב ליד חבר־הכנסת באדר״ :גולדה מתעלמת — או לפחות מעמידה פנים כמתעלמת — מקיומו של ״העולם הזה היא מצהירה שאינה רואה את השבועון אך יחד עם זאת היא מכנה אותו ״רפש״ ו״סמרטוט״ ,דבר ה מעמיד בספק כמובן את כנות הצהרתה) יריבי ״העולם הזה״ הקוראים אותו ב 1 11 11 1 ווו דבקות זה שנים רבות מנסים להתעלם מקיומו על־ידי כך שהם מכנים אותו ״ה שבועון המסוים״ :״מעריב״ מתעלם מ קיומו של ״ידיעות אחרונות״ וכמובן ש־ ״ידיעות אחרונות״ לא שמע על עיתון ערב בשם ״מעריב״ :משה דיין מתעלם מהאשמות החמורות שהוטח נגדו בפומבי והעיתונים ד,מתחנפים אליו מתעלמים מ קיומה של הכנסת ומזלזלים בכבודה כא שר הם נמנעים לדווח על דברים שהוש מעו מעל במתה נגדו: וכך הלאה. … רק לפני שבוע האשים מר אבנרי את העיתונות כולה אשר ״עשתה יד אחת כדי לגנוז דברים שנעשו ונאמרו במליאת הכנסת, בפי שרים חשובים, מפני שהם נגעו בשר הביטחון.״ והנה קורה ל עינינו דבר מעניין ביותר: עורך ״העולם הזה״ החליט להתעלם מספר מסויים ש נושאו הוא שבועון מסויים ואשר מחברו הוא חבר־כנסת מסויים.

אולם אני טוען שאין עיתון במדינה הפונה בצורה כה שי- טתית אל ההגיון של הקורא, המצייר אותו בכלים לעמידה עצמאית מול. השטיפה הגדולה, ספי שעושה השבועון המסויים. לקרוא לזה שטיפת־מוח נגדית — הרי אין זה רק עוזל (על כך אפשר למחול): זהו עיוות מסוכן — ושרות בלתי־מודע לאותה מכונה אדירה של שטיפת־מוח.

בעוד החרם הטוטאלי שהטיל המימסד לפני 25 שנה על ״השבועון המסויים,״ נסדק ונשבר פה ושם, נוצר על העולם הזה חרם מסוג חדש — חרם מטעם אותם עסקנים שגנבו את רעיונות העולם הזה, מבלי לציין את המקור, אחרי שניהלנו לבדנו את המאבק הממושך כדי להנחיל אותם לציבור.