נמצאו 367 תוצאות עבור "השבועון המסויים"

הכוונה היא לכדורי אלוויה, תושב אור־יהודה, שעורר במכתביו שוב את פרשת הפצצות שהוטלו בבגדאד בתחילת שנות החמישים, ותקף תוך כדי כך את ח״ב רפ״י מרדכי כן־פורת, שהיה אז שליח ישראלי בעיראק • .בין החתיכות הירושלמיות הבאות להינפש בבריכת גני־יהודה שבעיר, נראתה השבוע אופירה ארז, שנבחרה פעם על־ידי קוראי השבועון המסויים כצב־רית . 1956 כשרצה צלם העולם הזה לצלמה, הסבירה אופירה :״עם כל הכבוד שיש לי לשבועון, שבגללו הגעתי למה שהגעתי, אינני רוצה להצטלם ללא ידיעת בעלי.

אם רוצה מר בן־גוריון בבירור משפטי, מוטב שיגיש משפט נגד ׳מישהו( .למשל, נגד השבועון המסויים, שטען בשעתו כי מר בן־גוריון עצמו נתן את ההוראה).

שניהם רודנים פוטנציאליים, הבזים לחרויות האזרחיות, והמנהלים מלחמות בשבועונים מסויימים. שלא יצחיקו אותנו! קיבלנו בסף. … הוא הביא שאיפה זו עד לסף הגשמתה — כאשר הגדיש שטדאוס את הסאה. אחרי שד,שבועון המסויים בגרמניה גילה את שערוריות שחיתותו האישית, אירגן שטראוס את המיבצע השפל לחיסולו.

.״ בגילוי־דעת שפירסם השבוע טמרין, הזכיר אף את השבועון המסויים :״בשעתו פורסם בהעולם הזה כי נאמר לכתב שלהם על־ידי אישיות חשובה באוניברסיטה, מה אתם רוצים מאתנו, תשאלו את משרד־החינוך; תראו את המחקר שלו על ספר יהושוע.׳ בזמנו לא התייחסתי לדברים ברצינות מספקת, אבל אני רואה עכשיו שיש להתייחס אליהם ברצינות גמורה.״ כמי שאינו מפחד מלנעוץ שיניו ב וף תוקפיו, הכריז עתה המדען שחור־השיער מלחמת חורמה ביריביו.

#בתל־ א בי ב חטיבת תל־אביב מזמינה את חחברים והאוהדים לסידרת־הרצאות זו, שתתקיים ברחוב גליקסון ,8בסועדים הבאים: ביום רביעי ,20.7.66 ,ירצה דוד ארנפלד על הנושא : השאלה הגדולה סביב איסר הקטן ביום רביעי,27.7.66 , בערב* ירצה בשעה 8 שלום בהן על הנושא: השבועון המסויים ביום רביעי ,3.8.66 ,בשעה 8בערב, ירצה עותמן בראנסי מזכיר מערכת הזה אל־עאלם על הנושא : איך מחנכים ערבים המעוניינים להשתתף כקבר צות־דיון לענייני תחבורה, המתארגנת על־ידי התנועה, מתבקשים לפנות לשמחה ניר, ת.ד ,2551 .ירושלים.

בסוף הסקנו מסקנה ברורה : ספיר ושות׳ מסכנים כיום את עתיד המדינה לא פחות מכפי שסיכנו אותו שמעון פרם ושות׳ בראשית ,1956 כאשר הכרזנו עליהם מלחמה מעל עמודי השבועון המסויים. נאומנו הראשון (ראה מסגרת בעמוד זה) היה מוקדש לחילופי השרים צדוק־שרף.

• ריב גלוי עומד לפרוץ כין עסקני מפא״י המטפלים בעניינים ערכיים, ספיב שאלת המשך קיומו של היומון הערבי הכושל ״אל״יום״ .מול יועץ ראש־הממשלה לענייני ערבים, שמואל טולידאנו, המצדד בסגירת היומון, יתייצבו ח״כ מפא״י אמנון לין ך ו״ר המחלקה הערבית בהסתדרות, יעקוב כהן, הטוענים כי יש להמשיך ולהוציא לאור את היומון, למרות ההפסדים הכרוכים בכן, ובלבד שלא להשאיר את האזרחים הערבים ״טרף לתעמולה עויינת״ .בעת הדיונים הראשונים הועלה גם שמו של הזה אל״עאלם, אחיו־התאום של השבועון המסויים, הנחשב בעיני לין וכהן למסוכן ,״מכיוון שאיננו שייך למישטר וגם אינו מוגבל לדוגמות הקומוניסטיות״, • לחץ בבד יופעל על ועד הסטודנטים הערביים באוניברסיטה העברית בירושלים, במטרה לסכל את תופניתו להוציא עיתון משלו.

יריבי שרת במפ״י, כמו משה דיין, או שמעון פרס, או דויד בן־גוריון, היו יכולים להאשים אותו אז בחזרה כמעט־מילולית על דברי השבועון המסויים. כי שרת טען, למשל: • לא היה הכרח במלחמת סיני .

כך, כמעט בן לילה, הפך רעיון — שהיה עד כה נחלתם הבלעדית של כמה הו־גי־דיעות שנחשבו לאוטופיסטים, ובראשם השבועון המסויים — לנושא מעשי ביותר לדיונים בינלאומיים.

והנה, מופיע משה שרת מקיברו — מנהיג ששימש במשך שנים רבות מטרה לחיצי הביקורת של העולם הזה ונתן יד למערכת החיסול של השבועון המסויים — ומאשר כמעט אחד לאחד, את כל מה שכתבנו בשעתו, במיגבלות החמורות ש־ לא אחת, דאחרו־נה, פונים אלינו ידידים חדשים וסתם אנשים שלא עברו את כל הדרך עם העולם הזה, כשבפיהם תגובה זהה כימעט :״תשמעו — מסתבר שאתם צדקתם !

כשאומרים לנו, רבים וטובים ,״אתם צודקים — אבל העולם הזה אנו משי בים להם :״אתם יודעים שאנחנו צודקים, בגלל העולם הזה ...אילולי הוא לא הייתם יודעים להצדיק אותנו כשהעולם הזה שואל ביום חגו ״מה היה, אילו״ ,היתד, סיסמתו ״בלי משוא פנים״ מחייבת אותו שלא להתעלם מקשר הגורל־ההכרתי, הפו ליטי והציבורי, בין השבועון המסויים מאוד והתנועה הנושאת את שמו — תנועת העולם הזה — כוח חדש ממשיכה, בגאווה, בדרך בה הלך השבועון העולם הזה לבדו עד 1965 ומאז, בצוות אחד עם תנועה פוליטית, מוגדרת ומוכרת, לוחמת ופעילה במאבק לשינוי פני מדינת־ישראל, עתידה ואיכות חייה, מאז הקמתה תחת דגלו ובשמו המפורש.

עורכי העתון המהוגן לא טרחו כלל לציין בפני קוראיהם שמדובר בסיפור שער של השבועון המסויים. תחת זאת פירסמו ידיעה בנוסח :״טענה: רב־חובל ישראלי שותף באוניה שעמדה לעבור בסואץ.

את כל ההצעות הנ״ל הציע, בתקופות שונות, עיתון התבוסנים, ביטאונם של עוכרי ישראל, השבועון המסויים ימ״ש. משום־מה נאבקים למען זכויותיהם של ערביי ישראל דווקא אותם האנשים הסבורים שאסור למדינה לספח שטחים ערביים, ושמוטב לעזור לעם הערבי הפלס טיני לחיות במדינה נפרדת משלו, תחת דגלו הלאומי.

במצריים — על כל פנים, העולם הזה האמין כי!מצריים ״השבועון המסויים״ ,כפי שנהגו חסידי בן־גורייזן ׳לקוווא לו, הבין את מניעי המהפכה המצרית: את האכזבה מן הכיש־לון המצרי בארץ־״שראל ב־ , 1948 את הכמיהה העמוקה של הדור הצעיר לשוח־וחור !

העולם הזה, שבן־גוריון שינא אותו עד כדי כך שלא ביטא אף את שמו (בפיו היה זה ״השבועון המסויים״), ושמשה שרת ראה בו ״סמרטוט״ ״נאלח״.

היו רבים שסברו כי סידרה זו ארוכה מדי, ואולי מיותרת בכלל. איזה מין ג׳וק נכנס לראשו של השבועון המסויים? נדמה לי שהכל יודו כיום כי ראינו את הנולד.

חבר מועצת העיריה הודיע לפקיד העיריה: ..אגי מחרגן עליך;״ הכל קרה בגלל העולם הזה. השבועון המסויים ערך תחרות לבחירת מלכת המים לשנת .1986 האירוע נערך במוסיאון הארץ.

מובן מאליו ששום כתב־ספורט שהלך בעיקבות העולם הזה לא טרח להזכיר את השבועון המסויים. יכול מאוד להיות שהספורט הישראלי לא היה כשוק פרסי, כפי שהוא היום, אילו היו עיתונאי־הספורט ממלאים את תפקילם הציבורי, כנדרש מעיתונאים: חשיפה קבועה של המתרחש מאחורי הקלעים.

כימעט כל המשתתפים — ולא רק אותם שגדלו באסכולה של העולם הזה, כמו אלי תבור ודן מרגלית — ביטאו את האידיאולוגיה העיתונאית של השבועון המסויים. כאשר חטפנו לראשונה לתורה זו, לפני 30 שנה ויותר, היה קולנו כקול קורא במידבר העיתונאי.

בהופעות פומביות לא קרא לשבועון מעולם בשמו, אלא בשם .השבועון המסויים״ .בקטע זה המציא לו שם אחר.

סערוני (קיסרי :״קו של נזיר, הנשמר מאכילה גסה״) והיו ישראל זמורה המבקר והמתרגם, ואשר ברש וא הקשר בין מרור בידור בעיתון ירושלמי לבין מי שעתיד להיות ״השבועון המסויים״ בתל־אביב! מי הם ראובן ינואר ומשה מייזלס או בנה של חסיה שיף היפה והתמידה!

הוא רצה לסתום את פי העיתונות בכלל, ובפרט את פי העולם הזה(הוא לא הזכיר את שמו המפורש מעולם, וקרא לו ״השבועון המסויים״). העולם הזה תרם תרומה נכבדה לתהליך שהביא בסופו של דבר, אחרי מאבק־איתנים, להדחת בן־גוריון.

תפקיד ההנהגה *.תחת לקום נגד שני השבועונים המסויימים, שתבעו חופש (ושהופעתם הופם־ קד, לאחרונה) הם.עסקו ב״מחוות של גבורה, אסיפות, מחאות והחלטות.״ סיבה אחרת להידרדרות, שהביאה להתער־בות הסובייטית.

השבוע צצה התוכנית, לפתע, מחדש. ולא בשבועון המסויים — אלא בצמרת המדינה. ״העולם הזה״ 1527 גוםי 5ו1 ^נו ב ה ״!!