נמצאו 346 תוצאות עבור "הפנתרים השחורים"

האחת, מצפן המקורית המרוכזת סביב סניף תל־אביב ואינה מונה יותר מאשר כמה עשרות חברים, והשניה המרוכזת סביב סניף ירושלים והמורכבת מסטודנטים, ביטניקים, פנתרים שחורים וכל מיני תמהונים ובעלי אידיאולוגיות קיצוניות שהגיעו מחויל.

צה״ל הוא בית־הספר ובית־החינוך הטוב ביותר שמדינת ישראל הקימה, ואין לי ספק שלאחר שרות של שלוש שנים, ייצאו רבים מהפנתרים השחורים ממנו בנמרים ואריות. גיוסם של צעירים בעלי עבר פלילי לצה״ל יתן להם צ׳אגם לחזור למוטב, ללמוד מיק־צוע ולמצוא את מקומם בחברה בגמר השרות.

הממשלה מוכרחה לקחת את העניינים בידיים, ולעשות משהו לפני שיקרה כאן אסון, לפני שגל־השביתות יקיף את כל המדינה וישתק את כל השרו־תים, לפני שהפנתרים השחורים יתחילו לזרוק בקבוקי־מו־לוטוב על שיכוני הצמרת, דירות העילית והפנטהאוזים, לפני שהפועלים יתמרדו ויתבעו לסלק מההסתדרות את עסקני המפלגות, המשרתים את האינטרסים של האוצר, המייצג אח האינטרסים של המיליונרים, לפני שהעסק כולו יתפוצץ, ואחרון היורדים שוב יתבקש לכבות את החשמל בלוד.

אתם, העם, האיכפתיים, פרופסורים, כל המינים, סטודנטים, פנתרים שחורים ולבנים, אשכנזים וספרדים. אתם הדפוקים, שכונות העוני, נוער עזוב ונוער הקיבוץ הממורמר.

נכנסים לבתים. מנסים להזכיר \את כל מעלליו של הפנתר השחור בעבר. סעדיה משוחח ממטה איזור שכונת הכורדים, שהוא, כדבריו, מעוז הליכוד, וממוקם בדירה פרטית, מהודרת — עם המטה בתל-אביב.

סעדיה מרציאנו- ,שהגיע עם הבורה של פנתרים שחורים מירושלים, אחיינו של פרס ת ״אחדות המפורסמת של אניצי הקולנוע הישראלי סימלה מריבה קולנית באולם הכניסה של מלון קארלטון, שם ניצב הביתן הישראלי.

נורא מזה: השוטר הגדול (השר) ואיתו השוטרים הפשוטים (רובם מיוצאי עדות־המיזרח) מוכנים להרביץ ולפזר הפגנות, שרבות מאד מהן מאורגנות ומאויישות על־ידי בני עדות-המיזרח (פועלי נמל! סבלים בשדה־תעופה! פנתרים שחורים! מחוסרי-עבודה ! תושבי עיירות פיתוח !

מישהו צעק לי, :אתה גם מארוקאי!׳ מאז קראו לי בפנימיה, ,פנתר שחור. פעם נוספת שנתקלתי בעניין היה כשעמדתי להינשא לאשתי האשכנזיה.

אחר כך החלו למות בזו אחר זו, מבלי שרופא גן־החיות או מטפלי־הן יוכלו להושיען. ראשון מת הפנתר השחור של הגן, היפה § במשפחה. הוא החל גוסס ואנשי הגן רצו לגאול אותו מיסוריו והמיתוהו ביריה.

תשמעו א ת החיים משה שלכם, ותעזבו אותנו מהשלמה בר הזה עם השיניים הר קובות שלו, ותעזבו אותנו מהתיסכולים העדתיים שלכם, ומהתרנגול״כפרות שלכם, ומהדי־די״טי שלכם, ומהסוציאליזם שלכם, ומהשכונות״מצוקה שלכם, ומהפנתרים השחורים שלכם, ומערי-הפיתוח שלכם, אתם תשמעו א ת המוסיקה הפשוטה והנפלאה הזאת, שלא פעם גם אנחנו נהנים נורא לשמוע אותה, זה גורם לנו ריגוש פשוט ונעים, שלמרות המורכבות שלנו כבני-אדם, ולמרות שאנחנו די הורגלנו לשמוע דברים קצת יותר מורכבים מזה, לפעמים גם אנחנו נהנים מזה, כן, ובכן, אז אתם תשמעו א ת זה ותשאירו לנו לטפל בבעיות הכואבות באמת של המדינה.