חיפוש: "הפליטים הפלסטינים"
נמצאו 337 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 15
כאשר נשאל בהתייעצות סודית מה יש לעשות ברבבות הפליטים הפלסטיניים בלבנון אשר מחנותיהם נמחקו על-ידי צה״ל מעל פני האדמה, השיב מרידוד בתנועת־יד של ציניות מחרידה: לגרש אותם מיזרחה, לעבר הקווים הסוריים
גליון 2487 (1 במאי 1985), עמוד 11
אחרי מילחמת 1948 קם בשולי העיירה מחנה־פליטים פלסטיניים, חלקו בשולי העיירה ממש, בראש הגיבעה, וחלקו במורד הגיבעה. … וכפרים נוצריים, ובין אלה פזורים מח־נות־פליטים פלסטיניים. צידון היא עיר״נמל, ומי ששולט בה יכול לגבות ״מכס״ ולהפיק רווחים גדולים.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 14
צו תנו ע ה שבועיים לאחר שבית־משפט עיראקי דן את מוחמד עלי עיסא המצרי לארבע שנות, מאסר בעוון פעילות מחתרתית, נדרשו 48 פליטים פלסטיניים,לעזוב את עיראק. הסיבה: החשש שהם שייכים למחתרת הפרו־מצרית. … נסיכות קטר ( 25 אלף תושבים ,)1בחצי האי ערב, הקימה ועדה מיוחדת בת ארבעה חברים, שתפקידה להפעיל חרם על הסחורות היהודיות בנסיכות. שניים מבין חברי הוועדה הם פליטים פלסטיניים. העולם חזה 959
גליון 1834 (25 באוקטובר 1972), עמוד 4
הביקור נועד להכנת חומר על מצב הפליטים הפלסטיניים. לה־נוונד מתכוון לפרסם סידרה על נושא זה.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 23
היא הייתה מודעת לסעייה הפלסטינית וכאבה את כאב הפליטים הפלסטינים המתגוררים במתנות. היא ׳בחורה אידיאליסטית, הרוצה להציל את סל העולם.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 8
#הפריטים 1סורקו מרצועת חדאד הפליטים הפלסטיניים יסולקו מן הרצועה של 45 הקילומטרים, שבה יחזיק רב-סרן חדאד.
גליון 2378 (28 במרץ 1983), עמוד 9
כך, למשל, ידועה תנועת־היד של יעקוב מרידוד, שהופקד כביכול על גורל האזרחים בדרום־לבנון. כשנשאל מה לעשות בפליטים הפלסטיניים, השיב בתנועת־יד שאמרה : שריביטחץ ואשתו לילי באולם הוועדה * ״מי שמתחבק עם כלבים...״ לנפנף אותם מיזרחה, אל הביקעה וסוריה. … נ -- על כך הגיב מודעי :״אל ,מהר, אין שום סיבה למהר.־־ תמהה אילו בדקה הוועדה הספק הקל שבקלים כי ידעו היטב, ללא שמץ פירושה הזמנה לשחיטה את כל המיסמכים ושמעה את כל העדויות, לא היה נשאר לה כל הנוגעים בדבר — אזרחים, חיילים, אנשי מוסד ושב״ב — של ספק, שהכנסת הפלאנגות למחנה של פליטים פלסטיניים המונית. בו ח־ ל חי מהמ בו ט ל ך* החלטה להכניס את הפלאנגות למחנות התקבלה, בעצם, עוד לפני שנודע י י מותו של בשיר אל־ג׳מייל.
גליון 2345 (11 באוגוסט 1982), עמוד 4
ההיי* לים נזהרים מהצלפים וברקע — הספינות הטבועות ליד הרציפים. מחנה־הפליטים הפלסטיני כראש״ דייה נהרס כליל, אך כין החורבות גדל דור חדש, ובניו אומרים : ״אתם היהודים מתייחסים אלינו במו אל כלבים ואלוהים ינקום בכם !
גליון 1814 (7 ביוני 1972), עמוד 16
למעשה פעלו כאן שלוש מערכות־רעיונות שונות, שהשתלבו במעשה מיפלצתי גדול אחד. אחת נולדה כמחנות־הפליטים הפלסטיניים. אחת נולדה בקמפוסים של אירופה.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 94
מאמר העורר תחת הפותרת ״לד לעזה״ עורר מחדט את שאלת מאות אלפי הפליטים הפלסטינים החיים כרצועת עזה. סופרו המשוטט של השכועון עמום קינן כתב תחת הפותרת ״שירים שלא תיקנו עולם״ רשימה לדמותו ולזיכרו של עמום לכ, אחת מדמויות המפתח של חשומר־הצעיר, שנפל כסיני.
גליון 2394 (20 ביולי 1983), עמוד 8
כל הכוחות האחרים של פת״ח בלבנון — יותר מ־ 12 אלף איש, יחד עם אוכלוסיית הפליטים הפלסטיניים — מתנגדים באופן מוחלט ל״מרד״ ותומכים בערפאת.
גליון 2520 (18 בדצמבר 1985), עמוד 5
במרכז מצעה: החלת חוק השבות על הפליטים הפלסטיניים, ושלילתו מיהודים שיסרבו לעלות לארין.
גליון 2619 (11 בנובמבר 1987), עמוד 10
אך כאשר בא לשם בורגיבה, היה זה מחנה שוקק, הגדול במחנות־הפליטים הפלסטיניים. שם, לפני קהל זה, נאם בורגיבה את הנאום ההיסטורי שלו.
גליון 1494 (20 באפריל 1966), עמוד 18
עארף ניסח תשובה במקום :״אין מקום לחלוקה. הפתרון הוא בהחזרת הפליטים הפלסטיניים. הערבים, שיהיו אז רוב, ישובו להיות אדונים בארץ.״ מי נשאו?
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 2
והבעיה תישאר גורם מרתיע, כל עוד לא תמצא את פתרונה הצודק. והדירוג שאנו מציעים לפתרון הפליט הפלסטיני: • פיצוי הפליט על כל הפסדיו ונזקיו משנת ,1948 • י ההכרה ביישות הפלסטינית, • הרחקת הפחד ממגמות טריטוריאליות ציוניות על חשבון עמי האיזור, • ביטול מגמותיהן של מדינות האיזור באדמת פלסטין, • הבנת המאבקים האידיאולוגיים ב־איזור. … ישראל עוזרת כיום להרבה מדינות באפריקה; בוודאי תהיה מוכנה לפעול בהיקף דומה למען פליטי פלסטין, או אולי בצורה רחבה יותר, במתן עזרה לשכנתה הפלסטינית, בידעה שהמגמה להגיע לפדרציה כוללת בזמן הקרוב ביותר.
גליון 2004 (28 בינואר 1976), עמוד 13
וכאילו לא די בסיבוכים אלה, זרמו — ב־ — 1948 הפליטים הפלסטינים ללבנון. לפליטים אלה לא הוענקו אזרחות לבנונית, או זכויות כלשהן, כי רובם הגדול היו מוסלמים׳ והשליטים הנוצריים לא רצו להגדיל את היסוד המוסלמי במדינה.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 26
זכורה מחוות־היד המפורסמת שלו בתקופת מילחמת הלבנון, שבה אמר לנפנף את הפליטים הפלסטיניים(שעברו זה עתה סבל מחודש, מזעזע) ובכך הביע את רצונו לגרשם שוב, הפעם לשטח סוריה או לצפוך־לבנון.
גליון 2490 (22 במאי 1985), עמוד 5
הפלסטינים התאחדו, מפני שלדעתם מנוי וגמור עם השיעים, הפועלים בחסות סוריה, לחסל את מחנות־הפליטים הפלסטיניים, ולהשלים את * המלאכה שבה התחילו אנשי הפלאנגות בצברה ושאתילא.
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 14
באיחודו עם בית־הנבחרים העיראקי, היה מתח בפני היושב־ראש מיברק חתום בידי ״מנהיגי הפליטים הפלסטיניים בעזה״ .היתד, בו בקשה כי עמאן תתערב לטובת סעדי אל-שתא ותפעל למען תושבי הרצועה ,״הנאנקים תחת העול המצרי״.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 10
ירדן, שכלכלתה המפגרת כרעה תחת נטל הפליטים הפלסטינים, לא יכלה להימנע עוד מניצול אדמות הגור הפוריות לשם פיתות חקלאי אינטנסיבי.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 16
אירגונים אלה, שהיו מושפעים באמצעים כספיים, חילקו נשק לכל מאות אלפי הפליטים הפלסטיניים בלבנון ובירדן. אתרי שהפילו את ממשלת־לבנון, באפריל , 1969 איימו להפיל בכל רגע את שילטון חוסיין בירדן.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 14
בוע העריק השרי את סיפורו הא־שי לנתב ״העולם הזה־ בכלא צבאי אי־שם בארץ את החדר בצרוריי בכפר חרב, לשם הגענו כפליטים, נשארתי עם משפחתי שלוש־ארבע שנים. אבי לא רצה להירשם בין הפליטים מפלסטין. הוא שמע שממשלת סוריה שולחת את הפליטים לג׳זירה* ופחד ללכת שם .
גליון 1919 (12 ביוני 1974), עמוד 21
ההחלטה מיספר 242 מתעלמת מקיומו של העם הפלסטיני, מציעה פיתרון רק לבעיית ״הפליטים״ .הפלסטינים תובעים מיסמך שיכיר במעמדם כעם, ובקייום בעיית זכויותיהם הלאומיות.
גליון 1770 (3 באוגוסט 1971), עמוד 27
היא מציעה שישראל תצהיר קבל עולם שהיא נוטלת על עצמה, אפילו ללא סיוע סבהוץ, לסתור את בעיית הפליטים הפלסטיניים. לפי תוכנית זו ישולמו פיצויים, בתש לומים לאורך שנים רבות, לאותם פליטים שהתיישבו מחוץ לגבולות ארץ-ישראל.
גליון 1975 (9 ביולי 1975), עמוד 44
סמירה עזאם, ילידת עכו שעקרה ללבנון אחרי ,1948 ושם דאתה אור יצירתה, נזקקת אף היא לדימוי זה בתארה את תלאותיו של הפליט הפלסטיני, המבקש להיקלט בחברה הלבנונית. … המדהים הוא, שבאותה תקופה של אבדן שורשים, הסקתי, תוך כדי התבגרותי, כי הדחליל המאיים עלי אינו היהודי (וזאת חרף התעמולה הממושכת שבה הולעטנו מתחנות־השי• דור של קאהיר) ,וכי אוייבי אינו הציוני (אז לא עמדתי על ההבדל בין ציוני ליהודי) או חאימיפריאליזם, סוכני המערב או המדינות התומכות בישראל _ אויי בי הישיר היה הערבי. אם החברה הערבית התייחסה אל הפליט הפלסטיני כאל אורח בלתי־רצוי, ודחתה כל אפשרות לקליטתו בתוכה, הרי היא שללה ממנו באותה עת את הזכות להתבטאות פוליטית .
