גליון 1830, 27 בספטמבר 1972, עמוד 7
בחודש ספטמבר השחור ערכו המלך
חוסיין וחייליו את השחיטה הגדולה
בפידאיון ובפליטים הפלסטיניים.
לאנשי ספטמבר השחור אין סיוט גדול
יותר מאשר הסכם־שלום שיושג בין ממשלות
ירושלים ועמאן — הסכם שאחת
הדבר נותן ליאסר עראפאת, ולאנשי-
הטירור הלאמוניים של ספטמבר השחור,
זכות־ויטו על כל פעולה להשגת שלום.
גליון 1724, 16 בספטמבר 1970, עמוד 19
אפשר לנחש מה נעשה ברגע זה בלינו של פליט פלסטיני
בעמאן, בביירות או בעזה.
הוא רואה את הפידאיון, הנושאים את דגל עמו, המכתיבים
תנאים לגדולי העולם, המטילים חיתתם על העולם
— והוא מלא סיפוק.
גליון 1889, 14 בנובמבר 1973, עמוד 14
גם אוד בול, כמו קודמו׳
הושפע מגורם אחד, המטיל את צילו
על כל איש או״ם במרחב: בעיית פליטי
פלסטין. טענתו היא שללא פיתרון לבעיית
פלסטין, לא ייושב הסיכסוך במיזרח התיכון.
גליון 1956, 26 בפברואר 1975, עמוד 15
״אני קורא לעם הפלסטיני להיגמל מן
החלומות האוויליים על מדינה פלסטינית,
כפי שכבר אמר ראש־הממשלד, המזהיר
שק ישראל, מר יצחק רבין, אין מקום
למדינה שלישית בין ישראל וירדן. מובן
שאת פליטי פלסטין יש ליישב בארצות-
ערב, כפי שהציעו ממשלות-ישראל בצדק,
״אשר לאירגון הטרוריסטי ה שפל
המתקרא אש״ף, הריני קורא
לעקרו מן השורש.״
1תכן מאוד שאחרי נאום זה יפרשו
מצריים, סוריה וברית־המועצות כד
זזעידת־ז׳נבה.
גליון 2144, 4 באוקטובר 1978, עמוד 48
אנשי-
חסנין היכל
הישראלים גרועים מהיסלר
את סערת הרגישות הפיסיים ומבלי להחניף
ליצרי ההמון לקראת סיום מאמרו
מציין חמרוש את המגמות והאפשרויות
העתידיות של הקונפליקט הישראלי־ערבי,
וקובע :״פתרון המשבר כדרכי שלום
יישנה, בהכרח, את אופיה של החברה
הישראלית, לאחר שייכנס (לתוכה) מיספר
מוסכם * של פליטים פלסטינים והם ייאבקו,
יחד עם 350.000 הערבים •ששם, להסרת
כבלי האפלייה הגיזעית שהממשלה
כופה עליהם...״
שנתיים מאוחר יותר, פירסם חמרוש
מאמר נוסף ברוז אל־יוסוף, ובו הציע
לפתוח בדיאלוג עם חוגים יוניים בישראל.
גליון 2282, 27 במאי 1981, עמוד 95
סיפורה של אשתו, נחמה בר־ניר, מן
״העולם הזה״ 972
פליטה פלסטינית מצור
במיסגרת סידרת כתבות אכסקלו־סיביות
על הנעשה מ אחוי מסך־
החול במדינות־ערב, פירסם העולם הזה כתבה על הנעשה בלבנון.
גליון 2324, 17 במרץ 1982, עמוד 10
-יוחוווי1ויו
^ ^1111
ד״ר גרץ *
מנין מזהם את ירושלים
ביא על מובארכ רק את גורלו של
סאדאת, ששילם את המחיר עבור
אמונתו שבגין יקיים את הבטחתו
לתת לפלסטינים ״אוטונומיה מל אה״
,לפי הסכמי קמם־דייוויד. כל
עוד נמקים פליטים פלסטיניים
בגלות, וכל עוד נמנע מערבים
חפים־מפשע, שנולדו בירושלים,
לחזור אל בתיהם בירושלים, וכל
עוד מונע בגין הצדקני מבני־ירו־שלים
את האפשרות לבחור באופן
חופשי במועצה ערבית פלסטינית,
יהפכו פיתקי־ההצבעה הבלתי־משומשים
לכדורים.
גליון 2478, 27 בפברואר 1985, עמוד 6
כל זאת בשעה שבן־גוריון
עצמו חיבל באופן שיטתי בכל יוזמת־שלום,
שהיתה עלולה להכריח אותו
להחזיר לארץ פליטים פלסטיניים או
לוותר על כל עניין אחר.
גליון 2342, 21 ביולי 1982, עמוד 7
הצעתי זאת
לפני 35 שנה. אגב, האם אתה יודע מה קורה לפליטים
הפלסטיניים בלבנון?
א ל ־ חסן: לפי הידיעות שלנו, גורשו 60 אלף מישפחות
ממחנות־הפליטים, והמחנות נהרסו על-ידי הישראלים.
גליון 2344, 4 באוגוסט 1982, עמוד 24
• מכל הפליטים בעולם מיוח דים
הם פליטי פלסטין. זהו סטאטוס
העובר בירושה, בלי שים לב מה
המצב הכלכלי.
גליון 2340, 7 ביולי 1982, עמוד 73
עשרת אלפים עדיין נעדרים. זה חשוב
מאוד. מאות אלפי פליטים, פלסטינים
ולבנונים, נשים וילדים...
לכדי: פליטים בפעם השלישית !
גליון 2360, 24 בנובמבר 1982, עמוד 11
ממשלת־ישראל הטילה עליו
— ולא במיקרה — לטפל באותה
הצלחה בפליטים הפלסטיניים ב־דרום־לבנו]
(ראה עמוד .)76
כשהוא שופע שובע גופני ושבי־עות־רצון
עצמית, דיבר מרידור על
סבל הפליטים הרובצים בבוץ ובגשם
בדרום־לבנון — באותם המחנות
שנהרסו על־ידי צד,״ל בשוך
הקרבות במיטעני־חבלה ובדחפורים.
גליון 2360, 24 בנובמבר 1982, עמוד 77
עכ שיו מחפ ש מרידור פי ת-
רונות שיקום ל פלי טי ה מ חנו תבר שידיי ה
ובעין־ח׳ילווה, שבתיהם נהרסו ע ל-י די
הוא מ צי ע אוהלים, הוא מ צי ע בנייד,
עצמית, הוא מ צי ע גם בתים טרומיים, כו לם
מ תוצר ת י שראל.
ואתת החברות המנסה למכור לפליטים
הפלסטינים את הבתים הטרו מיי ם מ תו צרתה,
היא חברת מבט, שמי שפחת מרידוד
היא שותפה מ כו בד ת בה.
גליון 2387, 1 ביוני 1983, עמוד 3
לפני שלושה חודשים פירסם העולם הזה
( )2375 סיפור נוגע ללב. סעיד אבו־רזאלה, פליט
*״ פלסטיני החי בלבנון, גולל את סיפור אהבתו
ונישואיו לוויקטוריה היהודיה, שאותה הכיר
בעיר הולדתו, חיפה, ב־ ,1945 ושאת עיקבותיה
איבד כעבור חמש שנים בביירות.
גליון 2384, 11 במאי 1983, עמוד 8
שכירי־החרב שלו הקימו מחסומים, גבו
מיפים, ערכו פרעות בשיעים, אסרו
פליטים פלסטיניים, ואף הקימו
תחנת־שידור משלהם.
גליון 2518, 4 בדצמבר 1985, עמוד 5
הופענו לא פעם בעימותים
ובוויכוחים פומביים ברחבי איטליה, ובנסיעה
אליהם ומהם דיברנו הרבה על נעוריו כפליט
פלסטיני. תיקוותיו ובעיותיו. הוא צעיר סימפאטי,
ואני מאמין לו שהוא מתעב אלימות.
גליון 2636, 9 במרץ 1988, עמוד 3
9 /בה, כשהוא מתגלגל בחוצות
בל מהנח־פליטים פלסטיני.
אחרי ההתקף
חברות־נפש
קארין דונסקי ואנבל טמיר מספרות ל-
העולם הזה על הידידות ביניהן ומחקו ממות
נגד הטענה שהן חבי-
בות זו לזו בפומבי, אך מרב-
^ ^ 2 5לות זו על זו מאחורי הגב.
גליון 2601, 8 ביולי 1987, עמוד 6
מדינות־ערב לא הסכימו
אף ליישב בתוכן את פליטי־פלסטין.
לא יעלה כלל על הדעת, ב־דימיון
הפרוע ביותר, ש״יסכימו״ אי־פעם
לקלוט מיליון ורבע פלסטינים,
שיגורשו מן הארץ הקרויה בפיהן
פלסטין.
גליון 1072, 16 באפריל 1958, עמוד 9
״ שלושה
מבין מעליבי הדגל נעצרו על־ידי המשטרה.
בעיר הדחוסה פליטים פלסטיניים גרם
המעצר לסערה. אלפי מפגינים יצאו לרחובות,
כשבפיהם קריאות־גנאי נגד שמעון והממשלה.
גליון 1036, 18 באוגוסט 1957, עמוד 14
קהל־הנוסעים היה מורכב רובו ככולו מפליטים פלסטיניים, שחזרו לעזה ממצריים. פליטים
אלה ברחו מהרצועה בזמן הכיבוש הישראלי, הוחזרו עכשיו בידי השלטונות המצריים.
גליון 997, 21 בנובמבר 1956, עמוד 3
החזרת פליטים אלה לגבול המדינה עשויה להתגלות,
הימים כהישג החיובי העיקרי של הסיבוב השני, באחד ששאר הישגיו המדיניים הם כה קלושים ומפוקפקים.
ף משך שמונה שנים, היו פליטי פלסטין הנשק החד
1ביותר במחסן־הנשק של אוייבי ישראל, נשק שחודו
המושחז היה מכתן ישר ללבה של המדינה.
גליון 1359, 25 בספטמבר 1963, עמוד 5
לא סתם דוגמה, אלא הדוגמה
בה״א הידיעה: הוויכוח על פליטי פלסטין.
משרד־החוץ אינו מתעלם מוויכוח זה.
גליון 1503, 22 ביוני 1966, עמוד 17
למען ידידות חדשה זו החריף עבד־אל־נאצר שוב את
סגנונו האנטי־ישראלי, דיבר על ״שיחרור פלסטין״ ,במקום
הנוסח המתון הרגיל שלו (״החזרת זכויות ערביי פלסטין״)
ובמקום הנוסח המינימלי של הודעתו המשותפת עם אלכסיי
קוסיגין (״החזרת זכויות פליטי פלסטין״).
אולם זהו מם־שפתיים בלבד. בנאומו הגדול, השבוע, הכריז
עבד־אל־נאצר בצורה חד־משמעית כי לפי שעה הוא רואה
ב״ריאקציר.
גליון 1502, 15 ביוני 1966, עמוד 14
לאחר גילוייו של פקד בן־
בנלוי במקומות ציבוריים, ובפרט באורו־אלקנה,
המצביעים על מקום קבורתם של הי״ג, תיתכן פנייה לכנסת. יחד עם
זדיבק, מקום בו עבד הפליט הפלסטיני
זאת תועלה תביעה להקים ועדה שתקבע רישמית את העובדות סביב מות ה״ 1,13ו
--י 1אסעד אליאס, שהכיר אס יהודה תג׳ר עוד
וכן את מקום־קבורתס, ותחליט על הקמת מצבה ליד הקבר.