נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"

. • המלך חוסיין איבד את כל נכסיו חוסיין קבע כי אש״־ז הוא הנציג הבלעדי של העם הפלסטיני, וכי אין הוא — המלך מבקש לייצג את הפלסטינים בכל צורה שהיא. … כיום הוא זועם על ישראל ועל ארצות־הברית, שלא נקטו אז יוזמות מרחיקות־לכת כדי בין השאר: • אושרה מחדש תוכנית־השלום של ועידת״הפיסגה בפאס (.תוכנית פאס״) ,המבוססת על ההכרה בכל המדינות הקיימות במרחב (קרי: ישראל) לצד ההכרה בזכות הפלסטינים למדינה משלהם. • נקבע כי אש״ף הוא הנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני, בתוך הארץ ומחוצה לה. • חודשה הקריאה לוועידת־שלום בחסות האו״ם ובהשתתפות חמש החברות הקבועות של מועצת־הביטחון (ארצות־הברית, ברית־המועצות, בריטניה, צרפת, סין) .נוסח ההחלטה קרוב יותר לתפיסה הסובייטית מאשר לתפיסה האמריקאית. • נקבע כי בוועידה ישתתף אש״ף, כנציג העם הפלסטיני, במעמד שיהיה שווה למעמד שאר המשתתפים. משמע: כמישלחת עצמאית או כחלק שווה־זכויות במישלחת כל־ערבית, אך לא במישלחת ירדנית־פלסטינית. • נקבע שלעם הפלסטיני הזכות להגדרה עצמית ולהקמת מדינה פלסטינית.

ניסחנו זאת בצורה ברורה ו 1ר ה לגטו ,ועיוורון שלא יסולח ...יי בתום הדיון על ההצבעה באו״ם בענייו ההתנחלויות, הבאתי בשם סיעת של״י את הצעת־הסיכוס הבאה : • הכנסת קובעת כי זכותו של עם־ישראל לשלום ולביטחון במדינתו העצמאית אינה נוגדת את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, ובכללה זכותו למדינה לאומית עצמאית, לצד ישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה• שתי הזכויות האלו משלימות זו את זו ומהוות במשותף בסיס לשלום אמיתי, כולל ויציב במרחב כולו. אין העם האחד יכול להגשים את זכותו תוך התכחשות לזכות העם השני. • הכנסת מחייבת את אותו חלק בהחלטת מועצת־הביטחון, התומן בזכות כפולה זו, ואת המגמה האירופית הבאה להכיר בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית, בתנאי שהגדרה זו תהיה מלווה בצורה עיקבית ובלתי״מת- פשרת בהכרה בזכות ישראל לשלום ולביטחון. • הכנסת קובעת כי המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל, ובמייוחד התכחשותה לזכויות העם הפלסטיני, נסיונה לרוקן את רעיון השילטון־העצמי הפלסטיני מכל תוכן, המשך מדיניות ההתנחלות בשטחים המוחזקים, היגררות הממשלה אחרי כנופיית־קנאים מטורפת, וההחלטה האווילית לשתול יהודים בעיר חברון — כל אלה ממיטים אסון על המדינה, מבודדים את ישראל בעולם, מרחיקים ממנה את טובי ידידיה באירופה ובאמריקה, וחותרים תחת ביטחון־המדינה. • הכנסת מציינת כי ממשלת ישראל מביאה במעשיה נזק בל- יתוקן לריקמת השלום, הנוצרת בין ישראל ומצריים, חותרת תחת מעמדו של הנשיא אנוור אל־סאדאת בארצו ובעולם הערבי כולו, ומעשיה נוגדים את רוח הסכמי קמפ-דייוויד ולשונם. מתון עיוורון שלא״יסולח מחמיצה ממשלת״ ישראל את ההזדמנות ההיסטורית, שנפתחה לפני המדינה עם פתיחת הגבול בין ישראל ומצריים, דבר שצרין היה להוביל לפתיחת הגבולות בין ישראל והעולם הערבי כולו, ולהצטרפות ישראל לברית מרחבית כוללת, מדינית וכלכלית. • הכנסת קובעת כי פתרון בעיית ירושלים יבוא במשא״ומתן בין ישראל לפלסטינים, תון שמירת אחדותה העירונית, כאשר חלקה המערבי של ירושלים מהווה את בירת ישראל, וחלקה המזרחי את בירתה של מדינת העם הפלסטיני, אם ירצה בכן. • הכנסת קובעת כי יש לחדול לאלתר מהקמת התנחלויות בשטחים המוחזקים.

סר חאלד: העם הפלסטיני, באמצעות תנועתו לשיחרור לאומי, באמצעות המהפכה שלו, ידחה את כל מה שנאמר בשמו, אם על־ידי שוקיירי ואם על־ידי אחרים. … אורי אכנרי נ אנו, חברי ואני — וזהו אחד מן ההבדלים הבולטים בינינו לבין הממשלה הקודמת והנוכחית בישראל — אנו תומכים ראשית בהכרה בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, ושנית, אנו תומכים בהחזרת כל השטחים המוחזקים לעם הפלסטיני, ולא לירדנים או למצרים. אדמת פלסטין חייבת להיות מוחזרת לעם הפלסטיני, שיעשה בה כרצונו. וירושלים גורם ריגשי רב־עוצמה עבור כולנו, לנו ולפלסטינים כאחד.

ההנהלה המדינית של תנועת העולם הזה — כוח חדש, בישיבתה היום, דנה במאורעות האחרונים בירדן והחליטה : * חטבה ההמוני של העם הפלסטיני מסכן את חשלום במזרח־חתי־כון. יש לגנות את פעולותיהם של הרפתקנים ושל אירגונים טרוריסטיים חסרי״אחריות, הדוחפים את העם הפלסטיני לפעולות-יאוש. אולם אין בשום אופן להשלים עם פעולות של השמדת-עם, של שבח המוני בעם שלם. * העם הפלסטיני וגריד לחיות שותף פעיל בכל הסדר מדיני ליישוב הסיכסוך במזרח״התיכון. … ממשלת־ישראל חייבת להחיש את התהליך חזה ויש לח כל האפשרויות לכך על-ידי מתן רשות להתאגדות פוליטית של נציגי העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, וראייתם כגשר אל המנהיגות הפלסטינית מעבר לירדן. * כל התערבות זרה מרחיבה את הסכנה לשלום במזרח״חתיכון.

״ כך פתח השבוע ד״ר חמדי תאג׳י אל־פארוקי מכתב גלוי לבני העם הפלסטיני. הרופא מרמאללה, שכבר סיכן את עצמו בעבר כאשר תבע לנתק את פלסטין משלטון ירדן, החליט שהמצב הוא עד כדי כך חמור, שאין הוא יכול לשתוק. ״ישראל טוענת, מאז תום המלחמה, שאינה יכולה להכיר בעם הפלסטיני כצד ל־סיכסוך ולשיחות שלום. היא טוענת שאין ליכוד פלסטיני, שאין ייצוג מוכר לעם הפלסטיני. … הכרזותיהם החוזרות ונישנות של מנהיגים ישראליים על סיפוחים החלישו את קרנם של המתונים בין מנהיגי העם הפלסטיני. חלק מהם התייאש, אחר מעדיף לבלום את הפה.״ אץ תקווה ;:גולדה.

״ התוצאות היו אז כלהלן: ״נציג העם הפלסטיני״ — 0.03 0.23 ״מלן הגדה המערבית״ — 18.83 ״סוכן אימפריאליסטי — 21.33 ״בובה ציונית״ — 30.53 ״נבל״ - 29,23 קללה ערבית — בסקר מקביל שנערך השבוע, השתנו התוצאות באופן משמעותי. הן היו כלהלן: 0.03 ״נציג העם הפלסטיני״ — 0.33 ״מלן הגדה המערבית״ — 21.23 ״סוכן אימפריאליסטי״ — 34.83 ״בובה ציונית״ — 29.23 ״נבל״ - 14.53 קללה ערבית — משום כך קשה להבין את האופטימיות השוררת בלישכת ראש־הממשלה. … ״אולם,״ אמר ראש-הממשלה, מכלי להרים את קולו,, ,מניין לנו שבוועידה עצמה יכריז שהוא מיי צג את העם הפלסטיני?״ ראש צווודהחשיבה חייו בהנאה.

להתחיל לשאת־ולתת, עם כל הערבים. גם עם הפלסטינים. הם ישנם. מה הטעם להתעלם מהם? … למשל: שעל השולחן הנדון יהיה כתוב ״העם הפלסטיני״ .לא ״אש״ף״ .לא ״פלסטין״ ,הגדרה לא-מחייכת מבחינה דיפלומטית: העם הפלסטיני … אם ייקבע שיהיו אלה אנשי אש״ף (והרי כימעט מובן מאליו) ,עדיין אין זה מחייב הכרה ישראלית באש״ף. ישראל תכיר רק בעיקרון שיש עם פלסטיני, ושנציגותו תשתתף במשא־ומתן. חוץ מזה: אם תשב נציגות של העם הפלסטיני מיד שולחן המשא־ומתן עם ישראל, פירוש הדבר הכרה כישראל.

עלולה להת פרש כתמיכה בהסכמים אלה, שכל העם הפלסטיני מתנגד להם בחריפות. • סיכה סמוייה נ הקומוניסטים ב גדה והישראלים הפעילו את כל דרכי- הלחץ כדי למנוע את נסיעת ראשי- הערים. … אך מכין כולם כדטו שניים, שהיו כוכבי הוועידה, הקולות האותנטיים שד העם הפלסטיני: הי שאם שראכי ורמונדה טוויד. … על בך שהוא מייצג למעשה את אש״ח, רמז שראכי כאומרו :״שום פלסטיני אינו יכול לדבר כשם העם הפלסטיני בלי הרשאה מפו רשת מטעם אש ״ך.״ כל זה חשוב הרבה יותר מאשר העובדה שהזכיר לטובה בנאומו שלושה ישראלים בלתי־פופולריים: פליציה לנגר, ישראל לבוא) אל לה להתפרש כשלילת המטרות של הכנס.

זאת ועוד: מכיוון שרק״ח היא, מבחי נת הרכבה, מיפלגה ערבית, שכמעט כל חבריה הם בני העם הפלסטיני, הרי שדו- שיח בין אש״ף ורק״ח אינו דו־שיח כלל, אלא חד-שיח. … לשון אחרת, השותפים לדו־שיח צריכים להיות כל הכוחות, החוגים והאישים ה דוגלים בעקרונות הבאים: ( )1ההכרה כזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית, וככלל זה זכותו למדינה משלו לצד ישראל. ( )2שיכת ישראל לגבולותיה שמלפני מילחמת יוני ,1967 וזכותה להתקיים כגכולות אלה כשלום וככיטחון. ( )3הכרה הדדית כין מדינת- ישראל וכין אש״ף, כנציג הכיל־עדי של העם הפלסטיני. ( )4זכות הפליטים לשיכה או לפיצויים. ( )5התנגדות פעילה לפעולות דיכוי, נישול והתנחלות כשטחים הככושים. … הוא יכול להקים מחסום לפני הסכנות הנוראות, המאיימות כיום על ה שלום, על העם הפלסטיני ועל עתיד ישראל כמדינה דמוקרטית.

כלומר: הזכות של העם לקבוע באיזו מדינה ובאיזה מישטר הוא רוצה לחיות, ומי מייצג אותו. כשמדברים על הגררה עצמית של העם הפלסטיני, הריעה של יררן כלל אינה רלוונטית. … היא גם קובעת כי אש״ף לבדו מייצג את העם הפלסטיני. קטנוני וקפדן. על־פי הניתוחים, כהנא לא מושפע מרגשות. … לדיברי רבין: עצם הדרישה(של רמון וחבריו) להכיר בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית היא סיוע ל״טרור האש״פי״ וגורמת לשפיכת דם יהודי.

עמדותיהן המדיניות של ממשלת־ישראל מחד, והאירגונים הצבאיים הפלסטינים מאידך, מתקזזת אלה באלה. ממשלת־ישראל, השוללת זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, וה־אירגונים הפלסטיניים השוללים את זכותו של העם היהודי לעצמאות מדינית ולאומית בארץ־ישראל — אלד, ואלה מנציחים את המלחמה, את סיבותיה, מרחיקים את השלום ומערערים את הבסיס מתחת לקיומה המוסרי הלאומי של מדינודישדאל, כשם שהם מערערים ומרחיקים את סיכוייו של העם הפלסטיני למדינה ובית לאומי משלו. … שמאמין בעתיד טוב יותר של המיזרח התיכון, בו שוכנות מדינות האיזור בשלום, זו בצד זו, מי שיודע כי שלום כזה לא יבוא עד שלא יוחזרו ומבטחו זכויותיו הצודקות של העם הפלסטיני, כשם שהובטחו זכויותיו של העם היהודי עם הקמתה של מדינת-ישראל — אלה לא יוכלו לענות אמן אחרי הרפתקאותיה של ממשלת־ישראל, הנערכות בכל פעם בצילה של קוניונקטורה מדינית זו (הבחירות לנשיאות בארצות־הברית) או אחרת (מעשי הטירוף של קבוצת ספטמבר השחור במינכן).

העצמים העיקריים נראים בתצלומים — הם לא בממדיהם הנכונים, בלא הקצוות החדים, בלא תחושת הפרספקטיבה הנכונה. ההיסטוריה של ב. מיכאל מראה שהעם הפלסטיני היה אובייקט חסר״רצון למאורעות של אז. … לדעתי, לא זה בילבד שאינה נכונה, אלא אין היא משרתת את העם הפלסטיני. כל מי שחי אז, ושהיה לו מגע כלשהו עם בני העם הפלסטיני, יודע כי הוא התנגד אז, ברובו המכריע, בכל שדרותיו, לחלוקת הארץ. … אך כיום, כאשר כל הארץ נמצאת בשליטתנו, הפכו מטורפים אלה גיבורים לאומיים, והעם נוהר אחריהם — בדיוק כפי שנהרו הפלסטינים אחרי מנהיגיהם ב.1948- האם המנהיגים ההם ייצגו או לא ייצגו את העם הפלסטיני בכללותו? הם לא נבחרו בבחירות כלליות וחופשיות.

כאשר ישראל מדברת על שלום, היא מתכוונת לכניעת כן הייתי תובע כמה מאיוורי עמק הירדן והגליל — כי מדינה אינה יכולה להתקיים בשטח כה מוגבל. מעבר לאילת ו 7רצועת העם הפלסטיני והעם הערבי. שלום לא ניתן לקבל על־ידי כניעה, אלא על־ידי הבנה. … ו) לאלה הרואים הגזמה בדרישות, ותביעותי — פרק א׳ לב) ההכרה בזכות העם הפלסטיני בלי לפתור את בעייתו עיל — שעל ישראל לתת, או תרשו לי לומר, תחזיר לעם הפלסטיני שטחים מישראל בעמק־הירדן, בגליל ובמשולש למשל, העיקרית, אינה מקדמת כלל את המצב.

:בעד הפגישה עם חוסיין בכתבה שלכם ״מיסתורין בערבה״ (העולם הזה )1732 כתבתם כי המגע בין חוסיין לאלון (באם היה) ,אינו הכרחי היות וישראל צריכה לשאוף למגע עם העם הפלסטיני. נכון הדבר שישראל צריכה לשאוף למגע עם הפלסטינים. … חבל רק שפגישה זו הוותה ס־וע בעקיפין לרצח העם הפלסטיני במלחמת האזרחים בירדן׳ אך אין זה מונע, והדבר אף הכרחי שבמסגרת הגישושים למען פתרון באיזור ישתתף אף חוסיין.

ביהודים ובבריטים, חיסל תוך כדי כך גם את כל השיכבה המנהיגה הערבית המתונה. אולם העם הפלסטיני המדולדל לא היה מסוגל לעמוד במאבק הממושך. מול האיר־גון היהודי המעולה והכוח הצבאי הבריטי, התמוטט ״המרד הערבי״ ,העם הפלסטיני נחל מסלה שממנה לא החלים עד היום. … הוא מינה את עצמו להיס טוריון העליון שד העם הפלסטיני, לעד־המלך של אסונו. עד חלקם במהומות 1920 דנו הבריטים את עארף ואת חוסייני למוות *.שניהם ברחו.

החשש של בגין מפני הכרה בזכות ההג דרה העצמית של הפלסטינים נובע מאפשרות של הכרה באש״ף בדלת האחורית. שכן כיום רואה רובו של העם הפלסטיני באש״ף את מייצגו הבילבדי. כדי להפיג חשש זה יעצו האמריקאים לבגין להכיר בזכות ההגדרה העצמית בהצ הרת הכוונות שלו בלבד, להשאיר את מימוש זכות זו לעוד חמש או עשר שנים — מועד בו עשוי אש״ף לשנות את תדמיתו. … הנוסחה של בגין, על פיה הוא מציע מימשל עצמי לפלסטינים התגלתה כתחליף ערמומי שנועד לחפות על סירוב עיקש להכיר בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית. תוקפיו של בגין ממחנה הימין הקיצוני ומשורות מיפלגת העבודה, שטענו כי הוא מכשיר את הקרקע להקמת מדינה פלס טינית בעתיד, התבדו. … אם לא תהיינה תוצאות ליוזמת השלום בה נקט הנשיא סאדאת — והן יכולות להתרחש רק בהכרה ישראלית מלאה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני — תפסח אולי ההיסטוריה על בגין וכנראה גם על אל־סאדאת

הם נפרדו מירון לונדון לפני כ שנתיים, נפרדו מיעקוב (״יענקלד,״) אג מון וממני פאר לפני כשנה, והפעם נפרדו שוב מלונדון. העם הפלסטיני קיים ואש״ף הוא מייצגו! ההפגנה תעדן־ כיום שני 12 כנוכמכר, כשעה 16.00 אחה״צ כירושלים, שדרות כן צבי מול משרד החוץ הסוו! נגד מדיניות סתימת חפה של ראופן ירון למומי לפיד הללו הביאו להסתלקותו אנו, אזדחים ישראלים בעלי השקפות חברתיות ופוליטיות שונות, קוראים לן לבוא איתנו להפגין שיש ציבור בישראל המשוכנע כי האפשרות היחידה לשלום ולבטחון של ממש מחייבת הכרה בארגון לשיחרור פלסטין הוא אש״ף, כמייצגו של העם הפלסטיני. יש לפתוח במשא ומתן לשלום ללא תנאים מוקדמים בין ישראל ואש׳׳ף. … למען השלום ועתידם של שני העמים — יש לכבד את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, ולהקמת מדינתו לצידה של מדינת ישראל.

מנחם בגין חתם על דברים שקודם לכן לא העז להעלות על דל שפתיו: • ״מצריים, ישראל, ירדן ונציגי העם הפלסטיני ישתתפו במו״מ על פתרון הבעייה הפלסטינית על כל היבטיה • ״נציגויות מצריים וירדן עשויות לכלול פלסטינים מן הגדה המערבית ועזה, או פלסטיניםאחרים כפי ש יוסכם עליהם באופן הדדי.״ • ״הפתרון שינבע מן המשא־ומתן חייב להכיר גם בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני ובדרישותיו הצודקות בעקיפין היתר, זו הכרה בישות פלסטינית ובזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית.

סיפור קטן, המסמל את סיפורו הגדול של כל העם הפלסטיני. תושבי דהיישה הם פליטים מ־40 כפרים, שהיו קיימים באיזור הסמוך לבית־שמש ולהרטוב. … הוא מכיר היטב את ההיסטוריה של העם הפלסטיני. במשך כל זמן השיחה מתרוצצים מחוץ למועדון זאטוטים. … דהיישה היא אחד המקומות הפעילים בגדה. בכל תאריך היסטורי בתולדות העם הפלסטיני היו שם הפגנות. התושבים פטריוטים מאוד למקום, והם טוענים — כי גם אילו היתה להם אפשרות, לא היו עוזבים את המחנה.

עליו!״ שלא תכיר בשום פנים כקיום העם הפלסטיני״. ״אבל כל מה שאמרתם זה עניינים של מה־בכך. … ״בל זה יכול להיגמר בן לילה, אם תציע הממשלה הציונית להכיר בזכויות העם הפלסטיני. דעת הקהל תתחיל שוב לחבב את ישראל. … ״יש בישראל כל מיני טיפוסים מסוכנים, הדורשים מן הממשלה הציונית להכיר בקיום העם הפלסטיני ולהציע לעזור לו בהקמת מדינה פלסטינית חופשית.

העובר הזה יצמח ויגדל מעצמו, וכעבור זמן ייצא לאוויר העולם כתינוק בריא, בצורת שלום חי בין ישראל ׳והעולם הערבי כולו: ,ובכללו העם הפלסטיני. אולם עד לאותה שעה מאושרת יכולים לקרות הרכה דכרים. … הוא חשף את עצמו לרווחה לטענה כי אכן הפקיר את העם הפלסטיני. הבטחתו שאחרי חתימת החוזה יילחם כארי למען הקמתה של אוטונומיה, שתביא למדינה פלסטינית, אינה מתקבלת על־ידי העולם הערבי. … אולם ברור לנו לחלוטין, כי שלום זה לא יחזיק מעמד, אם לא יוכיל אל שלום ישראלי-פלסטיני, ואם לא יפתור את הכעייה כצורה שתתקבל על דעת העם הפלסטיני. כמילים אחרות: השלום המצרי טוב דק אם — וכמידה — שיוביל להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, תוך שלום עימה.

כן, סעיד טוען שהיתה פעם ארץ שנקראה פלסטין, ארץ ערנית שאינה קיימת עוד, ואשר הייתה קיימת עד שנת .1948 ואם אין היום ארץ הנקראת פלסטין, זה לא משום שאין עם פלסטיני. אבל הדגש הוא על הארץ ועל ההיסטוריה שלה, ולא רק על האנשים והעם. … לדעת סעיד, סביר מאד להניח שבמקביל להתנגדות הפלסטינית תימשך גם ההתנגדות ההפוכה מצד הציונות וישראל: הסירוב לקבל את קיומו של עם פלסטיני, שאינו רק מיטרד, אלא אוכלוסיה הקשורה לארצה בקשר בל-יינתק. … ניצחון הציונות שינה את ההיסטוריה של העם הפלסטיני, ולכן הציונות חשובה לעם חזה לא פחות מאשר היא חשובה לעם היהודי.

ו״בניס מיסצוע״ם ך־* משל, כאחת הטיוטות היה כתוב /שישראל והריאקציה הערבית שואפות ״לחסל את העם הפלסטיני״ .התקוממנו רננות את הזיזן ^ יך הומצאה העלילה המיפלצתית כאילו החליטה הוועידה לחקור פשעים של ישראל בשטחים, למשל, וכל מיני דברים נוראים אחרים? … נגד ניסוח מטעה זה, ודרשנו לדבר רק על שלילת ״הקיום הלאומי ״ של העם הפלסטיני. באותה טיוטה דובר על הצורר ״לכפות פיתרון מדיני״ .מחקנו זאת וקבענו :״ להשיג פיתרון מדיני.״ תבענו, והשגנו, הכללת המילה ״ביטחון״ בין זכויות כל המדינות. … או: במקום שמדובר על הריסת הקיום ״הלאומי״ של הפלסטינים, הוציאה יד נעל מת את המילה ״לאומי״ ,כאילו דובר על רצח פיסי של העם הפלסטיני. כל האמכורים של החלטת ,242 שלום יציב ובר־קיימא, מדינת ישראל ומישלחת ישראל, ההכרה בזכות המדינה לקיום ולביטחון — פשוט הושמטו על־ידי הזיי פנים.

יוזמת המעצמות ותובנית-רוג׳רם לא כללו גורם מרכזי אחד: העם הפלסטיני. עם זה לא נזכר כלל בהחלטת מועצת הביטחון מס׳ ,242 מנובמבר , 1967 אשר שימשה בסים לכל יוזמות המעצמות. ממילא לא כללו התוכניות השונות שום פתרון ממשי לבעייד, הפלסטינית, שום הצעה סבירה לעם הפלסטיני, המבקש לחזור לבמת ההיסטוריה בשמו, תחת דגלו, במדינתו. … אילו הוכרז על פיתרון כזה, בתמיכת ישראל, ניתן היה, קרוב לוודאי, לעקר את סכנת הפידאיון, ואולי להשפיע על חלק מהם לחדול ממאבקם, כפי שניסה עבד־אל־נאצר בשיחותיו עם יאסר עראפאת. רוב העם הפלסטיני, הגר בתחום שליטת ישראל, תמך ממילא בנשיא מצריים וברעיון הסדר־השלום.