נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"

נו, אתם רואים איך זה מתחיל להיות מעניין 2המפ״מניק שומע, נניח, שמנהי גיו רוצים להעביר את העם הפלסטיני מהכיבוש הנאור שלנו לכיבוש הנאור של המלך חוסיין.

הבעיה הגדולה ביותר של השלושה היתד, לאו־דווקא הקטע המסעיר, אלא הקטע המשווה את גורל העם הפלסטיני לגורל הנסיכה הסעודית. בסופה של ההקרנה פסק לפיד :״זה לא כל־כך נורא.

כקורבנות פוטנציאליים של המילחמה הבאה, אנו קוראים לראש־הממשלה לנהוג בדרך הנכונה, לחתום על הסכם שלום מלא, שבמיסגרתו תיסוג ישראל מהשטחים הכבושים ויובטחו זכויותיהם הלאומיות של כל העמים באיזור, כולל העם הפלסטיני, ותוכר זכותו להגדרה עצמית. אם לא ינהג ראש־הממשלה בדרך זו, יהיו ידיו מגואלות בדמנו, דם הנופלים!

ומעבר לכל אלה, זוהי הצבעה ברורה ומהדהדת בעד השלום עם העם הפלסטיני והעולם הערבי כולו. אתה יכול להשקיע את קולך כצורות שונות.

לסיסמה הראשונה נוספות שתי מילים בילבד, ועל קירות רבים של תל־אביב כתוב :״ארץ־ישראל שייכת לעם ישראל ולעם הפלסטיני״ .גם על זה אני חותם בשקט. ברור שהתוספת מרגיזה את הראשונים, והם נזכרים בשיטה הידועה מה- צ׳קים הבנקאיים, ומתחילים לכתוב את הסיסמה שלהם כן :״ארץ־ישראל שייכת לעם ישראל בילבד ״ .הצד השני לא מתרגש. … המילה ״בילבד״ נמחקת, והתוספת — ״ולעם הפלסטיני״ מופיעה שוב. מה ששתי מילים יכולות לעשות למישפט !

פיתרון זה אפשרי רק על-ידי השתלבותה של ישראל במרחב של המזרח התיכון, קודם כל על-ידי סיום הסיכסוך עם העם הפלסטיני והכרה במדינה פלסטינית ריבונית בגדה המערבית וברצועת עזה.

ההחלטה הבולטת בוועידת הפיסגה ברבאט קובעת, כי אש״ף הוא הנציג הלגיטימי היחידי של העם הפלסטיני. ב־1974 הוקמה ועדת-המישנה שהיתה, מורכבת מסאדאת, חוסיין, חסן, אסד ועראפאת.

גאולה כהן הופיעה מדינה פלסטינית, תוך משא-ומתן על במת־הכנסת כדוברת הרוב עם אש״ף כנציג החוקי הבילעדי המכריע של הכנסת. בהצבעה ה של העם הפלסטיני. לא היה קושי זו בהחלטהבינלאוראשונה לא זד, בילבד שהחוקבגיבוש הכרה התקבל, אלא שהדבר נעשה ברוב מית מוחצת, תוך בידוד טוטאלי עצום, כשרק 12ח״כים * מרהיבים של ממשלת-ישראל.

בשבוע שעבר הגיע התהלין• דסימן־דרף: הנציג העליון שד העם הפלסטיני נפגש עם חברים שיד בית־המחוקקים הישראלי — אם כי דא־ציוניים.

אני משוכנע כי הוא יגיע למסקנה שיש לפתור את בעיית העם הפלסטיני ולהעניק דו את זכות ההגדרה העצמית.

כל קול ערבי הניתן למפלגה הדוגלת בסיפוח, המתכחשת לזכויות העם הפלסטיני — אינו רק יריקה בפני הכבוד הערבי.

אנו מוסרים בידיה להחליט על בעיות־גורל כגון הכרה או אי־ההכרה בישותו הלאומית של העם הפלסטיני, על השאלה אם לסייע או לחבל ביוזמת־השלום של המעצמות, אם לבצע או לא לבצע מעשים שיובילו בהכרח למלחמה כללית חדשה.

הצעתם, כפי ש־סמעה באוזני הנשיא, היתד, ההצהרה ה־׳ סונה על הדרך בה תלך הסיעה בארבע נים הבאות: ויעת העולם הזה — כוח חדש סבורה, המשימה העליונה המוטלת על ממשלת ישראל בכהונתה הקרובה היא השגת השלום בינינו לבין העולם הערבי, ובראש ובראשונה בינינו לבין העם הפלסטיני. אנו מאמינים כי משימה זו ניתנת להגשמה, תוך שמירה על בטחונה וריבונותה של מדינת ישראל, נתמוך בכל ממשלה שתכלול בקוזי־היסוד שלה תוכנית מעשית בכיוזן זה.

(במציאות הישראלית־ערבית, מקבילה לכך הודעה של מחשלת,ישראל, שתפורסם בעיתון ישראלי, שבה תכיר ישדאל בקיום העם הפלסטיני, תודה שנגרם לו עוול בדורות האחרונים, ותודיע מראש על נכונותה עקרונית להחזיר לערבים את השטחים).

הודאה מחרידה שד גורדה אבלמישרד ־ החוץ קיים כדי הממשלה גם יודעת שניתן להשיג כיום שלום אמיתי, שלום מלא וסופי, עם כינון יחסים הוגנים וביטחון איתן, תמורת ויתור על השטחים המוחזקים והכרה בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית, לצד מדינת־ישראל.

כלומר, עם האמיר •טל כוויית, המלך של סעודיה והמטורף של לוכ ימשיכו לממן את הפידאיון — לא תנהל ישראל משא-ומתן עם מלך ירדן ונשיא מצריים• (ואין צורך להוסיף: קל וחומר לא תנהל ממשלת ישראל משא־ומתן עם מנהיגי העם הפלסטיני בשטחים הכבושים, לשם כינון מדינה פלסטינית חופשית, אג־טי־פידאינית, שתוציא את הדגל הפלסטיני מידי אנשי־הטירור). ^ אולטימטום המחוכם של אבן 1 1קובע שיש ליאסר עראפאת זכות- ויטו על המשא־והמתן עם חוסיין, ול־מועם ר קדאפי זכות־ויטו על המשא־וה־מתן עם אל־סאדאת.

כמישפחת מקום ^ שולל אחר סיסמות חסידי ארץ־ישראל א היתה זאת אשמת היהודים אם אכן אשם העם הפלסטיני בגורלו השלמה. כיום סיסמות אלה מפתות שוב.

שנית: לדרוש את שילובם של הפלסטינים המתונים במשא־ומתן ובהסדר. להכיר רשמית בקיומו של העם הפלסטיני, בזכותו ליישות לאומית עצמאית בצד ישראל.

הם תובעים לנתק את אוכלוסיית השטחים המוחזקים משאר חלקי העם הפלסטיני והעולם הערבי. הם תובעים להחמיר את העונשים, להפוך את בתי־הסוהר גיהינום לאסירים ערביים, להרחיב את שיטות העינויים, לתלות את החבלנים הנלכדים, להשמיד כפרים, לגרש המונים.

האם היחס הרשמי אליהם, מתוך כניעה ללחצים פוליטיים, אינו חבלה ברורה בעליית מאות אלפי יהודים סובייטיים, שנשאו נשים בלתי־יהודיות? עומדת בפני ישראל השאלה של העם הפלסטיני. לא אכנס עתה לשאלה המדינית — אך מבחינת הצוק האלמנטרי, איזו זכות יש לישראל לשלול את זכותם של שלושה מיליון בני־אדם להגדיר את עצמם כאומה נפרדת, כאומה הפלסטינית, ולהיות במדינה לאומית משלהם, תהת הדגל הלאומי שלהם?

הבה נגיד להם : ;,אתם ואומרים ששני דברים חשובים לכם: החזרת השטחים שכבשנו במילחמת ש׳שת־הימים, ומציאת פיתרון כלשהו לבעיית העם הפלסטיני. ״העם הישראלי רוצה בשלום. אכל הוא יסכים רק לשלום שיש עימו ביטחון מוחלט לקיום המדינה.

קובעים שהמאבק הערבי נועד ״להבטיח את זכויות העם הפלסטיני על מולדתו ...ולבצע את משי מותיהם נגד ישראל.״ נוסח זה כימעט מקביל לנוסחת בגין :״זכות העם היהודי לארץ־ישראל אינה ניתנת לעירעור.״ הוא לא תקף את חוסיין כגלל התוכנית, אלא את התוכנית כגלל חוסיין.

. •< המיפגש צריך להתבסס על עמדות־היסוד של שני הצדדים: קיומה הריבוני של ישראל מצד אחד, הכרה בזכויות העם הפלסטיני והחזרת השטחים הכבושים (מאז )1967 מצד שני.

עמדנו מול פני העולם הערבי, מול פני העם הפלסטיני, ויכולנו לדבר אליו אז פניפ-אל־פנים.