חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 926 עד 950)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 21
הסממנים האלה, שנתפרסמו במשך שבוע אחד בילבד, מצביעים בכיוון אחד ויחידי: אש״ף מוכן עתה להסדר עם יש ראל, תוך סיום מצב־המילחמה הקיים ב פועל בין ישראל והעם הפלסטיני. צעדי ישראל. דווקא ברגע זה החלה ממשלת ישראל להסלים את פעולתה ה צבאית והמדינית נגד הפלסטינים. • יחידות של חיל־הים פתחו באש על ספינות של אש״ף ליד חוף לבנון, הט ביעו אחת מהן, הרגו ופצעו נוסעים. … המגעים עם ״האישים הפלסטיניים הבכירים״ ,לפי נוסח הודעת המועצה הישראלית, בערכו מטעם גוף שהוקם לצורך מפורש זה עצמו, החותר לשלום עם העם הפלסטיני על סמך בסיס מדיני מוצהר, הכולל את קיומה וביטחונה של מדינת-ישראל ואופייה ה ציוני.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 62
כאשר התברר כי אל־סאדאת נמנע אף מלהזכיר את אש״ף בנאומו בכנסת, קל וחומר שוויתר בקמפ־דייוויד על ההכרה בזכות העם הפלסטיני למדינה משלו, ושגם ״האוטונומיה המלאה״ פורשה על־ידי ממשלת־ישראל כהכשר לסיפוח הגדה והרצועה — לא נותר אף אדם אחד בעם הפלסטיני שלא סבר כי זוהי בגידה.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 14
ה 3רוד דיעות ״אנו מוכנים לכך כדי להציל את העם הפלסטיני מדיכוי ישותו, ממלחמה עקובה-מדם העלולה להביא עליו חורבן, ממזימתו הח דשה של האימפריאליזם״.
גליון 1611 (17 ביולי 1968), עמוד 13
חוששני שהתוכנית כולה לא נועדה אלא לספק אליבי להתנחלות מיידית לאייר הירדן, התנחלות שתשים לאל בל אפשרות של שלום עם העולם הערכי ועם העם הפלסטיני, התנחלות שתמשוך פעולות-איבה משני הכיוונים, מלפנים ומאחור, בשם שנייר־זבוכים מושר את הזבובים.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 13
וזה היה בימים הטובים ההם, כשהרבה אנשים נאיביים בישראל סברו כי אירגוני־החבלה אינם אלא המצאה סורית, ולא התגלות אותנטית חדשה של העם הפלסטיני). השאלה שנשאלה בו במקום היתה: אם החבלנים הם שליחי סוריה, ופועלים על פי הד ראות ממשלת דמשק -מה היה הטעם כ* פעולת־תגמול נגד בפר ירדני ז והתשובה שניתנה, בשקט: לא בדאי לנו להתקיף את סוריה, כי הדבר יתפרש כהתקפה על מישטר פרו־סובייטי, בשליחות האימפריאליזם האמריקאי.
גליון 1632 (11 בדצמבר 1968), עמוד 9
״התנכלות זן של מר גונאר יארינג לקיום העם הפלסטיני הגיבור תדרבן אותנו להכפלת מאמצינו הקדושים לשיחרור מולדתנו השדודה,״ נאמר בהודעה.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 7
אלה, דווקא אלה, תומכים כרעיון המכיר כקיום העם הפלסטיני והחותר לקראת שלום צודק והוגן עימו.
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 11
ואילו מתחרי שוקיירי, אנשי השלטון הסורי, הפריחו את הסיסמה האבסורדית, אך המסוכנת, של ״מלחמת שיחדור לאומית של העם הפלסטיני״ ,כדי להצדיק מלחמת־גרילה טרדנית לאורך הגבול.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 20
מלחמת ששת־הימים נתנה לישראל כפעם הראשונה אפשרות ממשית להוציא נידכך מרכזי מן החומה הזאת. עם ערבי שלם — העם הפלסטיני, שהוא מרכז הכרחי לכל מערך אנטי־ישראלי — הובא לפתע במגע בלתי-אמצעי עם ישראל.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 5
בעיית הפליטים לא תיעלם. לא ייעלם העם הפלסטיני, החדור הכרה לאומית משלו. אלף ואחת הגבעות האחרונות, התלויות ועומדות בין ישראל ושכנותיה, לא ייעלמו.
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 8
כל אבי משפחה יעשה את חשבונו שלו. תחת לחשוב על הזכות הקדושה של העם הפלסטיני, הוא יתחיל סוף־סוף לחשוב על האינטרס של משפחתו ועל עתיד ילדיו.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 27
נו, אתם רואים איך זה מתחיל להיות מעניין 2המפ״מניק שומע, נניח, שמנהי גיו רוצים להעביר את העם הפלסטיני מהכיבוש הנאור שלנו לכיבוש הנאור של המלך חוסיין.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 52
הבעיה הגדולה ביותר של השלושה היתד, לאו־דווקא הקטע המסעיר, אלא הקטע המשווה את גורל העם הפלסטיני לגורל הנסיכה הסעודית. בסופה של ההקרנה פסק לפיד :״זה לא כל־כך נורא.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 40
כקורבנות פוטנציאליים של המילחמה הבאה, אנו קוראים לראש־הממשלה לנהוג בדרך הנכונה, לחתום על הסכם שלום מלא, שבמיסגרתו תיסוג ישראל מהשטחים הכבושים ויובטחו זכויותיהם הלאומיות של כל העמים באיזור, כולל העם הפלסטיני, ותוכר זכותו להגדרה עצמית. אם לא ינהג ראש־הממשלה בדרך זו, יהיו ידיו מגואלות בדמנו, דם הנופלים!
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 43
ומעבר לכל אלה, זוהי הצבעה ברורה ומהדהדת בעד השלום עם העם הפלסטיני והעולם הערבי כולו. אתה יכול להשקיע את קולך כצורות שונות.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 17
לסיסמה הראשונה נוספות שתי מילים בילבד, ועל קירות רבים של תל־אביב כתוב :״ארץ־ישראל שייכת לעם ישראל ולעם הפלסטיני״ .גם על זה אני חותם בשקט. ברור שהתוספת מרגיזה את הראשונים, והם נזכרים בשיטה הידועה מה- צ׳קים הבנקאיים, ומתחילים לכתוב את הסיסמה שלהם כן :״ארץ־ישראל שייכת לעם ישראל בילבד ״ .הצד השני לא מתרגש. … המילה ״בילבד״ נמחקת, והתוספת — ״ולעם הפלסטיני״ מופיעה שוב. מה ששתי מילים יכולות לעשות למישפט !
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 13
פיתרון זה אפשרי רק על-ידי השתלבותה של ישראל במרחב של המזרח התיכון, קודם כל על-ידי סיום הסיכסוך עם העם הפלסטיני והכרה במדינה פלסטינית ריבונית בגדה המערבית וברצועת עזה.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 54
ההחלטה הבולטת בוועידת הפיסגה ברבאט קובעת, כי אש״ף הוא הנציג הלגיטימי היחידי של העם הפלסטיני. ב־1974 הוקמה ועדת-המישנה שהיתה, מורכבת מסאדאת, חוסיין, חסן, אסד ועראפאת.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 35
גאולה כהן הופיעה מדינה פלסטינית, תוך משא-ומתן על במת־הכנסת כדוברת הרוב עם אש״ף כנציג החוקי הבילעדי המכריע של הכנסת. בהצבעה ה של העם הפלסטיני. לא היה קושי זו בהחלטהבינלאוראשונה לא זד, בילבד שהחוקבגיבוש הכרה התקבל, אלא שהדבר נעשה ברוב מית מוחצת, תוך בידוד טוטאלי עצום, כשרק 12ח״כים * מרהיבים של ממשלת-ישראל.
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 34
בשבוע שעבר הגיע התהלין• דסימן־דרף: הנציג העליון שד העם הפלסטיני נפגש עם חברים שיד בית־המחוקקים הישראלי — אם כי דא־ציוניים.
גליון 2230 (28 במאי 1980), עמוד 21
אני משוכנע כי הוא יגיע למסקנה שיש לפתור את בעיית העם הפלסטיני ולהעניק דו את זכות ההגדרה העצמית.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 17
כל קול ערבי הניתן למפלגה הדוגלת בסיפוח, המתכחשת לזכויות העם הפלסטיני — אינו רק יריקה בפני הכבוד הערבי.
גליון 1665 (30 ביולי 1969), עמוד 12
אנו מוסרים בידיה להחליט על בעיות־גורל כגון הכרה או אי־ההכרה בישותו הלאומית של העם הפלסטיני, על השאלה אם לסייע או לחבל ביוזמת־השלום של המעצמות, אם לבצע או לא לבצע מעשים שיובילו בהכרח למלחמה כללית חדשה.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 20
הצעתם, כפי ש־סמעה באוזני הנשיא, היתד, ההצהרה ה־׳ סונה על הדרך בה תלך הסיעה בארבע נים הבאות: ויעת העולם הזה — כוח חדש סבורה, המשימה העליונה המוטלת על ממשלת ישראל בכהונתה הקרובה היא השגת השלום בינינו לבין העולם הערבי, ובראש ובראשונה בינינו לבין העם הפלסטיני. אנו מאמינים כי משימה זו ניתנת להגשמה, תוך שמירה על בטחונה וריבונותה של מדינת ישראל, נתמוך בכל ממשלה שתכלול בקוזי־היסוד שלה תוכנית מעשית בכיוזן זה.
גליון 1867 (13 ביוני 1973), עמוד 14
(במציאות הישראלית־ערבית, מקבילה לכך הודעה של מחשלת,ישראל, שתפורסם בעיתון ישראלי, שבה תכיר ישדאל בקיום העם הפלסטיני, תודה שנגרם לו עוול בדורות האחרונים, ותודיע מראש על נכונותה עקרונית להחזיר לערבים את השטחים).
