גליון 2344, 4 באוגוסט 1982, עמוד 3
אפשר לקרוא בעיתוני ישראל כי המלך
פאהד, למשל ,״קרא למחבלים לצאת מביירות״
,או ש״ד,סנטור צ׳ארלס פרסי דיווח
על פגישתו עם נציג המחבלים״ .פאהד
דיבר על אש״ף, וכך עשה פרסי.
מכאן התפשט המושג על כל בני העם
הפלסטיני. מפציצים ״מחנות־מחבלים״ ,כשהכוונה
היא למחנות הפליטים הפלסטיניים,
שבהם ממוקמים (ואולי גם לא) לו־חמי־אש״ף.
גליון 2339, 30 ביוני 1982, עמוד 28
מדינות ערב, ממשלות אירופה ואפילו ברית־המועצות
משתפות פעולה בקשר השתקה ענקי, המאפשר לאריאל
שרון להגשים הלק גדול מחלומותיו הכמוסים כלפי ההנהגה
היחידה של העם הפלסטיני, המסוגלת לשאת ולתת עם
9111ו !
גליון 2340, 7 ביולי 1982, עמוד 8
אפנדי נ מפני שלא הזכירה את ה פלסטינים
ערפאת נ מפני שהיא התעלמה לחלוטין
מן העם הפלסטיני. היא התקבלה אחרי
המילחמה של 1967 עם הצבאות הערביים,
למרות שהבעיה הפלסטינית היתד.
גליון 2361, 1 בדצמבר 1982, עמוד 23
לעומת זאת, אין זה נכון כלל,
שהאירגון ניו ג׳ואיש אג׳נדה ב־ארצות־הברית
״דוגל בעמדות זהות
לאלה של של״י והמועצה לשלום
ישראל פלסטין״ .אירגון זה בפי רוש
•אינו דוגל במדינה פלסטינית
בשטחים, ואפילו לא בזכות ההג דרה
העצמית של העם הפלסטיני.
גם בעניינים חשובים אחרים אין
לאירגון זה עמדות עקרוניות, ו כנגד
חברים בודדים בעלי עמדות
״טובות״ יש חברים בודדים אח רים
שהיו בהחלט יכולים להיות
חברים של זבולון המר, למשל.
גליון 2410, 9 בנובמבר 1983, עמוד 57
אני שייך לאלה שחשבו שצריך לדבר עם
יאסר ערפאת, אם זה יועיל. צריך למצוא פיתרון
לעם הפלסטיני, להושיט לו יד. אחרת לעולם
לא יהיה שקט, ולא נוכל לישון במצפון שקט.
לב הבעיה הוא מציאת הסדר, אחרת הבעיה
תשכון לנצח.
זאת ההזדמנות לעם־ישראל לומר לעם
הפלסטיני, על־ידי מתן סיוע ליאסר ערפאת:
ליאורה ואלי לנדאו
״אשתי יכולה לקנות את האולפנים המאוחדים׳
אנו מושיטים לכם יד!
גליון 2411, 16 בנובמבר 1983, עמוד 3
לדעתי, אש׳ף בראשות יאסר ערפאת הוא
המייצג את העם הפלסטיני ורק עימו יכולה
ישראל להגיע להסכם אפקטיבי.
גליון 2386, 25 במאי 1983, עמוד 72
ממשלות המערך והליכוד
העלו אותה על ררך של מילחמות וכיבושים, המסכנת את
ביטחונה בטווח הארוך. החזקת השטחים הכבושים ודיכוי העם
הפלסטיני הופכים אותה לדרום־אפריקה חרשה, בעלת־בריתם
של מישטרי־דיכוי מאוסים.
גליון 2372, 16 בפברואר 1983, עמוד 21
.
• בקמפ״דייוויד ניתנה הכרה ראשונה על־ידי
מנהיג ישראלי בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני,
ועל אף חוסר־הבהירות ביחס למשמעותה של ״אוטונומיה״
,תוצאות קמפ-דייוויד תרמו — יותר מכל גורם
אחר — להתעוררות תודעה לאומית פלסטינית.
• מדיניותה של ממשלת בגין בגדה היתה פרובוקטיבית,
במודע או שלא במודע, מדיניות שלא נתנה
לתושבי המקום לשכוח כי חם נתונים לכיבוש צבאי.
• הסכמי קמפ״דייוויד יצרו תקדים של פירוק
יישובי״מתנחלים ושל חזרה לגבולות ה־ 4ביוני .1967
• אם היה עוד מישהו בעולם שנטה להסתגל
לרעיון שירושלים היא בירת ישראל, בא חוק ירושלים
להזכיר לשוכחים ולמהססים שישראל כבשה את מיזרח
העיר במילחמת ששת-הימים, ואין היא נמצאת שם
כדין.
• אם שכח מישהו בעולם שגם הגולן נכבש על**
ידי ישראל, הרי באה החלת המישפט הישראלי על
..שאיפתו חבותסת של 71 נתם בגין
היא להביא ושלום מלא
ולהקים מדינה פלסטינית,
שתשכון בשחת לצד ישראל־חבל
ארץ זה להזכיר לו.
גליון 2374, 2 במרץ 1983, עמוד 12
בארג״ו עמדו
המתונים מול ההתקנה המשותנת של ממשרות בגין ואסד
אם לוקחים בחשבון את הצורך הדחוף בקבלת
החלטות מכריעות, את מצב־החירום שבו נתון העם
הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת־עזה, את שעץ־החול
שבו אוזל הזמן במהרה — זוהי אכזבה.
גליון 2346, 18 באוגוסט 1982, עמוד 16
בלבנון הוא למד על הבעיה
הפלסטינית ומניח שהיא תיפתר מעצמה,
כאשר המלך חוסיין יהיה מ לך
העם הפלסטיני.
עצות,
עצות.
^ לייזר מקיים קשרים רצופים
עם אנשים במערך.
גליון 2352, 29 בספטמבר 1982, עמוד 13
לראשונה בתולדותיה השתלטה ישראל על כמחציתו
של העם הפלסטיני — ״נס הבריחה״ של 1948 לא התרחש
שנית — וכבשה את כל תחומי המנדט הבריטי.
גליון 2348, 1 בספטמבר 1982, עמוד 77
קרייסקי מן רפאת״
האוייב מספר שניים, אחרי היטלר
במחגזת־הפליטים הוא היה התגלמות ההתנגדות,
נציג העם •הפלסטיני. אולם
הקבוצות הקיצוניות רצו לחסל אותו.
גליון 2400, 31 באוגוסט 1983, עמוד 25
לדיברי שימעון פרס בסרט, גם
לשירותי־המודיעין הישראליים לא
היה מידע מוקדם על פעולת ספטמבר
החומר שעברנו עליו ״,הוא מספר ,״היו
לתפוס בני־ערובה ישראליים, תוך
ניצול כלי־התיקשורת העולמיים
שימוקרו באולימפיאדה, לצורך ־צירת
תהודה עולמית, שתוליך להשגת
אישור לקיומו של העם הפלסטיני
ושיחרור אנשי פידאיון הכלואים
בבתי־כלא ישראליים.
גליון 2396, 3 באוגוסט 1983, עמוד 22
כל
מוסדות האו״ם וכל מדינות העולם,
המכירים באש״ף כנציג היחיד של העם
הפלסטיני, נותנים מראש אישור
לאש׳ף להגשים את אמנתו ולחסל את
מדינת ישראל.
גליון 2507, 18 בספטמבר 1985, עמוד 8
ספטמבר השחור״ ,וזכה
בתמיכת הרוב העצום של העם הפלסטיני. ה״מורדים״ ,סוכני
סוריה, הובסו.
גליון 2561, 1 באוקטובר 1986, עמוד 35
השנה
הופיעה מישלחת גדולה של אינטלקטואלים מיזרחיים
בוועידה שנערכה מטעם האו״ם בווינה, לדיון ב״זכויות הלגיטימיות
של העם הפלסטיני.״ היה זה המיפגש האחרון שבו נפגשו
בגלוי ישראלים עם אישי־אש״ף, לפני שנכנס לתוקפו החוק
הנלוז של ממשלת־פרס, האוסר דו־שיח של שלום עם פעילים של
אש״ף.
גליון 2565, 29 באוקטובר 1986, עמוד 3
איש אש״ף
לביקור בארץ
חבר במועצה הלאומית הפלסטינית,
:אחד מאנשי הרוח הבולטים ביותר של
!העם הפלסטיני הוזמן לבקר בארץ. בגלל
הפגישות׳; ,שאלו
החשש מפני חוק
* 11ג
המזמינים במישרד־החוץ
א ם זה מותר.
גליון 2529, 19 בפברואר 1986, עמוד 15
בחלק
מהדברים הגענו להסכמה, והמנהיגים הפלס־
,הירדנים והפלסטינים עדיין חיות ומייצגות
עמדה חדשה של הבנת הזכויות הלגיטימיות של
העם הפלסטיני. אני מאמין שלממשלה האמריקאית
יש עדיין דברים אחרים לומר, אבל אל
נכריז עליהם עד שהמשא־ומתן יסתיים.
גליון 2515, 13 בנובמבר 1985, עמוד 3
עם כל הכבוד, אינני מסכים עימו בנקודה זאת.
סביר להניח שמהות העם הפלסטיני לא
השתנתה מאז מילחמת העצמאות ב־ . 1948 אז
העניקה להם תוכנית החלוקה חלק מהארץ,
שכלל בתוכו את כל השטחים הכבושים של היום.
גליון 2491, 29 במאי 1985, עמוד 10
אסד
חשש בצדק שסוריה
תישאר מבודדת, וממשלת
ישראל חששה מפני לחץ אמריקאי
שיבריח אותה לנהל
משא־ומתן עם הפלסטינים.
מול ציר אש״ף־קאהיר־עמאן•
בגדאד התחזק ציר ירושלים
דמשק.
… הם תפסו, פיתאום, שהם שירתו
עד כה את אוייב עמם.
• הפלסטינים חזרו על הטאקטיקה
שלהם, שהצליחה בשעתו בקרבות
טריפולי: הם נטשו את המחנות
הקטנים (צברה ושאתילא) והתרכזו
במחנה הגדול, בורג׳־אל־ברג׳נה.
גליון 2489, 15 במאי 1985, עמוד 9
אך אין הוא יכול לוותר על קודש־הקדשים
של אש״ף: הזכות הבלעדית
לייצוג העם הפלסטיני,
יתר על כן, ערפאת צריך להתחשב
בפלגים הקיצוניים, המרוכזים כיום
בדמשק, והממתינים להזדמנות להוכיח
שערפאת הוא בוגד.
גליון 2524, 15 בינואר 1986, עמוד 7
מצריים רואה באש״ף את
״הנציג החוקי הבלעדי״ של העם
הפלסטיני. כמו כל הערבים, רואה
מצריים בפיגועים בשטחים הכבושים
מימוש זכות לגיטימית של אוכלוסיה
כבושה.
גליון 2499, 24 ביולי 1985, עמוד 31
א אומרים דבר, כי אש״ף הוא הנציג
היחידי של העם הפלסטיני, ושום פלסטיני אינו
יכול להצטרף לשיחות ולפתור את בעיית
הפלסטינים בלי אישור של אש״ף.
גליון 2401, 4 בספטמבר 1983, עמוד 50
בסוף
תשמ׳ג היה ברור שהוא המנהיג הבלתי־מעורער של העם
הפלסטיני, וששום גורם לא יוכל להדיחו.
אחרי שפונו כוחות א ש׳ף מביירות, בסוף תשמ׳ב, המשיך
ערפאת בפיתוח מדיניות פלסטינית עצמאית, שנועדה להגיע
לידי דו־שיח עם האמריקאים ועם תנועת־השלום הישראלית, כדי
להשיג בדרכי־שלום את ׳הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה
המערבית וברצועת־עזה.