חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 876 עד 900)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 54

קוויקומה נוסח הימיו־הקיצוני בנקודה, עיתון הישובים ביהודה, שומרון •וחבל עזה, שהוא ביטאונם של מתנחלי גוש־אמונים, בגיליון ,48 מופיע מאמרו של דוקטור אחד לספרות מאוניברסיטת בר-אילן בשם הלל וייס, אחרי תחת הכותרת בעיות לא נורמאליות, מאמר שנכתב ״המילחמה למיגורו של אש״ף כדברי המלומד, איש אוניברסיטת בר־אילן• במאמרו מלגלג וייס כי ״היהודי הנרדף הפר ל״צבר״ זקוף־קדטה ומלגלג יותר על אותם ישראלים־אשכנזים המאמינים בזכותו של העם הפלסטיני לחלק מארץ־ישראל. וכך כותב וייס :״יש לציין תופעה טיפוסית של הצבר החילוני־האש־כנזי כן זמננו, והיא הזדרזותו להימוג אל תפיפה כמו־מתקדמת ולראות באש״ף סיכוי עיקרי לטיהורו של המצפון היהודי בעיניו טי שעדיין רואה כאש״ף תנועת שחרור, שקולה במעמדה ובלגיטימיות שלה לתנועה הציונית — שייר לקבוצה הטפג־רת שהיונה מנהיגת הסלון הפוליטי עד לעליית הליכוד לשלטון...״ אלא שהד״ר וייס כתב רשימתו זו, זמן קצר קודם לטבח־ביירות, מבלי שאמו1 נתי תסבר את עיניו לאפשרות של התקוממותם של עשרות אלפי צברים־דתיים־ אשכנזים כנגד ממשלת הזדון שהוא נחלץ להגנת מדיניותה• וייס הדוקטור מנסה רשימתו, בהמשך סופר להוכיח, באמצעות מיקבץ מכוון של קט מס עים מתוך: הספרות העברית החדשה, את סלידתו של הצבר החילוני־האשכנזי מאהבת ארץ־ישראל.
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 23

ולומר, הנושא תפס אותי, כי אני מזדהה עם הפלסטינים ...אני ...בעד זה שתהיה מדינה פלסטינית בגדה׳ הדגש הוא על ההזדהות, זו שבלב, על פיתוח חיי־הרגש, לא מסביב לציון ולירושלים, כי אם מסביב לפלסטין... בין תיאטרון, שבו קוטלים את הנפש היהודית להנאתם של הגויים, ובין חילול קדשי־ישראל בגסות בהמית ובין הסרבנות להגן על המולדת ובין,ההזדהות׳ עם הפלסטינים — יש קשר בל־יינתק, זו תיסמונת של סימפטומים המופיעים תמיד ביחד, ואיפיונם הוא ההתייוונות, מחיקת הצלם היהודי והארץ היהודית — ביחד.
גליון 2438 (23 במאי 1984), עמוד 12

הם ״אינם יכולים לשתות את הנפט שלהם ״.ישראל זקוקה לרוב סיני, לכל רמת־הגולן ולשטחים נרחבים בגדה וברצועת־עזה. אין עם פלסטיני ואין בעיה פלסטינית — קיים רק רצונם של הערבים להשמיד את ישראל. … דיניץ, שכיהן בוושינגטון בתקופה שלושה נשיאים - 4ריצ׳ארד ניכסון, ג׳ארלד פורר וג׳ימי קארטר — עשה כמיטב יכולתו כדי לחסל כל אפשרות של לחץ אמריקאי להידברות עם מדינות־ערב בכלל, ועם הפלסטינים במיוחד, זאת היא מסורת ארוכה, שבה דבקו כל שגרירי ישראל בארצות־ הוא הטיף לאמריקאים להשתחרר מהתלות בנפט הערבי, הרגיע מפעם לפעם את הציבור הישראלי, שארצות־הברית אינה עומדת לכפות הסדר על ישראל.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 3

כי באינפלציה לא נלחמים בדיבורים ובתר- גבי גור, גדרה גילי־סרק, אלא במעשים• במושב המועצה הלאומית הפלסטינית נפלו השבוע הכרעות הנוגעות גם לגורלו של העם הפלסטיני גם לגורלו של העם הישראלי מדוע הסתירו ה,,פרשנים״ בישראל א ת התפנית באש״ף י מדוע הורה יצחק רבין לירות במפגינים תומכי ילידי יליייייי• י-י׳-ייי י המישטוה פאשלה ושמה חבירה פרס אינו מזכיר את חלקו של הליכוד בהריסת המשק׳ אן זוכר היטב להכביד את העול על השכירים.
גליון 2463 (14 בנובמבר 1984), עמוד 3

הכלא סרבן־שרות בלבנון, בנו של קורבו־שואה, קורא להפסקת הכיבוש ול שלום עם העם הפלסטיני. בשם אבי, שהוציא נשמתו במחנה״כפיה נאצי, בשם כל אחיי, קורבנות הדיכוי, ובשם כבוד הארם, אני קורא, מבין חומות הכלא שבו אני מוחזק על סירובי לקחת חלק בפעולות הדיכוי בלבנון, לעם ולנבחריו: נמשוך ידינו מן הכיבוש ונשלים עם הפלססמל מקם בלוך, כלא ,6צה״ל טינים!
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 32

עירומים מאחורי הגלימה הקרן ע״שהדד עיצאם סר ט אווי המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני פה סהטאחי * ״קרן סרטאווי׳׳(מיסודה של ״המועצה הישראלית למען שלום ישראלי פלסטיני״) נועדה לעידוד המחקר והיצירה בסוגיות יסוד של העם הפלסטיני ובנושא הדיאלוג הישראלי־פלסטיני. * על פי תקנונה, מעניקה הקרן מדי שנה, סמוך למועד הירצחו של לוחם השלום הדגול, הד״ר סרטאווי, פרם כספי עבור יצירה בתחומי המחקר, הספרות והאמנות בנושאים שצויינו לעיל, ליצירות אשר תוגשנה, בין במישרין ע״י יוצריהן, ובין כהמלצה(בהסכמת המומלץ).
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 3

אפשר לקרוא בעיתוני ישראל כי המלך פאהד, למשל ,״קרא למחבלים לצאת מביירות״ ,או ש״ד,סנטור צ׳ארלס פרסי דיווח על פגישתו עם נציג המחבלים״ .פאהד דיבר על אש״ף, וכך עשה פרסי. מכאן התפשט המושג על כל בני העם הפלסטיני. מפציצים ״מחנות־מחבלים״ ,כשהכוונה היא למחנות הפליטים הפלסטיניים, שבהם ממוקמים (ואולי גם לא) לו־חמי־אש״ף.
גליון 2361 (1 בדצמבר 1982), עמוד 23

לעומת זאת, אין זה נכון כלל, שהאירגון ניו ג׳ואיש אג׳נדה ב־ארצות־הברית ״דוגל בעמדות זהות לאלה של של״י והמועצה לשלום ישראל פלסטין״ .אירגון זה בפי רוש •אינו דוגל במדינה פלסטינית בשטחים, ואפילו לא בזכות ההג דרה העצמית של העם הפלסטיני. גם בעניינים חשובים אחרים אין לאירגון זה עמדות עקרוניות, ו כנגד חברים בודדים בעלי עמדות ״טובות״ יש חברים בודדים אח רים שהיו בהחלט יכולים להיות חברים של זבולון המר, למשל.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 57

אני שייך לאלה שחשבו שצריך לדבר עם יאסר ערפאת, אם זה יועיל. צריך למצוא פיתרון לעם הפלסטיני, להושיט לו יד. אחרת לעולם לא יהיה שקט, ולא נוכל לישון במצפון שקט. לב הבעיה הוא מציאת הסדר, אחרת הבעיה תשכון לנצח. זאת ההזדמנות לעם־ישראל לומר לעם הפלסטיני, על־ידי מתן סיוע ליאסר ערפאת: ליאורה ואלי לנדאו ״אשתי יכולה לקנות את האולפנים המאוחדים׳ אנו מושיטים לכם יד!
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 21

. • בקמפ״דייוויד ניתנה הכרה ראשונה על־ידי מנהיג ישראלי בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, ועל אף חוסר־הבהירות ביחס למשמעותה של ״אוטונומיה״ ,תוצאות קמפ-דייוויד תרמו — יותר מכל גורם אחר — להתעוררות תודעה לאומית פלסטינית. • מדיניותה של ממשלת בגין בגדה היתה פרובוקטיבית, במודע או שלא במודע, מדיניות שלא נתנה לתושבי המקום לשכוח כי חם נתונים לכיבוש צבאי. • הסכמי קמפ״דייוויד יצרו תקדים של פירוק יישובי״מתנחלים ושל חזרה לגבולות ה־ 4ביוני .1967 • אם היה עוד מישהו בעולם שנטה להסתגל לרעיון שירושלים היא בירת ישראל, בא חוק ירושלים להזכיר לשוכחים ולמהססים שישראל כבשה את מיזרח העיר במילחמת ששת-הימים, ואין היא נמצאת שם כדין. • אם שכח מישהו בעולם שגם הגולן נכבש על** ידי ישראל, הרי באה החלת המישפט הישראלי על ..שאיפתו חבותסת של 71 נתם בגין היא להביא ושלום מלא ולהקים מדינה פלסטינית, שתשכון בשחת לצד ישראל־חבל ארץ זה להזכיר לו.














