גליון 1715 (15 ביולי 1970), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

עכשיו יש לד ההזדמנות, לה חיכית -
הוועידה השלישית של
תנועת העולם הזה-כוח חוש
תהיה מקום־הכינוס לכל האנשים החושבים במדינת־ישראל, של כל הרוצים
בשלום־אמת, המוכנים תמורת שלום כזה לוותר על השטחים הכבושים, להסדיר
את בעיית ירושלים כעיר בירה משותפת לישראל ולפלסטין, להכיר בזכותו של
העם הפלסטיני להגדרה עצמית משלו.
הוועידה השלישית של
תנועת העולם הזת־כוח חדש
תהיה מקום המיפקד של מחנה השלום הישראלי, של כל אותם שההליטו לשים
את מלוא כובד־משקלם על כף המאזניים, ולהטותה אל השלום ונגד המלחמה.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

עכשיו יש לד ההזדמנות, לה חיכית -
הוועידה השלישית של
חתונת השלם הזה-כח חדש
תהיה מקום־הכינוס לכל האנשים החושבים במדינת־ישראל, של כל הרוצים בשלום־
אמת, המוכנים תמורת שלום כזה לוזתר על השטחים הכבושים, להסדיר את בעיית
ירושלים כעיר בירה משותפת לישראל ולפלסטין, להכיר בזכותו של העם הפלסטיני
להגדרה עצמית משלו.
הוועידה השלישית
תהיה מקום המיפקד של מחנה השלום הישראלי, של כל אותם שהחליטו לשים
את מלוא כובד־משקלם על כף המאזניים, ולהטותה אל השלום ונגד המלחמה.
גליון 2003 (21 בינואר 1976), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

הוא דיבר
שם רק על שלוש נקודות: נסיגת ישראל
מן השטחים שכבשה ב־ 1967׳ זכות העם
הפלסטיני ל׳,עצמאות לאומית /וכינון
שלום במרחב על סמך מגילת האו״ם.
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

בוולאדיווסטוק הבהירו הסובייטים ברו רות
שאין נוסח זה משקף את עמדתם,
וכי הם ממשיכים לדגול בקיומה של ישר אל
הריבונית. בצד איזכור זכויות ״העם
הפלסטיני״ בהודעה המשותפת, דובר על
״זכות כל המדינות באמור״ להתקיים,
והוזכרה בפירוש החלטת מועצת-ד,ביטחון
( 338 שלאחר מילחמת יום-הכיפורים) ,ה כוללת
את החלטת המועצה .242
המסקנה המעשית, הטמונה בדארגון
דיפלומטי מסובך זה: קיום מדינת-ישראל
ומדינה פלסטינית, זו בצד זו, והתחייבות
סובייטית ללחוץ על אש״ף בכיוון זה.
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

כולנו יודעים היטב מה יעלה בגורלה
של מדינת ישראל בהנהגת הליכוד, מה
יעלה בגורל העם הפלסטיני, ומה יעלה
בגורל מחנה־השמאל בכלל ואלה שאינם
ציונים בפרט.
גליון 1956 (26 בפברואר 1975), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

במדינה
(המשך מעמוד )31
קורא הישראלי, אין ספק כי מרגשים
ביותר, לטובה או לרעה, שיריהם של
המשוררים הערביים הישראליים, שהפכו
דוברי העם הפלסטיני. כותב סמיח אל-
קאסם, צעיר דרוזי מן הגליל :״הטמנתי
פיצצת־זמן מתחתיו של כדור הארץ/ .
גליון 1945 (11 בדצמבר 1974), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הרוסי: עראפאת
ט בי רבישראל
יאסר עראפאת אמר כשיחת־רקע עם
ראשי רדיו מוסקכה כי הוא מוכן להכיר כמדינת
ישראל, כגכולות ה־ 4כיוני, כתנאי
שמדינת ישראל תכיר כמדינה פלסטינית
כשטחים המוחזקים, וכן כי תכיר כאירגון
אש״ף כנציג העם הפלסטיני.
זאת מסרו נציגים רוסיים מוסמכים לישראלים,
שהיו לאחרונה בברית־המועצות.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

אנשי אש״ף לא בטחו בו בשל
עצמאותו, מתנגדי אש״ף לא בטחו בו בשל
נטייתו לא־ש״ף (העולם הזה .)2058
אולם ברגע שנטמן באדמת כפרו, על
צלע הגיבעה המשקיפה על כביש ׳ואדי-
עארה, הפך ראשד חוסיין למשורר לאומי
של העם הפלסטיני — משוררו הלאומי
הראשון בדור זה.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

היא יכלה רק למקד את
הלחץ הבינלאומי והלאומי למען החזרת
השטחים הכבושים, ולהכרה כלשהי בז כויות
העם הפלסטיני. כיוון שלא היתה
לבגין כל כוונה להסכים לשתי תביעות
אלה, מוטב היה לו לעצור את התנופה.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

אור* א מ רי
היית המנהיג הכביר הראוטזן שהעז
לומר זאת בפומבי, כפה מלא
— הראשון כאש״ף, הראשון כעם
הפלסטיני, הראשון כמדינות־העי־מות
הערכיות.
… אך מצאנו, כבר בפגישה הראשונה,
שאנחנו מסכימים לגמרי על הפיתרון ה דרוש
עתה: הכרה פלסטינית בקיום מדינת
ישראל, הכרה ישראלית בקיום העם ה פלסטיני,
דו־קיום של שני העמים בשתי
מדינות לאומיות נפרדות, ישראל ופלסטין,
המקיימות ביניהן יחסי אחווה וידידות.
ידעת שזה טוב לעם הפלסטיני. ידעתי
שזה טוב לישראל.
ורק מותך הזכיר לנו את הסיבון
הבכיר שקיבלת על עצמך, את
אומץ־הלב והאגדתי שהייה דרוש לך
כדי לעשות מה שעשית, מעשה
שיירשם כאותיות של זהב כדברי
הימים של עמך.
גליון 2063 (16 במרץ 1977), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

גישה זו מבינה שהאינטרס האמריקאי האמיתי מחייב
הם דר*שלום כולל, וכי שלום כזה לא ייתכן בלי השתתפות
העם הפלסטיני. היא מבינה כי. קיימת עתה מגמה חזקה
באש״ף לקבל הסדר־שלום בחסות האמריקאים, וכי זוהי
הזדמנות בלתי־חוזרת להשתית את האינטרס האמריקאי
אמך־הסוהז על בסים איתן.
גליון 2063 (16 במרץ 1977), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

גישה זו מבינה שהאינטרס האמריקאי האמיתי מחייב
הסדר־שלום כולל, וכי שלום כזה לא ייתכן בלי השתתפות
העם הפלסטיני. היא מבינה כי קיימת עתה מגמה חזקה
באש״ף לקבל הסדר־שלום בחסות האמריקאים, וכי זוהי
הזדמנות בלתי־חוזרת להשתית את האינטרס האמריקאי
ארוך־הטווח על בסים איתן.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

היה ברור
לגמרי שלא ייתכן שלום במרחב מבלי לשתף את העם
הפלסטיני — ושיתוף אש״ף במו״מ נראה מובטח.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

תחילה הוכתר בוועידת־הפיסגד, הערבית ברי-
באט כנציג הבילעדי של העם הפלסטיני. מייד לאחר-
מכן נתקבל בעצרת-או״ם כמנצח.
גליון 2012 (24 במרץ 1976), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אל־שעב נסגר לשבועיים, משום שפירסם ידיעה
של סוכנות רויטר, על מסיבת־עיתונאים של אש״ף
בדמשק שבה נקראו מדינות ערב לסייע ״למרד של
העם הפלסטיני הכבוש במולדתו.״
פירסום ידיעה כזו בעיתונות הערבית נחשב
כ״הסתה למרי״ ,ואילו בעיתונות העיברית מתירה
הצנזורה לפרסמה משום שאין בה, לדעתה, כדי
להשפיע על קוראי העיברית.
גליון 2200 (31 באוקטובר 1979), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

רווח ש ד זמן
כאשר משה דיין אומר ״מו״מ עם
הפלסטינים״ — למה הוא מתכוון}
מדוע
תהליך ההידברות עם הפלסטינים
צריך להמתין כמה שנים, כפי שהשתמע
מדברי שר־החוץ (מיל ).משה דיין באוזני
שליחי המגבית היהודית המאוחדת?
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

מילחמד, היא, לכל הדיעוון,
עניין ״חיצוני״ .מקורה במעשים ובמח־דלים
במישור היחסים בין ישראל והעולם
הערבי, שם עומדים על הפרק עניינים
כמו גורל השטחים המוחזקים, גבולות המדינה,
בעיית העם הפלסטיני.
אולם התנועה החדשה החליטה
שלא לטפל ככל העניינים האלה.
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

אינני מבין גם איך שלי ואורי אבנרי
תמכו בשלום זה, שלא מימש את זכויותיו
הצודקות של העם הפלסטיני? תמיד
דגלתם ודרשתם מדינה פלסטינית: האם
מדינה כזו קמה?
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

אבל אנחנו הוכחנו לעולם
כי היינו מוכנים לפתוח לפניהם דלת,
ך ם כשיא ריגשי השימחה וההקלה על
ניצחון זה של שפיות־הדעת, מן הראוי
להשמיע מילה של אזהרה.
שהם רק חלק מן העם הפלסטיני — והחלק
בר־המזל, יחסית.
הכרעה לטובת ההסכמים עלולה להת פרש,
בעיני עצמם ובעיני אחיהם, כהח לטה
אגואיסטית של חלק מן העם לטובת
עצמו — בעודו מפקיר לגורלו את שאר
החלקים, הנמקים בגולה, והנשארים לפי
ההסכמים בלי בית, בלי חרות, בלי זכו יות.
גליון 2159 (17 בינואר 1979), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

הוא מכטא את שאיפתו המחודשת
של העם הפלסטיני להגדרה לאומית
חילונית כמדינה משלו.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

לאירגון הפלסטיני, שזכה בהכרה
בינלאומית כנציג הבילעדי של העם
הפלסטיני, קשה להסכים לייצוג ו בהחבא,
באמצעות אנשים צדדיים.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

עבודה זרה ממש. מאבקיו של מר אבנרי
למען העם הפלסטיני שתמיד שאף להש מידנו,
מעלים בי צער.
גליון 2073 (25 במאי 1977), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

היא מונעת גם כל אפשרות
להכיר בקיומו של העם הפלסטיני, ולא־כל־שכן בזכותו
להגדרה עצמית ולמדינה לאומית משלו.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 58
טקסט · תמונה · PDF

אני מספר לה על העובדות
בשטחים ועל העם הפלסטיני. אני לא מס פר
לה על אש״ף, אלא רק על העם הפלס טיני
שפה.
גליון 2082 (27 ביולי 1977), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

שום
מישטר ערבי, גם לא מישטרו של סא־דאת,
אינו יכול להרשות לעצמו להיראות,
בעיני דעת־הקהל הערבית, כמי שמקריב
את העם הפלסטיני על מיזבח של אינטרס
מיצרי צר.