גליון 2659 (17 באוגוסט 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

כה אמנם הוכר אש״ף במישפט
הפנים־ערבי והעולמי כ״נציג החוקי
הבלעדי של העם הפלסטיני״ ,אך בד
בבד עם הכרה זו היתה קיימת עדיין
הפיקציה של הריבונות הירדנית על
השטח.
גליון 2619 (11 בנובמבר 1987), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

אולי מקווה אבו־נידאל
לרשת את אש״ף במיקרה שהמוני העם
הפלסטיני יתייאשו מן הקו הפרגמטי
של ערפאת, החותר לפיתרון מדיני,
וידרשו שוב מילחמה לחיסול ישראל.
גליון 2606 (12 באוגוסט 1987), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הם
מנסים להילחם בכיבוש בדרכים פוליטיות,
מנסים לאחד את העם הפלסטיני תחת
סיסמות חדשות, שאינן בהכרח קשורות
במאבק מזויין.
גליון 2712 (23 באוגוסט 1989), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

אני חושב
שתושבי השטחים מהווים את יחידת״המישנה
הפלסטינית הגדולה ביותר. אם אני מסתכל
היום, העם הפלסטיני נראה כך: כ־ 800 אלף
אזרחי ישראל; 1.5מיליון חיים בשטחים; 1.2
או 1.3מיליון בירדן, יחד 3.50 מיליון.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

נוסף לזאת, עצם קיומה של ״היוזמה
הציונית״ הביא אותה לידי התנגשות
עם־ המוני העם הערבי ברחבי ה
איזור כולו.
העם הפלסטיני, הקורבן העיקרי וה ישיר
של הציונות, מנהל עתה מלחמת-
שיחרור.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

״ח\¥0 05^70
שנתפס אצל אנשי החנליה, כתנב באנגלית וסו־פנה ״לעם
השווייצי״ .נאמר בפתיחתו :״העם הפלסטיני קנרא לעם
ייצי, בשס מנהיג ההתגוננות הלאומית, וילהלם טל, להבין ולסלוח את מה שעשינו היום.״
כרוז ההשמצה
בת הנציחו ארבעת אנשי החוליה הטרו־י׳י
ריסטית
את עצמם: איברהים תאופיק
יוסוף, אמינה דחבור מחזיקה ביד ארוסה עבד־אל־מוחסן חסן, שנהרג בפעולה, ומפקד החוליה
התמונה ה״ היסטורית
את זאת
ל א ידעת
עד לפני זמן קצי, היו אומרים ״אל־פתח״
ומתכוונים לבל אירגוני החבלה.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אפשרי גם בדרך הפוכה של מגע ישיר
עם העם הפלסטיני.
^ 6ילד היי^ו מדינה דמוקראטית אמי־תית,
היתד, ברירה זו מובאת עתה בפני
הציבור, כדי שהציבור יכריע.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הם רוצים כחיסול שיל־דרה
העצמית של העם הפלסטיני,
והרוצים צ׳כוסלובקים מיליוני גרמנים מאיזור־גבול טון־השרירות של שירותי־הביט־לעזור
לו בהקמת מדינתו החופשית — גם הבוגדני התפקיד על נקמה זאת היתד,
חון.
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

זוהי מלחמה נגד בלייה לאומית -נגד
מדיניות המבקשת להוציא את דצועת-עזה
מתחום שטח־המחייה •טל העם הפלסטיני, ול
צרפה למדינה השנואה עליהם.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

רק אחרי נסיגת צה״ל, ואיחודם מחדש של
שני חלקי העם הפלסטיני, אפשר יהייה לגשת
לבחירות דמוקראטיות, בחסות האו״ם,
לשם הקמת שילטון פלסטיני ריבוני, שיקיים
מבין האסירים יושבים על ה־המקופלות
בתא שלהם, כשהם
מחזיקים ספרים שקיבלו מקרוביהם ונתרמו לספרייה המרכזית של
המשכילים
את הסכם השלום עם ישראל.״
מה נותר חוץ מזה?
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

יש לו די חבלנים וסוכנים׳
והמוני העם הפלסטיני תומכים ברעיון
שוקיירי ראש הממשלה 7המדינה הפלסטינית די הצורך, כדי שיוכל
לסכן את חוסיין.
גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

תנועת המכוניות הופסקה למשך 15 דקות,
מורים הצטוו להרצות בפני תלמידיהם על
הפקרת ערביי פלסטין לנקמנות ישראל על־ידי
חוסיין, והמטיפים במיסגדים נתבקשו
להתפלל לעילוי נשמת חללי העם הפלסטיני,
״שנפלו קורבן לכדורי הצבא הישראלי והצבא
הירדני.״
אך השבוע היה שייך, בלי ספק, לאחמד
שוקיירי.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

זאת מהפכה כבירה
בעמדתם ההיסטורית של שני אירגונים
אלה, ושל העם הפלסטיני כולו. שהרי
פירושה של החלטה כזאת: ויתור על
עמדת־יסוד עקרונית, שבה דגלו ארבעה
דורות של פלסטינים, מאז ראשית העליה
הציונית.
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

העולם הזה היה אז הגוף היחידי בעולם
כולו שדגל בפיתרון זה — המקובל עתה
על כל המדינות בעולם, על מרבית העם
הפלסטיני ועל חלק מדעת־הקהל בישראל.
איך היתר, ההיסטוריה ׳׳של מדינת־ישראל
גליון 2220 (19 במרץ 1980), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

כתחנה זו צריך היה נהג־הקטר
לרדת, כי אין ככוחו לנהוג אל התחנה הכאה,
תחנת השלום עם העם הפלסטיני.
מר בגין לא קיבל את העצה. אני מרשה לעצמי לד,ינבא
שבבוא היום הוא יצטער על כך ויבין שהיתר, זאת עצה
ידידותית.
..לא גויס *1וזו״
אנו עדים היום לסימנים הראשונים של העידן החדש.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

הפחד מפני ההתמודדות עם בעיית־הבעיות של ה ארץ
— קיומו של העם הפלסטיני לצד העם הישראלי —
מעביר אותנו על דעתנו, משבש את שיכלגו, מכה אותנו
בסנוורים, גוזר עלינו קיום פאראנואידי בעולם מדיני
דמיוני של רוחות ושדים.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

הם רואים, לפחות בשיחות פרטיות, את אש״ף
כמייצג העיקרי של העם הפלסטיני. כמו פרום׳ שלמה
אבינרי, הם היו רוצים במ׳ערכת־מגעים שתכלול גם
את ברית־המועצות.
גליון 1872 (18 ביולי 1973), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

או אולי דווקא אותו אינטרס
המכתיב למנהיגנו להתמיד בכיבוש
העם הפלסטיני, תוך התעלמות
מזכותו להגדרה עצמית במולדתו,
הוא אשר קבע את כמאל נאצר
כיעד לחיסול ז או שמא על מנת
להותיר את המנהיגות הפלסטינית
בידי טירוריסטים ניאו פאשיסטים
מסוגו של ג׳ורג׳ חבש?
גליון 1924 (17 ביולי 1974), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

עדזכ רונו ת ד״ן
יוזמת שלמה להט וישראל פלד, ראשי
עיריות תל־אכיב ורמת-גן מטעם הליכוד,
שחתמו על גילוי־דעת למען הידברות עם
,העם הפלסטיני״ ,היא גם הכרזת מילחמה
השילטון במיפלגה הליברלית.
גליון 1919 (12 ביוני 1974), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אין
גם ספק שהנשיא המצרי ינסה לשכנע את
עמיתו האמריקאי לכלול בהסדר זה גם
את העם הפלסטיני.
ברידתו בכבש־יהמטוס בילוד, כבר יהיו
בראשו של ניכסון רעיונות מגובשים על
ההסדר הדרוש.
גליון 1919 (12 ביוני 1974), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

ההחלטה מיספר 242 מתעלמת מקיומו של העם הפלסטיני,
מציעה פיתרון רק לבעיית ״הפליטים״ .הפלסטינים תובעים
מיסמך שיכיר במעמדם כעם, ובקייום בעיית זכויותיהם הלאומיות.
גליון 1922 (2 ביולי 1974), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

המפד״ד דממעודה
מהן ״הזכויות הלאומיות״ של העם
הפלסטיני ץ מי מייצג אותו ץ כיצד
יכולה לקום ולהתקיים מדינה פלסטינית
לצד מדינת ישראלי איד יובטח
ביטחון המדינה בהסדר ישראלי־פלסטיני
שאלות אלה יידונו ביום־עיון ארצי
של פעילי תנועת מרי, שיוקדש לנושא
הניסיונות הנעשים לאחרונה כדי למצוא פיתרץ
לבעיית ״מיהו יהודי״ ,שיבטיח את צירופה מחדש
של המפד״ל לממשלה, הם פרי יוזמתו של ספיר.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

חפצה ובלב שלם, שתציג תוכנית״שלום סבירה שכל העמים,
ובכלל זה העם הפלסטיני, יוכלו לחיות עימת בכבוד ובביטחון.
גליון 1694 (18 בפברואר 1970), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

במילים אחרות: תהיה זאת הכרזת
מלחמה טוטאלית על העם
הפלסטיני, חיסול סופי ומוחלט של
בל סיכוי לשלום.
גליון 1773 (24 באוגוסט 1971), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

השאלה היא רק מה יגיד הנגיד עצמו ן
הרצי :
ששץ והרוצים :
מייו ץ
מו סוו ה
23 ראשי הערים מהגדה המערבית, ש התכנסו
בשבוע שעבר בבית-הספר הק תולי
בבית־סחור, עשו היסטוריה בתולדות
העם הפלסטיני. היתד, זו הפעם הראשונה
מאז מלחמת ששודהימים שקבוצה כה
גדולה של מנהיגים פלסטיניים התארגנה
לכנס פוליטי.