חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 776 עד 800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2541 (13 במאי 1986), עמוד 26
כתבתי — ואני לא חוזר בי, וזה היה מעשה שבוצע על־ידי אש״ף — וחשבתי שאולי אפשר למצוא גורמים אחרים בעם הפלסטיני שלא עולים על דרך הטרור. טרור ללא אפלייה. … אני לא רוצה לחשוף את עצמי במקום שאין צורך והכרח. כשאני נפגש עם פלסטינים, אני מוסר את האינפורמציה הזו בהתנדבות, שמהרגע הראשון יהיה ברור עם מי יש עסק — אדם בעד שלום, שהבן שלו נפל בקרב עם אש״ף.
גליון 2522 (1 בינואר 1986), עמוד 7
לא עוד זקן עובר־בטל, אלא מנהיג העם הפלסטיני, שרק איתו צריכה ישראל להידבר.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 39
לא מצאתי לנכון לעשות את התיקון הקטן של המקום שבו צולמה התמונה לפני עדותו של הפרמ׳סור יאסר איסקאן, מכיוון שהנאשם ממילא אמור היה לעלות אהרון יריב יודע, כמובן, כי אין שמץ של אפשרות, ולוא גם תיאורטית, שיהיה אי־פעם הסכם על גירוש העם הפלסטיני מארצו. המילים ״מסודר ומוסכם״ הן מילות־אליבי.
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 39
האחדות החדשה מחזקת את מנהיגותו של ערפאת, ואת כוחו של אש״ף. ערפאת היה ונשאר משוכנע כי העם הפלסטיני זקוק להסדר מדיני עם ישראל, שיאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל.
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 8
על־ידי מתן הבטחה שנתפשר על שטחים, ולא נרחיב את הריבונות, שנתחלק עם הפלסטינים. בתחילה התחייבו לכך דויד בן־ גוריון, משה שרת, חיים וייצמן. … במשך שנים נאמר :״אני דויד בן־גוריון /גולדה /אחרים מוכן להיפגש עט הערבים בכל אי נידח, תחת כל עץ רענן פתאום הם מוכנים לפגוש אותנו, ואילו אנחנו לא מוכנים להיפגש עם חוסיין בוו־עידה־הבינלאומית, ואילו עם הפלסטינים בכלל לא! • אתה עוקב מכאן אחר הנעשה במיפלגת-העבו- כן, אני בקשר אם אהרל׳ה הראל וחברים אחרים במיפלגה.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 42
או אז, איני רואה כל סיבה • אבל שלום זה מצב נורמלי, ואין בכך די עבור ישראל להיות ״נורמלית״ .גם ורמונט אינה במצב מילח- מה עם שכנותיה, דבר שהוא מצב נוס :״התנחלויות ישראליות יצטרכו לחיות בשילטון מדוע נצטרך לשלוט, לנהל, למשול — איזה ביטוי שאתה רוצה ־ בחיי העם הפלסטיני. נהר הירדן הזעיר והקטן אינו יכול לשמש כסכין — לחתוך את הגוף הפלסטיני לשני חצאים
גליון 2708 (26 ביולי 1989), עמוד 41
ואילו הכנענים המשיכו להתנגד לעצם קיום העם הפלסטיני, והציעו שוב ברית עם המארונים ושאר ה״מיעוטים״.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 22
מבין קרוב ל־ 400 הרוגי־האינתיפאדה בתשמ״ט, כל רביעי היה קטין שנורה בידי חיילים ומתנחלים, וביניהם עשרות ילדים מתחת לגיל . 14 מסביב לנערי״האינתיפאדה התגבש העם הפלסטיני. מוסדות המימשל העצמי התמסדו במחתרת.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 6
עוד לפני אותם סוף־סוף מן ההתחייבויות ההיס דור היה זה עולם של נפילים. עולם זה טוריות כלפי העם הפלסטיני. חילף מזמן. הגיבורים הלכו לעולמם, כש ישראל אמרה לא לייעד כפול זה. … בשטחים הגורליים של הפער החברתי בישראל, השחיתות המתרחבת, האינפלציה הדוהרת, יחסי הדת־והמדינה, סדרי־השילטון ׳והחיים הפנים־מיפלגתיים, היא לא אמרה דברים ׳חדשים, ולא עשתה מעשים חדשים. באחת הבעיות המכריעות — היחס לעם הפלסטיני — אישרה הממ שלה אף להלכה את הקו הקודם של נולדו־,־דיין.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 49
הם מחו כפיים כאשר ד״ר יעקוב ארנון, כנאום קצר ומצויין, תבע כי כל מי שמדבר על מדינה פלסטינית יוסיף מייד •טמדינה זו צריכה לחיות לצד ישראל, וכי ההכרה כזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני כרוכה כהכרה כזכויות הלאומיות של העם הישראלי. … רבים בישראל ראו ביציאתנו לרומא מעשה של בגידה. רבים בעם הפלסטיני מתייחסים כך לנציגי אש״ף, שנפגשו פומבית, בידידות ובלבביות, עם ישראלים המגדירים את עצמם כפטריוטים וכציונים.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 30
כדי להחזיק בכל שטחי ארץ־ישראל, גם במחיר של מיל־חמת־נצח, י ש להאמין באיבת-הנצח של העולם הע רבי בכלל, והעם הפלסטיני בפרט. אך יתכן שי ש לתופעה זו שורשים עמוקים יותר. … בלב-ליבם יודעים כל מנהיגי ישראל, בכל המ חנות, שלא יתכן שלום־קבע עם העולם הערבי בלי פשרה והתפייסות עם העם הפלסטיני. אמר זאת בצורה הפשוטה ביותר זאב ז׳בוטינסקי, באותו מאמר עצמו, בקובעו שגם אם תצליח התנועה הציונית להגיע לידי הסכם עם השליטים הערביים בארצות השכנות, זה לא יעזור — כי ״ערביי פלשתינה״ (ז׳בוטינסקי כתב ברוסית, וקרא להם כך) — לא יסכימו.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 38
הוא התראיין ביום החמישי בערב בטלוויזיה, ואמר שהוא נפגש עם פלסטינים נחמדים והזכיר את שמי. כך זה יצא החוצה, לאט־לאט. … שמיר, לדעתי, רצה אפשרות לשיחות עם פלסטינים, והוא חיפש דרך להיפגש עם פלסטינים ולא רצה להשאיר את הזירה רק לפרס.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 12
״הערבים מוכי־התבוסה אינם רוצים בשלום, ולכן אין ברירה אלא להחזיק בבל השטחים, להתבצר ולהתכונן למלחמה הבאה.״ בין שני המחנות עמד העם הפלסטיני, אוכלוסיית השטחים המוחזקים — הגורם היחידי במרחב שהיה מעוניין באופן חיוני בפתרון של שלום, במהרה.
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 12
אבל למרות ההסתייגות מאישיותו של שוקיירי, התקבל העיקרון, כי אירגון השיחרור מסוגל להוות מכשיר לאיחוד העם הפלסטיני. אבל כל אירגון ימשיך להתקיים כגוף עצמאי.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 11
באדם המכיר בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, והחותר לשלום עימו, אני פונה מעל במה זו אל תושבי הגדה, ומבקש מהם לשים קץ למעשים אלה, כדי לאפשר הידברות לקראת הקמת פדרציה בארץ־ישראל.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 3
לצבא הפלסטיני יהיה מן הרגע הראשון ערך סמלי חשוב, כי הוא ימחיש את יישותו ועצמאותו של העם הפלסטיני, בפעם הראשונה בהיסטוריה. בתקופה הראשונה יהיה מוגבל לתפקידי בטחון־פנים, עד שתיוזצר האווירה המתאימה, וייעלמו החששות הנובעים מן ההיסטוריה הקרובה.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 10
שילמנו בדם אחינו עבור המצב הנוכחי, המאפשר לנו לעזור לעם הפלסטיני להקים את מדינתו. דם זה נשפך למען בטחון ישראל. … במילים אחרות: אנחנו מושיטים עזרה לעם הפלסטיני בהקמת מדינתו, תמורת הקמת הפדרציה, שתפקידה — בין השאר — לשמש ערובה לבטחוננו.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 12
יהיה צורך דווקא לנצל את הגיבוש הלאומי שלו, ואף לעודדו. כדי שהדו־שיח יהיה עם העם הפלסטיני, ולא עם מושליו הירדניים מאתמול.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 2
פלסטין תפעל להרחבת התיירות והמרצת ניצול אוצרות המים וים־המלח ומוצריו, והקמת ת־עשייה קלה- ריאן הגולים־מרצונם מבני העם הפלסטיני יהוד מקור לא קטן להכנסה כספית למדינה הזאת. • כטחץ: פלסטין תפעל להקמת מישמר־גבול במידת יכולתה, וברית־הגנה משותפת תיחתם בין ישראל ופלסטין. • מדיניות: מתוך ידיעה שהמטרה היא להגיע לפדרציה כוללת׳ תנהל כל מדינה את יחסי־החוץ שלה בנפרד, כולל מינוי נציג באו״ם. • ?
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 57
״מתוך התנגדותנו לכיבוש ולדיכוי העם הפלסטיני באשר הוא שם,״ כתבו לעזר וייצמן ,״אנו, החתו־מים מטה, בהיקראנו לשירות צב אי, נסרב לשרת בשטחים הכבושים.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 65
בקרב הקהילה האירופית היה נטוש אז ויכוח חמור על הצורך להכיר באש״ף ובזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. החלטות פת״ח, שפורסמו בהר חבה רבה מאוד בכל עיתוני אירופה, סיפקו לתעמו לת ממשלת־בגין תחמושת שלא תסולא בפז, וחיזקו את ידי המדינאים שהתנגדו לקבלת החלטות נחרצות.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 47
סביר להניח, כי רק מטרים ספורים הפרידו באותו הלילה בין מפקד הקומנדו הישראלי וראש אש״ף, המוכר היום בעולם כולו כמנהיג העם הפלסטיני. צעי־זהירות. עד כאן דברי אבו־איאד.
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 28
משום כך הוא מעוניין למנוע את עירעור היציבות בעולם הערבי ואת הפיכתו של העם הפלסטיני לגורם מהפכני במדינות־הנפט הערביות.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 6
במדינה בה אזרחים היושבים בנגב, על גבול המדינה, נקראים בוגדים ועוכרי ישראל, בגלל הכרתם בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, אל יתפלא איש שקמים מטורפים ההולכים שלב אחד קדימה ומאיימים לפגוע ברכושם ובחייהם של ה״בוגדים״.
גליון 2264 (21 בינואר 1981), עמוד 35
בגוש כזה יבלטו, מן הס תם, חסן מלך מארוקו וחוסיין מלך ירדן, ששניהם דבקים בהחלטות של ועידת־רבאט על מעמדו של אש״ף כנציג החוקי הבילעדי של העם הפלסטיני. • על רקע זה יש עניין מייוחד בהצהרה שייוחסה השבוע לשליט עיראק, סדאם חוסיין, שנטש את הקו הקיצוני המילולי והתקרב ל עמדה המתונה של סעודיה ויאסד ערפאת, חוסיין אמר שמותר ל פלסטינים להסכים לחלוקת הארץ, והותקף על כך קשות ברדיו דמ שק.
