חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 751 עד 775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 6
הוא הצהיר כי בורגיבה נשאר נאמן לסולידאריות הערבית במאבק זה, ממשיך לראות בישראל יציר הקולוניאליזם• אך השר גם הבהיר כי בורגיבד, התכוון בכל הרצינות לעיקר הדברים שהשמיע: שפתרון הבעייה נתון בראש וראשונה בידי העם הפלסטיני עצמו, כי על עם זה לחפש פתרון הדרגתי, כי המלחמה לא תפתור את הבעייה — וכי על ראשי המדינות הערביות לחדול מהשמעת הצהרות־הסתה בלתי מעשיות, דעות שבורגיבה חזר עליהן בעצמו בבלגראד, בעת סיורו ביוגוסלביה. 100 הרוגים ומאות פצועים, ואילו ברחבי הארץ הילכו שמועות על מאות הרוגים.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 11
אולי מתוך מחשבה, שממילא לא יצליח יארינג להפשיר את הקיפאון, ולא יצא דבר מן השיחות עם מדינות־ערב, ולכן אין גם צורך להסכים לוויתורים לטובת העם הפלסטיני. על כן באה הודעתו של תקוע כהפתעה לרוב־רובם של השרים.
גליון 1729 (20 באוקטובר 1970), עמוד 36
הבעל המאושר הוא, מבחינה פוליטית, שמאלד קיצוני — לדברי מקור אחד, ערבי פלסטיני, שהיגר לארצוודהברית — וב־ אביב עם גרלנד (משמאל) וצרפתי הסיכוי הגדול ישהוחמיון של יעל אביב ז׳קי סיקלים מכתבה האחרון לידידים בישראל כתבה ז׳קלין שבעקבות הסבריו היא מבינה עכשיו את בעייתו של העם הפלסטיני וליבה ליבה לו. האם לזה התכוון הכתוב, ,אלוהים, שוט־רני נא מידידי?
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 17
פעם היה׳ שר החוץ של ירדן .״הנהגת העם הפלסטיני איננה מוטלת בשום ספק,״ פסק .״זהו האירגון ל- שיחרור פלסטין.״ כלומר: עראפאת.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 22
המאורעות האחרונים בממלכת ירדן ותוצאותיו של השלב הנוכחי במלחמת האורחים שם, הגבירו את חשיבותו של הגורם הפלסטיני ואת הצורך בשיחות בשיתופו המעשי במו״מ לשלום ישראל־ערב. ללא הסכם עם העם הפלסטיני לא יהיה שלום בר־קיימא בין יש ־אל ומדינות ערב.
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 29
אחרי ״ספטמבר השחור״ היה שנוא ובזוי כרב־הטבחים של העם הפלסטיני. טובי המוחות עסקו בתיכנון רציחתו
גליון 1864 (23 במאי 1973), עמוד 8
מה רצו כל הנכבדים להשיג על־ידי זהוי הפלסטינים עם הנאצים ו שהעולם יתייחס אל הנאצים מתוך אספקלריה אחרת, יזהה אותם עם הפלסטינים ויגיד: הם קמו על העוצמה היהודית? … מאחר ואינני חבר באף מיפלגה, אני חושב שהרכב המישלחת לבולוניה, בה כל חבר ייצג גוף שונה, משקף את מחנה דורשי השלום וההבנה עם הפלסטינים בארץ. הערכתי גם את דיעותיו של אבנרי שפורסמו לפני כשנתיים בהארץ, על רשמיו מפגישותיו עם תושבי הגדה.
גליון 1859 (21 באפריל 1973), עמוד 21
.״ המסקנה בשני המיקרים: הבה נתעלם מן העם הפלסטיני ונתכנן את עתיד השטחים המוחזקים כאילו לא היו קיימים.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 13
בנאומו האחרון דיבר ויליאם רוג׳רס בפירוש על הצורך בפית־רון שיתקבל על־ידי ״העם הפלסטיני״ .אפילו איש כמו ד״ר נחום גולדמן, המקורב להנרי קיסינג׳ר, שהיה רחוק מהרעיון הפלסטיני, מדבר עליו בהרחבה בימים האחרונים.
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 16
פתרון זה הוא הכרה ביישות הפלסטינית ובזכותו של העם הפלסטיני להקים מדינה עצמאית שמדינת־ישראל תהיה בן־הברית הטוב והחזק ביותר שלה.
גליון 1814 (7 ביוני 1972), עמוד 16
אין לה שמץ של מושג איך להגשים את המטרה. זוהי חולשה, מכיוון שהמוני העם הפלסטיני, בייחוד בשטחים המוחזקים, אינם הולכים שולל אחרי תנועה שאינה מציעה להם, בעצם, מוצא מעשי כלשהו ממצוקתם.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 7
שבשנה זו התגבשה ההחלטה על גורל השטחים שנכבשו ב־ששת הימים של תשכ״ז. שנקבע בה סופית היחס לבעיית העם הפלסטיני. שהוחלט בה ללכת בדרך המונעת לצמיתות שלום בין ישראל והעמים הערביים.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 9
מילחמת-הטירור אינה אלא שלב אחד נוסף ככעייה, המלווה את המיפעל הציוני מאז יומו הראשון: בעיית העם הפלסטיני. ה ט רו ר פצצה בסוכנות היהודית בפאריס 9.1.73 פיצוץ תג׳מבו היפאני בבנגאזי 14.7.73 מישמר״כבוד ליוסף אלון בוושינגטון 1.7.73 מרחץ־חדמיס באתונה (.)5.8.73 הציונות באה להתנחל-בארץ.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 33
״ תפסו עלינו טרמפ״ ס ני רואה באש״ף, הנציג הבלעדי של העם הפלסטיני, כפי שקבע זאת העולם, ואנחנו בתנועה נאבקים נגד הריאק ציה הערבית ונגד האימפריאליזם והציונות והרעיון הציוני.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 20
ביום החמישי של מילחמת ששת־הימים הצענו לפנות אל העם הפלסטיני בקריאה להקים מדינה משלו, לצד ישראל, ותוך שיתוף־פעולה הדוק עימה.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 41
המילה החוזרת בכל ההספדים היתה ״יהודי״ .איש לא שכח להזכיר את מוצאו של האינטלקטואל הלוחם, שקרא לעם המצרי בנובמבר 1947 לקבל את החלטת האו״ם על ארץ־ישראל, ושלא סטה מאז אף יום אחד מדעתו כי על העם הישראלי והעם הפלסטיני לחיות זה בצד זה בשתי מדינות עצמאיות ידידותיות, תוך הכרה הדדית — כפי שנאמר במיסמך־הספד שחובר במשותף על-ידי חבריו. … מאז לא פסק מלפעול כדי לשים קץ לסיכסוך הטראגי בין ישראל והעולם הערבי, ובמיוחד בין ישראל והעם הפלסטיני. הוא פעל בלי לאות, מבלי להבליט את עצמו, מבלי לצפות לתודה ומבלי לקבלה.
גליון 2355 (20 באוקטובר 1982), עמוד 25
כנר אה, שלפלישה זו היו מטרות אח רות, כגון: גירוש והשמדת פליטים נוספים ומניעת מהלכי־השלום, ש יביאו להכרה בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני. אנו מצטרפים לכלל המגנים ב עולם את הרצח בביירות ומזדהים עם קולות המחאה הגוברים ביש ראל, כי רק אלה.
גליון 2476 (13 בפברואר 1985), עמוד 8
המושב המוצלח של המועצה הלאומית הפלסטינית, שהוכיח כי הרוב העצום של העם הפלסטיני תומך בהנהגת אש״ף, מילא אותם ביטחון עצמי חדש( .חשבתי בליבי על הדיבורים של אריאל שרון על.שבירת תשתית אש״ף״).
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 6
כיבוש ביירות המערבית והרי־גתם של מנהיגי העם הפלסטיני לא היו צריכים להיות רק שיא המיל־חסה שהוא תיכנן וביצע — אלא גם המטרה העיקרית שלה.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 11
אמרתי לו שברחוב הישראלי חושבים ששלום, או אפילו משא־ומתן עם הפלסטינים, אינו אפשרי, ולוא רק בגלל העובדה שרבים מאמינים שהפלסטינים רוצים לזרוק את כל היהודים לים. … ״איך אני יכול להיות אנטי-שמי, אני עצמי שמי!״ הוא רק חזר ואמר שהעם הפלסטיני אינו מכיר בציונות, ושאי־אם־ שר לדרוש ממנו שיכיר בציונות.
גליון 2364 (22 בדצמבר 1982), עמוד 36
חברת־העובדים בונה על אדמת פלסטין ותורמת לנישולו של העם הפלסטיני מאדמתו. לכן הבדיקה המדוקדקת.
גליון 2320 (17 בפברואר 1982), עמוד 28
הוא רואה בגילויי האנטי־שמיות של אבו־נידאל שליט אידאן חומייגי תירוץ ישראלי מגוחך ד״ר עיצאם סרטאודי תמיכה גוברת בגדה וברצועה משום פגיעה קשה באש״ף ובסיכויי מאבקו של העם הפלסטיני. אות מכיירות. אינטלקטואלים רבים בפלסטין רואים בסרטאווי את המבטא העיקרי של קו, העשוי להוביל למדינה ריבונית פלסטינית לצד ישראל, בתמיכת הקהילה הבינלאומית כולה.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 11
אחר־כך נסענו למלון — אותו המלון שבו התקבלו, בשעתו, ההחלטות הגורליות של ״ועידת־רבאט״ ,שהכיר באש״ף כבנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני. מילוודהקסם ״אורחי הוד מלכותו״ פתחו את הדלתות.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 12
שתיהן ראו סכנה גדולה בעצם קיומה של ועידה בינלאומית גדולה, מכובדת ומרשימה, לדיון רציני באחת הבעיות הגדולות של הדור: גורלו של העם הפלסטיני. הן עשו את הכל כדי למנוע אותה.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 32
.״ כי מבחינה מעשית. לגבי שלילת הזכויות של העם הפלסטיני, לגבי הדיכוי בשטחים הכבושים, לגבי ״בריחה קדימה״ בהסלמה אלימה כלפי התנועה הפלסטינית מחוץ לגבולות ישראל — בכל המישורים האלה הרי הרקורד של מיפלגת־העבורה אינו נופל מזה של הליכוד, אם לא להיפך.
