חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 726 עד 750)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1800 (1 במרץ 1972), עמוד 15
על כך השיב ה שבוע עורך־דין ברמאללה, אחד האישים הפוליטיים הוותיקים של העם הפלסטיני — עזיז שיחאדה, מי שייצג את הפלס טינים עוד בוועידת לחאן ב* . 1949 שי- חאדה קרא לבני עמו להקים מייד ״ממשלה פלסטינית בגולה״ ,כדי להכ ריח את ישראל לשאת ולתת עימד, על עתיד השטחים.
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 17
׳׳ מחבל מניח מוקש בשטח ישראל הטירור הוא נשק טהור ולגיטימי במלחמה׳ שמנהל העם הפלסטיני. זוהי צורת העימות שהאוייב בחר לעצמו.
גליון 1916 (22 במאי 1974), עמוד 11
היה ברור לו שהמעשה ינחית מכה מוחצת על מחנה־השלום כישראל, ויפגע כמיוחד כאותם חוגים מעטים ואמיצים המטיפים להכרה בזכויות העם הפלסטיני. היה ברור לו שבקרב המערך, הל״ע והמפד״ל יגדל כוחם של מתנגדי הפשרה, החזקים בלאו הכי, הקוראים להקמת ״ממשלת ליכוד״ ולפיצוץ מאמצי״השלום של הגרי קיסינג׳ר.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 11
זוהי הא קשר בין חוזה השלום עם מצריים לבין מת שלך ושל פלסטינים אחרים, המהווים עתיד הגדה והרצועה וההתקדמות בנושא מיעוט בקרב העם הפלסטיני ובוודאי שבהפלסטיני. מנהיג חירות מנסה בטרם החל קרב מנהיגות אש״ף, שאתם רואים בה המו״מ לבלבל את דעת הקהל בישראל את נציגותם הבלעדית.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 32
אולם הוא בטוח גם כי בסופו של דבר — יקרה אשר יק רה — לא יוכל איש להתעלם מכוחו של העם הפלסטיני, כגורם שבילעדיו לא יקום שום מצב יציב במרחב.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 4
בדיווחים עיתונאיים נאמר כאילו הציע המנהיג הפלסטיני הכרה הדדית בין ״העם הפלסטיני והעם הישראלי״ .תחת לקבל בטלקס את הנוסח המקורי של הראית• נחפז מישרד־החוץ להודיע כי אין צורך בהכרה בין העמים.
גליון 2422 (1 בפברואר 1984), עמוד 66
ת מחר, קח ע״ש דיו עיצאם סרטאוו׳ דר מישוה שר המועצה הישראלית למש שלום ישואלי־פלסטינ׳ .הקרן ע׳ש סרטאווי; אשר על הקמתה נמסר 1־ ,17.1.84 נועדה לעידוד המחקר והיצירה בסוגיות־יסוד של העם הפלסטיני ובנושא הדיאלוג חישראלי־פלסטיני.
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 9
אין שיעור לטימטום, לקנאות העיוורת ולחוסר־האחריות של פוליטיקאים, שאינם מבינים שיקול פשוט זה, הברור לחלוטין לכל חייל בשדה. במצב הנוכחי של העם הפלסטיני, עונ ש־מוות — גם בדרך של הוצאה־להורג בלי מישפט — לא ירתיע.
גליון 2351 (22 בספטמבר 1982), עמוד 3
ניוושלים הוועד נגד המילחמה בלבנון יצא להפגין נגד רצח העם הפלסטיני במחנות הפליטים והמיש־־ טרה הפ־עילה אלימות.
גליון 2386 (25 במאי 1983), עמוד 26
נכון שברונו קרייסקי הוא אישיות בינלאומית, נכון שראייתו הרחבה ראתה כבר לפני 10 שנים כי הפיתרון לבני העם הפלסטיני היא מדינה פלסטינית. אולם בד בבד אסור לשכוח, שאותה אישיות העדיפה את הגלות בארץ הברבארים.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 58
המיי׳ורחן יוסי אמיתי, איט קיבוץ גבולות וחבר ״המועצה לטלום יטראל פלסטין״, הוא מומחה ראטון במעלה לענייני העם הפלסטיני. טאלתי אותו: כתבתו של רמי גוברניק ב״השבוע יומן אירועים״ על תנועתו של מאיר כחנא עוררה בי מחשבה, שאני מנסה להדחיקה בבר מזה זמן־מה.
גליון 2532 (12 במרץ 1986), עמוד 9
הם תומכים במלך, אך הם רואים באש״ף את נציג העם הפלסטיני. הם מדברים על בתיהם בשטחים הכבושים.
גליון 2560 (24 בספטמבר 1986), עמוד 9
הוא חייב גם לשלול את קיומו של העם הפלסטיני, או לפחות את זכותו לחרות לאומית ולהגדרה עצמית.
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 9
• סוויה: מזימה נשלבים ך* טבח זה, כמו בכל מעשי־הטבח *הקודמים, משתלבות למעשה שתי מערכות: המערכה הפנימית בין הכוחות הלבנוניים השונים על השליטה, והמערכה הגדולה של המישטר הסורי נגד העם הפלסטיני. מבין שתי המערכות, השניה חשובה יותר — כי שום כוח אינו יבול לפעול ביום בלבנון בלי חסות סורית.
גליון 2484 (10 באפריל 1985), עמוד 12
בתכנית: • טכס הענקת פרסי ״קרן סרטאווי״ לעידוד היצירה והמחקר בסוגיות־יסוד של העם הפלסטיני, ובנושא הדיאלוג הישראלי־פלסטיני.
גליון 2671 (9 בנובמבר 1988), עמוד 6
ואילו אש*ף, גוף חילוני ובלתי־דתי, שבו פועלים מוסלמים ונוצרים זה בצד זה, משתדל להילחם בקנאים הדתיים שבקרב העם הפלסטיני. אולי זוהי צורה ישראלית של, ה שתלבות במיזרח׳ — השתלבות בלתי־נכונה, במיזרח הלא־נכון, שגם הכוחות הנאורים בקרב הציבור היהודי־המיזרחי בישראל מבקשים להשתחרר ממנו.
גליון 2642 (20 באפריל 1988), עמוד 8
כמו עבד־אל־קאדר חוסייני, ייכנס לתודעת העם הפלסטיני כגיבור לאומי, וישמש נושא לאגדה.
גליון 2611 (16 בספטמבר 1987), עמוד 8
הדברים קרו במיסגרת האדם, ליטה להכריז על ״הזכויות שאינן ניתנות לעירעור״ של העם הפלסטיני, ובראשן הזכות להגדרה עצמית. פורום זה מתכנס אחת לשנה, ולכל כינוס כזה מזמין האו״ם עצמו אישי־ציבור ממדינות שונות בעולם, כנואמים מיוחדים מטעמו.
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 40
.וה הם אומרים...נזה הן אוחרות...מה הם או2זרים...מה הן א1חרות...בוה ו גילה יזין, ה עו ל ם הז ה אורה נמיר: אסף שמ״: דד אוקר: ,מי שהורו לקמץ לעיש ״המיפגשים עם הפלסטינים וני לא מפחד מכלום לא חושב שהוא ייהרג ! … את מעלה בדעתן־ שש־מיר, ארנם ושרון מתחילים להיפגש עם הפלסטינים? המפתח, לדעתי, איננו בארץ, אלא רק בארצוודהברית, וגם את מיפגשים • אתה, אישית, היית עושה את זה?
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 12
כאיש ששם את חשלום בראש מאווייו, כאיש המאמין בשלום שיבוא תוך הסדר בין ישראל והעם הפלסטיני, תוך סיפוק הזכויות הלאומיות של שני העמים בארץ, אני פונה אל ממשלות-ערב ואל בני העם הפלסטיני, בדרישה נמרצת למנוע אסקלציה זו.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 48
״מאו טסה ־ טווג ה צ לי ח יותר ממוחמד״ זיאט־נאם בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית. גם כאן הירהרתי, שיש לנו הרבה מה ללמוד מחברינו הוויאם־ נאמים, שלא היססו להקריב את הטפל — ובילבד שיישמר העיקר.״ (המשך מעמוד )47 באותו רגע לא ידעתי, כמובן, עד כמה יצדיקו המאורעות את טענתי. … השאלות שהציג לנו גילו לא רק את אהדתו הרבה לעם הפלסטיני ולמאבקו, אלא גם ידיעה מעמיקה ומקיפה בכל הקשור לבעיה הפלסטינית ולהק־שריה האזוריים והבינלאומיים.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 26
די איכפת לדעת בי אנחנו, המצרים, עשינו את כל המוטל עדינו למען העם הפלסטיני. אינני מוכן להיות בוגד כעיני עצמי, ואיני רוצה להרגיש שמכרתי את חוכ-הככוד שדי כלפי הפלסטינים תמורת טובת־הנאה.״ שני הצדדים: שער הנורמליזציה כ״אוקטוכר״ והדגל הפלסטיני כשער האחורי שד ״אל־שעב״ האופוזיציה תולה את תיקוותיה במנחם בגין המחנה הפרדאמריקאי בוויאט־נאם. … כל דבר שהוא פחות מזה הוא מעילה בחוב־הכבוד שאנחנו חייבים לעם הפלסטיני,״ אמר לי איש־עסקים אחר. והוא יכול היה להוסיף: כל דבר שהוא פחות מזה יעמיק את התהום ב״ן מצריים והעולם הערבי, עם כל ההשלכות הכלכליות הרות־האסון הכרוכות בכך.
גליון 2395 (27 ביולי 1983), עמוד 14
אבל הם מודעים גם לכך שהשואה האיצה את התהליכים שהביאו להקמת ישראל, לגירוש רוב העם הפלסטיני מהארץ ולשיעבוד שאר בניו. משתתפי הדיון שבאו מן הארץ היוו אוסף ייצוגי. … אבל אין הוא מופיע בשם מיפלגתו, אלא בשם תנועת־שלום או מוסד־שלום. הוא נחמד. ליבו עם הפלסטינים. הם בהחלט זכאים להגדרה עצמית.
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 11
הם היללו ושיבחו אותו כאיש־שלום, כפטריוט, כאדם מתון וסביר. המסקנה הכללית מדבריהם היתה: עם פלסטינים כמו שחאדה אפשר לעשות שלום. חבל שאין רבים כאלה. … תוכניתו התקבלה במרוצת השנים על־ידי הנהגת אש״ף ומרבית העם הפלסטיני. קשה לומר שקרה לי דבר דומה. אם כן, מה טיב השבחים המורעפים עכ שיו על ראשו של שחאדה המת?
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 25
רק דמשק נאמנה להתחייבויות הערביות כלפי העם הפלסטיני, ואילו עבד־אל־נאצר הוצג כבוגד קאהיר שותקת.
