נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"

חכים ובית־צורי לא יוצגו כלוחמי־חרות, אלא כשליחים של מחתרת רצחנית, שכבר אז רקמה את מזימותיה לנישול העם הפלסטיני.

״לאש״ף ולנו מטרה אחת: לממש את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, תוך השכנת שלום צודק ובר־קיימא בינינו לבין ישראל.

כאשר ידון בית״המישפט העליון בירושלים, בשבוע הבא, בעתירת ראשי־העיריות לחזור לבתיהם, בטענה, כי הגירוש היה בלתי־ ה שטחים אוז־־סיאד 3 .חדל דאיבי״העיריות המגררשים, חקם ינזו את הישראלים, והדהימו אוז האחרים בכישתם המתוגה והסבירה מעולם לא תרמה ממשלת־ישראל תרומה יותר גדולה למאמץ־ההס״ ברה של העם הפלסטיני כמו בש עה שגירשה את ראשי־העיריות של חברון וחלחול.

על יחסו לאש״ף אמר דיין את הדב רים הבאים :״לדעתי צריך לדבר איתם ולירות בהם. לדבר איתם, כי הם נציגי העם הפלסטיני, ולהרוג בהם, כי הם הכריזו עלינו מילחמה, והבא להורגך השכם ל הורגו...״ ובכן, אנו שולטים בעם הערבי הפלסטיני ומחזיקים אותו במישטר של דיכוי.

מסמל את המגמה ההפוכה: דו־הקיום של מדינת־ישראל ומדינת העם הפלסטיני ל צידה. התערבותו האישית של ערפאת והבלטת מעמדו של סארטאווי מע מידים את ההידברות במישור ה גבוה ביותר.

על כך השיב ה שבוע עורך־דין ברמאללה, אחד האישים הפוליטיים הוותיקים של העם הפלסטיני — עזיז שיחאדה, מי שייצג את הפלס טינים עוד בוועידת לחאן ב* . 1949 שי- חאדה קרא לבני עמו להקים מייד ״ממשלה פלסטינית בגולה״ ,כדי להכ ריח את ישראל לשאת ולתת עימד, על עתיד השטחים.

׳׳ מחבל מניח מוקש בשטח ישראל הטירור הוא נשק טהור ולגיטימי במלחמה׳ שמנהל העם הפלסטיני. זוהי צורת העימות שהאוייב בחר לעצמו.

היה ברור לו שהמעשה ינחית מכה מוחצת על מחנה־השלום כישראל, ויפגע כמיוחד כאותם חוגים מעטים ואמיצים המטיפים להכרה בזכויות העם הפלסטיני. היה ברור לו שבקרב המערך, הל״ע והמפד״ל יגדל כוחם של מתנגדי הפשרה, החזקים בלאו הכי, הקוראים להקמת ״ממשלת ליכוד״ ולפיצוץ מאמצי״השלום של הגרי קיסינג׳ר.

זוהי הא קשר בין חוזה השלום עם מצריים לבין מת שלך ושל פלסטינים אחרים, המהווים עתיד הגדה והרצועה וההתקדמות בנושא מיעוט בקרב העם הפלסטיני ובוודאי שבהפלסטיני. מנהיג חירות מנסה בטרם החל קרב מנהיגות אש״ף, שאתם רואים בה המו״מ לבלבל את דעת הקהל בישראל את נציגותם הבלעדית.

אולם הוא בטוח גם כי בסופו של דבר — יקרה אשר יק רה — לא יוכל איש להתעלם מכוחו של העם הפלסטיני, כגורם שבילעדיו לא יקום שום מצב יציב במרחב.

בדיווחים עיתונאיים נאמר כאילו הציע המנהיג הפלסטיני הכרה הדדית בין ״העם הפלסטיני והעם הישראלי״ .תחת לקבל בטלקס את הנוסח המקורי של הראית• נחפז מישרד־החוץ להודיע כי אין צורך בהכרה בין העמים.

ת מחר, קח ע״ש דיו עיצאם סרטאוו׳ דר מישוה שר המועצה הישראלית למש שלום ישואלי־פלסטינ׳ .הקרן ע׳ש סרטאווי; אשר על הקמתה נמסר 1־ ,17.1.84 נועדה לעידוד המחקר והיצירה בסוגיות־יסוד של העם הפלסטיני ובנושא הדיאלוג חישראלי־פלסטיני.

אין שיעור לטימטום, לקנאות העיוורת ולחוסר־האחריות של פוליטיקאים, שאינם מבינים שיקול פשוט זה, הברור לחלוטין לכל חייל בשדה. במצב הנוכחי של העם הפלסטיני, עונ ש־מוות — גם בדרך של הוצאה־להורג בלי מישפט — לא ירתיע.

ניוושלים הוועד נגד המילחמה בלבנון יצא להפגין נגד רצח העם הפלסטיני במחנות הפליטים והמיש־־ טרה הפ־עילה אלימות.

נכון שברונו קרייסקי הוא אישיות בינלאומית, נכון שראייתו הרחבה ראתה כבר לפני 10 שנים כי הפיתרון לבני העם הפלסטיני היא מדינה פלסטינית. אולם בד בבד אסור לשכוח, שאותה אישיות העדיפה את הגלות בארץ הברבארים.

המיי׳ורחן יוסי אמיתי, איט קיבוץ גבולות וחבר ״המועצה לטלום יטראל פלסטין״, הוא מומחה ראטון במעלה לענייני העם הפלסטיני. טאלתי אותו: כתבתו של רמי גוברניק ב״השבוע יומן אירועים״ על תנועתו של מאיר כחנא עוררה בי מחשבה, שאני מנסה להדחיקה בבר מזה זמן־מה.

הם תומכים במלך, אך הם רואים באש״ף את נציג העם הפלסטיני. הם מדברים על בתיהם בשטחים הכבושים.

הוא חייב גם לשלול את קיומו של העם הפלסטיני, או לפחות את זכותו לחרות לאומית ולהגדרה עצמית.

• סוויה: מזימה נשלבים ך* טבח זה, כמו בכל מעשי־הטבח *הקודמים, משתלבות למעשה שתי מערכות: המערכה הפנימית בין הכוחות הלבנוניים השונים על השליטה, והמערכה הגדולה של המישטר הסורי נגד העם הפלסטיני. מבין שתי המערכות, השניה חשובה יותר — כי שום כוח אינו יבול לפעול ביום בלבנון בלי חסות סורית.

בתכנית: • טכס הענקת פרסי ״קרן סרטאווי״ לעידוד היצירה והמחקר בסוגיות־יסוד של העם הפלסטיני, ובנושא הדיאלוג הישראלי־פלסטיני.

ואילו אש*ף, גוף חילוני ובלתי־דתי, שבו פועלים מוסלמים ונוצרים זה בצד זה, משתדל להילחם בקנאים הדתיים שבקרב העם הפלסטיני. אולי זוהי צורה ישראלית של, ה שתלבות במיזרח׳ — השתלבות בלתי־נכונה, במיזרח הלא־נכון, שגם הכוחות הנאורים בקרב הציבור היהודי־המיזרחי בישראל מבקשים להשתחרר ממנו.

כמו עבד־אל־קאדר חוסייני, ייכנס לתודעת העם הפלסטיני כגיבור לאומי, וישמש נושא לאגדה.

הדברים קרו במיסגרת האדם, ליטה להכריז על ״הזכויות שאינן ניתנות לעירעור״ של העם הפלסטיני, ובראשן הזכות להגדרה עצמית. פורום זה מתכנס אחת לשנה, ולכל כינוס כזה מזמין האו״ם עצמו אישי־ציבור ממדינות שונות בעולם, כנואמים מיוחדים מטעמו.

.וה הם אומרים...נזה הן אוחרות...מה הם או2זרים...מה הן א1חרות...בוה ו גילה יזין, ה עו ל ם הז ה אורה נמיר: אסף שמ״: דד אוקר: ,מי שהורו לקמץ לעיש ״המיפגשים עם הפלסטינים וני לא מפחד מכלום לא חושב שהוא ייהרג ! … את מעלה בדעתן־ שש־מיר, ארנם ושרון מתחילים להיפגש עם הפלסטינים? המפתח, לדעתי, איננו בארץ, אלא רק בארצוודהברית, וגם את מיפגשים • אתה, אישית, היית עושה את זה?