גליון 1695, 25 בפברואר 1970, עמוד 16
מאז מאי 1948 נגרפו כל ארצות־ערב לתוף הסיב־סוד,
כזו־אחר־זו, עד שכיום אין ערבי בין האוקיינוס
האטלנטי וגבול איראן שאינו צד במאבק למען ״זכו
יות העם הפלסטיני״.
הנשק התקדם למטוסים על־קוליים, שריון משוכלל, סוגים ראשונים
של טילים.
גליון 1821, 25 ביולי 1972, עמוד 2
.״
״אבל גם הפלסטינים חיים וקיימים,״ קובע סאווא. כל חלקי העם הפלסטיני, החל
ביאסר עראפאת וכלה במנהיגי הגדה המערבית, רוצים לשים קץ לאסון בני־עמם.״
״ תכני ת אבנרי״ב מ הדור ה ערבית
אפשר לשטר
מערכות סטריאו משוכללות,
מוסיקת רקע וריקודים,
לחתונה,למסיבה ולכל אירוע.
גליון 1773, 24 באוגוסט 1971, עמוד 18
אחת המסקנות, שהתגבשו כתוצאה מדיוני
הכנס היתה ההצעה לכונן מוסד
קבע של המנהיגות הפלסטינית בגדה, מעין
פרלמנט של ראשי־ערים, שיתכנס ל עיתים
׳מזומנות, יוכל להוות נציגות מוכרת
של העם הפלסטיני, בעיקר לשם משא
ומתן עם ישראל.
גליון 1993, 12 בנובמבר 1975, עמוד 20
יו תר מכל הצגת תי טרון
אחרת השנה.
(המשך מעמוד )17
העם הפלסטיני כל מעמד במשא־ומתן.
המצביעות־נגד והנמנעות עשו זאת רק
מפני שלא רצו להיראות כמצטרסות לחזית
אנטי-ישראלית, או מפני שממשלותיהן
צריכות להתחשב בבוחרים יהודיים, או
מפני שיש להן טענות נגד הערבים.
גליון 2201, 7 בנובמבר 1979, עמוד 55
היום עליכם להחליט
בעד אי1ו ישראל אתם
• ישראל המסרבת לשלום עם העם הפלסטיני, ישראל של תלות
בזרים, ישראל.
גליון 2431, 4 באפריל 1984, עמוד 5
במסגרת הערב יתקיים מעמד
חלוקת הפרסים ע״ש סרטאווי, על מחקר ויצירה בסוגיות יסוד
של העם הפלסטיני ובנושא הדיאלוג הישראלי-פלסטיני.
גליון 2337, 16 ביוני 1982, עמוד 72
הבעיה תפתר על־ידי נכונות ישראל להכיר בזכות
הגדרה עצמית של העם הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה — לא על״ידי מסעי עונשין וכיבוש
בלבנון.
גליון 2351, 22 בספטמבר 1982, עמוד 46
והיום — במה אנו שונים מהם? הנה
לצידנו נמצא עם נרדף, העם הפלסטיני.
אנו הורגים בהם, הורגים ילדים בטענה
ש״מחבלים״ מסתתרים ביניהם ועוד מש ווים
את ערפאת ואנשיו להיטלר ולמיפק-
דה הנאצית.
גליון 2409, 2 בנובמבר 1983, עמוד 60
בעיקבות
שלילתם המוחלטת את יוזמת אל־סאדאת,
מפני שהובילה לשלום נפרד
ולהפקרת העם הפלסטיני, הם החליטו
להימנע מכל מגע עם ישראלים, ובכללם
כוחות־השלום שעימם נפגשו
בעבר.
..מצב בדתי־נסבל!
גליון 2370, 2 בפברואר 1983, עמוד 14
אם תסכים ישראל לסגת
מלבנץ ולסגת מהשטחים שכבשה ב־ 1967 ולהכיר בזכות
העם הפלסטיני להקים את מדינתו העצמאית בצד מדינת
ישראל — יבוא שינוי ביחסים בין ישראל לברות-
המועצות
גליון 2656, 27 ביולי 1988, עמוד 36
מישאל שנערך בין צירי־הוועידה
העיד כי 70 אחוזים מהם
תומכים בזכות הגדרה עצמית של העם
הפלסטיני ובמשא־ומתן עם אש״ף, אך
מצליפי סיעת־הרוב, סיעתו של דוקא־קיס,
אסרו על חבריהם להצביע בעד,
וג׳ים זוגבי, הערבי־הלבנוני, מראשי
הלובי הפלסטיני בארצות־הברית וציר
הוועידה מוושינגטון הבירה, העדיף
להוריד את הסעיף בלא להצביע עליו
כלל.
גליון 2186, 25 ביולי 1979, עמוד 32
רבים וטובים בישראל האמינו אז שבכך תמה פרשת
העם הפלסטיני. היחידה הטריטוריאלית ששמה ״פלסטין״
נמחקה מן המפה.
גליון 2212, 23 בינואר 1980, עמוד 28
היא !תובעת את הארץ כולה כנחלת
העם הפלסטיני. בפלסטינים נחשבים בה
רק אותם יהודים שהיו בארץ לפני ״הפלי שה
הציונית״ — הגדרה שכוונתה יכולה
להיות עליית הבילו״ויים, או הצהרת־בלפור,
או הקמת ישראל.
גליון 2268, 18 בפברואר 1981, עמוד 47
הרי המופתי
החליט להפוך את המקום למין פנתיאון,
למשהו דומה להר־הרצל שלנו, בניסיונו
ללכד את העולם המוסלמי למען מילחמת
העם הפלסטיני, כדי שאלה לא יגידו כי
מדובר בסיכסוך דתי מקומי, אלא בעניין
בל-מוסלמי.
גליון 1664, 23 ביולי 1969, עמוד 16
הוא חי ותוסס —
ואולי אפילו זוכה למספר חסידים המתרבה
ככל שהמלחמה מוכיחה את הצורך בהידברות
עם העם הפלסטיני.
מפלגזת
גץ גדול הי הפה
חולצת ־מיני־ ניתנת
ללבישה מעל למננס״ם
ומותאמת לנוף
ע־• כפתור מיוחד.
גליון 1691, 28 בינואר 1970, עמוד 6
וזהו נוסח ההחלטה:
11״תוך קביעה שצה״ל לא ייטוג משום שטח אלא אחרי כינון מציאות של
שלום — אנו קוראים לממשלת ישראל להצהיר על הכרתה בקיומו ובזכו-
| | יותיו של העם הפלסטיני, ולנקוט יוזמה כדי להשיג שלום עימו.״
אני הח״מ מבקש בזה להודיעך כי אני מצטרף לקריאה זו.
גליון 1769, 27 ביולי 1971, עמוד 18
כך, למשל, לא כללו ראשי הפרקים של
עצמית של העם הפלסטיני,״ התקבל אחרי
דיון הנוסח שהציעה אסתר וילנסקה, ש כלל
גם דרישה לממשלת ישראל לאפשר
התארגנות פוליטית של ערביי הגדה והפלסטינים.
גליון 2053, 5 בינואר 1977, עמוד 19
הוא מקוו ה
כי נציגי אש״ף, בשיתוף עם המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי-פלסטיני ויהודים בארצות-
הברית יצליחו לשכנע את יהודי ארצות-הברית,
וכן את יתר הק הילו ת היהודיות, בצורך הדחוף
בשלום בין ישראל והעם הפלסטיני. הבנה זו מצד
בל השואפים להשגת שלום במיזרח התיכון, היא
חיונית להבאת קץ למצב-המילחמה במרחב, ו למניעת
התפרצויות נוספו ת של פעולות-איבה.
ד״ר פלד, יו״ר ועד-הפעולה של המועצה ה ישראלית
למען שלום ישראלי-פלסטיני, ס קר ב הרחבה
את ה ה תפ ת חויו ת בדעת-הקהל הישר אלית
בי ח ס לעם הפלסטיני ואש״ף. ד״ר פלד
הדגיש את המשמעות המייוחדת של הדיון ש נערך
בכנסת בעניין המגעים שבין המועצה ו-
אש״ף, ושל תוצאות מישאלי דעת-הקהל האח רונים,
המעידות על רצון גובר בישראל לשאת
ולתת במישרין עם אש״ף.
גליון 2105, 4 בינואר 1978, עמוד 45
״זהו המושג של, פאקם סאדאתיינא׳
(שלום סאדאתי) .זהו השלום שהוא רוצה
להשיג על פי תנאיו, לאמור — נסיגה
מוחלטת -של ישראל מעבר לקווי 1967
ונוסף לזה מה שהוא מכנה, השבת הזכו יות
של העם הפלסטיני/
״במילים אחרות, פשוטות וברורות לכל
מי שיש לו מולקולה של שכל בארץ
הזאת — חיסול מדינת-היהודים.
גליון 2157, 3 בינואר 1979, עמוד 31
לעומת זאת
נזכרות בה במפורש החלטות ועידות-
הפיסגה שנערכו באלג׳יר וברבאט, שבהן
הוענקה הכרה רישמית באש״ף כב״נציג
החוקי הבילעדי״ של העם הפלסטיני.
ממשלת ישראל יכולה לדחות בתוקף
את ההצעה להגיע לשלום, אשר יהיה מבו סם
על שני התנאים: נסיגה מכל השט חים
שנכבשו ב־67׳ ,והקמת מדינה פלס טינית
בגדה וברצועה.
גליון 2147, 25 באוקטובר 1978, עמוד 21
ני תמורת
שלום עם מצריים, הגולן תמורת שלום עם סוריה, הגדה
והרצועה תמורת שלום עם העם הפלסטיני אשר יקים בהן
את מדינתו.
אמרנו: מוטב שנתעקש על
מהות השלום, ונדרוש
תקדים ברור לשאר השטחים, וכל אדם נבון מבין זאת.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 15
בישראל הנתונה בסיכסוד ההיסטורי
עם העם הפלסטיני, אין ד בר קל יותר לשילטון האש כנזי
מאשר לעורר גל כזה.
גליון 2355, 20 באוקטובר 1982, עמוד 7
כי זה מול זה עמדו
שתי תפיסות:
@ ערפאת מוכן להיעזר ביר ח ולמ סור
לו שליחות מוגבלת, אך לא למנות
את חוסיין כנציג העם הפלסטיני — תואר
שנשלל ממנו בפירוש בוועידות־הפיסגה ה ערביות.
גליון 2329, 21 באפריל 1982, עמוד 24
.״
וכאן מגיע הראיון אל עיקר המסר של סרטאווי:
• האינך סכור כי השגת השלום הצודק
והכולל כאיזורנו מהווה מהלומה ליישות ה-
ציונית ¥
שלום צודק במיזרח־התיכון, המושתת על נסיגה
ישראלית כוללת מן השטחים הערביים הכבושים מאז
,1967 הכרה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני,
כינון מדינה עצמאית בהנהגת אש״ף, וזכות השיבה —
שלום כזה הוא, ללא ספק, אמצעי־הנגד המעשי מפני
התיכנון הישראלי שהוזכר לעיל.