חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 576 עד 600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2236 (9 ביולי 1980), עמוד 11

רביו הוא שונאם של ברית-המועצות ושל המישטרים הסוציאליסטיים ברחבי העולם. רביו הוא אוייב העם הפלסטיני ומראשי אומרי ה״לאו״ למדינה הפלסטינית, להסדר מדיני ישראלי״ פלסטיני, להסדר שלום כולל במזרח-התיכון. … סיבות רבות מונעות ממני לשרת בצה״ל — אני מתנגד לגיוסי כאדם, כדרוזי וכערבי פלסטיני, ובתור שכזה אני מבקש לבטל את ברית-הדמים וקורא לעם היהודי ולמנהיגיו לכרות איתנו ברית של שלום צודק, אחווה וכבוד הדדי, לטובת העם היהודי וגם לטובת עמי הפלסטיני. אנא, שחררו אותנו מהבושה הלאומית, אל תהפכו את בני העדה הדרוזית, בעל כורחם, לבוגדים ולקורבנות.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 35

זוהי משמעות המושג ״הגדרה עצמית״ .לבחור את עתידנו, את מדינתנו, את המישטר שלנו, את צורת־הכלכלה שלנו. זה חשוב לשלום — שהעם הפלסטיני יבחר בגורלו. זה יהיה שלום אמיתי, ולא שלום של משתפי־פעולה. … • מהי דמותו של ההסכם בין ישראל והעם הפלסטיני, העומד לנגד עיניו? אחרי שיוסכם על העיקרון, איני רואה כל מיכשול בדרך להסכמה על הפרטים. … עליכם ותני את חעיבדה שאתם ת״ם נין עתים, כי שר עונים! יש שני עמים בפלסטין — יהודים וערבים. יש שתי דרכים לחיים משותפים: הדרך האחת היא ״מדינה דמוקרטית״ ,שבה יחיו כולם ביחד.
גליון 1857 (4 באפריל 1973), עמוד 39

עובדה היסטורית היא שמיפעל התחייה הלאומית שלנו היה מלווה בקרע עמוק בינינו ובין העם הפלסטיני, בינינו ובין העולם הערבי כולו. … אולם מדיניות זז, היוצרת פער סוציאלי הולך ומתרחב בין עשיר לעני, בין המעמד העליון החדש לבין שיכבת האביונים התורשתיים — מדיניות זו לא יכלה להתנהל לולא היתר, המלכה עצמה אדישה למה שמתרחש בתחתית חברתנו. שלה, שהעם הפלסטיני אינו קיים 1היא, אמרה :״יש לנו תסביך מצדה, יש לנו תסביך פוגרומים, יש לנו תסביך היטלר.״ .
גליון 2046 (17 בנובמבר 1976), עמוד 22

אחרי ה- פירסום הסתפקה המועצה בהודעה כללית על הצייד בהידברות עם הפלסטינים, מבלי לגלות דבר על הפגישות שהיו(מילבד פליטות־פה של מאיר פעיל). … מי שמוכן לדבר עם הרוצחים והסאדיסטים הסוריים, שהם שיא מזעזע של סאדיזם, אינו יכול לדבר עם הפלסטינים זעם ראשי אירגוני המחבלים? הבעייה אינה עם מ י לדבר, אלא על מה לדבר.״ זלמן שובל: זה נכון. … הרי החלוקה היא על־פי זה ולא על-פי יושר אינטלק טואלי. ...ביום ששי אחר -ב־ 5בדצמבר ,1975 אמר מרואיין אהד, ואני מצטט :״אני מאמין״ — תקשיב, חבר־הכנסת שובל׳ כי גם את זה אתה תרצה לאשר — ״שכל הידברות ישירה עם הפלסטינים עשוייה לעזור להשגת הסדר כולל באיזור.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 49

זוהי משמעות המושג ״הגדרה עצמית״ .לבחור את עתידנו, את מדינתנו, את המישטר שלנו, את צורת־הכלכלה שלנו. זה חשוב לשלום — שהעם הפלסטיני יבחר בגורלו. זה יהיה שלום אמיתי, ולא שלום של משתפי־פעולה. … • מהי דמותו שד ההסכם בין ישראל והעם הפלסטיני, העומד לנגד עיניך 7 ..מדינה פלסטינית תקום! … אני שומע זאת בפעם הראשונה! יש שני עמים בפלסטין — יהודים וערבים. יש שתי דרכים לחיים משותפים: הדרך האחת היא ״מדינה דמוקרטית״ ,שבה יחיו כולם ביחד.
גליון 1976 (16 ביולי 1975), עמוד 20

הוא שלל את הדרך שבה קמה ישראל, תיאר את העוול -שנגרם לעם הפלסטיני על־ידי אומות העולם, למרות שנחן כה הרבה לתרבות האנו-שית. … הם הבינו בנקל את משמעות ההצהרה: אש״ף רוצה בהזמנה לז׳נבה, ות*שתתף בה, בתנאי שהיא תכלול הכרה בקיומו הלאומי של העם הפלסטיני. האוזניים התחדדו עוד יותר כאשר אמר אכו-עמאר כי אירגונו דורש ״פינוי כל הכוחות הישראליים מן השטחים שנכבשו ביוני 67ט.1״ (המשך בעמוד )24 * העולם הזה ימסור על כך דו״ח מפורט בגליון הבא.
גליון 2183 (4 ביולי 1979), עמוד 10

הלעז שהם הו ציאו עלינו (כגון, שאנחנו ״מקבלים כס פים מהערבים״) פורסם גם בעיתונות ב ישראל. הסולידריות שלנו עם הפלסטינים הוש פעה במידה לא מעטה גם מהצהרות חוז רות ונשנות של המנהיגים הפלסטינים בדבר שאיפתם, כביכול, להקים מדינה דמוקרטית, שבה ערבים ויהודים ייהנו מזכויות שוות. … לא ראינו בה אלא מכשיר למאבק על דמות המדינה — למען שלום עם העולם הערבי בכלל ועם העם הפלסטיני בפרט, למען איכות החיים בישראל, למען זכויות האדם והאזרח, למען כלכלה שתבטיח את רווחת היחיד ואת הצדק החברתי, נגד השחיתות והכפייה הדתית, נגד הלאוקזנות החשוכה והקנאות הדתית, למען שיוויון בין כל האזרחים ללא הבדל של לאום ועדה, דת ומין — בקיצור, למען מדינה שטוב יהיה לחיות בה.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 3

אם המימסד הפוליטי איננו מסוגל לנהל כל מגע, כל דיאלוג, עם הנציגים האמיתיים של העם ״ הפלסטיני ומוכן רק לפיתרון הסופי, זה לא אומר כי הוא צריך להכריח אותנו לקבל את גישתו. כי הקונפליקט איננו בין העם היהודי והעם הפלסטיני, אלא בין המימסדים. שימעון הוד, רעננה ״1ידוי מסעיר׳ ״השאלות שלא נשאלו ״,על הראיון שערך רם עברון לחיילת שניצלה מן הפיגוע באוטובוס ( 300 העולם הזה בכתבה נאמר על שאלות שלא שאלתי בתוכנית זה הזמן את החיילת מקו ,300 דהיינו מי גרם למותה של אירית פורטוגז :״רם עברון לא שאל אותה.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 9

והם דורשים מאיתנו להשמיע מילות־הצופן שלהם :״נסיגה״, ״ועידה בינלאומית״ ,״עם פלסטיני״ ,״הגדרה עצמית״ .עצם הרשימה שהבאתי מגלה כי היענותה של ישראל להם היתה יותר מובהקת מהיענותם לישראל, אך אחרי 19 שנות נדודים על פני המילונים, מותר לשאול מה יתרון לאדם מכל העמל הזה. … איוולת היא להניח שאפשר להיטיב את מצבם היתה מציעה להצבעה. על החוק למניעת ״מגע״ עם פלסטינים כותב מאור גדול במישפט, הפרופסור ש״ז פלר :״האם נוכל להמשיך לסווג את עצמנו במחנה המדינות החופשיות אם נגביל באמצעי ענישה את חופש הפרט לקיים סתם מגע עם זולתו, יהיה זה מי שיהיה, ובלבד שלא יהיה למגע כל זיקה לקידום י עבריינות? … כי למניין המיצוות המחייבות בחברתנו מתוסף איזה דיבר אחד־עשר :״לא תדבר״ .אל ידבר יהודי עם נוצרי או מוסלמי, אל ידבר יהודי חרדי עם יהודי קונסרווטיווי(ואל ייקבר יחד איתו) ,אל ידבר צעיר יהודי עם צעיר ערבי — ועכשיו, אל ידבר ישראלי עם פלסטיני, מכל מקום, לא לפני חקירתו על המועצות שהוא רשום בהן והסמינרים שהשתתף בהן והשקפת־העולם שהוא נוקט בה.
גליון 2551 (23 ביולי 1986), עמוד 3

שבתי בימים אלה מסיור בדרום־אפריקה, ונדהמתי מהדמיון שבין האפרטהייד לבין מצבו של העם הפלסטיני, דמיון שאנו מתאמצים כל כך להתנער ממנו. … השיטה שבטיהך על סמך שיחות שערך עם לבנונים ועם פלסטינים המעורבים במאבק. חיבר אורי אבנרי מדריך למבוך הנוכחי של לבנון: מי טאב לו, אריה נאור: כולנו בני־אדם ״גם מי שמאמין שהשטחים עצמם משוחררים, אינו יכול לומר שתושביהם משוחררים,״ כותב כמדור ״דיעה אחרת״ אריה נאור, שהיה מזכיר הממשלה כימי בגין, ומסביר מדוע רק האופציה של הסכמי קמם־דייוויד היא מציאותית .
גליון 1583 (3 בינואר 1968), עמוד 3

אין עם הזקוק יותר לגיבורים לאומיים. העם הפלסטיני הפסיד את מלחמת תש״ח, ואת כל המלחמות והמערכות שבאו בעקבותיה. … הטבע אינו סובל חלל ריק. אם ישראל אינה מציעה לעם הפלסטיני פיתרון סביר לבעיית קיומו הלאומי — פיתרון התואם את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל — יבואו אנשי אל־פחח ויורשיו של שוקיירי למלא את החסר.
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 6

המיסגרת עצמה היתה שיגרתית למדי. כאשר החליטה עצרת האו״ם שיש לעם הפלסטיני ״זכויות שאינן ניתנות לעירעור״ ,היא גם קבעה מנגנון מיוחד של האו׳׳ם כדי לטפל בבעיה זו בדרך־ קבע. … אש״ף מוכר על־ידי האו״ם כנציגו החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני, ונהנה ממעמד רישמי של ״משקיף״. • גופים ישראליים הדוגלים בשלום ישראלי־פלסטיני.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 6

אין כמעט אחד בצמרת המדינה בכלל, ובצמרת צה״ל בפרט, שאינו יודע שבמוקדם או במאוחר נדבר עם אש״ף, ושבמ־אוחר או במוקדם תקום מדינה פלסטינית לצד ישראל, על דעת כולנו. גאוותו החדשה של העם הפלסטיני דוחפת אותו לקראת שלום. הנסיבות הבינלאומיות בתקופת בוש־גורבאצ׳וב דוחפות לפיתרון. … אך כולם־כולם חזרו הביתה, כשבראשם הכרה חדשה: יש עם פלסטיני, עם החותר לחרותו. מוכרחים איכשהו, להגיע לפיתרון איתו.
גליון 2708 (26 ביולי 1989), עמוד 18

מכיוון שמעולם לא חונך לראות בערבים בני-אדם, ובעם הפלסטיני ציבור לאומי לגיטימי, מדהימה אותו האינתיפאדה. … הכוונה היא לדבר כללי ומהותי יותר: הישראלי המצוי יודע כיום שיש עם פלסטיני, שלעם הפלסטיני יש הנהגה ששמה אש״ף, שאין שלום בלי החזרת השטחים, ושעל כן צריכים לדבר עם אש״ף ולהגיע להסכם על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 8

השקפת־העולם של הצעיר היתה ברורה. הוא ראה את עצמו כחייל של העם הפלסטיני. מודיעי השב״כ דינם מוות, מפני שהם בוגדים בעמם . … ״אני לא בטוח שסוריה, גם אם תקבל חזרה את הגולן, יורדת לגמרי מהחלומות שלה על סוריה הגדולה, כמו שאני לא משוכנע בכלל שבוועידה כזו, עם מדינות־ערב והמעצמות הגדולות, יימצאו כל הערבים יחד עם הפלסטינים בחזית אחידה מולנו. זה בכלל לא בטוח״.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 36

במדינה העם הפלסטיני יחתום על חוזה־שלום עם ישראל. … הדבר אפשרי רק אם השלום אליאב, מאיר פעיל, אורי אבנרי) יכלול את המנהיגות המוכרת של לא יכהנו קדנציה מלאה. לפי הסכם העם הפלסטיני. גם עיראק וגם לוב זה העביר אליאב את מקומו ל־לא תוכלנה מבחינה פוליטית להמ אבנרי בפברואר ,1979 והיה על שיך לבדן במילחמה נגד ישראל, פעיל להעביר את מקומו למרציאנו אם הנציג המוסמך והמוכר של בתאריך שלא ננקב בהסכם.
גליון 2220 (19 במרץ 1980), עמוד 31

ממשלה זו, שמנוי וגמור עימה שלא להגשים את הסכמי קמס־דייוויד, בכל הנוגע להקמת ״מימשל עצמאי מלא״ והכרה ב״זכויותיו הלגיטימיות וצרכיו הצודקים״ של ״העם הפלסטיני״ — כפי שנאמר בהס כמים — ממשלה זו מבודדת את ישראל בעולם בידוד מוחלט, מאבדת את כל ידי דיו׳ באירופה ובאמריקה, כורה תהום הרת־אסון בינינו ובין ארצות-הברית, ומערערת את יסודות הבניין של השלום הישראלי־מצרי. … הוא בוטא בצורה ברורה ונכונה על־ידי נשיא צרפת: יש להכיר הן בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית, זכות טבעית השמורה לכל עם עלי אדמות — הן בזכותה של מדינת- ישראל להתקיים בשלום ובביטחון.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 44

.״ כעבור שלוש שנים, במושב ה־ 13 של המועצה שהתקיים במארס ,1977 אף הוא בקאהיר, נאמרו דברים מפורשים יו ת ר: להמשיך במאבק עד להקמת ״מדינתו הלאומית העצמאית של העם הפלסטיני על אדמתו החופשית,״ כשהכוונה הברורה היא לשטחים הכבושים מאז . 1967 סעיף זה שלל לחלוטין את רוח ה״אסנה ״, שקבעה כי הארץ אינה ניתנת לחלוקה . … אך מעבר לנימוקים הגיוניים אלה, מנע המצב האוב ייקטיבי של העם הפלסטיני בעד ערפאת מלעשות מעשה דרמאתי כזה.






