גליון 1650, 15 באפריל 1969, עמוד 10
מצד אחד התמונה הציונית׳
השוללת לחלוטין את צידקת הטענות
הערביות, המכחישה את קיום העם הפלסטיני
ואת זכויותיו הלאומיות, המפנה
אוזן אטומה למצוקת הפליטים הערביים של
1948 ושל .1967 מצד שני עובדת התעמולה
הערבית, השוללת את זכות קיומה של ישראל
כמדינה ריבונית, המתארת אותה בראש־גשר
של האימפריאליזם, והמבטיחה (לפי
גירסת אל־פתח) כי בפלסטין המאוחדת ישרור
מישטר דמוקראטי, חילוני ובלתי־לאומי,
שיעניק, כביכול, שוויון ליהודים ולערבים.
גליון 1678, 26 באוקטובר 1969, עמוד 37
אבנרי דיבר על מישטר הכיבוש ואמר:
הזהרנו את שר־הביטזזון מעל במה זו, פעם אזזר פעם שק־וט
(של צה״ל בשטחים) הוא מעשה נבון — בתנאי שננצל את הזמן
,והשנת שלום רשמי, עם העם הפלסטיני בשטחים.
מייצג אותם? פרט לחבר־הכנסת אבנרי, היש מישהו המוכן לדבר
מעז להשיב לן, שר הביטחון, שאתה יודע, כשם שאני יודע —
ויכוח בינינו, כמדומני — מי מייצג את האוכלוסייה הפלס׳
לטעון — ואתה יכול להכחיש זאת — שאילו הצענו היום
ואילו הצענו להנהגה זו הצעה סבירה ומתקבלת על
היו אנשים אלה עושים שלום.
גליון 2234, 23 ביוני 1980, עמוד 8
אחד העיתונים הראשונים ב עברית
שאותו התחלתי לקרוא לפני
כמה שנים הוא השבועון העולם
הזה, וזה מהסיבה, ששבועון זה,
בהבדל מעיתונים אחרים, פירסם
לא פעם את האמת על המתרחש
בעולם הערבי, ובמיוחד בקרב העם
הפלסטיני. זה נעשה בהעולם הזה
באומץ, למרות כל ההשמצות ש הוטחו
נגדו.
גליון 1721, 26 באוגוסט 1970, עמוד 39
הוועידה
קוראת לממשלה לאפשר התארגנות חופשית
•טל העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, עד כדי הקמת
ממשלה פלסטינית זמנית.
גליון 1896, 3 בינואר 1973, עמוד 7
היא מנהלת נגדם מדיניות
הגלייה של מנהיגים בולטים של העם
הפלסטיני וזורקת אותם במידבר ומרחיקה
אותם מחיק המולדת ומחיק המישפחה והעם
בגלל עוול שעשו כביכול בזה שהם נגד
הכיבוש.
גליון 2065, 30 במרץ 1977, עמוד 14
י 1 1
אולם, למען ההגינות כלפי הנשיא
קארטר, יש להוסיף כי לאחר-מכן אמר :
״אולם, לא אכיר באש״ף כבאומה
ולא אכיר בעראפאת כבדוברו של העם
הפלסטיני, אף שייתכן כי זוהי עובדה,
אלא אחרי שעראפאת יסכים שלמדינת
ישראל יש זכות לחיות, להתקיים
ולהתקיים בשלום כחלק
בלתי-נפרד מן הקהילה המיזרח-תי-
כונית.״
אני סבור שזוהי הכרזה הוגנת ככל
שתוכל להיות, הן לגבי הפלסטינים והן
לגבי הישראלים.
גליון 2174, 1 במאי 1979, עמוד 35
״
אל-מצרי :״אוטונומיה ך -זה עלבון
לבני־אדם, כאילו שאין אנו ראויים לעצמאות.
למעשה העם הפלסטיני הוא בעל
רמה גבוהה בכל המובנים, ואי-אפשר ש יביאו
לנו שליטים מעלינו, ושאנחנו נקבל
אותם.״
לעומת ראש העיר, השבוי בהחלטת
ראשי-הערים, ולמול תגובותיו החד־מש-
מעיות של איש־הפרלמנט לשעבר, עומד
חיכמת אל־מצרי ואומר :״אם אוטונומיה
היא לזמן קצר, ואחר-כך תבוא עצמאות —
אפשר לדבר.
גליון 2374, 2 במרץ 1983, עמוד 21
זוהי
שיפלות ממדרגה ראשונה,
הימץ, בראשותו של הפולני מנחב)
בגין, מגייס בסיסמות פשטניוו
את יוצאי ארצות-ערב לתמוך במדיניותו
הפושעת נגד העם הפלסטיני!
האופוזיציה, בראשותו של
הפולני שימעון פרם, מתייחסת לציבור
כאילו היה מגזע נחות.
גליון 1504, 29 ביוני 1966, עמוד 7
אנו רק התנגדנו לציונים, שהביאו מהגרים
מכל העולם וגירשו את העם הפלסטיני מארצו.״
יחסית,
היתר, זו תשובה מתונה.
גליון 1554, 14 ביוני 1967, עמוד 6
הוא יוצר איזון נבון בין צורכי
הבטחון וההתפתחות של ישראל,
וכין הזכויות הצודקות של העם
הפלסטיני.
הוא יכול להתקבל, בנסיבות שנוצרו עתה,
על דעת העולם הערבי כולו.
גליון 1863, 16 במאי 1973, עמוד 23
כן ומשכנע על נכונותנו להכיר בזכויות
העם הפלסטיני — ודרישתנו שהפלסטינים
יכירו בזכות ישראל ויקימו מדינה תוך
שלום עם ישראל.
גליון 1892, 5 בדצמבר 1973, עמוד 17
בסעיף על ועידת־השלום, קובע הנוסח
בפירוש שלא יהיה מקום לייצוג פלסטיני,
מכיוון שמדובר רק על ״ישראל ושכנותיה״
ועל ״יחסי ישראל ומדינות ערב״
(להבדיל מ״עמי־ערב״ או ״ארצות־ערב,״
מושגים שיכלו לכלול את העם הפלסטיני.
י• ״ייעשה להמשך וביצור ההתיישבות
וההתנחלות הפעם לא נאמר בפירוש
״בשטחים המוחזקים,״ כמו במיסמך גלילי.
גליון 1802, 14 במרץ 1972, עמוד 14
בכך נוצר בפעם הראשו נה
מאז 1948 שילטון אחיד לגדה המע רבית
ולעזה — שני ריכוזי העם הפלסטיני
בארץ.
נימוקי שר־הביטחון היו מישניים.
גליון 1793, 12 בינואר 1972, עמוד 23
השאלה היא: איזה עניין היה לממשלת
ישראל ״לשרוף״ שני ראשי-ערים אלה,
שהם מן הנציגים הבולטים ביותר של העם
הפלסטיני, ומועמדים טבעיים לתס־קידי-מנהיגות,
כאשר ייפתח משא־ומתן לשלום
בין ישראל והפלסטינים?
גליון 1983, 3 בספטמבר 1975, עמוד 38
העיתונות והטלוויזיה
האמריקאית לא מצאו אפילו ישראלי
אחד התומך בתוכנית של שלום־כולל, בהכרה
בזכות ההגדרח־העצמית של העם
הפלסטיני, בהתנגדות למונופול האמריקאי
על גורל האיזור.
גליון 2133, 19 ביולי 1978, עמוד 44
.
* יוצאים נגד דיכוי לאומי בבריה״מ — ושוללים א ת זכו יותיו
הל או מיו ת של העם הפלסטיני.
* תומכים ומשתפים פעולה עם ממשלות צ׳ילה וארגנטינה
— ומתכתשים לעינויים ולרציחות של יהודים ולא יהודים
הנאבקים נגד המשטרים הפא שיסטים.
גליון 2123, 10 במאי 1978, עמוד 50
—
המקו מו ת
במספר מוגבל
תרומתו הגדולה ביותר של סעיד היתד,
השתתפותו בסיבלם ובצרכיהם של בני
העם הפלסטיני בשטחים הכבושים. הוא
היה מודע היטב להשפעתו המדכאת של
כיבוש ממושך ולסכנות הכרוכות בו.
גליון 2183, 4 ביולי 1979, עמוד 61
.״
רשאד אל־שאווה, בניגוד לכמה ראשי-
ערים בגדה, מרשה לעצמו גם להביע את
הדיעה של העם הפלסטיני בקשר לירוש לים
:״אין כל אפשרות לשיחות עם הממ שלה
הישראלית, כשבגין אומר שירושלים
כולה תישאר לעולם של ישראל.
גליון 2421, 25 בינואר 1984, עמוד 57
ראשית, יאסר ער־פאת
הוא נציג של העם הפלסטיני. הוא
זה שביסס את הגרעין לתנועה הפלסטינית,
לכן הפיתרון הוא נסיגה מכל
השטחים וניהול שיחות עם ערפאת.
גליון 2448, 1 באוגוסט 1984, עמוד 4
אין בכוונתי לקבוע מיהו האשם
בטרגדיה של העם הפלסטיני. כל שאני
מבקש הוא שגודלה של הטרגדיה לא
אחרת
את ״רצון
פרשן העם״.
גליון 2404, 27 בספטמבר 1983, עמוד 4
(״העולם הזה 10 ׳,באוגוסט
תודה לענת סרגוסטי על הדיוק
בהצגת כמה מעקרונות תנועתנו,
בעיקר בנוגע לפיתרון־אמת של הבעיה
הישראלית״פלסטינית, בדרך של הידברות
והכרה בזכותו של העם הפלסטיני
להגדרה עצמית.
חברינו בהמיזרח אל השלום
סבורים בכנות, שהמיזרחיים יכולים
וחייבים להוות גשר לשלום ולדו־קיום
יהודי־ערבי, בגלל עברם המשותף, בן
אלפי השנים, עם הערבים.
גליון 2348, 1 בספטמבר 1982, עמוד 25
כחן בראונשטיין, עכו
איש־השנה צריך להיות פילים
חביב, השליח האמריקאי למיזרח
התיכון, אשר פעמיים גרם למשא-
ומתן בין ישראל ואש״ף, ויתכן
שזו המטרה האמיתית של שלי חותו:
להעמיק את הדיאלוג בין
ישראל ובין העם הפלסטיני. חבל
שצריך מילחמות לצורך זה.
גליון 2486, 24 באפריל 1985, עמוד 30
אבל היום המיוחד הזה
מזכיר לי את הזדהותי עם העם השני ותיזכורת לחוסר־העצמאות
שלו, של העם הפלסטיני. העצמאות שלי היא רבר מובן מאליו,
ואין סיבה לחגוג
גליון 1629, 20 בנובמבר 1968, עמוד 11
הקמת היאחזויות אלה פירושה :
הכרזתמלחמה על העם
הפלסטיני, וע להעו לם ה ע
רכיכ ול ו .
… פירושה: מתן אור ירוק לכל היסודות הקיצוניים
ביותר בעולם הערבי בכלל, ובעם
הפלסטיני בפרט.
כי אין אף ערכי אחד, במרחב
השמי כולו, שיסכים לפיפוח רצו־עת־הירדן
ורצועת-עזה לישראל.