חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 526 עד 550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2261 (31 בדצמבר 1980), עמוד 29
אחרי שניתח בפרוטרוט את סעיפי המצע ומשמעותם * ,טען אל־סרטאווי שיש רק שלושה זרמים עיקריים בישראל: הליכוד שוחר־הסיפוח, המערך הלוחם בעם הפלסטיני ותנועת־השלום, הרוצה לכרות שלום עם העם הפלסטיני, על־בסיס של קיום שתי מדינות לאומיות זו לצד זו.
גליון 1922 (2 ביולי 1974), עמוד 13
כלומר: שלילה מוחלטת של הרעיון העשוי להביא את מרבית העם הפלסטיני לעמדה מתונה: הגשמת ישותו הלאומית במדינה פלסטינית עצמאית. … בתשובה לשאלה מפורשת של בורשגרייב הפיקח, אם הוא מוכן למשא- ומתן עם הפלסטינים בתנאי שאלה יסכימו לדדקיום בשלום עם ישראל ויסתפקו במדי נה בגדה וברצועה, חשיב רבין בצורה מוחצת שהדבר אינו בא בחשבון.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 11
ן אין להשוות את הישוב העברי של אז לעם הפלסטיני של היום( .בכלל קשה להשוות עם לעם, ומצב למצב. … סיפור אמיתי, החרות על לוח־ליבו, ולוח־ליבם, של כל בני דורי, שגדלו בארץ זו.״ ההחלטה אינה מזכירה את העם הפלסטיני. א ך ברור עתה בי גמאל עבד־אל־נאצר הציע ליאסר עראפאת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת-עזה, ופיתרון בעיית־הפליטים על-ידי החזרת חלקם ומתן פיצויים לנותרים.
גליון 1821 (25 ביולי 1972), עמוד 7
אנחנו יכולים לנצל תגובות אפשריות של מדיינות־ערב, כדי לתפוס את הגדה המערבית של התעלה, את מיזרח הירדן, ושטחים נוספים בסוריה• אנחנו יכולים ״להזיז״ את שירידי העם הפלסטיני, כדי לסלק את הסתירה בין רעיון ״ארץ־ישראל השלמה״ והרעיון של ״מדינה יהודית״. … עוד בשחר התרבות השמית כתר המשורר כתרים לבירית הנוצרת בשדה־הקרב בין המנצח והמנוצח (כמו בעלילות גילגנזש). ׳־הצעה דרמאתית לעם הפלסטיני להקים את מדינתו לאלתר, יחד עם הצעה נדיבה למדינות השכנות להקים הסדר מרחכי חדש — יכלה אז לחולל כן־יום שינוי מהפכני.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 35
אנו קוראים לה ליטול לידיה את היוזמה המדינית, וליזום שלום ישיר עם מדינות-ערב ועם הפלסטינים, תוך ניצול כל האפשרויות, כולל שיחות־יארינג -תחת להיגרר, להידחף -וכמעט והייתי אומר : להיכעט -לתוך השלום. … הוא הזכיר את דברי הנשיא אל־סאדאת, לא בצורה נכונה, ובוודאי לא בהקשר הנכון ובפירוש הנכון, אבל גם אני רוצה לומר שבלי פיתרון הבעיה הפלסטינית — השלום שיושג הוא פגום. ...הנשיא ניכסון אמר עכשיו בפירוש ש־ ״לא ייתכן הסדר בר־קיימא במזרח התיכון, מבלי לטפל בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני.״ הנשיא ניכסון הכיר בכך, סיס־קו לפני חודש, הכיר בכך, המלך חוסיין אמר שאחרי השלום, אם הפלסטינים ירצו מדינה פלסטינית בגדה ובעזה, הוא מסכים.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 17
מחפ שיס אליבי לד חיי ה ני טוען, על כן, שהמצב הנוכחי ^ נוח לפיתוח יוזמה ישראלית רבת־מעוף כלפי העם הפלסטיני — יוזמה ש תיצור בעצמה (אך לא לבדה) התפתחות בכיוון חדש. … עם כל הכבוד לנימוקים הנגדיים, שאיני מזלזל אף כאחד מהט, אני חוזר וטוען: הכה נעניק לעם הפלסטיני חרות פוליטית עכשיו — כדי שיהיה לנו עם מי לברות שלום אמת מחר.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 15
חמאמי היה המנהיג הגלוי והמוכר כיותר של מחנה־השלום כתוך אש״ף. הוא היה הראשון שהציע כגלוי שהעם הפלסטיני יכיר כישראל ויחיה ע,ימה כשלום, כתנאי שתקום מדינה פלסטינית עצמאית לצידה. … ממה שנותר משטח פלסטין — הגדה המערבית סופחה על־ידי ירדן, ורצועת־עזה ניתנה לניהולה של מצריים. גורל העם הפלסטיני היה קשור בגורל ארצו. לפני חלוקתה של נחלת־האבות הפלסטינית, היוו הפלסטינים יחידה חבר תית בעלת זהות לאומית ברורה.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 33
הן חשובה ממנה, לאין שיעור, ההשפעה שתהיה לדברים בלב העם הפלסטיני. אין עם מוכה יותר מעם זה. אין עם מושפל ממנו. … הטבע אינו סובל חלל ריק. אם ישראל אינה מציעה לעם הפלסטיני פיתרון סביר לבעיית קיומו הלאומי — פיתרון התואם את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל — ימלאו הפידאיון את החלל הריק.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 44
הפעולה האחרונה באה לשכנע את הישראלים, המדברים בל־בך הרכה עד הביטחון, שלעולם לא יהיה להם ביטחון כלי הסבס־שלום עם הפלסטינים.״ שאלתי, כמובן, מדוע בוצעה פעולה כה אכזרית, שפגעה בנשים ובילדים. … אין שום גורם פלסטיני אחר, ולו גם קטן ודל, שיכול אף להתיימר לשאת- ולתת בשם העם הפלסטיני. עתה בא המנהיג הבלתי־מעורער של אש״ף ואומר: אנו מוכנים להסדר.
גליון 2314 (6 בינואר 1982), עמוד 22
הרדיקליים זעקו ״הכיבוש משחית״ ותב עו להפגין גם בגדה, ואילו אנשי המערך ניסו לבלום את המגמה הזאת, ואת ההי דברות עם הפלסטינים. נקודת המוצא של הוועד לסולידריות עם ביר־זית היא נקודת השבר של שלום עכשיו. … ב־פירסום הראשון בעתונות הוגדרה מטר תו כך :״לגבש חוג רחב של אזרחים הנכונים להילחם למען חרות הפרט ונגד אפלייה לרעה של יחידים וקבוצות. למען דו־קיום בשלום עם העם הפלסטיני, ונגד מדיניות הגורסת סיפוח טריטוריאלי הכ רוך בקיפוח זכויותיהם האזרחיות של התושבים, למען סובלנות, כבוד הדדי והגנה על נכסי חרות, דת ומצפון.״ גם כאן נזהרים מאוד מפני כל זיהוי מיפלגתי.
גליון 2505 (4 בספטמבר 1985), עמוד 11
נראה כי הצעת־החוק אינה מפלילה •מגעים עם פלסטינים וערבים אחרים בכלל, אלא רק עם אותם המפיצים ״טרור״ ,כלומר ״אימה״ .נראה כי טמונה בכך המישאלה לצמצם את האימה עצמה. … החוק יכול, על כן, לפגוע רק במיעוט האמיץ, המנסה לדבר עם הפלסטינים כדי לקדם את ההתחלות המעטות שישנן לתהליך השלום. … אולי יש בקרב התומכים בחוק האומרים שמותר למיעוט זה גם להבא לדבר עם פלסטינים. החוק חל רק על שיחות עם חברי אש״ף.
גליון 2639 (30 במרץ 1988), עמוד 30
כל היהודים, גם יפי־הנפש, שרוצים לדבר ולהזדהות עם הפלסטינים ועם המאבק שלהם, תמיד אומרים שהם עושים את זה מתוך דאגה למוסר היהודי ולחברה הישראלית ולא מכיוון שהם כואבים את הכאב של הערבים. … לכן, לדעתי, עדיף חצי פלסטין עם כל העם הפלסטיני, מאשר כל פלסטין עם חצי מהעם.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 7
בעיניו, התשובה היא פשוטה — לעשות שלום עם הערבים, גם במחיר מסירת שהוא מוכן לקבל את ״כל החלטות האו״ם״ .האמריקאים דרשו, לעומת זאת, שהוא יכיר בנפרד ובמיוחד בהחלטות 242ו־ ,338 שאינן מזכירות את העם הפלסטיני). חאושגי אמר לערפאת :״יתכן כי הישראלים רוצים בשלום כמו הפלסטינים, ושהם היו עושים את הוויתורים הדרושים, אילו היו בטוחים שהפלסטינים יפגשו בהם במחצית־הדרך, ו־שיודיעו על כך לעולם. … הקמת המדינה תבוא לאחר־מכן, אחרי שהפלסטינים יכירו בהחלטה .242 ״אחרי שהתקשר עם ירושלים, אמר הנציג הישראלי שעל בסים זה תשמח ממשלתו לפתוח בשיחות עם הפלסטינים, גם אם תכלול המישלחת חב־רי־אש״ך.״ בשלב זה הציע חאשוגי הצעה מהפכנית, הלקוחה מעולם העסקים.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 63
אבל אין בינינו מחלוקת. אני, יחד עם כל בני העם הפלסטיני, הוא תומכים באש״ף. עארפאת מנהיג אש״ף והוא מנהיגנו היחיד.״ שלום א מי תי אל־שכעה מעיד 71 ^ 11*11111 על עצמו כי 11111/111 הוא אוהב טבע.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 11
העם היהודי, למוד הסבל והרדיפות, רוחש אהדה עמוקה לעם הפלסטיני, שנפל קורבן לטראגדיה היסטורית, שאיש לא רצה בה. כאומה שרכשה את עצמאותה במיפעל היסטורי של תקומה לאומית, שואפת ישראל לעזור גם לעם הפלסטיני להגיע לתקומה לאומית במדינה עצמאית משלו, תחת דגלו.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 19
הוא אמה שהגיע הזמן מזכיר כל,יומה של ישראל, שיש לחדול מלהשמיע סיסמות ישנות וחסרות תכלית, ולהשלים עם המציאות. הוא תמך בעצמאותו של העם הפלסטיני, וקכע שעליו להסתדר כעצמו עם ישראל.
גליון 2356 (27 באוקטובר 1982), עמוד 24
האירועים האחרונים במלחמה בלבנון והפגנת כוח ההישרדות של העם הפלסטיני על אירגוניו ו ראשיו, העלו לכותרות כלי התקשורת בעולם את הסמל הספרותי המיתולוגי לכוח התחדשות וחיוניות וחיי נצח — העוף האגדי הנקרא פניקס, או ציפור המדבר הערבי ובספרות התלמודית שלנו: חול.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 22
ההחלטה 242 אינה מזכירה כלל את קיום הפלסטינים, ומדברת באופן כללי על הצורך למצוא פיתרון צודק לבעיית הפלי טים. מיסגרת לפיתרון פלסטיני: ״העם הפלסטיני, החש את עצמו בתור שכזה, צריך להימצא במצב — באמצעות תהליך מתאים ש יוגדר במיסגרת הסדר־שלום כולל — שבו יוכל לממש במלואה את זכותו להגדרה עצמית.״ הניסוח הוא זהיר ומסוייג, אך המסר הוא ברור: הגדרה עצמית. ׳ 0הקביעה כי עקרונות אלה ״חלים על כל הצדדים המעורבים ומשום כך גם על הפלסטינים ו- אש״ף, אשר אותם יש לשתף ב־משא־ומתן.״ לא נאמר כי אש״ף הוא ״הנציג החוקי הבילעדי של העם הפלסטיני״ ,כפי שדורש ה־אירגון.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 34
יש גבול לצניעות לפני שבוע סרבתי לחתום על עצומה נגד טבח הפלסטינים שפורסמה בעתונות ונדמה לי שאני חייב הסבר לעצמי ולכל מי שמכיר כמוני בזכות קיומו של העם הפלסטיני. אני מסכים עם הפיסקה בעצומה הקובעת ש״תולדות הסכסוך הישראלי־ערבי מזה עשרות בשנים מלמדות כי נישולם ודחיקתם של הפלסטינים ממולדתם, הסרוב להכיר בזכויותיהם ו״יצירת עובדות״ על חשבונם — אין בהם כדי לקרב את השלום. … כשאני אומר שאני תומך בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני כוונתי לבחירות דמוקראטיות, בהן רשאי כל פלסטיני לקבוע את עתידו מבלי שיושב ראש ועדת־הקלפי יאיים עליו בקאלצ׳ניקוב.
גליון 1803 (21 במרץ 1972), עמוד 11
במשך שעות מיספר, לפני שהעיתו נים התחילו לנבא את תגובתה השלילית של הממשלה לנאום, האמנ תי, כרבים אחרים מן הסתם, שהנה משהו זז, חוסיין הכיר בזכות הגשמת השאיפה ה לאומית של העם הפלסטיני, והעגלה השקועה מזה 25 שנים בבוץ עלתה על דרך המלך ובחריקת גלגלים הח לה להתנהל לאט־לאט לעבר השלום הנכסף. … למה לא קיבלה הממשלה בברכה את הכרתו של חוסיין בזכויות העם הפלסטיני? למה לא הפגינה הממשלה זילזול על־ידי הת עלמות מנאומו של חוסיין?
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 35
מדינה פלסטינית שלא תפתור את בעיית העם הפלסטיני, זאת אומרת בעיית הפליטים, בעיית ריכוז הגלויות שלהם, קליטת האינטליגנציה שהתפזרה במזרח הקרוב, באירופה וארה״ב, מדינה כזאת לא תהיה פתרון. … צריך לשאול בכל הכנות האם לגבי העולם הערבי משמשת הבעייה הפלסטינית כתירוץ להחזיק את ההתנגדות לישראל על שימחה פלפן דויד שחם אורי אכנרי ״לפתור את בעיית הפליטים״ ״חלוקת אדמה, לא זכות״ ״רצון ההשמדה ייעלם״ אש חזקה בטמפרטורה גבוהה או האם, כאשר תיפתר הבעייה הלאומית של העם הפלסטיני, יקטן החיכוך בינינו ובין העולם הערבי.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 36
בוועידת־הפיסגה הערבית בריבאט נחל ניצחון מזהיר, כאשר נתקבלה פה־אחד ההחלטה להכיר בו כבנציג הבילעדי של העם הפלסטיני, אף שאיש ׳מבין שליטי־ערב ליא ירצה בכך. … בידינו ייש רק קלף אחד ׳ויחידי: ההכרה של העם הפלסטיני בקיומה של מדינת־ישראל. הכרה זיו ׳תשים קץ למילחימת־הדורות בין ישראל והעולם הערבי כולו.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 49
לא עוד תמיכה בל- י-מסוייגת, לא עוד הצהרות-אה- ד״ אלא הסתייגות, קריאה להכרה וכויות העם הפלסטיני, לנסיגה השטחים הכבושים. אין ספק כי רומתו של נעים היתד, מכרעת, יצירת הלך־רוח חדש זה. … מינוי זה איפשר 7מען המתים — מדוע אתה קורא ספר שאינו עוסק בדת, לו לקיים מגעים חצי־רשמיים עם שאלתי אותו, .ראשו של אדם צריך נציגי ארצות השוק האירופי ה אסור 7גהדו למען החייט ץ להיות פתוח לכל,׳ השיב לי , :עלי משותף, שאותם שאף לשכנע כי השבוע ניהלה מדינת־ישראל נו לדעת דברים שאינם עוסקים יכירו בזכויות העם הפלסטיני. משא־ומתן עם אירגודהשיחרור־במישרין בתחום הלימודים שלנו׳ .
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 83
אני שייך לאותו חלק של הישראלים אשר, בהיותם בנים לעם שידע סבל וטרגדיה, מבינים גם את הסבל והטרגדיה של העם הפלסטיני. קשה לי מאוד לשחק בעת ובעונה אחת את התפקיד הכפול והמשולש, שהוא כה קשה: להיות חלק מהכוח המדכא את עמה של ריימונדה טאוויל, ובה בשעה לחוש הזדהות עם רייטונדה טאוויל ועם עמה ן והחלק הקשה ביותר בתפקיד שלי הוא לשכנע את בני־עמי ואת בני״עמה של ריימונדה טאוויל שיש רק דרן אחת כדי לשים קץ לטרגדיה הזאת, והיא דרך הדו״שיח והשלום. … דרוש דו״שיח גלוי בין כוחות״השלום בישראל ואש״ף• זה דרוש באופן חיוני כדי להוכיח לעם הישראלי שדו־הקיום בשלום בינו ובין העם הפלסטיני הוא אפשרי. אני רוצה להודות ליוזמי הוועידה ה זאת על כי עשו מעשה גדול בכיוון זח.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 13
אנו המעטים, שקיבלנו על עצמנו לפתוח בהידברות עם מנהיגי העם הפלסטיני, רצנו קדימה ושכבנו על התיל. כל הדמגוגים מימין ומשמאל, כל הקארייריסטים המבקשים להיבנות מהסתת ההמונים, מאנשי הרב כהנא ועד לחברי בשל״י, צולפים בנו. … אבל אנחנו יודעים שזהו תפקיד חיוני. יש לנו מילחמה עם העם הפלסטיני. את המילחמה יש לסיים בשלום. כדי להשיג שלום, צריכים להידבר.
