נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"
גליון 2212, 23 בינואר 1980, עמוד 44
אי־אפשר לעשות זאת לפני שהמוני העם הפלסטיני בתפוצותיו ישוכנעו כי ניתנה על כך התמורה הלאומית המתאימה. … ״יונים״ אופנתיים אלה, המבקשים לשמור על פופולריותם ולנגח אנשי־שלום שהם עיקביים יותר, המקיימים מגעים עם הפלסטינים, טוענים לעומתנו :״מדוע אינכם דורשים מהם לבטל את האמנה מיי ד? … מי שמעלה את ״האמנה״ כ כעייה יחידה, או ככעייה העיקרית, כאילו היא חשוכה יותר מסירובה של ממשלת־ישראל להחזיר את .השטחים הככושים תמורת השלום, או אף להכיר כקיומו ובזכויותיו של העם הפלסטיני, מסלף את ה מציאות עד בדי שקר גס.
גליון 2446, 18 ביולי 1984, עמוד 20
הופיעה גם מישלחת שהיתה אמורה לייצג את הפליטים הפלסטיניים, אך שראתה את עצמה למעשה כמישלחת העם הפלסטיני. היו בה שלושה חברים מרכזיים: עזיז שחאדה, עורך־דין מרמאללה, יחיא חמודה, מי שהיה אחר־כך יורשו של אחמד שוקיירי כיו״ר אש״ף, ומוחמד נימר אל־הווארי. … מבחינה פוליטית היתה גישתם של הפלסטינים תמימה. בן־גוריון הישלה את עצמו כי העם הפלסטיני נמחק מן המפה, ואין צורך להתחשב בו. … אחרי שבן־גוריון הצליח לגרש מן המדינה היהודית החדשה כמעט את כל תושביה הערביים, לא חלם על הסדר עם הפלסטינים, שהיה מכריח אותו להחזיר לפחות חלק מהם לשטח המדינה.
גליון 2518, 4 בדצמבר 1985, עמוד 9
היו בה שלושה חברים, ובפיה היתה הצעה מדהימה: העם הפלסטיני מוכן לכרות שלום עם ישראל, ואילו ישראל תכיר במדינה הפלסטינית שתקום בגדה המערבית וברצועת־עזה. … הם הורו לו לתת תשובה למישלחת: לישראל אין עסק עם מישלחות פרטיות. אין מעמד לעם הפלסטיני. ישראל תנהל משא־ומתן רק עם ממשלות. … אילו עלתה ישראל ב־ 1967 על דרך השלום עם הפלסטינים, היה שיחאדה הופך לדמות לאומית מרכזית.
גליון 2520, 18 בדצמבר 1985, עמוד 26
שהכיר במאמרו ההיסטורי קיר הברזל בקיום העם הפלסטיני כיחידה לאומית נפרדת.,ואף הצדיק במידה רבה את מאבקו נגדנו). הגברת פיטרס ערכה ״מחקר״ ,וכך גילתה את האמת לאמיתה: שמעולם לא היה קיים עם פלסטיני, שהארץ היתה ריקה מאדם כשהמתנחלים הציוניים באו אליה, שהנוכלים המתקראים עכשיו ״פלסטינים״ אינם אלא ערב־רב של אספסוף מן הארצות השכנות, שבאו לארץ בעיקבות היהודים, בעיקר ערב סיום המנדאט. את העם הפלסטיני המציאו האנטישמים, בקיצור: הפרוטוקולים של זיקני ערב.
גליון 2690, 22 במרץ 1989, עמוד 17
שמיר נענה לאתגר. הוא כבר מנהל משא־ומתן עם פלסטינים אותנטיים. אולם, כפי שהודיע הדובר שלו, אין הוא יכול לזהות את הפלסטינים האלה, שמא יירצחו על־ידי בני־עמם. … מן המכונית ייצאו הנציגים המוסמכים של העם הפלסטיני כאשר ראשיהם ופניהם עטופים בכפיות. … בתום המשא־ומתן ייחתם חוזה־השלום ההיסטורי בין מדינת־ישראל וההנהגה האותנטית והמוסמכת של העם הפלסטיני. מטעם ישראל יחתמו יצחק שמיר ומשה ארנס.
גליון 2252, 29 באוקטובר 1980, עמוד 10
צבעי השיער, הטובים בעולם מבית _0 1׳_ו פריז החברה הגדולה והמפורסמת ביותר לתמרוקי שיער גוני אש״ף יודעים, שאין סיכוי ליישב את הפלסטינים הרבים האלה בתחומי ארץ־ישראל המנדטורית ...לכן נראה לי שהקמת מדינה פלסטינית בשטחים אין בה כדי לפתור את הבעיה ולהקנות ביטחון. שהרי אפילו יושג הסכם עם פלסטינים מתונים, יימצאו מחוץ להסכם גורמים עויינים נוספים שימשיכו במאבקם האלים נגד ישראל. … אין לי ספק, שאירגוני אש״ף כבר עייפים מהמאבק הממושך להשגת פיתרון לבעיית העם הפלסטיני. אך מאחר שבמשך עשרות שנים גדל מיספרם של אותם הרואים עצמם בפלסטינים — הם נמצאים מעבר לגבולות, במדינות ערב ובמדינות אחרות — חדלה בעיית הפלסטינים להיות בעייתם של אלה היושבים בשטחים והפכה בעיה נרחבת יותר.
גליון 2148, 1 בנובמבר 1978, עמוד 10
נובז&ת מאהבת הנוצרים ומרצונה של ישראל להגן עליהם ולמנוע את השמדתם, או שהיא נובעת מתוך שינאה לפלסטינים ותומכיהם י ההתערבות הישראלית ב־מילחמת־האזרחים בלבנון מבוססת על ההתכחשות לעצם קיומו של העם הפלסטיני. היא מתאימה לפיתגם הערבי האומר, כי האוייב של אוייבי הוא ידידי, ולא משנה מי זה ומה זה. … זה מוכיח שההתערבות הישראלית בלבנון לא נובעת מרחמים או מדאגה לנוצרים, זהו ניצול של הזדמנות כדי לגמור את החשבון עם הפלסטינים. מוחמר קוגעה, באר־שבע
גליון 2435, 2 במאי 1984, עמוד 66
ראשי אש״ף מודעים לעובדה כי דעת־הקהל הישראלית ממלאת תפקיד חיוני, לטובה או לרעה, בסיכויים להשגת הסדר ושלום בין ישראל והעם הפלסטיני. הם מקווים כי הבחירות יביאו לשיפור המצב הפוליטי מבחינה משום כך נשמעים בצמרת אש״ף הערות חריפות נגד אותם חוגים בקרב הציבור הערבי בישראל, המטיפים להחרמת הבהירות. … ״ גם הרעיון של הקמת רשימה ערבית נפרדת, הרווח בימים בסופו של דבר כמה רשימות בעלות מצע חיובי מבחינה פלסטינית — כלומר, הכרה בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינה משלו לצד ישראל, וניהול משא־ומתן עם אש״ף לצורך זה, על בסיס של הכרה הדדית.
גליון 2673, 23 בנובמבר 1988, עמוד 18
ביום השישי האחרון פורסמה בעיתונות עצומה של מר צים וחברי הסגל האקדמי באוניברסיטת תל-אביב ובאו ניברסיטה הפתוחה, הקוראת לממשלה להכיר בזכות העם הפלסטיני למדינה משלו, ולהודיע על נכונותה למשא-ומתן עם הנציגות המקובלת של הפלסטינים על עתיד הגדה המערבית ורצועת-עזה. … אנחנו חושבים שאחרי 21 שנה צריו, סוף*סוף, להגיע להסדר עם הפלסטינים. עם־ישראל לא יוכל לעמוד בהשלכות של המדיניות הקיימת
גליון 2710, 9 באוגוסט 1989, עמוד 11
מילחמת ששת־הימים יצרה עבור דורי את האפשרות להיפגש בפעם הראשונה עם פלסטינים מחוץ למדינת־ישראל .״אחרי המילחמה הצטרפתי לעבד אל־עזיז זועבי, שהיה חבר״כנסת מטעם מפ״ם ושנפטר לפני 15 שנה, בביקורים בגדה־המערבית. … אצלה בבית היו לנו המון ויכוחים ושיחות ומאז, במשך הרבה שנים, הבית שלה — תחילה בשכם ואחר־כך ברמאללה — הפך למרכז.״ מאז מקפיד דורי לקיים קשר רצוף עם הפלסטינים בשטחים הכבושים ומבקר שם, לדבריו, לפחות פעמיים־שלוש בשבוע, גם עכשיו, בימי האינתיפאדה הסוערים. הוא הצליח ליצור קשרים הדוקים עם הפלסטינים. לדבריו :״לא רק שאני מכיר את כל ההנהגה הפלסטינית מימין ומשמאל, אני גם רכשתי את אמונם, מכיוון שמעולם לא שיקרתי.
גליון 1937, 16 באוקטובר 1974, עמוד 22
בפעם הראשונה מזה דור, העניקה ה,- שבוע מישפחודהעמים הכרה רשמית בעם הפלסטיני. האדם קבע ני האירגון־לשיח־רור־פלסטין מייצג את העם הזה, והזמין את נציגי אש״פ להשתתף בדיון על גורל עמו. … למעשה נוצר השבוע מצב, הניתן ל הגדרה בקביעה מדהימה: מדינות רבות יותר מכירות עתה באידגון-השיחדור־ה- פלסטיני מאשר במדינת־ישראל. מי רוצה כמיגרש ז בקרב העם הפלסטיני עצמו היתד, לכך השפעה מחש מלת.
גליון 1633, 18 בדצמבר 1968, עמוד 10
שאל אותו המראיין :״האם נכון שאמרת, לפני שבועיים, כי יתכן מאוד שנצטרך ב הריסות המושבה הגרמנית בחיפה אין חוסה לפני הבולדוזר אחד הימים לשבת עם מנהיגי אל־פתח ליד שולחן אחד?״ הידברות עם העם הפלסטיני, יתכן מאוד שהשיב ראש אגף המודיעין של צה״ל לאנשי אל־פתח יהיו הצד למשא־ומתן.״ שעבר :״כן. … לפי זה יש כל הסיכוי, שאירגוני המחתרת ישתלטו על העם הפלסטיני. לכן, כשיגיע היום ל־ אגדו ת צבא סינ ל ד מ ען משה דא נחשה!
גליון 2227, 7 במאי 1980, עמוד 15
ביום־האדמה פתחו כוחות־הביטחון של ממשלת־רבין באש על ערבים אזרחי-ישראל, וההרג חישמל את כל העם הפלסטיני. בגדה המערבית החלה שורה של הפגנות גדולות, שבמהלכן ירו כוחות־הביטחון ״באוויר״ והרגו גברים ונשים, נערים ונערות. … התוצאה היתה כלתי־נמנעת, והיא היתה ברורה מראש לכל מי שאינו כסיל מוחלט : התחלת המרד המזויין שד העם הפלסטיני כשטחים הככושים. ברצועה היתה אמנם התלקחות, אך היא דוכאה במסע ברוטאלי של טרור־נגדי, בניצוחו של אריק שרון, שהוכיח את עצמו כטרוריסט מוכשר יותר מאשר החובבנים המקומיים.
גליון 2211, 16 בינואר 1980, עמוד 15
כי הפלסטינים הם בחזקת ״טרוריסטים״ ו״בלתי-אחראיים״ ,ואש״ף הוא פשוט אירגון של קיצוניים, שאינם מייצגים את רוב העם הפלסטיני, אם אמנם קיים עם כזה... סעיד נותן דוגמות איו״ספור לתופעה הקיימת ב- אמצעי־התיקשורת האמריקאים, שבח פונים לדוברים ישראלים כשהמדובר בעמדה ישראלית אן כשהמדובר בפלסטינים מראיינים ״מומחה לבעיות המיזרח התי כון״ ,שהוא אמריקאי או ישראלי. … הוא מדגיש כי בימינו העם היהודי מורכב מ״אלה שהתגברו על הגורל הטרגי ביותר שנגזר אי-פעם על עם כלשהו ״,אן אינו רואה בגורל טרגי זה הצדקה לנישול העם הפלסטיני. (המשך בעמוד )46 ד״ רבנימיוביתהלח מי * ,חפה סעיד חווה על בשרו את חוויותיו של כל ערבי, וערבי פלסטיני, בארצות-הברית במשן 20 השנים האח הדוקטור בית־הלחמי הוא מרצה באוניברסיטת חיפה, בחוג לפסיכולוגיה, השוהה עתה במישיגאן, ארצות־הברית, בשנת שבתון.
גליון 1721, 26 באוגוסט 1970, עמוד 19
כרגע, ביכולתי לומר רק זאת: לאחר שיחדור השטחים הכבושים, יהיה על העמים הפלסטיני והירדני — בין ממערב לירדן או ממיורח לו — להחליט על גורלם. … עד שהעם לא אמר דברו, מתוך חופש, אינני יכול לנבא מה תהיה החלטתו. מה שברור הוא, שהקשר בין העמים, הפלסטיני והירדני, ימשני עברי הירדן, היה תמיד הדוק, ונתהדק אף יותר ׳מאז מלחמת יוני .1957 אין לי ספק. … כל זה בא על רקע הודעתו של ויליאם רוג׳רם עצמו, לפני שלושה שבועות, שכל הסדר־שלום חייב להתקבל לא רק על דעת כל הממשלות במרחב, אלא גם על דעת ״כל העמים, ובכלל זה העם הפלסטיני.״ היתר, זאת ההברה הרשמית הראשונה מצד הממשלה האמריקאית ביישות פלסטינית נפרדת.
גליון 1724, 16 בספטמבר 1970, עמוד 18
למיטען הזה הוסיפו אנשי־השמאל של ביירות את תפיסת־החיים המרכסיסטית, את סיסמות מילחמת־המעמדות. התוצאה: תורה האומרת כי על העם הפלסטיני בפרט, והערבי בכלל, לנהל מילחמת־שיחרור מהפכנית׳ וכי אין שיחדור לאומי בלי שיחדור מעמדי. … המרכז הביע דעתו כי תמיכת התנועה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ובזכותו הבלתי מעורערת ל־יישות מדינית ועצמאית משלו — נותנים תוקף מיוחד לקריאה זו.
גליון 1822, 2 באוגוסט 1972, עמוד 7
* כולתי להסתפק ככך, אדוני ה7נשיא, לולא אמרת בנאומיך כי אתה מעמיד שני תנאים להסכם־שלום עם ישראל: החזרת כל השטחים הערביים, שנכבשו על־ידינו במלחמת ששת־הימים, והחז רת הזכויות החוקיות של העם הפלסטיני. אילו חיברתי את הנאום, היו הדברים נשמעים, בערך, כך : דוני הנשיא, שמענו בהתרוממות ^ הרוח את החלטתך האמיצה לצוות על היועצים הסובייטיים לנטוש את האדמה המצרית. … לפיכך אני מבקשת ממך להבהיר בקווים כלליים מ הו הפיתרון לבעיית העם הפלסטיני, הנראה לך. אם כוונתך היא להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצו עת-עזה, מחוץ לגבולות הסופיים שד מדינת־ישראל, כוודאי לא נתנגד לכך.
גליון 1942, 20 בנובמבר 1974, עמוד 11
או שהנציגים הריעו לאדם המייצג בעיניהם את העם הפלסטיני, וביקשו בדרך זו להביע את אהדתם לקורבן של טרגדיה היסטורית, הזועקת לפיתרון. … עלי להגיד שישראל אינה מתנגדת לשאת ולתת עם כל מנהיגות פלסטינית שהיא, בתנאי שזו תכיר בישראל ותשאף לדו־קיום עיסה. עלי להביע אהדה לטרגדיה של העם הפלסטיני, ולהביע רצון טוב לעשות את הכל למען פיתרון צודק ומהיר.























