חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 401 עד 425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2541 (13 במאי 1986), עמוד 7
הנוסחה הרישמית היא עכשיו: א שך מוכן להיכנס לכל משא־ומתן לשלום, בתנאי יחידי שהוא יכלול את עיקרון ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני.״ נוסחה זו נכללת עתה בכל נאום רישמי של נציג אש״ף … • הו־הגעש מחנה ^ נכס העיקרי של אש״ף — והמקור היחידי לאופטימיות בקרב מנהיגיו — הוא הנאמנות של ( 1המוני העם הפלסטיני לאש״ף ולערפאת. נאמנותו של הרוב העצום של העם בולטת לא רק בשטחים הכבושים בידי ישראל, אלא גם בקרב הפזורה הפלסטינית.
גליון 2536 (9 באפריל 1986), עמוד 11
היא מתעלמת מן הטבח של ספטמבר השחור, אך מעירה, כבדרך אגב :״למרות שהארץ אבדה במחיר זול, מוכנים עמנו הפלסטיני ואומתנו הערבית לשחררה במחיר גבוה, כלומר במחיר קדושים רבים.״ ״אבדה במחיר זול״ :רוצה לומר שהצבא הירדני לא הגן עליה במאבק לחיים ולמוות. … וכך אומר ההסכם: • ״נסיגה טוטאלית מהשטחים שנכבשו ב־ ,1967 תמורת שלום מקיף, כפי שנקבע בהחלטות האו״ם ומועצת־הביטחון״. • ״זכות ההגדרה העצמית לעם הפלסטיני: הפלסטינים יפעילו את זכותם שאינה־ניתנת־לעירעור להגדרה עצמית, כאשר אפשר יהיה לעשות כן במיסגרת הכינון המוצע של המדינות הערביות הקונפדרטיביות של ירדן ופלסטין״. • ״פיתרון הבעיה הפלסטינית בכל היבטיה.״ • ״על בסיס זה ינוהל משא־ומתן לשלום בחסות ועידה בינלאומית, שבה ישתתפו חמש החברות הקבועות של מועצת־הביטחון וכל הצדדים לסיכסוך, ובכללם אירגון־השיחרור הפלסטיני, הנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני, במיסגרת מיש־לחת משותפת(מישלחת ירדנית־פלסטינית משותפת).״ הסוגריים אינם מיקריים.
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 11
שורה של מעשי־טרור ראוותניים, שבוצעו על־ידי אויבי אש״ף והקו הפשרני שלו — ובעיקר על־ידי צברי אל־בנא, המכונה אכי־גידאל —השחירו את פני העם הפלסטיני כולו בעולם. בין פעולות אלה נמנו חטיפת האוניה האיטלקית אכילה לאורו והריגת הנוסע היהודי הנכה ליאון קלינגהופר, רצח השייטים הישראליים בנמל לארנקה, הריגת הנוסעים בנמלי־התעופה של וינה ורומא, הטבח בבית־הכנסת באיסטנבול, ועוד. … מאז לא זנח את מחשבתו ההגיונית: על הערבים להכיר בישראל, על ישראל להכיר בזכות העם הפלסטיני למדינה משלו. את זאת הציע השנה לפרס, כשהוא מבטא את הקונסנזוס הכללי של העולם הערבי (״תוכנית פאס״) ואת הקונסנזוס העולמי.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 3
כמובן, יצחק רבץ, שלא קרא את הכתובת על הקיר, לא צפה את האינתיפאדה, והמתעלם מקיומו של העם הפלסטיני. הוא גם האיש הנושא באחריות לשחיקה המוסרית בשורות צה״ל, לנוכח ההתקוממות הפלסאהוד שסיגל, רסת־נן טינית• האוגדות שבדרך על האפשרות של פניית צבא איראן או עיראק מערבה(״פסק זמן״ ,העולם הזה .)27.7.88 המסקנה שלי, מניתוחו המבריק של אורי אבנר, בהנדזן האחרון, היא פשוטה: זה יקח כמה זמן, אבל, במוקדם או במאוחר, יצעדו אוגדות מוסלמיות מערבה, לעברנו. … הצעד המתבקש: הסדר של דו־קיום בשלום עם רם סוקול, פתח־חיקתה העם הפלסטיני. שעת־האמת על המתבקש ממנחם בגין בן ה־75 (״תמרורים״ ,העולם הזה .)3.8.88 חגגו את יום־הולדתו ה־ 75 של מנחם בגין.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 9
כל הגופים הממשלתיים יהיו, על פי ההכרזה, זמניים, עד שתיווצר האפשרות של בחירות חופשיות בקרב העם הפלסטיני. ( )3הממשלה החדשה תחוקק את החוק מס׳ ( 1או החוקה) ,ובה ההכרזה • מדינת פלסטין מכריזה שהיא במצב של שלום עם מדינת ישראל. • מדינת פלסטין(כמו קוסטה־רי־קה< ,על פי חוקתה, לא תחזיק בצבא. ( )4הממשלה החדשה תציע לישראל חילופי שגרירים והכרה הדדית. ( )5חוק מס׳ 2יאסור כל פעולת־ בתוך השטחים עצמם. … לא תורשה גם אלימות כלפי המתנחלים, אלא במיקרים של הגנה עצמית ברורה. העם הפלסטיני ייקרא לבצע רק פעילות סימלית נגד החיילים הישראליים בשטחים הכבושים.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 7
״ בסוף המאמר כותב זוחייקה :״אלה שאלות שאנחנו לא מבקשים תשובות עליהן מבעלי־ההצעה. אלה שאלות שכל העם הפלסטיני יודע את התשובות עליהן!״ נוסף על המאמר אמר זוחייקה כי יה נגד התושבים הערביים. … בפגישה חתם סניורה על נוסח שהציע אבן, שבו לא הופיעה זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולמדינה משלו, שהיא תנאי־בל־יעבור לרוב העצום של הפלסטינים.
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 7
לא תקום הנהגה חלופית. שנית: יותר ממחצית העם הפלסטיני חי מחוץ לגבולות הארץ. שום הנהגה פלסטינית לא תסכים שייתקע טריז בין שני חלקי העם. … שלישית: האינתיפאדה היא מאורע היסטורי. היא פרצה מלב העם הפלסטיני. אי־אפשר להפסיק ולחדש אותה, כראות עיניה של ההנהגה.
גליון 2702 (14 ביוני 1989), עמוד 15
ך>* בה ייאמרו הדברים בגלוי: ( 1האינתיפאדה היא המוצא האחרון של עם, אשר לפניו סגרנו את כל שאר הדרכים להגשמת מאוויו הלאומיים הצודקים. דרישת העם הפלסטיני לחרות לאומית, לעצמאות ולמדינה משלו היא דרישה צודקת, בשם שהיתה צודקת דרישתנו שלנו לחרות לאומית, לעצמאות ולמדינה משלנו. … נדהמתי לראות שקבוצות אין פיתרון אלא הפיתרון שימסור לידי העם הפלסטיני את הגדה המערבית ורצועת- עזה עד לקו הירוק, כדי שיקים בהן את מרינתו, תוך הסכם ושלום עימנו.
גליון 2716 (20 בספטמבר 1989), עמוד 14
הנחה זו אינה מקובלת על שום פלסטיני. כי העם הפלסטיני לוחם על עצם מהותו כעם אחד, שמחצית בניו גלו מארצם. … אין זה עניין פורמלי, אלא מהותי: האם הצד הפלסטיני הוא נציגות של העם הפלסטיני, או רק נציגות של אוכלוסייה מקומית?
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 20
עד היום הזה, אפילו לומר את המילה פלסטינים או העם הפלסטיני ...יש איזו שמרנות סמנטית בזאת. הפרדוכס הוא שמי ששבר את המחיצה הוא דווקא בגין, שהלך לעניין הזה וחתם — לא בכנות, או בכנות — שיש העם הפלסטיני ויש לו זכויות, וכל המושגים הללו...
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 44
אי־אפשר לעשות זאת לפני שהמוני העם הפלסטיני בתפוצותיו ישוכנעו כי ניתנה על כך התמורה הלאומית המתאימה. … ״יונים״ אופנתיים אלה, המבקשים לשמור על פופולריותם ולנגח אנשי־שלום שהם עיקביים יותר, המקיימים מגעים עם הפלסטינים, טוענים לעומתנו :״מדוע אינכם דורשים מהם לבטל את האמנה מיי ד? … מי שמעלה את ״האמנה״ כ כעייה יחידה, או ככעייה העיקרית, כאילו היא חשוכה יותר מסירובה של ממשלת־ישראל להחזיר את .השטחים הככושים תמורת השלום, או אף להכיר כקיומו ובזכויותיו של העם הפלסטיני, מסלף את ה מציאות עד בדי שקר גס.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 20
הופיעה גם מישלחת שהיתה אמורה לייצג את הפליטים הפלסטיניים, אך שראתה את עצמה למעשה כמישלחת העם הפלסטיני. היו בה שלושה חברים מרכזיים: עזיז שחאדה, עורך־דין מרמאללה, יחיא חמודה, מי שהיה אחר־כך יורשו של אחמד שוקיירי כיו״ר אש״ף, ומוחמד נימר אל־הווארי. … מבחינה פוליטית היתה גישתם של הפלסטינים תמימה. בן־גוריון הישלה את עצמו כי העם הפלסטיני נמחק מן המפה, ואין צורך להתחשב בו. … אחרי שבן־גוריון הצליח לגרש מן המדינה היהודית החדשה כמעט את כל תושביה הערביים, לא חלם על הסדר עם הפלסטינים, שהיה מכריח אותו להחזיר לפחות חלק מהם לשטח המדינה.
גליון 2518 (4 בדצמבר 1985), עמוד 9
היו בה שלושה חברים, ובפיה היתה הצעה מדהימה: העם הפלסטיני מוכן לכרות שלום עם ישראל, ואילו ישראל תכיר במדינה הפלסטינית שתקום בגדה המערבית וברצועת־עזה. … הם הורו לו לתת תשובה למישלחת: לישראל אין עסק עם מישלחות פרטיות. אין מעמד לעם הפלסטיני. ישראל תנהל משא־ומתן רק עם ממשלות. … אילו עלתה ישראל ב־ 1967 על דרך השלום עם הפלסטינים, היה שיחאדה הופך לדמות לאומית מרכזית.
גליון 2520 (18 בדצמבר 1985), עמוד 26
שהכיר במאמרו ההיסטורי קיר הברזל בקיום העם הפלסטיני כיחידה לאומית נפרדת.,ואף הצדיק במידה רבה את מאבקו נגדנו). הגברת פיטרס ערכה ״מחקר״ ,וכך גילתה את האמת לאמיתה: שמעולם לא היה קיים עם פלסטיני, שהארץ היתה ריקה מאדם כשהמתנחלים הציוניים באו אליה, שהנוכלים המתקראים עכשיו ״פלסטינים״ אינם אלא ערב־רב של אספסוף מן הארצות השכנות, שבאו לארץ בעיקבות היהודים, בעיקר ערב סיום המנדאט. את העם הפלסטיני המציאו האנטישמים, בקיצור: הפרוטוקולים של זיקני ערב.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 17
שמיר נענה לאתגר. הוא כבר מנהל משא־ומתן עם פלסטינים אותנטיים. אולם, כפי שהודיע הדובר שלו, אין הוא יכול לזהות את הפלסטינים האלה, שמא יירצחו על־ידי בני־עמם. … מן המכונית ייצאו הנציגים המוסמכים של העם הפלסטיני כאשר ראשיהם ופניהם עטופים בכפיות. … בתום המשא־ומתן ייחתם חוזה־השלום ההיסטורי בין מדינת־ישראל וההנהגה האותנטית והמוסמכת של העם הפלסטיני. מטעם ישראל יחתמו יצחק שמיר ומשה ארנס.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 10
צבעי השיער, הטובים בעולם מבית _0 1׳_ו פריז החברה הגדולה והמפורסמת ביותר לתמרוקי שיער גוני אש״ף יודעים, שאין סיכוי ליישב את הפלסטינים הרבים האלה בתחומי ארץ־ישראל המנדטורית ...לכן נראה לי שהקמת מדינה פלסטינית בשטחים אין בה כדי לפתור את הבעיה ולהקנות ביטחון. שהרי אפילו יושג הסכם עם פלסטינים מתונים, יימצאו מחוץ להסכם גורמים עויינים נוספים שימשיכו במאבקם האלים נגד ישראל. … אין לי ספק, שאירגוני אש״ף כבר עייפים מהמאבק הממושך להשגת פיתרון לבעיית העם הפלסטיני. אך מאחר שבמשך עשרות שנים גדל מיספרם של אותם הרואים עצמם בפלסטינים — הם נמצאים מעבר לגבולות, במדינות ערב ובמדינות אחרות — חדלה בעיית הפלסטינים להיות בעייתם של אלה היושבים בשטחים והפכה בעיה נרחבת יותר.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 10
נובז&ת מאהבת הנוצרים ומרצונה של ישראל להגן עליהם ולמנוע את השמדתם, או שהיא נובעת מתוך שינאה לפלסטינים ותומכיהם י ההתערבות הישראלית ב־מילחמת־האזרחים בלבנון מבוססת על ההתכחשות לעצם קיומו של העם הפלסטיני. היא מתאימה לפיתגם הערבי האומר, כי האוייב של אוייבי הוא ידידי, ולא משנה מי זה ומה זה. … זה מוכיח שההתערבות הישראלית בלבנון לא נובעת מרחמים או מדאגה לנוצרים, זהו ניצול של הזדמנות כדי לגמור את החשבון עם הפלסטינים. מוחמר קוגעה, באר־שבע
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 66
ראשי אש״ף מודעים לעובדה כי דעת־הקהל הישראלית ממלאת תפקיד חיוני, לטובה או לרעה, בסיכויים להשגת הסדר ושלום בין ישראל והעם הפלסטיני. הם מקווים כי הבחירות יביאו לשיפור המצב הפוליטי מבחינה משום כך נשמעים בצמרת אש״ף הערות חריפות נגד אותם חוגים בקרב הציבור הערבי בישראל, המטיפים להחרמת הבהירות. … ״ גם הרעיון של הקמת רשימה ערבית נפרדת, הרווח בימים בסופו של דבר כמה רשימות בעלות מצע חיובי מבחינה פלסטינית — כלומר, הכרה בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינה משלו לצד ישראל, וניהול משא־ומתן עם אש״ף לצורך זה, על בסיס של הכרה הדדית.
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 70
לכן הפגישה ביננו לא תועיל, ולכו הסיכסוך בינינו ובין העם הפלסטיני אינו מיושב. • האווירה הקשה כארץ, כלפי המתנגדים למילחמה והתומכים במשא-ומתן עם הפלסטינים לא הפחידה אותך?
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 18
ביום השישי האחרון פורסמה בעיתונות עצומה של מר צים וחברי הסגל האקדמי באוניברסיטת תל-אביב ובאו ניברסיטה הפתוחה, הקוראת לממשלה להכיר בזכות העם הפלסטיני למדינה משלו, ולהודיע על נכונותה למשא-ומתן עם הנציגות המקובלת של הפלסטינים על עתיד הגדה המערבית ורצועת-עזה. … אנחנו חושבים שאחרי 21 שנה צריו, סוף*סוף, להגיע להסדר עם הפלסטינים. עם־ישראל לא יוכל לעמוד בהשלכות של המדיניות הקיימת
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 11
מילחמת ששת־הימים יצרה עבור דורי את האפשרות להיפגש בפעם הראשונה עם פלסטינים מחוץ למדינת־ישראל .״אחרי המילחמה הצטרפתי לעבד אל־עזיז זועבי, שהיה חבר״כנסת מטעם מפ״ם ושנפטר לפני 15 שנה, בביקורים בגדה־המערבית. … אצלה בבית היו לנו המון ויכוחים ושיחות ומאז, במשך הרבה שנים, הבית שלה — תחילה בשכם ואחר־כך ברמאללה — הפך למרכז.״ מאז מקפיד דורי לקיים קשר רצוף עם הפלסטינים בשטחים הכבושים ומבקר שם, לדבריו, לפחות פעמיים־שלוש בשבוע, גם עכשיו, בימי האינתיפאדה הסוערים. הוא הצליח ליצור קשרים הדוקים עם הפלסטינים. לדבריו :״לא רק שאני מכיר את כל ההנהגה הפלסטינית מימין ומשמאל, אני גם רכשתי את אמונם, מכיוון שמעולם לא שיקרתי.
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 22
בפעם הראשונה מזה דור, העניקה ה,- שבוע מישפחודהעמים הכרה רשמית בעם הפלסטיני. האדם קבע ני האירגון־לשיח־רור־פלסטין מייצג את העם הזה, והזמין את נציגי אש״פ להשתתף בדיון על גורל עמו. … למעשה נוצר השבוע מצב, הניתן ל הגדרה בקביעה מדהימה: מדינות רבות יותר מכירות עתה באידגון-השיחדור־ה- פלסטיני מאשר במדינת־ישראל. מי רוצה כמיגרש ז בקרב העם הפלסטיני עצמו היתד, לכך השפעה מחש מלת.
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 73
אם תושמד הנהגת אש״ף בביירות, תעבור ההנהגה של העם הפלסטיני, באופן לגיטימי לגמרי, לידי הפלג של אש״ף הנמצא בדמשק, והממתין לרגע זה. … ובעקיפין לידי ברית־המועצות — דווקא בשעה שהעם הפלסטיני כולו מתקומם נגד הבגידה הסובייטית והסורית ב עניינו.
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 10
שאל אותו המראיין :״האם נכון שאמרת, לפני שבועיים, כי יתכן מאוד שנצטרך ב הריסות המושבה הגרמנית בחיפה אין חוסה לפני הבולדוזר אחד הימים לשבת עם מנהיגי אל־פתח ליד שולחן אחד?״ הידברות עם העם הפלסטיני, יתכן מאוד שהשיב ראש אגף המודיעין של צה״ל לאנשי אל־פתח יהיו הצד למשא־ומתן.״ שעבר :״כן. … לפי זה יש כל הסיכוי, שאירגוני המחתרת ישתלטו על העם הפלסטיני. לכן, כשיגיע היום ל־ אגדו ת צבא סינ ל ד מ ען משה דא נחשה!
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 7
האם הערכים יסכימו לתוכנית הזאת? האם תביא הפדרציה לניתוק העם הפלסטיני משאר עמי ערב? מדוע צריך להחליט מיד? … היא אומרת: נחכה להידברות עם ממשלות־־ערב, אכל לא להידברות עם העם הפלסטיני, שעימו אפשר עכשיו להידבר. זוהי עמדה נוחה, פיקחית, אך עקרה לחלוטין.
