נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"
גליון 2534, 26 במרץ 1986, עמוד 11
יאסר ערפאת חשש מפני הישחקות אש״ף בין חזית־הסירוב הסורית והקנאים האיסלאמיים, אם לא יביא לעם הפלסטיני הישגים של ממש בדרך לעצמאות. … הוא הסכים לקבל את החלטות 242 ו־ 338״ בתנאי כשהתנאי הוא הכרה אמריקאית בזכות הפלסטינית להגדרה עצמית, במיסגרת הקונפדרציה. • האמריקאים הסכימו (בלי התלהבות) לכינוס ועידה בינלאומית בהשתתפות ברית־המועצות, ולהזמנת אש״ף אליה, אם יקבל האירגון את 242ו־ 338״ בלי תנאי״ .אך הם עצמם קשרו את קבלת 242 על־ידי אש״ף בהכרזה אמריקאית המכירה ב״זכויות החוקיות של העם הפלסטיני״( .כידוע, אין החלטה 242 מזכירה את עצם קיום העם הפלסטיני וז כויו תיו, ומכאן אי־הרצון של הפלסטינים לקבלה). • המלך חוסיין סבר שעל הפלסטינים לקבל את התנאים האמריקאיים, וכאשר נתקל בסירוב התרגז וניתק את שיתוף־הפעולה עם הנהגת אש״ף.
גליון 2445, 11 ביולי 1984, עמוד 14
יש גם השפעה חיצונית, שאי־אפשר להתעלם ממנה. בקרב העם הפלסטיני גדלה תנועה לאומית חדשה, בהנהגת אש״ף, שזכתה בהכרה בינלאומית רחבה. … בתנאים של ישראל, הדבר מחייב גם פיתרון־ של־שלום לבעיה הפלסטינית. המילחמה המתמשכת בין ישראל והעם הפלסטיני היא האמתלה (או הסיבה, לדעת אחרים) לקיפוח הערבים בישראל. בהיותם חלק מן העם הפלסטיני, וברחשם אהדה טבעית לאחיהם שמעבר לקו הירוק ובפזורה, הם נתפסים על־ידי ישראלים רבים כ״גייס חמישי פוטנציאלי״.
גליון 2351, 22 בספטמבר 1982, עמוד 47
הצבא שלנו הוא די חזק כדי להגן עלי נו מגבולות . 1967 חוץ מזה, אם חותמים הכיבוש על הסכם־שלום ומפסיקים את ולעם הפלסטיני תהיה מדינה, אז מה יש לנו לחשוש? … כיהודיה הנלחמת מילחמה חיסול אעוץ ה1א חישל חלון .מהעם הפלסטיני פעילה בנאצים ובנאציזם אני רואה אי רועים דומים כאן. … במיקרה הזה זה אש״ף. כן, אש״ף. אש״ף הוא חלק מהעם הפלסטיני. אי- אפשר להכחיש זאת וכמובן אי-אפשר ל חסל אותם, כי זהו חיסול חלק מהעם ה פלסטיני.
גליון 1629, 20 בנובמבר 1968, עמוד 25
*166131 מלאים המוכיחים כי קבל העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים. כזה, מוכיחה שהם ואפילו לא היה כל זה נכון, אפילו לא היו בידי הממשלה דיווחים ישנה נכונות זו — גם אז היתד, הממשלה חייבת להכריז מצידה, והעולם, כי היא מוכנה לפיתרון זה, והיא חייבת לפעול בכיודן זה והרי עצם העובדה שהסיפוחיססים למיניהם מתנגדים אף לנסיון משוכנעים, כמוני, שהיה מצליח, אילו נעשה! … אף מילה רצינית אחת על יישוב פליטים; אף מילה רצינית אחת על גבולות; אף מילה רצינית אחת על קיום העם הפלסטיני. תוכנית-שלום של 6נקודות כבוד היושב־ראש, אנחנו מציעים לגולל את אבן־הנגף הזאת מן הדרך, ולהכריז בפומבי על תוכנית של שש נקודות: דו דיו בז• די דינו ס בון ( )1מדינת־ישראל חותרת לשלום רשמי והסדרי־ביטחץ ממשיים, ומוכנה לוותר תמורתם על כל סיפוח של שטחים מוחזקים, מלבד איחוד ירושלים. ( )2מדינת־ישראל מוכנה להגיע להסדר־שלום עם כל אומה ערבית, על 0מך עיקרון זה
גליון 1871, 11 ביולי 1973, עמוד 19
ייצגו את ישראל ששה צירים ממגמות מדיניות שונות, המסכימים ביניהם על דחיית רעיון ההתפשטות, ההכרה. בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, יישום החלטות עצרת האו״ס ומועצת הביטחון, וחזרת ישראל לגבולות שמלפני יוני .1967 במישלחת הישראלית השתתפו שני חב־רי־כנסת, עורך־עיתון ומנהיג מפורסם. פחמי מבליט את דברי־ד,סיכום של יו״ר הוועדה המדינית בוועידה, כי ״כוחות־השלום הישראליים נאבקים באומץ־לב נגד מדיניות ההתפשטות של ממשלת ישראל ומגינים על זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית.״ הוא מוסיף :״היו שגילו, בהתפעלות, כי קיימים בישראל כוחות־שלום...״ בגלותו למאות אלפי קוראיו את הידיעה המרעישה שמישלחת רישמית ממצריים ישבה לייד שולחן הוועידה עם פירוש הדבר שהמשתתפים תמכו בקיום המדינה הציונית בפלסטין, אך ביקשו לגנות את ההתפשטות משנת .1967 בעוד שהמישלחת הישראלית לא ייצגה חוגים רשמיים, הרי הביקורת שנמתחה על השתתפותם בעיתוני ישראל מבליטה את הצביעות האמיתית של הממשלה׳ היש ראלית, כשהיא קוראת לשיחות־שלוס עם הערביים.
גליון 1860, 25 באפריל 1973, עמוד 18
זוהי אחת התופעות הנראות מוזרות כיותר כעיני ישראלי, המשוחח עם פלסטינים: למרות ש הפידאיון עוסקים בטרור, אין הריגת במאל וחבריו נראית להם ב־מעשה-מילחמה לגיטימי, אלא כרצח ברברי. … של אגוה אולם כעיני הפלסטינים ,״האיר גון לשיחרור פלסטין״ הוא גוף פוליטי, המאחד כקירכו את כל הגורמים והאישים של העם הפלסטיני מחוץ לשטחים המוחזקים. הם מתייחסים אליו כפי שאנחנו התייחסנו, כזמנו, לסוכנות היהודית, ממשלת ״המדינה שכדרך׳ … נדמה לי שאם אנחנו נתונים במאבק עם הפלסטינים — וכיום זוהי מילחמה ממש, המעסיקה את מיטב כוחותינו — מצווים אנחנו ללמוד את מיבנה האירגד נים, להבחין בין המגמות השונות במחנם, לאתר את מיקומו של כל איש וכל גוף על המפה המדינית והמיבצעית.
גליון 1756, 27 באפריל 1971, עמוד 11
^ ני מאמין שברגע -זה ישנה הזדמנות היסטורית מאלנקוב הבריז כי היהודים הם עם בורגני־אימפריאליסטי-טרוצקיסטי-קאפיטליסטי, והעמיד את מחנה השלום־והסוציאליזם לימין העם הפלסטיני הלוחם. \ £דומה, בעלת משמעות גורלית דומה. … הגורמים שהביאו את ממשלת מצריים, את הרוב בעם המצרי, וכנראה גם את רוב העם הפלסטיני, להשלים עם מצב של שלום עם ישראל -גורמים אלה עלולים להתגלות בבני-חלוף.
גליון 1814, 7 ביוני 1972, עמוד 17
אילו היו לממשלת־ישראל התבונה וגודל־הרוח הדרושים לכך, היתד, מציעה עתה פיתרון אמיתי לבעייה הפלסטינית — פיתרון שיספק את התחושה הלאומית והגאווה העצמית של העם הפלסטיני: מדינה פלסטינית בשטחים המוחזקים כעת. … נפגשנו בחצות, והתווכחנו במשך כמה שעות על ישראל, הציונות והפידאיון, זכותו של העם הפלסטיני והצורך במאבק מזויין. לא היד, להם מושג על הסיכסוך שלנו, אבל הם דיברו בביטחון עילאי — כפי שמדברים אנשים דתיים, היודעים את דבר־האלוהים ואינם צריכים לחשוב על כך.
גליון 1998, 17 בדצמבר 1975, עמוד 12
כדי להשיג זאת על ישראל לנהל משא־ומתן עם אש״ף, שהוא עתה הנציגות הלאומית המזכרת של העם הפלסטיני. השלושה קראו להקמת ״המועצה הישראלית לשלום ישראל־פלס- טין״. … יצחק רבין חזר והכרח על התנגדותו הקיצונית והנוקשה לכל מ-שא-ומתן עם הפלסטינים, ולהקמת מדינה פלסטינית ״בין ישראל וירדן״. … עמום קינן בא קודח, עם חום של 39 מעלות, מסר דדה על פגישותיו עם פלסטינים ומנהיגים אמריקאיים בוושינג טון, וחזר מייד למיטה.
גליון 1971, 11 ביוני 1975, עמוד 8
אנו מאמינים כי הארץ הזאת היא מולדת לשני עמיה — עם ישראל והעם הפלסטיני. בי לכ הפיכסוד כץ העם היהודי והעולם הערכי הוא העימות ההיסטורי כין שני עמי הארץ הזאת, היקרה לשניהם. … בי בינון מדינת פלסטין הריכונית לצד מדינת ישראל יהיה פרי משא־ומתן כין ממשלת ישראל וכין האירנון ל־שיחדור פלסטין, בהיותו הנציגות הלאומית המוכרת של העם הפלסטיני. בי הגבול כין ישראל ופלסטין צייד לחפוף את הקו שהיה קיים לפני מילחמת יוני .1967 שינויים כלתי-מהותיים כקו זה ייתכנו על כסיס של הסכמה הדדית כילכד. … בל שינוי ככפים הדו־קיום שד שתי המדינות יתכן רק תוך הסכמה חופשית ביניהן. סני הסדר היחסים כין עמי פלסטין וירדן הוא כעייתם הכילעדית שד שני עמים אדה, ואין ישראל צד לה, בל עוד לא יעורעד כסיס הדו-קיום הישראדי־פדסטיני. 1 0כי טוכת כל עמי המרחב מחייכת אירגון איזורי בודד — מדיני, כלכלי, תרכותי וביטחוני — שכו תשולבנה מדינת ישראל ומדינת פלסטין.
גליון 1941, 13 בנובמבר 1974, עמוד 10
בעיני הערבי ברחוב, נראתה ההחלטה כאות המבשר את נצחון העניין שהוא מקודש לכל ערבי — שיבת העם הפלסטיני לבמת ההיסטוריה. הגאווה הערבית והכוח הערבי ניצחו את העולם. … עזות־המצח של ההצעות היכתה אותם בהלם• נציג אש״ף תבע לא רק להכיר באש״ה כבנציג ״הבילעדי״ של העם הפלסטיני, כפי •טהיה צפוי, אלא גם להכיר בו כמפורש כבעל השילטון על כל שטח משטחי פלסטין שישוחרר מידי ישראל.
גליון 1916, 22 במאי 1974, עמוד 22
החזית הדמוק• ראטית עצמה, בתנועה אותנטית שמטרתה לעשות צדק עם הפלסטינים. פעולות-טרור באלה יביאו רק לניכור דעת־הקהל העולמית, העשוייה לשמש גורם עיקרי בהשגת הצדק עכור העם הפלסטיני. ארבע: בגנותנו את גל־הטרור האחרון משני הצדדים, ברצוננו לעמוד גם על תמיכתנו בעם הפלסטיני בישראל ומחוצה לה. תביעתם לחוק־שבות, שייושם גם לגביהם — צודקת, ויש לבוא לקראתה.
גליון 2094, 19 באוקטובר 1977, עמוד 22
ך |\ 1ן ״ראו, ראו — מצאתי את \ 1י 1הזכויות החוקיות של העם הפלסטיני !״ אומר ג׳ימי קארטר בקארי־קטורה זו של פולקסקראנט ההולנדי. • האירגון ימשיך לטעון כי אינו משתתף בז׳נבה, ועל כן אינו מכיר בוועידה … אש״ף יוכל לטעון כי הסדר זה אינו סופי, ושיש צורך במשא־ומתו נוסף ונפרד, הפעם עם אש״ף עצמו, כדי להגשים את ״הזכויות החוקיות של העם הפלסטיני״. לשון אחרת: אש״ף ייכנס לוועידה בלי כל סיכון משלו, ובלי כל תשלום, כשכל האופציות תהיינה פתוחות לפניו.
גליון 2018, 5 במאי 1976, עמוד 18
אגנרי ז בדכרך על פלסטינים, אתח מתכוון ל־ אש״ף ז קרייסקי: לא, בכך אני מתכוון לעם הפלסטיני, שבוודאי תהיה לו נציגות מגוונת מאד, אם תינתן לו הזדמנות אמיתית לבחירתה. … השאלה המתעוררת היא, כיצד ייוצג העם הפלסטיני? התשובה על כך תהיה ־שונה בתקופות שונות• כיזם עדיין אומרים לפלסטינים: לעולם לא אש״ף ! … א בנ רי ז אילו חיית במקומו של יצחק רנין, כיצד חיית נכנס למשא״ומתן עם הפלסטינים ז קרייסקי: אתה חוזר ומעמידני במצב לא״נוח, ב־העמידך שני ראשי־ממשלה זה לעומת זה.
גליון 2300, 30 בספטמבר 1981, עמוד 5
נוסיף לכך את האמור ב הסכמי קמפידייוויד על הזיקה ש בין העם הפלסטיני לגדה המערבית ולרצועת עזה, והמסקנה ברו רה: מדינה פלסטינית בחבלים אלה. … צבי מרום, רמת־השרון שר מודעי שנה בלי תיק דה: כמגילת העצמאות של מדינת״ישראל יש הברה בזכותו של העם ה פלסטיני למדינה משלו המדובר בפיסקה :״זוהי זכותו הטיבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית״ .מכאן נובע שלכל עם ועם, כולל העם הפלסטיני (אלה העמלים להוכיח שלא קיים עם כזה טורחים לשווא), יש זכות לחיות במדינה ריבונית גמיכתבו סיפר הקורא יצחק סובול על ״בירכת הגומל״ שברך הח״ב מ- מפ״ם ליד הכותל, על״פי עצת יעקב חזן, לאחר שניצל בנס מהפגזה ב- (״העולם קריית״שמונה הזה״ )2296 ובכן: כפתור ופרח !
גליון 2300, 30 בספטמבר 1981, עמוד 43
בדרך ארוכה של מחשבה ולימוד הגיע למסקנה כי האינטרס הלאומי העליון של העם הפלסטיני מחייב את הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה, ושיש להשיג זאת במערכה מדינית, ב- שיתוף־פעולה עם שוחרי־השלום הישראליים. … הביטאון הרישמי של פת״ח, פלסטין ׳אל־תורוז, פירסם מאמר עקרוני של סרטאווי, בלי ספק באישורו של ערפאת עצמו, ובו קבע כי קיים עתה בתנועה הציונית גורם חיובי, המוכן לשלום עם העם הפלסטיני. מייד לאחר מכן הודיע ערפאת עצמו, אף הוא בביטאון ערבי חשוב, כי הוא מקיים דו־שיח עם של״י וגורמים ישראליים אחרים, הידועים כציוניים.
