חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 326 עד 350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 19

נדיה אל־מצר־ היא בת של אב פלסטיני ואם אוסטרית. אין היא מדברת ערבית. אר ליבה עם הפלסטינים. היא פעילה באחד האירגונים האירופיים הפועלים למענם. 0ניטחון שר? … היה ברור שהאיש המתון והשקול הזה שופר את ליבו — שופך את ליבו של העם הפלסטיני. במוחי חלפה מחשבה: הרי זה נאום יהודי! … במס־בת־קוקטייל שנערכה מטעם ־או״ם לבא־־הכינוס. ש־וחחתי עם פלסטיני צעיר המשרת עצמנו זה לזה. אמר ששמו נאצר אל־קורווה.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 37

איש־הע־סקים הסעודי סאבין מאצרי מימן בית- חולים בשכם, שבו נולד, מעיסקי־ 25 דולר עבור יתום פלסטיני זהו מיכתבו של הפרופסור הישאם שראבי, מטעם ״קרן־ירושלים״ בוושינגטון: ידידים יקרים, על העם הפלסטיני עובר תחת הכיבוש הישראלי מיבחן נורא. … כמעט כל אנשי־העסקים הפלסטיניים מכירים באש״ף וביאסר ערפאת כבנציג היחיד של העם הפלסטיני. בחנות שרכש. ב־ 1948 העביר את הבנק לעמאן, ותחת הניהול של עבד־אל־מאגיד, שלמד בברוקלין, פתח הבנק סניפים בערים שונות בעולם.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 71

אולם הנשיא אינו מתחרט על כך, כל מה שמאחל הנשיא למלך, הוא שסעודיה ועיראק יעניקו לו את כל מבוקשו הכספי, כדי שעתידו יובטח, על מנת שישתתף עימנו במאמץ להפסיק את יסוריו וסבלו של העם הפלסטיני. המלך חוסיין שוכח, שלא יקבל מאומה מן הגדה המערבית בלי הסכמתו של העם הפלסטיני. … ה שלום עם מצריים אינו אלא צעד בדרך אל הפתרון הכולל — שלום בין ישראל והעם הפלסטיני, הסורי, הלבנוני והירדני. צעד אחד בדרך ארוכ ה ^ וייאפשר לחזור לאחור, לסגת מדבר שהישגנו.
גליון 2242 (20 באוגוסט 1980), עמוד 14

ה א סיר: אתחיל לאכול כאשר תמלאו את דרי שותינו. 91׳9; האסירים מרבים לצטט את דברי נשיא-המדינה, יצחק נבון, שהכריז לאחר ביקורו בכלא, כי יש לשפר את תנאי האסירים הללו ולהידבר איתם, כי הם יטלו חלק בהנהגה העתידית של העם הפלסטיני. סולידאריות של תושבי ישראל עם מאבקם הנואש של האסירים השובתים תהווה לא רק חגורת-הצלד לשוחים בים, אלא תתרום, ללא ספק, איכות חיובית ליחסים בינינו, למען הילדים הישראלים והפלסטינים, שיצטרכו לחיות בעתיד בצוותא. … עתה אין כבר כמעט אדם או ממשלה בעולם שיש להם ספק בדבר זכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו• לא ניכנס כאן לוויכוח הפסבדו-היסטורי מיהו בכלל העם הפלס טיני או מדוע לא שמעו על קיומו עד העת האחרונה. לא ניכנס גם לוויכוח מי הוא האשם האמיתי במצבם של האנשים המשייכים עצמם לעם הפלסטיני. לא נדון בעובדה שהקמתה של מדינת״ישראל הולידה בעצם חילופי״אוכלוסין בין ישראל ומדינות ערב, ושבעוד יש ראל קלטה את הפליטים היהודים מארצות-ערב, הוח זקו הפליטים מן השטח עליו הוקמה מדינת־ישראל כנשק פוליטי בידי אחיהם.
גליון 1870 (4 ביולי 1973), עמוד 13

האמת ההיסטורית היא זו: מעולם לא קיבל על עצמו העם הפלסטיני את השילטון הירדני. מעולם לא היתה פסקי־הדין של הוועדה מתפרסמים בביטאון רישמי, המגיע רק לידיהם של אנשים ספורים ומובחרים. … הבה נסכים לעריכת מישאל־עם דמוקראטי וחופשי, תחת פיקוח נייטרלי, בקרב העם הפלסטיני, ונציג בפניו את שלוש האפשרויות: חזרה לירדן, מימשל צבאי נצחי של משה דיין, או הקמת מדינה פלסטינית חופשית. … אני מוכן להתערב •טוב עם מיטה דיין — הפעם על ארון־מתים אנתרופואידי מדיר-אל- כלה — שנשמע זמירות חדשות מן הצד השני. ^ כל נניח, לרגע, שהעם הפלסטיני היה באמת מה־ליט, באופן חופשי, להסתפח לממלכת ירדן
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 24

נתלוותה אליה מגמה קיצונית עוד יותר: ההכרה באירגון־ לשיחרור־פלסטין כנציג בילעדי של העם הפלסטיני. הכרה זו היא בלתי־מותנית. לא נדרש מאש״פ להצהיר על השלמתו עם קיום ישראל, החלטה 242 כדבר ״שלום צודק ובר־קיימא״ ודו־־קיוס. … מעתה ברור כי המוסד העולמי העליון מכיר בעובדת קיומו של עם פלסטיני, בזכותו להגדרה עצמית ובחברותו במישפחת העמים. … מכיוון שלכל הדיעות מהווים עתה תושבי השטחים האלה את הגורם המתון ביותר בעם הפלסטיני, הרי נציגות נבחרת מטעמם היתה מהווה לא רק גורם אותנטי, אלא גם מתון.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 13

בוודאי, רבים בכנסת הזאת רוצים בשלום, אשר יתן הכשר להמשך החזקתנו בשטחים הכבושים, להמשך שליטתנו על מיליון ושמונה מאות אלף בנים של עם אחר, לשלילת זכותו של העם הפלסטיני לחרות לאומית במדינה משלו. אך שלום כזה הוא פטה־מורגאנה, אין הוא קיים אלא בדימיונם של הוזי־הזיות. … המחיר הוא השיבה לגבולות ישראל, מלפני מילחמת ששת הימים. המחיר הוא מתן הזכות המלאה לעם הפלסטיני להקים את מדינתו לצידנו, תודי יחפי שלום, אחווה ושכנות טובה. … • אין ביטחון ואין רווחה לישראל, אלא כשלום בולל. • אין שלום בולל, אלא כהשתתפות העם הפלסטיני. • אין הסדר עם העם הפלסטי,ני, אלא באמצעות אש ״ף. • מדינה פלסטינית אינה איום על ישראל, אלא תנאי בל-יעבור לקיום, השלום והביטחון
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 7

וזה השלום, שהכיר לפחות בחצי־פה ב״זכויות הלגיטימיות״ של ,העם הפלסטיני״ ,שהסכים להחזיר את כל סיני ואף עמד :התחייבות זו. … היה ברור אז, כמו היום, כי השלום הישראלי־מצרי נועד להוציא מן המערכה את הצבא הערבי החזק ביותר, כדי להתרכז בשאר החזיתות במילחמת־חורמה בעם הפלסטיני. גם ז ה היה יותר מדי לשמיר־ארנס־אורגד. … של כיבוש־קבע בלבנון. של דיכוי העם הפלסטיני ומילחמה בו עד־חורמה. של שיתוף־פעולה עם הסורים מול חופי טריפולי.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 8

צבא שהעולם כולו העריץ• ביום החמישי של המילחמה, ב־ 9ביוני, שיגרתי לראש- הממשלה, לוי אשכול, פניה פומבית ופרטית, ובה הרעיון להציע לעם הפלסטיני לאלתר מדינה משלו לצד ישראל, במיסגרת התפייסות היסטורית, השלמה ושלום מלא. … מילחמת־הלבנון היתה, ביסודה, נסיון נואש לשבור את ההתנגדות הפלסטינית לכיבוש, ולחסל במכה מכרעת אחת את ״תשתית המחבלים״ .כלומר: את האירגון הפוליטי של העם הפלסטיני, השואף להבטחת קיומו ועתידו במדינה לאומית משלו. מכיוון שהדבר ניתן להשגה רק בדרכי־שלום, ומכיוון שהעם הפלסטיני למד מנסיונו המר לבחור בדרך השלום — מילחמת־הלבנון היתה מילחמה נגד השלום, למניעת השלום, להריסת תשתית־השלום.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 7

פאהד קוואסמה נשלך כמעט במיקרה מתוך המוני בני־עמו, והיה לגיבור בעל־כורחו. גורלו מגלם את גורל העם הפלסטיני כולו. מישפחת קוואסמה, מן הגדולות והחשובות בחברון, היא בעלת נכסים. … מנוי וגמור עימם לחסל את אש״ף העצמאי, הפועל לטובת העם הפלסטיני והשלום, תחת לפעול לטובת האינטרסים של הדיקטטורה הסורית והמילחמה. … היה זה שיא של צביעות, מכיוון שעצם בחירת קוואסמה לממשלת־אש״ף הוכיחה בעליל שגישתו המתונה והשקולה של האיש מייצגת עתה את הרוב העצום באש״ף ובעם הפלסטיני. רמעות־התנין של פרס לא יכלו להטעות שום ארם המצוי בבעיה.
גליון 2534 (26 במרץ 1986), עמוד 11

יאסר ערפאת חשש מפני הישחקות אש״ף בין חזית־הסירוב הסורית והקנאים האיסלאמיים, אם לא יביא לעם הפלסטיני הישגים של ממש בדרך לעצמאות. … הוא הסכים לקבל את החלטות 242 ו־ 338״ בתנאי כשהתנאי הוא הכרה אמריקאית בזכות הפלסטינית להגדרה עצמית, במיסגרת הקונפדרציה. • האמריקאים הסכימו (בלי התלהבות) לכינוס ועידה בינלאומית בהשתתפות ברית־המועצות, ולהזמנת אש״ף אליה, אם יקבל האירגון את 242ו־ 338״ בלי תנאי״ .אך הם עצמם קשרו את קבלת 242 על־ידי אש״ף בהכרזה אמריקאית המכירה ב״זכויות החוקיות של העם הפלסטיני״( .כידוע, אין החלטה 242 מזכירה את עצם קיום העם הפלסטיני וז כויו תיו, ומכאן אי־הרצון של הפלסטינים לקבלה). • המלך חוסיין סבר שעל הפלסטינים לקבל את התנאים האמריקאיים, וכאשר נתקל בסירוב התרגז וניתק את שיתוף־הפעולה עם הנהגת אש״ף.
גליון 2445 (11 ביולי 1984), עמוד 14

יש גם השפעה חיצונית, שאי־אפשר להתעלם ממנה. בקרב העם הפלסטיני גדלה תנועה לאומית חדשה, בהנהגת אש״ף, שזכתה בהכרה בינלאומית רחבה. … בתנאים של ישראל, הדבר מחייב גם פיתרון־ של־שלום לבעיה הפלסטינית. המילחמה המתמשכת בין ישראל והעם הפלסטיני היא האמתלה (או הסיבה, לדעת אחרים) לקיפוח הערבים בישראל. בהיותם חלק מן העם הפלסטיני, וברחשם אהדה טבעית לאחיהם שמעבר לקו הירוק ובפזורה, הם נתפסים על־ידי ישראלים רבים כ״גייס חמישי פוטנציאלי״.
גליון 2351 (22 בספטמבר 1982), עמוד 47

הצבא שלנו הוא די חזק כדי להגן עלי נו מגבולות . 1967 חוץ מזה, אם חותמים הכיבוש על הסכם־שלום ומפסיקים את ולעם הפלסטיני תהיה מדינה, אז מה יש לנו לחשוש? … כיהודיה הנלחמת מילחמה חיסול אעוץ ה1א חישל חלון .מהעם הפלסטיני פעילה בנאצים ובנאציזם אני רואה אי רועים דומים כאן. … במיקרה הזה זה אש״ף. כן, אש״ף. אש״ף הוא חלק מהעם הפלסטיני. אי- אפשר להכחיש זאת וכמובן אי-אפשר ל חסל אותם, כי זהו חיסול חלק מהעם ה פלסטיני.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 25

*166131 מלאים המוכיחים כי קבל העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים. כזה, מוכיחה שהם ואפילו לא היה כל זה נכון, אפילו לא היו בידי הממשלה דיווחים ישנה נכונות זו — גם אז היתד, הממשלה חייבת להכריז מצידה, והעולם, כי היא מוכנה לפיתרון זה, והיא חייבת לפעול בכיודן זה והרי עצם העובדה שהסיפוחיססים למיניהם מתנגדים אף לנסיון משוכנעים, כמוני, שהיה מצליח, אילו נעשה! … אף מילה רצינית אחת על יישוב פליטים; אף מילה רצינית אחת על גבולות; אף מילה רצינית אחת על קיום העם הפלסטיני. תוכנית-שלום של 6נקודות כבוד היושב־ראש, אנחנו מציעים לגולל את אבן־הנגף הזאת מן הדרך, ולהכריז בפומבי על תוכנית של שש נקודות: דו דיו בז• די דינו ס בון ( )1מדינת־ישראל חותרת לשלום רשמי והסדרי־ביטחץ ממשיים, ומוכנה לוותר תמורתם על כל סיפוח של שטחים מוחזקים, מלבד איחוד ירושלים. ( )2מדינת־ישראל מוכנה להגיע להסדר־שלום עם כל אומה ערבית, על 0מך עיקרון זה
גליון 1871 (11 ביולי 1973), עמוד 19

ייצגו את ישראל ששה צירים ממגמות מדיניות שונות, המסכימים ביניהם על דחיית רעיון ההתפשטות, ההכרה. בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, יישום החלטות עצרת האו״ס ומועצת הביטחון, וחזרת ישראל לגבולות שמלפני יוני .1967 במישלחת הישראלית השתתפו שני חב־רי־כנסת, עורך־עיתון ומנהיג מפורסם. פחמי מבליט את דברי־ד,סיכום של יו״ר הוועדה המדינית בוועידה, כי ״כוחות־השלום הישראליים נאבקים באומץ־לב נגד מדיניות ההתפשטות של ממשלת ישראל ומגינים על זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית.״ הוא מוסיף :״היו שגילו, בהתפעלות, כי קיימים בישראל כוחות־שלום...״ בגלותו למאות אלפי קוראיו את הידיעה המרעישה שמישלחת רישמית ממצריים ישבה לייד שולחן הוועידה עם פירוש הדבר שהמשתתפים תמכו בקיום המדינה הציונית בפלסטין, אך ביקשו לגנות את ההתפשטות משנת .1967 בעוד שהמישלחת הישראלית לא ייצגה חוגים רשמיים, הרי הביקורת שנמתחה על השתתפותם בעיתוני ישראל מבליטה את הצביעות האמיתית של הממשלה׳ היש ראלית, כשהיא קוראת לשיחות־שלוס עם הערביים.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 18

זוהי אחת התופעות הנראות מוזרות כיותר כעיני ישראלי, המשוחח עם פלסטינים: למרות ש הפידאיון עוסקים בטרור, אין הריגת במאל וחבריו נראית להם ב־מעשה-מילחמה לגיטימי, אלא כרצח ברברי. … של אגוה אולם כעיני הפלסטינים ,״האיר גון לשיחרור פלסטין״ הוא גוף פוליטי, המאחד כקירכו את כל הגורמים והאישים של העם הפלסטיני מחוץ לשטחים המוחזקים. הם מתייחסים אליו כפי שאנחנו התייחסנו, כזמנו, לסוכנות היהודית, ממשלת ״המדינה שכדרך׳ … נדמה לי שאם אנחנו נתונים במאבק עם הפלסטינים — וכיום זוהי מילחמה ממש, המעסיקה את מיטב כוחותינו — מצווים אנחנו ללמוד את מיבנה האירגד נים, להבחין בין המגמות השונות במחנם, לאתר את מיקומו של כל איש וכל גוף על המפה המדינית והמיבצעית.
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 11

^ ני מאמין שברגע -זה ישנה הזדמנות היסטורית מאלנקוב הבריז כי היהודים הם עם בורגני־אימפריאליסטי-טרוצקיסטי-קאפיטליסטי, והעמיד את מחנה השלום־והסוציאליזם לימין העם הפלסטיני הלוחם. \ £דומה, בעלת משמעות גורלית דומה. … הגורמים שהביאו את ממשלת מצריים, את הרוב בעם המצרי, וכנראה גם את רוב העם הפלסטיני, להשלים עם מצב של שלום עם ישראל -גורמים אלה עלולים להתגלות בבני-חלוף.
גליון 1814 (7 ביוני 1972), עמוד 17

אילו היו לממשלת־ישראל התבונה וגודל־הרוח הדרושים לכך, היתד, מציעה עתה פיתרון אמיתי לבעייה הפלסטינית — פיתרון שיספק את התחושה הלאומית והגאווה העצמית של העם הפלסטיני: מדינה פלסטינית בשטחים המוחזקים כעת. … נפגשנו בחצות, והתווכחנו במשך כמה שעות על ישראל, הציונות והפידאיון, זכותו של העם הפלסטיני והצורך במאבק מזויין. לא היד, להם מושג על הסיכסוך שלנו, אבל הם דיברו בביטחון עילאי — כפי שמדברים אנשים דתיים, היודעים את דבר־האלוהים ואינם צריכים לחשוב על כך.
גליון 1998 (17 בדצמבר 1975), עמוד 12

כדי להשיג זאת על ישראל לנהל משא־ומתן עם אש״ף, שהוא עתה הנציגות הלאומית המזכרת של העם הפלסטיני. השלושה קראו להקמת ״המועצה הישראלית לשלום ישראל־פלס- טין״. … יצחק רבין חזר והכרח על התנגדותו הקיצונית והנוקשה לכל מ-שא-ומתן עם הפלסטינים, ולהקמת מדינה פלסטינית ״בין ישראל וירדן״. … עמום קינן בא קודח, עם חום של 39 מעלות, מסר דדה על פגישותיו עם פלסטינים ומנהיגים אמריקאיים בוושינג טון, וחזר מייד למיטה.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 8

אנו מאמינים כי הארץ הזאת היא מולדת לשני עמיה — עם ישראל והעם הפלסטיני. בי לכ הפיכסוד כץ העם היהודי והעולם הערכי הוא העימות ההיסטורי כין שני עמי הארץ הזאת, היקרה לשניהם. … בי בינון מדינת פלסטין הריכונית לצד מדינת ישראל יהיה פרי משא־ומתן כין ממשלת ישראל וכין האירנון ל־שיחדור פלסטין, בהיותו הנציגות הלאומית המוכרת של העם הפלסטיני. בי הגבול כין ישראל ופלסטין צייד לחפוף את הקו שהיה קיים לפני מילחמת יוני .1967 שינויים כלתי-מהותיים כקו זה ייתכנו על כסיס של הסכמה הדדית כילכד. … בל שינוי ככפים הדו־קיום שד שתי המדינות יתכן רק תוך הסכמה חופשית ביניהן. סני הסדר היחסים כין עמי פלסטין וירדן הוא כעייתם הכילעדית שד שני עמים אדה, ואין ישראל צד לה, בל עוד לא יעורעד כסיס הדו-קיום הישראדי־פדסטיני. 1 0כי טוכת כל עמי המרחב מחייכת אירגון איזורי בודד — מדיני, כלכלי, תרכותי וביטחוני — שכו תשולבנה מדינת ישראל ומדינת פלסטין.




