נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"

אם היה משהו משותף לכל המתווכחים בודיבוח זה, הרי זה חוסר־הגישה וחוסר־ההבגה לבעייה המהותית של יחסינו עם העולם הערבי, עם המרחב, ובראש וראשונה עם העם הפלסטיני. ממשלה שיש כה גישה, אשר הוצגה היום על־ידי חכר הכנסת כן־ אליעזר, שהטין? … אפשר למצות אותה כמשפט אחד: אנו, מדינת ישראל, פונים אליכם, העם הפלסטיני, ומציעים לעזור לכם בהקמת מדינה לאומית משלכם בפלסטין, כתנאי שמדינה זו תהיה קשורה בפדרציה כלכלית, כטהינית ומדינית עם מדינת ישראל.

.״ אבל יותר מאשר בהתקפתו על דיין הפתיע יגאל, כאשר לראשונה היה מוכן להכיר בישותו של העם הפלסטיני ובז כותו לשמש פרטנר למו״ם על שלום. … פלסטינית קיימת בין מגדירים אותה כעם ובין אם לא. •:העם הפלסטיני מילא בעבר תפקיד דינאמי והוא עשוי שוב להוות יסוד כזה, לחיוב ולשלילה.

הצהרודגרומיקו ההיסטורית. עכשיו החליטו יורשיו שהעם הפלסטיני הוא עובדה קיימת, וכדאי לקשור עימו ׳קשרים ביעוד מועד. … בשנים האחרונות הצטרפו לאש״ף כיימעט, כל הגורמים, האירגונים והאישים של העם הפלסטיני בארץ ובתפוצות. אוכלוסיית השטיחים המוחזקים תהיה מיוצגת בוועידה, על פי מישקלה היחסי בעם הפלסטיני (כי,מיעט מחצית).

.״ ראשי הערים בגדה רואים עצמם נציגי העם הפלסטיני. הם נבחרו בבחירות האח רונות, לפני שלוש שנים, ולדעתם הבחי רות משקפות את דעת העם עד אשר יאמר העם אחרת. … רא שי הערים יישבו וידברו עם הנציגים של ממשלת ישראל.״ לעומתם, אנוור נוסייבה איננו רואה ברא- שי־הערים את נציגי העם הפלסטיני. הוא מדגיש כי דעתו ״לגמרי פרטית,״ אך היא מייצגת את מדיניותו של אירגון־ השיחרור הפלסטיני, אש״ף .

הדבר מחייב משא־ומתן ישיר בין ישראל ואש״ף, שהוא הנציג הבילעדי של העם הפלסטיני. .3הוועידה מגנה ללא־סייג את פעולות התוקפנות והדיכוי בכל השטחים הכבושים ואת סיפוח רמת־הגולן. … היא מביעה את הסולידריות שלה עם העם הפלסטיני, ואת תמיכתה הפעילה בכל כו- חות־השלום בישראל.

יתר־על־כן: אין קאהיר יכולה לטעון כי תביעתה לזכותו של עם פלסטין להגדרה עצמית נובעת ישירות מנוסח הסכמי המועצה הלאומית דיפלטסיניח ,לא דחתה חד־משמעיה אה תוכנית לגן •ולא תובעה משס״ו שלא לנהל מו״מ עס ׳שואל זש*ג ג*1($ מדור ״מדיניות החוץ שלנו״ ככיטאץ השמאל המצרי ״להגדיר את יחסו אל המישטר המצרי על יסוד הסתלקותו (של הסישטר המצרי) ממדיניות קמפ-דייוויד״ .הדובר —תיאר עמדה זו כ״נסינה משיתוף־ד,פעולה החיובי עם במהלך המשבר מעמדותיה מצריים״ וכ״התעלמות הלבנוני״. … המועצה הלאומית הפלסטינית ל א דחתה חד־משמעית את תוכנית רגן — אף כי תוכנית זו אינה מספקת את זכויותיו הבסיסיות של העם הפלסטיני ושוללת את המועצה הלאומית הפלסטינית הערכה למאמצים בעת המצור על ביירות, ולהיענותה לקריאת אש״ף, ולתיאום בין שני הצדדים במשך כמה חודשים. … ולבסוף: הדגשת הדובר הרישמי (המצרי) כי מצריים לעולם לא תסתלק מתמיכה בעם הפלסטיני, היא הצהרה ראוייה לתמיכה ולאיזכור, והיא בגדר חובה על כל מימשל הרואה עצמו כחלק מן התנועה הלאומית המצרית.

הגיע הזמן לשלום. אבל שלום עם כבוד. שלום עם הפלסטינים, ולא עם המצרים או שאר מדינות ערביות. הואי תמיד אמר שהמפתח של השלום הוא בכיס של העם הפלסטיני, ולא בכיס של עם אחר. ״אבא חשב שהעם הפלסטיני צריך להחליט על השלום, ולא אש״ף.

ועידה זו תהיה בעלת־ערן־ רק אם ישתתפו בה כל הצדדים לסיכסוו, ובראשם מדינת־ישראל והנציגות המוסמכת של העם הפלסטיני, אש׳׳ף. המועצה הלאומית הפלסטינית, שבה ליכד אש״ף את שורותיו מחדש, הכריזה על נכונות האירגון להשתתף בוועידה הבעלאומית, ועל דבקותו בתוכנית־השלום הכל״ערבית שהתקבלה בוועידת־פס.

כניעתן של מדינות אירופה, בזו אחר זו, לאיומי טרור הנעשים, כביכול, בשם העם הפלסטיני, לא היתה אפשרית לולא היתד, קיימת בקרב העמים אהדה גוברת והולכת לעם הפלסטיני מוכה־הגורל.

לגופו של עניין ברצוני להצהיר, כי אכן אני מעדיף שלום עם העם הפלסטיני על שלום עם המישטר ההאשמי, והריני משוכנע כי אין ערך בר־קיימא לשלום שלא ישותף בו העם הפלסטיני בכל שלביו. … כרוח זו חייכה תנועתי -כתנועה ראשונה כארץ -את יוזמת־השלום האמריקאית, גם כשעה שזו התעלמה כליל מקיום העם הפלסטיני. בבד עם הסכמה זו פעלנו בארץ ובעולם לשילוב הגורם הפלסטיני ביוזמת השלום, דבר שהתגשם עתה חלקית, עם הכרת הממשלה האמריקאית בצורך בשילוב הפלסטינים בהסדר־שלום.

״ העלינו בו רעיון, שעורר אז תדהמה וזילזול: שבעל־בריתנו האמיתי הוא העם הפלסטיני, ולא המלך הד,אשמי. הצענו לתמוך בתנועת־שיחרור פלסטינית (ולמעשה הצענו לעזור בהקמתה׳ על-ידי אספקת נשק, כסף, תחנת- שידור ועוד) ,כדי שתקים את מדינתה בשני עברי הירדן. … עוד במהלך המילחמה עצמה פנינו אל ראש־הממשלה, לוי אשכול, וביקשנו ממנו לעשות מחווה דרמאתית, לפנות אל העם הפלסטיני, מוכה־ההלם, ולהציע לו חרות ועצמאות תמורת שלום וידידות. … מי שחתם עליו הכיר בנכונותן של כמה מן האמיתות החשובות ביותר, שחטפנו להן במשך השנים האלה: ש״יש עם מי לדבר״ ,שהשלום חשוב יותר משטחים, שצריכים להחזיר את כל השטחים שכבשנו ב־ 1967 כדי להשיג את השלום, שהביטחון האמיתי טמון בהסכם בין העמים ולא בקילומטרים, שישראל יכולה וצריכה להשתלב במרחב. הוא גם הכיר בקיומו של העם הפלסטיני ובקיום ״זכויותיו החוקיות״. ממשלת־ישראל עלתה על המסילה ש הנחנו במשך שנים.

. • נעזור להקים כשטחים אלה מדינה ערכית פלסטינית, שתגלם את ישות העם הפלסטיני, על פי הכרעתו החופשית. • מדינת פלסטין תהיה קשורה כאמנת־היסוד שלה, כתנאי מפורש ורשמי להקמתה, כיחסים פדרטיכיים עם מדינת ישראל … אנשי דיין משתמשים עתה בסיסמות שלנו, מדברים על ״העם הפלסטיני״ (שעוד אתמול הכחישו את עצם קיומו) ,על ״עצמאות״ ערבית, על ״פדרציה״ וכיוצא בזה.

בהתכנסם בערד, קיבלו ברוב עצום את אחת ההחלטות המוסריות המרחיקות־לכת ביותר שנשמעו אי־פעם בישראל: שעצם צידקתה של הציונות מותניה בהכרה בזכויות העם הפלסטיני. כלומר: כהעדר הכרה בזאת, מאבדת הציונות עצמה את זכות־קיומה המוסרית. ההכרה בזכויות העם הפלסטיני אינה מעשה פוליטי בלבד, מחוץ לעולם הציונות — אלא דבר מהותי, פנימי, חיוני לציונות עצמה.

התנגדות זו התמוטטה ברבאט בגלל סיבה אחת פשוטה: לא היתד, לממשלות- ערב כל עילה לטעון כי אש״ף אינו ״הנציג הבילעדי של העם הפלסטיני.״ לא היתד, אלטרנטיבה. מאותר, סיבר, גם לא יכלו נציגי האומות באו״ם להתנגד להזמנת יאטר עראפאת, כדובר העם הפלסטיני, ל עצרת האו״ם.

נדיה אל־מצר־ היא בת של אב פלסטיני ואם אוסטרית. אין היא מדברת ערבית. אר ליבה עם הפלסטינים. היא פעילה באחד האירגונים האירופיים הפועלים למענם. 0ניטחון שר? … היה ברור שהאיש המתון והשקול הזה שופר את ליבו — שופך את ליבו של העם הפלסטיני. במוחי חלפה מחשבה: הרי זה נאום יהודי! … במס־בת־קוקטייל שנערכה מטעם ־או״ם לבא־־הכינוס. ש־וחחתי עם פלסטיני צעיר המשרת עצמנו זה לזה. אמר ששמו נאצר אל־קורווה.

איש־הע־סקים הסעודי סאבין מאצרי מימן בית- חולים בשכם, שבו נולד, מעיסקי־ 25 דולר עבור יתום פלסטיני זהו מיכתבו של הפרופסור הישאם שראבי, מטעם ״קרן־ירושלים״ בוושינגטון: ידידים יקרים, על העם הפלסטיני עובר תחת הכיבוש הישראלי מיבחן נורא. … כמעט כל אנשי־העסקים הפלסטיניים מכירים באש״ף וביאסר ערפאת כבנציג היחיד של העם הפלסטיני. בחנות שרכש. ב־ 1948 העביר את הבנק לעמאן, ותחת הניהול של עבד־אל־מאגיד, שלמד בברוקלין, פתח הבנק סניפים בערים שונות בעולם.

אולם הנשיא אינו מתחרט על כך, כל מה שמאחל הנשיא למלך, הוא שסעודיה ועיראק יעניקו לו את כל מבוקשו הכספי, כדי שעתידו יובטח, על מנת שישתתף עימנו במאמץ להפסיק את יסוריו וסבלו של העם הפלסטיני. המלך חוסיין שוכח, שלא יקבל מאומה מן הגדה המערבית בלי הסכמתו של העם הפלסטיני. … ה שלום עם מצריים אינו אלא צעד בדרך אל הפתרון הכולל — שלום בין ישראל והעם הפלסטיני, הסורי, הלבנוני והירדני. צעד אחד בדרך ארוכ ה ^ וייאפשר לחזור לאחור, לסגת מדבר שהישגנו.

ה א סיר: אתחיל לאכול כאשר תמלאו את דרי שותינו. 91׳9; האסירים מרבים לצטט את דברי נשיא-המדינה, יצחק נבון, שהכריז לאחר ביקורו בכלא, כי יש לשפר את תנאי האסירים הללו ולהידבר איתם, כי הם יטלו חלק בהנהגה העתידית של העם הפלסטיני. סולידאריות של תושבי ישראל עם מאבקם הנואש של האסירים השובתים תהווה לא רק חגורת-הצלד לשוחים בים, אלא תתרום, ללא ספק, איכות חיובית ליחסים בינינו, למען הילדים הישראלים והפלסטינים, שיצטרכו לחיות בעתיד בצוותא. … עתה אין כבר כמעט אדם או ממשלה בעולם שיש להם ספק בדבר זכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו• לא ניכנס כאן לוויכוח הפסבדו-היסטורי מיהו בכלל העם הפלס טיני או מדוע לא שמעו על קיומו עד העת האחרונה. לא ניכנס גם לוויכוח מי הוא האשם האמיתי במצבם של האנשים המשייכים עצמם לעם הפלסטיני. לא נדון בעובדה שהקמתה של מדינת״ישראל הולידה בעצם חילופי״אוכלוסין בין ישראל ומדינות ערב, ושבעוד יש ראל קלטה את הפליטים היהודים מארצות-ערב, הוח זקו הפליטים מן השטח עליו הוקמה מדינת־ישראל כנשק פוליטי בידי אחיהם.

האמת ההיסטורית היא זו: מעולם לא קיבל על עצמו העם הפלסטיני את השילטון הירדני. מעולם לא היתה פסקי־הדין של הוועדה מתפרסמים בביטאון רישמי, המגיע רק לידיהם של אנשים ספורים ומובחרים. … הבה נסכים לעריכת מישאל־עם דמוקראטי וחופשי, תחת פיקוח נייטרלי, בקרב העם הפלסטיני, ונציג בפניו את שלוש האפשרויות: חזרה לירדן, מימשל צבאי נצחי של משה דיין, או הקמת מדינה פלסטינית חופשית. … אני מוכן להתערב •טוב עם מיטה דיין — הפעם על ארון־מתים אנתרופואידי מדיר-אל- כלה — שנשמע זמירות חדשות מן הצד השני. ^ כל נניח, לרגע, שהעם הפלסטיני היה באמת מה־ליט, באופן חופשי, להסתפח לממלכת ירדן

נתלוותה אליה מגמה קיצונית עוד יותר: ההכרה באירגון־ לשיחרור־פלסטין כנציג בילעדי של העם הפלסטיני. הכרה זו היא בלתי־מותנית. לא נדרש מאש״פ להצהיר על השלמתו עם קיום ישראל, החלטה 242 כדבר ״שלום צודק ובר־קיימא״ ודו־־קיוס. … מעתה ברור כי המוסד העולמי העליון מכיר בעובדת קיומו של עם פלסטיני, בזכותו להגדרה עצמית ובחברותו במישפחת העמים. … מכיוון שלכל הדיעות מהווים עתה תושבי השטחים האלה את הגורם המתון ביותר בעם הפלסטיני, הרי נציגות נבחרת מטעמם היתה מהווה לא רק גורם אותנטי, אלא גם מתון.

בוודאי, רבים בכנסת הזאת רוצים בשלום, אשר יתן הכשר להמשך החזקתנו בשטחים הכבושים, להמשך שליטתנו על מיליון ושמונה מאות אלף בנים של עם אחר, לשלילת זכותו של העם הפלסטיני לחרות לאומית במדינה משלו. אך שלום כזה הוא פטה־מורגאנה, אין הוא קיים אלא בדימיונם של הוזי־הזיות. … המחיר הוא השיבה לגבולות ישראל, מלפני מילחמת ששת הימים. המחיר הוא מתן הזכות המלאה לעם הפלסטיני להקים את מדינתו לצידנו, תודי יחפי שלום, אחווה ושכנות טובה. … • אין ביטחון ואין רווחה לישראל, אלא כשלום בולל. • אין שלום בולל, אלא כהשתתפות העם הפלסטיני. • אין הסדר עם העם הפלסטי,ני, אלא באמצעות אש ״ף. • מדינה פלסטינית אינה איום על ישראל, אלא תנאי בל-יעבור לקיום, השלום והביטחון

וזה השלום, שהכיר לפחות בחצי־פה ב״זכויות הלגיטימיות״ של ,העם הפלסטיני״ ,שהסכים להחזיר את כל סיני ואף עמד :התחייבות זו. … היה ברור אז, כמו היום, כי השלום הישראלי־מצרי נועד להוציא מן המערכה את הצבא הערבי החזק ביותר, כדי להתרכז בשאר החזיתות במילחמת־חורמה בעם הפלסטיני. גם ז ה היה יותר מדי לשמיר־ארנס־אורגד. … של כיבוש־קבע בלבנון. של דיכוי העם הפלסטיני ומילחמה בו עד־חורמה. של שיתוף־פעולה עם הסורים מול חופי טריפולי.

צבא שהעולם כולו העריץ• ביום החמישי של המילחמה, ב־ 9ביוני, שיגרתי לראש- הממשלה, לוי אשכול, פניה פומבית ופרטית, ובה הרעיון להציע לעם הפלסטיני לאלתר מדינה משלו לצד ישראל, במיסגרת התפייסות היסטורית, השלמה ושלום מלא. … מילחמת־הלבנון היתה, ביסודה, נסיון נואש לשבור את ההתנגדות הפלסטינית לכיבוש, ולחסל במכה מכרעת אחת את ״תשתית המחבלים״ .כלומר: את האירגון הפוליטי של העם הפלסטיני, השואף להבטחת קיומו ועתידו במדינה לאומית משלו. מכיוון שהדבר ניתן להשגה רק בדרכי־שלום, ומכיוון שהעם הפלסטיני למד מנסיונו המר לבחור בדרך השלום — מילחמת־הלבנון היתה מילחמה נגד השלום, למניעת השלום, להריסת תשתית־השלום.

פאהד קוואסמה נשלך כמעט במיקרה מתוך המוני בני־עמו, והיה לגיבור בעל־כורחו. גורלו מגלם את גורל העם הפלסטיני כולו. מישפחת קוואסמה, מן הגדולות והחשובות בחברון, היא בעלת נכסים. … מנוי וגמור עימם לחסל את אש״ף העצמאי, הפועל לטובת העם הפלסטיני והשלום, תחת לפעול לטובת האינטרסים של הדיקטטורה הסורית והמילחמה. … היה זה שיא של צביעות, מכיוון שעצם בחירת קוואסמה לממשלת־אש״ף הוכיחה בעליל שגישתו המתונה והשקולה של האיש מייצגת עתה את הרוב העצום באש״ף ובעם הפלסטיני. רמעות־התנין של פרס לא יכלו להטעות שום ארם המצוי בבעיה.