חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 301 עד 325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 11
אולם הסדר כזה, שייעשה מעל לראשו של העם הפלסטיני וללא הסכמתו האמיתית, ספק אם יחזיק מעמד. … אחרי נפילת המלך תוסיין, העשוייה להתרחש תוך שנה־שנתיים, עלול העם הפלסטיני לגנות את ההסדר שהוא לא היה שותף לו, בייחוד עם תישאר ירושלים בידי ישראל. … אני קורא לממשלה להכריז מייד: • ישראל מכריזה כי העם הערבי הפלסטיני הוא צד רשמי לכל הסדר במרחב. • ישראל לא תסכים לשום הסדר שלא יאושר בפה מלא, במישאל־עם כולל, על־ידי העם הערבי הפלסטיני. >• ישראל קוראת לעם הפלסטיני להקים מייד נציגות מוסמכת, לניהול משא־ומתן עם ישראל. • ישראל מוכנה לנהל משא־ומתן זה על בסים העיקרון של הקמת מדינה פלסטינית, שתהיה קשורה בקשרים בטחו־ניים, כלכליים ומדיניים עם ישראל.
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 10
המראיין: הבה נלין וקודר זו. מר האלו, האם אליפתת והעם הפלסטיני שואפים כעת למחוק בפשטות את ישראל ממפת הים־התיכון? … בהצהרת התנועה ובמיוחד בשבע הנקודות מפברואר ,1969 מובע הרצון, רצון העם הפלסטיני המהפכני, להרוס את המיבנה הממלכתי, התיאוקוטי, ההפלייתי וה־גזעני של מדינת־ישראל. … הגברת גולדה מאיר אומרת שלא קיים עם פלסטיני. לדבריה, ישנם כמה ערבים שהתגוררו בארץ זו, אולם זה אינו עם, זו אינה אומה אמיתית.
גליון 1875 (8 באוגוסט 1973), עמוד 15
כלומר, הוא רוצה לשלול את כסיס־הקיום הטריטוריאלי היחידי שנותר לעם הפלסטיני. אתה מספק להם את האליבי. אתה מספק למצפונם את סם־ההרגעה. … ממשלת־גולדה מנהלת מדיניות פעילה לחיסולו הסופי של העם הפלסטיני. היאחזויות פולחן־הבעל כבר מנסות הרבה גבעות גבוהות, בצילם של הרבה עצים רעננים. … תחילה דיברת על מדינה פלסטינית אמיתית, כמונו. רצית שנידבר עם הפלסטינים לאלתר, ונעזור להם לאלתר להקים את מדינתם לצד ישראל.
גליון 2003 (21 בינואר 1976), עמוד 15
9דבר גולדה מאיר :״אין, ומעולם לא היה קיים, עם פלסטיני !״ !• הכרזת משה דיין :״אם עלי לבחור בין שארם־אל־שייך בלי שלום ובין שלום בלי שארם־אל־שייך — אני בוחר בשארם־ אל־שייך בלי שלום! … אך מכל פסוקיה, זכור ביותר אותו פסוק על אי־קיומו של העם הפלסטיני. הוא עדיין מהדהד בעולם• הוא תרם תרדמח מכרעת לתקומתו של העם הפלסטיני.
גליון 1947 (25 בדצמבר 1974), עמוד 26
1111| ¥1 11 *1מגדיר עומאר זועבי בן ה־ ,25 מנצרת, סטנדנט לפסי־כולוגיה, את הפיתרונות שמציע אש״ף להקמת מדינה \ו 11111/1 חילונית דמוקרטית .״אבל העם הפלסטיני בחר באש״ף כנציגו, ואין טעם לא לשבת איתם, אחרי שיכירו בקיום מדינת־ישראל.״ הוא היה רוצה לחיות במדינה פלסטינית. … יהודים רואים את הזדהותם של ערביי ישראל עם הפלסטינים כבגידה, ואינם רוצים ל הביו כי אנחנו בעצם אותו עם. … אבל בסוף נאומו של גונן, כשאמר שלצד זכותה של מדינת־ישראל להתקיים יש זכות קיום גם לעם פלסטיני ויש מקום באיזור לשני העמים, קיבלו את דבריו במחיאות כפיים.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 13
מן הדוגמות הבולטות ביותר: אחרי מילחמת-העצמאות, הסכימו כל ה מומחים כי העם הפלסטיני התפרק, ואפשר לשכוח ממנו. על סמך חוות־דעת זו נקבעה המדיניות כלפי בעיית הפליטים וועידת-לוזאן, והוחנקה באיבה ההזדמנות הממשית שהיתה שי-המודיעין תמימי-דעים, כי לא תיתכן כשום מאחר ישראל מילחמה ומצריים/• ,י*י! … למחרת מילחמת ששת־הימים לא היה אף ערביסט אהד •שתמך בהצעתי להעניק מייד מימשל עצמי לתושבי הגדה ורצזעת־עזה, ולהציע לעם הפלסטיני הצעת־שלום דרמתית. כל הערביסטים התייחסו אז בזילזול גמור לאש״ף ולפתח. … בן*גוריון: כל המומחים צחקו קיימת אז, להגיע לשלום עם העם הפלסטיני ועם העולם הערכי כולו. (כאשר הציע העולם הזה, ב 1953 שישראל תתמוך בתנועת־שיחרור פלסטינית נגד הממלכה ההאשמית, ו תעזור בהקמת מדינה פלסטינית שתהיה קשורה בברית עם ישראל, עורר הדבר רק חיוך •של זילזול בקהילייה הערביסטית הישראלית).
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 7
בעת פגישתנו בראשית השנה עם ערפאת, העלה מתי פלד רעיון טאקטי: שאש״ף יודיע רשמית שהוא יהיה מוכן להכיר בישראל אם ישראל תכיר באש״ף ובזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית. ערפאת הגיב על כך :״זוהי בדיוק ההצעה המצרית־צרפתית.״ ואכן, זמן־מה לפני כן הציעו מישלחות מצריים וצרפת במועצת־הביטחון של האו״ם לפתוח דרך להכרה הדדית כזאת על־תנאי — כל צד יודיע על נכונותו להכיר בשני, תמורת הכרת השני בו. … מצרים רבים מאוד חשים מזה כמה שנים תחושה עמוקה של מועקה. בגלל מה שנראה להם כבגידה בעם הפלסטיני ובוויתור על הכבוד המצרי. בואו של ערפאת למצריים יכול לרפא פצעים פנימיים רבים … אולם ערפאת היה כבול על־ידי נסיבות רבות, ובעיקר על־ידי החשש הכבד שמעשה נועז מדי יביא באש״ף לפילוג שלישי — כלומר, פילוג שבו ייאבד אש״ף חלק ניכר של העם הפלסטיני. היה קיים החשש שהגופים הקיצוניים באש״ף, הקשורים בסוריה, יקחו עימם במיקרה כזה חלק גדול של הציבור, (המשך בעמוד )64
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 12
הפגישה נערכה עם ייטראלים ציוניים. ככל מגעי עם הפלסטינים אני מגדיר את עצמי כפירוש כציוני. … הסיכסוך קיים מפני שדעת־הקהל הישראלית אינה מאמינה באפשרות של פיתרון הסיבסוך בדרכי־שלום. אין היא מאמינה כי העם הפלסטיני ומנהיגותו המוסמכת אכן יראו בהקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל, תוך שלום עימה, סוף־פסוק. … מזה שנים רבות מתנהלת מילחמה בין ישראל והעם הפלסטיני. זוהי מילחמה עכורה, מזוהמת, שבה בוצעו זוועות רבות.
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 7
במקומות מהתאימים דיבר בשם ״אנחנו״ ,בעוד שבמקומות אחרים דיבר בשם ״אני״ ו״ירדן״ .הוא לא השאיר ספק לגבי מהות ה״אנחנו״ — ירדן ואש״ף במשותף( .בערבית אץ לשון־רבים מלכותית, כגון ״אנחנו, ז מלכת בריטניה קבע המלך: ״האו״ם הכיר באירגון־השיחרוך הפלסטיני כבנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני, וכך סלל את הדרך להשתתפות העם הפלסטיני, באמצעות נציגו החוקי, בתהליך השלום. מכיוון ^ שהוא הצד העיקרי לסיכסוך, מן הראוי שהעם הפלסטיני יהיה הצד העיקרי לשלום ...דרושה גישה חדשה לתהליך השלום, המאפשרת את שיתוף אש״ף בתהליו־השלום״. • הטרור.
גליון 2639 (30 במרץ 1988), עמוד 6
ראשית: שאש״ף יכיר באופן חד־צדדי בזכות־הקיום של ישראל, מבלי שישראל תכיר באש״ף או בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית. שנית: שאש״ף יקבל את החלטות מועצת־הביטחון 242ו־ ,338 המתעלמות מעצם קיומו של העם הפלסטיני). … נפערה תהום בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי, שהתרחבה מאז .״ערביי ישראל״ הצטרפו שוב לעם הפלסטיני. יום־ האדמה הפך סמל, שחשיבותו הלכה וגדלה משנה לשנה.
גליון 1697 (11 במרץ 1970), עמוד 11
אם תקום מדינה פלסטינית (בצד ישראל) שתהיה חברה במשפחת העמים, יהיו אזרחיה כפופים לאחריות מרכזית. יהיה תיכנון מרכזי לטובת העם הפלסטיני, והחורגים ייענשו. רק אז ידעו הקיצונים כי לא יזכו לכל חיפוי למעשים החבלניים. … אז יאללה, בואו נפעל למען דו־שיח עם הפלסטינים ולמען הקמת מדינה פלסטינית. יובל אבי־דור, חיפה עורו נרדמים : משהו בקשר ליהודי רוסיה: אל מעבר להרי הקפאון /המכוסים בשלג עד לעומסה /אל מעבר מסך אכול דכאון / הסגור ונעול באין שום מוצא.
גליון 1947 (25 בדצמבר 1974), עמוד 25
״הדגש הוא עכשיו על השיי כות שלי לעם הפלסטיני, ואני רואה את עצמי חלק מהעם הזה, שבלית־ברירה הופרדתי ממנו.״ כאשר נשאלה הצעירה הערבייה על-ידי המראיין, ויקטור נחמיאם, בדבר יחסה ל־אש״ף והאם היא רואה בו את האירגון המייצג את העם הפלסטיני, השיבה הצעידה ללא היסוס :״אני חושבת שאש״ף מייצג את הפלסטינים.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 10
אם היה משהו משותף לכל המתווכחים בודיבוח זה, הרי זה חוסר־הגישה וחוסר־ההבגה לבעייה המהותית של יחסינו עם העולם הערבי, עם המרחב, ובראש וראשונה עם העם הפלסטיני. ממשלה שיש כה גישה, אשר הוצגה היום על־ידי חכר הכנסת כן־ אליעזר, שהטין? … אפשר למצות אותה כמשפט אחד: אנו, מדינת ישראל, פונים אליכם, העם הפלסטיני, ומציעים לעזור לכם בהקמת מדינה לאומית משלכם בפלסטין, כתנאי שמדינה זו תהיה קשורה בפדרציה כלכלית, כטהינית ומדינית עם מדינת ישראל.
גליון 1837 (15 בנובמבר 1972), עמוד 14
.״ אבל יותר מאשר בהתקפתו על דיין הפתיע יגאל, כאשר לראשונה היה מוכן להכיר בישותו של העם הפלסטיני ובז כותו לשמש פרטנר למו״ם על שלום. … פלסטינית קיימת בין מגדירים אותה כעם ובין אם לא. •:העם הפלסטיני מילא בעבר תפקיד דינאמי והוא עשוי שוב להוות יסוד כזה, לחיוב ולשלילה.
גליון 1898 (16 בינואר 1974), עמוד 22
הצהרודגרומיקו ההיסטורית. עכשיו החליטו יורשיו שהעם הפלסטיני הוא עובדה קיימת, וכדאי לקשור עימו ׳קשרים ביעוד מועד. … בשנים האחרונות הצטרפו לאש״ף כיימעט, כל הגורמים, האירגונים והאישים של העם הפלסטיני בארץ ובתפוצות. אוכלוסיית השטיחים המוחזקים תהיה מיוצגת בוועידה, על פי מישקלה היחסי בעם הפלסטיני (כי,מיעט מחצית).
גליון 2172 (17 באפריל 1979), עמוד 26
.״ ראשי הערים בגדה רואים עצמם נציגי העם הפלסטיני. הם נבחרו בבחירות האח רונות, לפני שלוש שנים, ולדעתם הבחי רות משקפות את דעת העם עד אשר יאמר העם אחרת. … רא שי הערים יישבו וידברו עם הנציגים של ממשלת ישראל.״ לעומתם, אנוור נוסייבה איננו רואה ברא- שי־הערים את נציגי העם הפלסטיני. הוא מדגיש כי דעתו ״לגמרי פרטית,״ אך היא מייצגת את מדיניותו של אירגון־ השיחרור הפלסטיני, אש״ף .
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 10
הדבר מחייב משא־ומתן ישיר בין ישראל ואש״ף, שהוא הנציג הבילעדי של העם הפלסטיני. .3הוועידה מגנה ללא־סייג את פעולות התוקפנות והדיכוי בכל השטחים הכבושים ואת סיפוח רמת־הגולן. … היא מביעה את הסולידריות שלה עם העם הפלסטיני, ואת תמיכתה הפעילה בכל כו- חות־השלום בישראל.
גליון 2378 (28 במרץ 1983), עמוד 24
יתר־על־כן: אין קאהיר יכולה לטעון כי תביעתה לזכותו של עם פלסטין להגדרה עצמית נובעת ישירות מנוסח הסכמי המועצה הלאומית דיפלטסיניח ,לא דחתה חד־משמעיה אה תוכנית לגן •ולא תובעה משס״ו שלא לנהל מו״מ עס ׳שואל זש*ג ג*1($ מדור ״מדיניות החוץ שלנו״ ככיטאץ השמאל המצרי ״להגדיר את יחסו אל המישטר המצרי על יסוד הסתלקותו (של הסישטר המצרי) ממדיניות קמפ-דייוויד״ .הדובר —תיאר עמדה זו כ״נסינה משיתוף־ד,פעולה החיובי עם במהלך המשבר מעמדותיה מצריים״ וכ״התעלמות הלבנוני״. … המועצה הלאומית הפלסטינית ל א דחתה חד־משמעית את תוכנית רגן — אף כי תוכנית זו אינה מספקת את זכויותיו הבסיסיות של העם הפלסטיני ושוללת את המועצה הלאומית הפלסטינית הערכה למאמצים בעת המצור על ביירות, ולהיענותה לקריאת אש״ף, ולתיאום בין שני הצדדים במשך כמה חודשים. … ולבסוף: הדגשת הדובר הרישמי (המצרי) כי מצריים לעולם לא תסתלק מתמיכה בעם הפלסטיני, היא הצהרה ראוייה לתמיכה ולאיזכור, והיא בגדר חובה על כל מימשל הרואה עצמו כחלק מן התנועה הלאומית המצרית.
גליון 2572 (17 בדצמבר 1986), עמוד 9
הגיע הזמן לשלום. אבל שלום עם כבוד. שלום עם הפלסטינים, ולא עם המצרים או שאר מדינות ערביות. הואי תמיד אמר שהמפתח של השלום הוא בכיס של העם הפלסטיני, ולא בכיס של עם אחר. ״אבא חשב שהעם הפלסטיני צריך להחליט על השלום, ולא אש״ף.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 40
ועידה זו תהיה בעלת־ערן־ רק אם ישתתפו בה כל הצדדים לסיכסוו, ובראשם מדינת־ישראל והנציגות המוסמכת של העם הפלסטיני, אש׳׳ף. המועצה הלאומית הפלסטינית, שבה ליכד אש״ף את שורותיו מחדש, הכריזה על נכונות האירגון להשתתף בוועידה הבעלאומית, ועל דבקותו בתוכנית־השלום הכל״ערבית שהתקבלה בוועידת־פס.
גליון 1883 (3 באוקטובר 1973), עמוד 17
כניעתן של מדינות אירופה, בזו אחר זו, לאיומי טרור הנעשים, כביכול, בשם העם הפלסטיני, לא היתה אפשרית לולא היתד, קיימת בקרב העמים אהדה גוברת והולכת לעם הפלסטיני מוכה־הגורל.
גליון 1735 (2 בדצמבר 1970), עמוד 33
לגופו של עניין ברצוני להצהיר, כי אכן אני מעדיף שלום עם העם הפלסטיני על שלום עם המישטר ההאשמי, והריני משוכנע כי אין ערך בר־קיימא לשלום שלא ישותף בו העם הפלסטיני בכל שלביו. … כרוח זו חייכה תנועתי -כתנועה ראשונה כארץ -את יוזמת־השלום האמריקאית, גם כשעה שזו התעלמה כליל מקיום העם הפלסטיני. בבד עם הסכמה זו פעלנו בארץ ובעולם לשילוב הגורם הפלסטיני ביוזמת השלום, דבר שהתגשם עתה חלקית, עם הכרת הממשלה האמריקאית בצורך בשילוב הפלסטינים בהסדר־שלום.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 3
״ העלינו בו רעיון, שעורר אז תדהמה וזילזול: שבעל־בריתנו האמיתי הוא העם הפלסטיני, ולא המלך הד,אשמי. הצענו לתמוך בתנועת־שיחרור פלסטינית (ולמעשה הצענו לעזור בהקמתה׳ על-ידי אספקת נשק, כסף, תחנת- שידור ועוד) ,כדי שתקים את מדינתה בשני עברי הירדן. … עוד במהלך המילחמה עצמה פנינו אל ראש־הממשלה, לוי אשכול, וביקשנו ממנו לעשות מחווה דרמאתית, לפנות אל העם הפלסטיני, מוכה־ההלם, ולהציע לו חרות ועצמאות תמורת שלום וידידות. … מי שחתם עליו הכיר בנכונותן של כמה מן האמיתות החשובות ביותר, שחטפנו להן במשך השנים האלה: ש״יש עם מי לדבר״ ,שהשלום חשוב יותר משטחים, שצריכים להחזיר את כל השטחים שכבשנו ב־ 1967 כדי להשיג את השלום, שהביטחון האמיתי טמון בהסכם בין העמים ולא בקילומטרים, שישראל יכולה וצריכה להשתלב במרחב. הוא גם הכיר בקיומו של העם הפלסטיני ובקיום ״זכויותיו החוקיות״. ממשלת־ישראל עלתה על המסילה ש הנחנו במשך שנים.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 9
. • נעזור להקים כשטחים אלה מדינה ערכית פלסטינית, שתגלם את ישות העם הפלסטיני, על פי הכרעתו החופשית. • מדינת פלסטין תהיה קשורה כאמנת־היסוד שלה, כתנאי מפורש ורשמי להקמתה, כיחסים פדרטיכיים עם מדינת ישראל … אנשי דיין משתמשים עתה בסיסמות שלנו, מדברים על ״העם הפלסטיני״ (שעוד אתמול הכחישו את עצם קיומו) ,על ״עצמאות״ ערבית, על ״פדרציה״ וכיוצא בזה.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 23
בהתכנסם בערד, קיבלו ברוב עצום את אחת ההחלטות המוסריות המרחיקות־לכת ביותר שנשמעו אי־פעם בישראל: שעצם צידקתה של הציונות מותניה בהכרה בזכויות העם הפלסטיני. כלומר: כהעדר הכרה בזאת, מאבדת הציונות עצמה את זכות־קיומה המוסרית. ההכרה בזכויות העם הפלסטיני אינה מעשה פוליטי בלבד, מחוץ לעולם הציונות — אלא דבר מהותי, פנימי, חיוני לציונות עצמה.
