נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"
גליון 2633, 17 בפברואר 1988, עמוד 26
בגילוי-דעת שעיקרו פורסם בכל אמצעי־התיקשורת, נאמר כי ״כגוף של סופרים ואמנים המתנגדים לכיבוש ולכל גירוש ותומכים בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני במדינה משלו לצד מדינת ישראל, אנחנו מעוניינים בדושיח עם אלה מבין המגורשים המעוניינים בשלום עם ישראל על בסים העקרונות הנ״ל״ (כלומר, קיום שתי מדינות החיות בשלום זו בצד זו). … כמו*גן חוא מעריך שהחתומים על גילוי־הדעת מגיעים בזה את רצונם ב שלומ-אמת המבוסם על הצדק וההכרה בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני. ״אלה הדוגלים בגישה זו פועלים ברצינות לחיזוק סיכויי השלום האמיתי ולכן אנו מעריכים א ת מאמציהם ומבטיחים לפעול יחד למען הגשמת השלום בארץ השלום. … ״אישים ישראלים אלה, יחד עם הכוחות הדמוקראסיים, פועלים ברצינות אמיתית נגד המדיניות לחיסול העם הפלסטיני ועניינו הלאומי והם רואים בשלום את הדרך היחידה להבטחת האיזור ועמיו.
גליון 1606, 12 ביוני 1968, עמוד 15
״ #״אנו תובעים כי ממשלת־ישראל תצהיר רשמית: ( )1״העם הפלסטיני, שבגללו פרץ הסיכסוך הישראלי—ערבי, הוא צד רישמי בסיב־סוך, ועל כן חייב להיות בבל משא־ומתן להסדר־שלום. ( )2״לא ייעשה כל הסדר לגבי עתיד הגדה המערבית ורצועת־עזה אלא על דעתו של העם הפלסטיני, כפי שתיקבע ב־מישאל־עם חופשי.״ יר 1שלים ירו שלים של פרעות ה־ 5ביוני היה יומה של ירושלים המיזר־חית.
גליון 1816, 21 ביוני 1972, עמוד 22
במדינה ב א שו חש השבוע (המשך מעמוד )16 למצוא בהגדרה ברורה המופיעה בתוך הפרק הדן בזכויות העם הפלסטיני :״תוכנית הבנוייה על חיסול מדינת ישראל היא תוכנית לא רק בלתי-צודקת ובלתי־ריא- לית, אלא משמעותה היא גם פיתרון בדרך המלחמה, בניגוד לאינטרסים של שני העמים, של כל עמי האיזור ושל שלום העולם.״ גיור* ,חב שרעזוח ה עי תונ אי ח־ הוזו צחת 17720183 מיינהוף א:י ואפסי עוד. … על תנועה זו פוסקים ראשי-הפרקים את דינם כי ״בחוסר-עיקביותה הכריזה דבר והיפוכו.״ כשהכוונה לתמיכה בציד- קת מלחמת ששת הימים תוך פסילת מדיניות הכיבושים וההגנה על זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. ראשי-הפרקים מוכנים להכיר ב״קבוצות ואישים״ הפועלים למען השלום, למרות שאינם חברי רק״ח, אך בעת ועונה אחת אין, לדעת המפלגה הקומוניסטית החדשה, שום גורם ישראלי אחר, מלבדה, הפועל בתחום המאבק על צדק סוציאלי, דימוק- רטיה וזכויות-האזרח.
גליון 2168, 21 במרץ 1979, עמוד 33
הוא רואה כהסדר סכנות חמורות לקיום העם הפלסטיני ולתנועתו הלאומית. איו לזלזל בעמדה זו. … הוא תלוי, כין השאר, כמאבק הציבורי כישראל וכגישת העם הפלסטיני. שכם, חברון ועזה. כאשר יעמוד הציבור הישראלי לפני הברירה בין אובדן השלום ובין פיתרון פלסטיני, שיביא, בשלבים זהירים, לכינון המדינה הפלסטינית לצידנו — הוא יכריע, הציבור, למען השלום.
גליון 2151, 22 בנובמבר 1978, עמוד 23
הם ההישגים שהשיג אל־סאדאת בקמפ־דייוויד עבור העם הפלסטיני עלולים להישאר ריקים מתוכן ממשי, ואף להיראות כך, אם לא ייכלל בהסכם דבר שיחייב את ממשלת־ישראל למלא אותם בתוכן. … אף מנהיג ערבי אחד מחוץ למצריים אינו תומך בהסכמי קמפ-דייוויד, וגם ידידיו הטובים ביותר של אל-סאדאת, כמו מלך מארוקו, סבורים שוויתר על דברים שאסור היה לו לוותר עליהם. המוני העולם הערבי, וכימעט כל העם הפלסטיני, רואה בו בוגד. זהו מחיר נורא.
גליון 2550, 16 ביולי 1986, עמוד 16
השבוע מלאו שלוש שנים לתנועת המיזרוז אל השלום, תנועה של מיזרחיים הקוראים לשלום עם העם הפלסטיני. ביקשנו מעודד הדין אברהם ברדוגו שיספר על התנועה ועל מקימיה, ומהם פעולותיה והישגיה. … אנחנו רוצים ליצור תשתית אנושית, שתהווה את הגשר לשלום בין הישראלים לבין העם הפלסטיני( .ראה כתבה סנוניות שחורות גוויגה בעמודים 18־.119 •ובסל זאת, הסידור החדש של קיצוץ סצינות מסוימות לא הוחלט סתם סך.
גליון 2401, 4 בספטמבר 1983, עמוד 25
שאלת המגע עם אש״ך — הנציגות הבלתי־מעורערת של העם הפלסטיני — אכן הסכה שאלת־המפתח בתנועת־השלום. … בגשם סוחף נערכו בהר־ברכה שתי הפגנות: אחת של חסידי התנחלות ערפאת בין נותי פלד, אורי א מרי ויעקב ארג שכם־עילית, אחת של שלום עכשיו, שהתנגדה להתנחלות משתתפי שתי ההפגנות היריבות חלפו על פני שכם הערבית, אחו ממרכזי העם הפלסטיני מדורי־דורות, מבלי להיעצר בה.
גליון 1955, 19 בפברואר 1975, עמוד 27
״עכשיו הבעייה העיקרית היא לגייס את העם הפלסטיני,״ אמר. חודש ״ספטמבר השחור״ של ,1970 שבו תעמולתי, כניסוח מתקדם לרעיון הכפול של חיסול ישראל ושלילת אופיים הלאומי של היהודים או הישראלים. … • המיפנה בעמדת בריודהמועצות, ש הצורך לקבוע עמדות של אש״ת שימנעו את שיבת המישטר הירדני לגדה המערבית, ושיאפ• שרו את העברת השטחים לאש״ך. • ההברה כאש״ן! ,כנציג ה• כילעדי של העם הפלסטיני, תחילה מטעם ועידת-ראכאט ולאחר־מכן מטעם האו״ם, הכריחה את אש״ף להתאים את עצמו למציאות הבינלאומית ,״להתמסד״ ולעבור לפסים מציאותיים. 4שינו״ עואכאת יוני 1974 התכנס בקאהיר חמושב ח־ 12 של המועצה הלאומית הפלסטינית, ושם נתקבל מצע של 10 נקודות. … טיבעי הדבר שיאסר עראפאת, כפוליטיקאי מפוכח, משתדל לדחות את הדבר עד למועד הנוח ביותר, כאשר תהיה ברורה התמורה שתיתן ישראל עבור הכרה זו. מאחר שרוב־רובו של העם הפלסטיני יילד אז אחרי עראפאת. הוא הדין לגבי הפסקת־הטרור.
גליון 2194, 19 בספטמבר 1979, עמוד 38
לאחר מכן המיר את השאיפה הזאת ברעיון של ״רפובליקה דמוקרטית חילונית״ ,שבה ״יחיו ביחד מוסלמים, נוצרים ויהודים״. ״מזימה נגד העם הפלסטיני״. גם מילחמת ששת-הימים, שאיחדה את כל הארץ שממערב לירדן תחת שילטון ישראלי, לא שינתה מצב זה. הקונסנזוס העולמי שלמחרת־המילחמה בא לידי ביטוי בהחלטת מועצת־הביטחון ,242 המתעלמת לחלוטין מקיומו של העם הפלסטיני. ההחלטה, שנתקבלה בנובמבר ,1967 חמישה חודשים אחרי מילחמת ששת־הימים, תבעה למעשה להחזיר את הסטאטוס־קוו־אנטה-בלום — המצב שהיה קיים לפני המילחמה. 12-3השנים שהלפד מאז התקדם העניין הפדסטיני כצעדי־ענק, אף שמעולם לא היה נדמה כאילו זז משהו. … ברבע האחרון של המאה ה־ ,20 זכות ההגדרה העצ מית של העמים היא מושכל-ראשון, שכל אדם נאור מקבל אותו כדבר מובן מאליו. ברגע שהעולם השתכנע שקיים עם פלסטיני, היה ההמשך מובן מאליו: ההכרה בזכותו להגדרה עצמית, למדינה משלו ולייצוג עצמאי על-ידי הנהגה שהוא רוצה בה.
גליון 2424, 15 בפברואר 1984, עמוד 18
הרציתי לפניו על הרעיץ לפיתוח יוזמת־שלום ררמאתית כלפי העם הפלסטיני(את עיקרי הרעיץ הזה פירסמתי עוד ביום החמישי של מילחמת ששת־הימים בצורת מיכתב גלוי אליו ).ההצעה: שהוא יפנה באופן דרמאתי אל העם הפלסטיני, ויקרא לו להקים נציגות זמנית שתיכנס למשאדמתן עם ישראל לשם הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, תוך שלום וקיום יחסים הדדיים הדוקים. … וכמובן — אני, בשם האלטרנטיבה בישראל, ונציג אש׳ף בשם העם הפלסטיני(וגם לאה צמל, הפרקליטה המגינה על העצירים הערביים: רעיה רותם, אלמנת־המילחמה החיננית שהיא פעילה נגד המילחמוע ובני־הכפר מאום־אל־פאחם ).התקבלנו במחיאות כפיים סוערות, בים של נשיקות על הלחי ובהצדעה בקימה.
גליון 1637, 15 בינואר 1969, עמוד 13
אולם השר אומר שיש לשקול היטב אם כדאי להכיר בעם הפלסטיני, וכאן נעוצה הסיבה לכישלון המונומנטלי של ההסברה הישראלית. … האומנם סכור השר אבן כי באישורו שלו, ובאישורנו שלנו, תלוי קיומו או אי־קיומו של העם הפלסטיני? איזה תהום של זילזול נפערת כאן! … 9אחרי תשובה לשאילתה ישנה על יחם הממשלה לרעיון המדינה הפלסטינית : אורי אבנרי: אדוני ראש־הממשלה, מאז פירסס עיתון בריטי מכובד מאוד ש המלך חוסיין אמר שאם הפלסטינים ירצו להקים מדינה משלהם הוא לא יתנגד ל — קריאות העולם מכיר בקיום העם הפלסטיני, ובהיעדר יוזמה ישראלית להמחשת ישותו הלאומית של העם הזה במיסגרת התואמת את ביטחון ישראל, הרי באה ההמחשה בצורת אירגוני־הטרור, הרוכשים את אהדת העולם, והפוגעים פגיעה חמורה בביטחוננו.
גליון 1604, 29 במאי 1968, עמוד 11
אולם הסדר כזה, שייעשה מעל לראשו של העם הפלסטיני וללא הסכמתו האמיתית, ספק אם יחזיק מעמד. … אחרי נפילת המלך תוסיין, העשוייה להתרחש תוך שנה־שנתיים, עלול העם הפלסטיני לגנות את ההסדר שהוא לא היה שותף לו, בייחוד עם תישאר ירושלים בידי ישראל. … אני קורא לממשלה להכריז מייד: • ישראל מכריזה כי העם הערבי הפלסטיני הוא צד רשמי לכל הסדר במרחב. • ישראל לא תסכים לשום הסדר שלא יאושר בפה מלא, במישאל־עם כולל, על־ידי העם הערבי הפלסטיני. >• ישראל קוראת לעם הפלסטיני להקים מייד נציגות מוסמכת, לניהול משא־ומתן עם ישראל. • ישראל מוכנה לנהל משא־ומתן זה על בסים העיקרון של הקמת מדינה פלסטינית, שתהיה קשורה בקשרים בטחו־ניים, כלכליים ומדיניים עם ישראל.
גליון 1692, 4 בפברואר 1970, עמוד 10
המראיין: הבה נלין וקודר זו. מר האלו, האם אליפתת והעם הפלסטיני שואפים כעת למחוק בפשטות את ישראל ממפת הים־התיכון? … בהצהרת התנועה ובמיוחד בשבע הנקודות מפברואר ,1969 מובע הרצון, רצון העם הפלסטיני המהפכני, להרוס את המיבנה הממלכתי, התיאוקוטי, ההפלייתי וה־גזעני של מדינת־ישראל. … הגברת גולדה מאיר אומרת שלא קיים עם פלסטיני. לדבריה, ישנם כמה ערבים שהתגוררו בארץ זו, אולם זה אינו עם, זו אינה אומה אמיתית.
גליון 1875, 8 באוגוסט 1973, עמוד 15
כלומר, הוא רוצה לשלול את כסיס־הקיום הטריטוריאלי היחידי שנותר לעם הפלסטיני. אתה מספק להם את האליבי. אתה מספק למצפונם את סם־ההרגעה. … ממשלת־גולדה מנהלת מדיניות פעילה לחיסולו הסופי של העם הפלסטיני. היאחזויות פולחן־הבעל כבר מנסות הרבה גבעות גבוהות, בצילם של הרבה עצים רעננים. … תחילה דיברת על מדינה פלסטינית אמיתית, כמונו. רצית שנידבר עם הפלסטינים לאלתר, ונעזור להם לאלתר להקים את מדינתם לצד ישראל.
גליון 2003, 21 בינואר 1976, עמוד 15
9דבר גולדה מאיר :״אין, ומעולם לא היה קיים, עם פלסטיני !״ !• הכרזת משה דיין :״אם עלי לבחור בין שארם־אל־שייך בלי שלום ובין שלום בלי שארם־אל־שייך — אני בוחר בשארם־ אל־שייך בלי שלום! … אך מכל פסוקיה, זכור ביותר אותו פסוק על אי־קיומו של העם הפלסטיני. הוא עדיין מהדהד בעולם• הוא תרם תרדמח מכרעת לתקומתו של העם הפלסטיני.
גליון 1947, 25 בדצמבר 1974, עמוד 26
1111| ¥1 11 *1מגדיר עומאר זועבי בן ה־ ,25 מנצרת, סטנדנט לפסי־כולוגיה, את הפיתרונות שמציע אש״ף להקמת מדינה \ו 11111/1 חילונית דמוקרטית .״אבל העם הפלסטיני בחר באש״ף כנציגו, ואין טעם לא לשבת איתם, אחרי שיכירו בקיום מדינת־ישראל.״ הוא היה רוצה לחיות במדינה פלסטינית. … יהודים רואים את הזדהותם של ערביי ישראל עם הפלסטינים כבגידה, ואינם רוצים ל הביו כי אנחנו בעצם אותו עם. … אבל בסוף נאומו של גונן, כשאמר שלצד זכותה של מדינת־ישראל להתקיים יש זכות קיום גם לעם פלסטיני ויש מקום באיזור לשני העמים, קיבלו את דבריו במחיאות כפיים.
גליון 2020, 19 במאי 1976, עמוד 13
מן הדוגמות הבולטות ביותר: אחרי מילחמת-העצמאות, הסכימו כל ה מומחים כי העם הפלסטיני התפרק, ואפשר לשכוח ממנו. על סמך חוות־דעת זו נקבעה המדיניות כלפי בעיית הפליטים וועידת-לוזאן, והוחנקה באיבה ההזדמנות הממשית שהיתה שי-המודיעין תמימי-דעים, כי לא תיתכן כשום מאחר ישראל מילחמה ומצריים/• ,י*י! … למחרת מילחמת ששת־הימים לא היה אף ערביסט אהד •שתמך בהצעתי להעניק מייד מימשל עצמי לתושבי הגדה ורצזעת־עזה, ולהציע לעם הפלסטיני הצעת־שלום דרמתית. כל הערביסטים התייחסו אז בזילזול גמור לאש״ף ולפתח. … בן*גוריון: כל המומחים צחקו קיימת אז, להגיע לשלום עם העם הפלסטיני ועם העולם הערכי כולו. (כאשר הציע העולם הזה, ב 1953 שישראל תתמוך בתנועת־שיחרור פלסטינית נגד הממלכה ההאשמית, ו תעזור בהקמת מדינה פלסטינית שתהיה קשורה בברית עם ישראל, עורר הדבר רק חיוך •של זילזול בקהילייה הערביסטית הישראלית).
גליון 2417, 28 בדצמבר 1983, עמוד 7
בעת פגישתנו בראשית השנה עם ערפאת, העלה מתי פלד רעיון טאקטי: שאש״ף יודיע רשמית שהוא יהיה מוכן להכיר בישראל אם ישראל תכיר באש״ף ובזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית. ערפאת הגיב על כך :״זוהי בדיוק ההצעה המצרית־צרפתית.״ ואכן, זמן־מה לפני כן הציעו מישלחות מצריים וצרפת במועצת־הביטחון של האו״ם לפתוח דרך להכרה הדדית כזאת על־תנאי — כל צד יודיע על נכונותו להכיר בשני, תמורת הכרת השני בו. … מצרים רבים מאוד חשים מזה כמה שנים תחושה עמוקה של מועקה. בגלל מה שנראה להם כבגידה בעם הפלסטיני ובוויתור על הכבוד המצרי. בואו של ערפאת למצריים יכול לרפא פצעים פנימיים רבים … אולם ערפאת היה כבול על־ידי נסיבות רבות, ובעיקר על־ידי החשש הכבד שמעשה נועז מדי יביא באש״ף לפילוג שלישי — כלומר, פילוג שבו ייאבד אש״ף חלק ניכר של העם הפלסטיני. היה קיים החשש שהגופים הקיצוניים באש״ף, הקשורים בסוריה, יקחו עימם במיקרה כזה חלק גדול של הציבור, (המשך בעמוד )64
גליון 2341, 11 ביולי 1982, עמוד 12
הפגישה נערכה עם ייטראלים ציוניים. ככל מגעי עם הפלסטינים אני מגדיר את עצמי כפירוש כציוני. … הסיכסוך קיים מפני שדעת־הקהל הישראלית אינה מאמינה באפשרות של פיתרון הסיבסוך בדרכי־שלום. אין היא מאמינה כי העם הפלסטיני ומנהיגותו המוסמכת אכן יראו בהקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל, תוך שלום עימה, סוף־פסוק. … מזה שנים רבות מתנהלת מילחמה בין ישראל והעם הפלסטיני. זוהי מילחמה עכורה, מזוהמת, שבה בוצעו זוועות רבות.
גליון 2509, 2 באוקטובר 1985, עמוד 7
במקומות מהתאימים דיבר בשם ״אנחנו״ ,בעוד שבמקומות אחרים דיבר בשם ״אני״ ו״ירדן״ .הוא לא השאיר ספק לגבי מהות ה״אנחנו״ — ירדן ואש״ף במשותף( .בערבית אץ לשון־רבים מלכותית, כגון ״אנחנו, ז מלכת בריטניה קבע המלך: ״האו״ם הכיר באירגון־השיחרוך הפלסטיני כבנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני, וכך סלל את הדרך להשתתפות העם הפלסטיני, באמצעות נציגו החוקי, בתהליך השלום. מכיוון ^ שהוא הצד העיקרי לסיכסוך, מן הראוי שהעם הפלסטיני יהיה הצד העיקרי לשלום ...דרושה גישה חדשה לתהליך השלום, המאפשרת את שיתוף אש״ף בתהליו־השלום״. • הטרור.
גליון 2639, 30 במרץ 1988, עמוד 6
ראשית: שאש״ף יכיר באופן חד־צדדי בזכות־הקיום של ישראל, מבלי שישראל תכיר באש״ף או בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית. שנית: שאש״ף יקבל את החלטות מועצת־הביטחון 242ו־ ,338 המתעלמות מעצם קיומו של העם הפלסטיני). … נפערה תהום בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי, שהתרחבה מאז .״ערביי ישראל״ הצטרפו שוב לעם הפלסטיני. יום־ האדמה הפך סמל, שחשיבותו הלכה וגדלה משנה לשנה.
גליון 1697, 11 במרץ 1970, עמוד 11
אם תקום מדינה פלסטינית (בצד ישראל) שתהיה חברה במשפחת העמים, יהיו אזרחיה כפופים לאחריות מרכזית. יהיה תיכנון מרכזי לטובת העם הפלסטיני, והחורגים ייענשו. רק אז ידעו הקיצונים כי לא יזכו לכל חיפוי למעשים החבלניים. … אז יאללה, בואו נפעל למען דו־שיח עם הפלסטינים ולמען הקמת מדינה פלסטינית. יובל אבי־דור, חיפה עורו נרדמים : משהו בקשר ליהודי רוסיה: אל מעבר להרי הקפאון /המכוסים בשלג עד לעומסה /אל מעבר מסך אכול דכאון / הסגור ונעול באין שום מוצא.























