נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"
גליון 2000, 31 בדצמבר 1975, עמוד 16
.״ על שאלתו של דולו, באילו תנאים מוכן אש״ף להכיר ב״מדינה שהיא יהודית באופן ספציפי,״ השיב סוס: אין להפנות שאלה זו אל העם הפלסטיני, לפני שמכירים בו. סדר־הדברים צריך להיות הפוך: קודם כל יש להכיר בעם הפלסטיני . … ״ ,,חוזה לאי־לוחמח״ .בתשובה לשאלת רולו, מה הן ״הזכויות הלאומיות הלגיטימיות״ של העם הפלסטיני, השיב סוס בפשטות :״אנו תובעים את הזכות לכונן מדינה לאומית בגדה המערבית ובעזה.״ לאהר-מכן, באה הפצצה האמיתית של הראיון. :״אם יושג הסדר ברוח זו ב- וועידת־ז׳נבה, שבה נשתתף על בסיס של •שוויון עם כל הצדדים הנוגעים־בדבר, יהיה זה הגיוני שהסכם של אי-לוחמה יהווה את נקודת־המוצא לשלום שבו ישתתף העם הפלסטיני באופן פעיל.״ אחרי קביעת יעד זה, הפליג סוס ודיבר על חזון העתיד :״השלום הוא תהליך די נאמי.
גליון 2383, 4 במאי 1983, עמוד 65
אילו רצו בכך, היו מעניקים למחנה המתון באש״ף את העזרה שהיה זקוק לה : הבטחה אמריקאית ברורה להכיר באש״ף ובזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני תמורת הכרה אש״פית בישראל. תחת זאת נאמר ההיפך. … ה מי כתבלא הגינו ^ רטאווי זעם. בהיותו משוכנע כי העם הפלסטיני מחמיץ הזדמנות היסטורית, וכי אסון נורא עומד לרדת על האוכלוסיה בגדה המערבית, התקומם. הוא התכונן לנאום נאום חוצב־להבות, כדי לבטא את דעת בני־הגדה ולהשמיע את זעקת הרוב הדומם של העם הפלסטיני, הרוצה — כך היה משוכנע — בפיתרון מהיר בדרכי־שלום.
גליון 1628, 13 בנובמבר 1968, עמוד 5
מכתבים ״תודת האומה״ הסדר עם הפלסטינים ההודעה על תשלום לחיילים, עבור שיש־, חודשי שירות נוסף בצה״ל, לוותה כירסום והסברה רבה, ואילו ההודעה על ביטול התשלום נעשתה בשקט, עד כדי כך שרוב הציבור לא קלט אותה. … הלוואי והיה לנו כיום מדינאי בעל שיעור־קומה — כי אז יכולנו להפיק תועלת מהמתרחש בגדה; לבטל ״הגישושים״ עם חוסיין כרמי ולהכין את הקרקע להתדינות עם בעל הדבר — העם הפלסטיני. הסדר עם הפלסטינים יבלום את ה)3 סובייטים במרחב!
גליון 1630, 27 בנובמבר 1968, עמוד 4
* 1 1111111111 הרצוג בעד הידברות עם הפלסטינים האלוף במילואים חיים הרצוג, מי שהיה הפרשן הצבאי של קול-ישראל במלחמת־ששת־הימים, ומראשי רפ״י, הוא אחד התומכים במציאת פיתרון במורח- התיכון תוך הידברות עם העם הפלסטיני. לאחרונה גילה הרצוג, כי לדעתו המדיניות ביחס לעם הפלסטיני צריכה להיות מכוונת תוף הנחה שההסכם שיושג, יושג דרכם, וייתכן אפילו, שלבסון?
גליון 2186, 25 ביולי 1979, עמוד 48
אני מכיר את מנחם בגין מזה שנים קה לענייז זה, וחבר־הכנסת אבנרי הלא הסתמך בדבריו על עמדתו ביחס למעמדו של אש״ף כמנהיג העם הפלסטיני. אורי אמרי: איך פלא שראסז״המם־ שלה מתבייש להופיע כאן היום. … השר משה נסים: הכנסת קיבלה עטרה שמבטאת את עטרת העם -- או רי אמרי: עוד לא היה כדבר הזה, שראש הממשלה מתכחש לדבריך! השר משה נסים ע ל שלילת העם הפלסטיני -- או רי אמרי: אדוני היושב־ראש, דיברתי כאשר דיברתי, על סמך הבטחה שהבטיח ראש־הממשלה.
גליון 1954, 12 בפברואר 1975, עמוד 36
70 + 220 284 — 120 + 276 — 112 + * 36 + 84־ 120 29 + 84 113 146 — 62 + 84 142 — 58 + 84 281 117 + 164 320 — 156 + 164 144 = 60 + 84 164 — 80 + 84 364 = 200 + 164 360 — 196 + 164 334 — 170 + 164 186 — 102 + 84 184 = 100 + 84 87 + 84 171 164 164 164 164 שום דבר לא יפתור את הבעיה הפלסטי נית׳ לא מדינה פלסטינית ולא הכרה שלנו באש״ף, העם הפלסטיני לא ישקם את עצמו בלי פתרון בעיית הפליטים. … שימחה פלפן: ברור שבסופו של דבר לא תהיה לנו ברירה אלא להידבר עם ההנהגה הזאת של העם הפלסטיני, שתהיה מורכבת בצורה זאת או אחרת סביב אש״ף.
גליון 2550, 16 ביולי 1986, עמוד 18
הופעת נ/ישדחת גוולה שר בג עוות המיזוח מישראל בוועידה למען שלום עם הפלסטינים שווה סנסציה -בייחוד כשדיברו ערבית נוץ של וגשות אחד משיאי הבווינה וועידה היתה התפרצותו הפיתאומית של שפיק אל־חות, שגריר אש״ף בביירות, שבא מן העיר השסועה, שם ^ פתע התפרצו הרגשות בפרץ /אדיר. … אבל הכל התחיל לדבר על סוריה, על ההתקפה הפרועה שלה על אש״ף, על נסיונותיה העקובים־מדם להשמיד את ההנהגה העצמאית של העם הפלסטיני, על ההתקפות המתמשכות של סוכני־סוריה על מחנות־הפליטים בלבנון. … יש מין הסכמה אילמת בארם שלא לדבר על ההתנכלויות של ממשלות ערביות שונות לעם הפלסטיני. הסובייטים שלחו לוועידה נציג רם־דרג(ולאדימיר וינוגראדוב, לשעבר שגריר ברית־המו־עצות בקאהיר ושר־החוץ של רוסיה, אחד המומחים הסובייטיים הגדולים הלב.
גליון 1635, 1 בינואר 1969, עמוד 9
עלינו לענות על שאלה זו בבירור: כן, אם מנוי וגמור עימנו להתכחש לזכויותיו של העם הפלסטיני, להחזיק בשטחיו, להתנחל על אדמתו, לדבר על שלום מבלי לעשות דבר למענו. לא, אם מוכנים אנחנו לקחת את ר,שור בקרניו, להציע לעם הפלסטיני שלום סביר, המעניק לו חרות לאומית, תוך הבטחת ענייני הביטחון וההתפתחות של ישראל. … הדרך היחידה לחיסול הטרור הפלסטיני היא לנתק אותו מן העם הפלסטיני. לשם כד דרושות כנפיים -כנפיים של מעוף.
גליון 1630, 27 בנובמבר 1968, עמוד 7
חיסול הטרור אפשרי באחת משתי דרכים: מציאת ״הסדר ופיתרון״ שיתקבלו על דעת העם הפלסטיני. כלומר: הגשמת שאיפתו לחרות לאומית במדינה משלו, תוך הסדר ביטחוני, כלכלי ומדיני עם ישראל. או -סילוק העם הפלסטיני כולו מן השטחים המוחזקים. כלומר: חיסול מלחמת־ד,גרילה על־ידי העברתה לפסים של מלחמה סדירה (וניצ־חית) בין ישראל והעולם הערבי. … לכן היא רוחשת אהדה לטרד ריסטים, אף עדיין אינה נותנת להם מחסה. אולם ברגע שהעם הפלסטיני ישתכנע כי אפסו התקוות לשלום, ברגע שתקום התנחלות נרחבת על אדמתו, ברגע שיבין כי הכיבוש הישראלי הופך לעובדת־קבע — באותו רגע ימצאו הטרוריסטים לא רק אהדה, אלא גם עזרה ומחסה.
גליון 1874, 1 באוגוסט 1973, עמוד 16
כל שאר החברות, גם כאלה שהיו בעבר ידידותיות או נייסראליות, הצביעו הפעם בעד שני עק- רנות הסותרות את קו גולדה: • הכרה בזכויות העם הפלסטיני, • דרישה שישראל תשיב בחיוב ל־ ״תזכיר יארינג״ ,ותצהיר על נכונותה לסגת בדרום לגבול הבינלאומי, במיסגרת של שלום. … הנקודה הראשונה מדגימה את הסטאטוס החדש שהעם הפלסטיני זכה בו במרוצת השנים האחרונות. החלטת מועצת הביטחון 242 עוד התעלמה כליל מקיום הפלסטינים, דיברה רק על ״פיתרון צודק של בעיית הפליטים.״ כיום, כעבור שש שנים, אין עוד פורום בינלאומי רציני המתכחש לקיומו ולזכויותיו של העם הפלסטיני. עיקרון זה נתקבל בדעת־הקהל העולמית, בניגוד חותך לעמדת גולדה־דיין־אבן.
גליון 1830, 27 בספטמבר 1972, עמוד 19
אנשי הטרור הפלסטיני יונקים ממקורות נפשיים עמוקים, הם ניזונים מן התיסכול והייאוש שפשט בעם הפלסטיני כולו, הם זוכים לתמיכה ולהערצה ממיליוני העולם הערבי, העומדים חסרי־אונים מול הכוח הצבאי האדיר של ישראל, והמאמינים שישראל זוממת להחזיק בכל השטחים שכבשה ולכבוש שטחים נוספים. … אך מצד שני, דווקא הטרור מחייב יוזמות־שלום גדולות ומכריעות, הן כלפי הסישטרים הערביים השכנים, הן — ובעיקר — כלפי העם הפלסטיני עצמו. רק אם רוב העם הפלסטיני, באשר הוא, ישתכנע שהוא יבול להגשים את מאוויו הלאומיים הצודקים בדרך של שלום, תוך שותפות עם ישראל, ייסתמו מקורות־היניקה הנפשיים והמדיניים שד אירגוני הטירור• דק אז יוכלו מכשירי־הביצוע שלנו לנחול את הנצ־חון המכריע והסופי על הטרור.
גליון 1944, 4 בדצמבר 1974, עמוד 13
שום עם אינו מוותר על יישותו הלאו מית, וכל עם שואף לחירות במדינתו. אם אנחנו רוצים להסתדר איכשהו עם הפלסטינים, עלינו לעזור להם להקים מדינה משלהם• עד אז לא יהיה שקט. … והנה בא חייל מיקצועי, לא זה אפשרי. אבד אי־אפשר להביא את העם הפלסטיני לוויתור על כל פלסטין. אילו היה אריק אמון על חשיבה ממוש מעת, תוך לימוד הבעייה וניתוחה, היה מגיע בעצמו למסקנות אלה. … מי יכול לקוות להי־עלמו של אש״ף׳ אחרי שזכה בהברה כללית בעם הפלסטיני, בעולם הערבי ובזירה הבינלאומית?
גליון 1783, 3 בנובמבר 1971, עמוד 39
ביום החמישי של מלחמת ששת־הימים, ב־ 9ביוני , 1967 פניתי במכתב לראש־הממשלה לוי אשכול, והצעתי לו שיפנה מיד במחווה דרמתי לעם הפלסטיני בשטחים הכבושים, יביע הסכמה להקמת מדינה פלסטינית לאלתר, ויאפשר קיום מישאל־עם, שבו תוכל האוכלוסייה להכ ריע בעד פתרון זה. … ספק שכל מה לא נאמר, ומה לא הושמע, נגד הצעתנו, בנאומים וכקריאות־כיניים, כאולם הזה ץ גו לדה נאמר שאין עם פלסטיני. שאורי אבנרי המציא אותו. והנה, כשנה החמישית של הכיבוש דורשים הפלסטינים כחירות, וחופש-פעולה פוליטי, ותובעים את זכותם להגדרה עצמית כפה מלא, ככתב וכעל־פה. … אני מודיע בזה שכל המנהיגים החשובים בגדה, על אף ה״שוני בהשקפותיהם, מאוחדים בדרישה שהמימשל הצבאי יעניק לאוכלוסייה הפלסטינית לאלתר את הזכות לפעולה פוליטית, לעריכת כינוסים, לגיבוש דיעות, להקמת מפלגות, לקיום בחירות, להקמת מנהיגות לאומית מוסמכת. כולםכאחד מאוחדים בדיעה שרק העם הפלסטיני לבדו צריך להכריע, באורח דימוקרטי, במישאל-עם ובבחי רות, על עתידו — ורובם המכריע דוגל עתה בהקמת מדינה פלסטינית חופשית, שתקום תוך שלום והסדר עם ישראל.
גליון 2479, 6 במרץ 1985, עמוד 9
מבחינת המערך יהיה צורך לעטוף את המשא־ומתן באיצטלה של ״האופציה הירדנית״ ,תוך שימת הדגש על כך שערפאת וחוסיין הסכימו לכינון מדינה פלסטינית שתקיים ״איחוד קונפדרטיבי״ עם ירדן. • תמיכת רו ב העם הפלסטיני לא רק בהנהגתו האישית של ערפאת, אלא גם במדיניות חד־משמעית של שלום ישראלי־פלסטיני. • הסכמה אמריקאית־סובייטית כלשהי, שתנטרל את התנגדות כוחות־הסירוב בעולם הערבי. … מובארכ מנסה עתה לעשות את הצעד הראשון, בצורה שגם ישראל לא תתנגד לה בחריפות רבה מדי. • הדבר חיוני לערפאת. אי־אפשר לשכנע את מיליוני העם הפלסטיני לתמוך בקו מתון ובמדיניות של שלום, כאשר אין הדבר מביא לשום הישג שהוא. … התחלה של הידברות עם אמריקה תהווה הישג משמעותי, לאש״ף, שיחזק את המנהיגות של ערפאת פי כמה וכמה ויעודד את הכוחות המתונים בעם הפלסטיני. • לדבר יש משמעות מיוחדת, לאור תקדימי העבר.
גליון 1862, 8 במאי 1973, עמוד 23
מה גם שיאסר ערפאת עצמו אמר למישלחת מטעם יוזמי בולוניה, שהוא מתנגד להחלטה 242 רק מפני שהיא מתעלמת מקיום העם הפלסטיני. אפשר להכין מכך שערפאת מובן להכיר כמיסמך הבולל הכרה רשמית בעצמאותה וכריכונותה של ישראל — אם יכיר בקיומם ובזכויותיהם של הפלסטינים. … היא כוללת רק את הכוחות הציבוריים הידועים בהתנגדותם רבלתי־מתפשרת לכל סיפוח, ובתמיכתם המוחלטת בעיקרון ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. הרכב צר זה אינו אידיאלי — אבל הוא חיוני בשלב העדין של יצירת מגע ראשון. … איך יושג ביטחון הגבולות ״המוכרים והבטוחים״; כיצד יתגשמו הזכויות הלאומיות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, מה תהיה התועלת שישיג כל אחד מן הצדדים מן השלום, לעומת המצב הנוכחי. • הייתי רוצה שהמשברים הבלתי־נמנעים יהיו מעטים, ושמסביב לוועידה תהיה הידברות אישית מגוונת ורבה, כדי להעמיק את ההבנה ההדדית. • לא איכפת לי אם לא תתקבל בסיום הוועידה החלטה גדולה ומפורטת, אך חשוב שיונח היסוד לרציפות׳מאמצי- השלום, על־ידי כינון גוף קבוע כלשהו שיקיים את המגעים ויכין ועידות נוספות, רחבות יותר
גליון 2085, 17 באוגוסט 1977, עמוד 9
לפי סטא- טיסטיקה כזו שפורסמה על-ידי אונסק״ו, יש יותר מ־70 אלף בוגרי אוניברסיטאות בקרב העם הפלסטיני. איך ניתן להסביר את חמיספר הגדל והולך של בעלי תארים אקדמאים בקרב בני העם הפלסטיני, ההולך ומתפתח למרות תהליכי ושיטות הדיכוי ז לדעתי ניתן להסביר זאת רק בכך שרק עם חי ובעל שורשים עמוקים בתרבות מסוגל לעמוד נגד דיכוי ובתנאי כיבוש ולהמשיך בהתפתחותו עד שיאלץ את העולם להכיר בו. בניתוחו המאלף מתעלם מר רובינשטיין, שהוא סופר ״דבר״ לעניינים ערביים, לחלוטין מעובדת היות העם הפלסטיני בגדה תחת מישטר כיבוש ומהשפעתו השלילית של מישטר זה על תנאי התפתחותו התרבותית.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 47
• אידיאזלוגיה זגיא1גדפ*ח אן יצעד העם הפלסטיני מביירות ז לאן יאסר ערפאת? יפליג השאלה אינה גיאוגרפית, אלא אידיאולוגית … אך יש בשבעות שניה לדימוי ׳המסע הארוך. בבחינה ססויימת, נמצא העם הפלסטיני כולו במסע ארוך בנוף האידיאולוגי — מסע והמוביל מן העמדה הנוקשה ההיסטורית, המוקפאת ב״אמנה הפלסטינית׳׳ ,אד הפשרה ההיסטורית, שפירושה הגשמת והמאוויים הלאומיים כמדינה פלסטינית עצמאית, בגדה המערבית ו־ברצועת־עזה, שאינה יכולה לקדם אלא בהס כמת ישראל ותוך שלום עימה. העם הפלסטיני צועד בשדרת־מסע ארוכה, מפוזרת ומתמשכת.
גליון 2402, 14 בספטמבר 1983, עמוד 16
אחר־כך הציע שיבעה עקרונות להסדר: • אסור שמעצמה אחת תשתלט במרחב ותגרום לבלקניזציה שלו( .הרמז: ניטרליזציה של המרחב, הצעה שהועלתה לפני דור על־ידי לח״י). • החזרת הזכויות של העם הפלסטיני היא ״אחריות בינלאומית במיסגרת החוקיות הבינלאומית״. (משמע: הכרה בחוקיות, הכוללת את קיומה החוקי של ישראל). • יש לקבל את הצעת־השלום של ועידת״פאס( .כלומר: זכות־הקיום של כל המדינות הקיימות, והקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה). • זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולעצמאות לאומית, וזכות הפליטים לחזור הן הבסיס לשלום במרחב.( .זכות השיבה״ פירושה, בניסוח הערבי המקובל, הזכות לבחור בין שיבה ופיצויים, בהתאם להחלטות האום). • הרתעת. … כל המישרדים הסמוכים בבניין ננטשו, ו מי שיכול היה להיכנס לאולם — מזכירות, פקידי־אום, וכמובן כל חברי כל המישלחות, נרחק ימה כדי לראות את האיש,ולהאזין. הסאתוס של העם הפלסטיני, חסר־המדינה וחסר־הבית, המפוזר והנרדף בארצות :ות, עלה מתוך דבריו.
גליון 2530, 26 בפברואר 1986, עמוד 11
בימים ההם עדיין היה אש״ף רחוק מלהיות כוח דומיננטי בעם הפלסטיני. הנהגה מקומית לגיטימית, נבחרת ומושרשת בציבור, יכלה למלא תפקיד חשוב. … מכיוון שהם סובלים מן הכיבוש, ההפקעה וההתנחלות, מעוניינים אנשי-הגדה, יותר מכל חלק אחר של העם הפלסטיני, בפיתרון מהיר, אשר ישים קץ לכיבוש. … על כן הם מהווים את החלק ה״מתון״ או ה״מצי־אותי״ ביותר של העם הפלסטיני. היה ברור שבכל כינוס פלסטיני עולמי הם יתנו את קולם למדיניות מתונה ולמנהיגות מתונה, אשר תחתור לשלום ולהסדר.
גליון 2559, 17 בספטמבר 1986, עמוד 5
ארבע מבין חמש החברות הקבועות באו״ם מקיימות יחסים עם אש״ף ומנהלות עימו דו־שיח קבוע. שלוש מהן מכירות רישמית בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ומקיימות פגישות עם נציגי אש״ף בדרג העליון. … חסרים בו אף הדברים שמנחם בגין חתם עליהם בקמפ־דייוויד :״הזכויות החוקיות והצרכים המוצדקים של העם הפלסטיני״ .יש בו פחות מזה: ״פיתרון הבעיה הפלסטינית על כל היבטיה ״.בלה־בלה־בלה. … האם מישהו מעלה על דעתו כי הקהילה הבינלאומית, שהכירה מזמן באש״ף כבנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני(מעמד שהוכר רישמית על־ידי עצרת־האו״ם, ושבזכותו זכה אש״ף במעמד של משקיף קבוע באו״ם וברוב הזכויות של מדינה־חברה) תוותר על השתתפות אש״ף בוועידה כזאת?























