נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"
גליון 1725, 23 בספטמבר 1970, עמוד 11
על כן ניתן היה להניח, כי עימות־ העם הפלסטיני למדינה עצמאית משלו כדי .הדמים בין צבאו של חוסיין לבין הפלס להגיע למסקנה כי השבוע נחתם בוודאות גורלו של חוסיין. … לנו יש אינטרס עליון משלנו: דו־קיום בשלום עם שכנתנו ממיזרח, שותפות־גורל עם העם הפלסטיני בארץ המשותפת. אם בפלסטין זאת יגברו הקיצונים, דורשי חיסולה של ישראל; או אם יגברו ה־מתונים־יחסית, אנשי הריאליזם המדיני ולא הרפתקנים מטורפים — חד הוא.
גליון 1769, 27 ביולי 1971, עמוד 15
.״ שום דבר לא הצליח להבהיר יותר מקטע טלוויזיה זה את ההחמצה הגדולה של ההזדמנות הבלתי חוזרת, שניתנה לישראל לכבוש את ליבו של העם הפלסטיני. נדפגש^שלרנדאל; >* יסודו של הכישלון עמדה הפאני־קר״ זו התופעה האוחזת בכל הגור מים הרשמיים בישראל הקשורים בענייני הסברה ותיקשורת, כאשר הם נתקלים בתופעה בלתי צפוייה מראש. … תמונה ח, שפורסמה בעיתונות חו״ל, לא ־צרה את הרושם כי בישראל קיבלו החבלנים הנכנעים את היחס הראוי לשבויים. לנסות ולהתחיל לדבר עם הפלסטינים, גם עם אלה שבעבר נשבעו להילחם ביש ראל עד חיסולה. אחרי שכל מדינות ערב בגדו בהם, אח רי שנותרו ל;לא בן־ברית אמיתי אחד, היתד, זו הזדמנות נדירה לישראל להופיע כמי שמסוגלת להיות שותפה של אמת לעם הנתון בצרה, לא דווקא מתוך אידיאלים הומאניסטיים. אלא משום שנגזר עליה לחיות עם הפלסטינים בארץ אחת. שעת כושר זו בוזבזה השבוע.
גליון 2002, 14 בינואר 1976, עמוד 16
הסביר הלורד לשומ עיו רמי־המעלה: בצורה זו ייקבע באופן חיובי ישיש לעם הפלסטיני הזכות למדינה משלו, זבד־בבד יאושרו מחדש עקרונות ההחלטה ,242 שעליהם מושתתת זכותה של מדינת־ישראל לקיום ולביטחון. ימדוע לא דיברה ההצעה 242 עצמה על העם הפלסטיני? הסביר קאראדון :״מי דיבר אז על הפלסטינים? … אחרי שקיבל רושם קודר על מצב־הרוח בישראל, שניראה לו ניצי אף יותר מקודם, שמח לשמוע מפי חברי המועצה כי הולכת וגוברת בישראל הדיעה, שיש למצוא דרד להידברות עם הפלסטינים .״אמסור על כך לבני־שיחי הערביים,״ הבטיח קאראדון, כאשר קם כדי למהר לעמאן, לפגישה עם המלר חוסיין .
גליון 2611, 16 בספטמבר 1987, עמוד 18
זה כלי־ביטוי של ישראל השפויה, שוחרת־השלום, אל העולם הגדול ואל העם הפלסטיני. עובדה היא שאנחנו מחזיקים מעמד כבר 30 שנה בעיתון לא־מיפלגתי, הנתמך על־ידי ההכנסות ועל־ירי רצונם הטוב של מי שרואים עצמם כידידים שלנו ושל העניין שאנחנו מייצגים, ואני חושב שזה הישג גדול … בעיני הפלסטינים הוא מוחזק כבן־ברית רציני ביותר שאפשר לבטוח בו, שעומד על זכויותיו הלגיטימיות וגם לוחם על זכויותיו של העם הפלסטיני. רואים אותו במידה רבה כבית שלהם
גליון 2065, 30 במרץ 1977, עמוד 13
בהכרזתו הפומבית האחרונה, כפי שהובאה על־ידי ה״פראנס סואר״ ב 4-וב 5-בפברואר, הדגיש המלך חוסיין שוב ושוב כי לא יוכל להיות שלום באיזור ללא הכרה מוקדמת והגשמת זכותו של העם הפלסטיני להגדרה-עצמית. יש להניח, והדבר ייתכן בהחלט, כי מדינת פלסטין הריבונית, אשר תקום כתוצאה מיישומה של זכות זו, תקים מערכת־יחסים מייוחדת מאד עם הממלכה ההאשמית. … מנקודת־ראות זו, ברור כי היות אש״ף המייצג החוקי היחידי של העם הפלסטיני וההכרה בו מצד כל מדינות ערב — וכן מצד 103 המדינות הלא-ערביות — היו התפתחות חשובה ומכריעה שבילעדיה, כל שיחות על שלום אינן אלא בגדר דיבורים ריקים. … ״המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני״ הוקמה בדצמבר ,1975 במטרה להכריז על אכזבתו של חלק ניכר של הציבור הישראלי מן המדיניות הישראלית הרישמית, ועל נכונותה להצטרף אל אש״ף ואל העם הפלסטיני במאבק לשלום. ביוני 1976 נוצר המגע הראשון בין שני כוחות השלום, וכך נולדו שיחות-פאריס המפורסמות.
גליון 1941, 13 בנובמבר 1974, עמוד 11
אך עכשיו נוסף על כך יסוד נוסף: המוני העולם הערבי רואים באש״ף את הנציג האותנטי היחידי של העם הפלסטיני. ההברה מצד המלכים והנשיאים חיתה בלתי־נמנעת, בשעת עימות גלוי, מפני שהכרה זו בבר קיימת כקרב העמים הערביים עצמם. … אך כוח־המחץ של העניין הפלסטיני נובע מן העובדה שמיטב האנשים, במאה ושלושים ארצות, מאמינים שנעשה אי־צדק היסטורי לעם הפלסטיני, ושהגיע הזמן לשים קץ לטרגדיה זו. … כך קמח לתחייה החלטת עצרת-האו״ם מיום ה 29-בנובמבר ,1947 אשר בעוד שבועיים ימלאו לה 27 שנה. באיחור של דור, עומד העם הפלסטיני לקבל את ההחלטה, שאותה ניסה לבטל בשעתו כדרך של מילחמה.
גליון 1748, 3 במרץ 1971, עמוד 22
.״ • הנשיא ניכסץ הודיע, באיגרתו לקונגרס, כי לא יתכן להשיג שלום בר־קיימא במיזרח התיכון ״מבלי לטפל בשאיפות החוקיות של העם הפלסטיני.״ זוהי הכרה רשמית ומלאה מצד הסמכות העליונה בארצות־הברית בקיומו ובזכותו של ״העם הפלסטיני״. … בראיון מוקלט לרדיו הפיני, ולאחר מכן בשיחתו עם דנה זוהר (העולם הזה ,) 1718 גינה אל־חות בחריפות את מה שכינה ״תוכנית אבנרי״ ,במלכודת ציונית, בגידה בעם הפלסטיני, וכו/ השבוע פירסם אל־חות בעיתון ביירותי הכרזה בעלת משמעות עצומה: הוא קבע שאם יושג הסכם־שלום ,״לא יעלה על הדעת שהגדר, המערבית תחזור לשלטון חוטיין.״ האלטרנטיבה המסתברת: הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, לפי אותה תוכנית שאותה נהג לגנות.
גליון 2515, 13 בנובמבר 1985, עמוד 10
אבות הורישו טענה זו לבניהם, והיא הפכה לעניין שבאמונה. ההכרה בקיום העם הפלסטיני כיום נראית כבגידה בכל הטענות של האבות. … קל לו הרבה יותר להמשיך ולהתעלם מקיום העם הפלסטיני, להחליף את המילה ״פלסטינים״ במילה ״מחבלים״, ולהתנפל בזעם על כל ישראלי המוכן להתמודד עם הבעיה באופן רציונאלי. … כמעט כל האירגונים הדוגלים בקו זה פרשו מאש״ף, והס פועלים, בחסות סוריה ו/או לוב, נגד ישראל ואש״ף גם יחד. • מ חנ ה החותר להסדר עם ישראל ומוכן להכיר בה, אך המאמין כי רק באמצעות פיגועים ומעשי־טרור אפשר לשכנע את ישראל להכיר בעם הפלסטיני ובזכויותיו. שמעתי הרבה פעמים מפי פלסטינים ״מתונים״ ,המוכנים בהחלט לדדקיום עם ישראל אחרי הקמת מדינה פלסטינית: ״ברגע שנפסיק את המאבק המזויין, ישראל והעולם כולו פשוט יתעלמו מקיומנו.
גליון 2662, 7 בספטמבר 1988, עמוד 11
הוא היה המארח, הבורר, המתווך בין ארצות־ערב. ואילו יאסר ערפאת, נציג העם הפלסטיני, ישב במקומו, שפוף ונשכח. הזרקורים התמקדו על שני האישים שמשני ציריו: צדאם חוסיין העיראקי וחאפט׳ אל־אסד הסורי. … עם שלם, כמו אדם יחיד, יכול להתעורר באחד הבקרים ולהיווכח כי גמלה בו החלטה, שקיננה בו במשך זמן רב. בראשית דצמבר 1987 קם העם הפלסטיני וגילה שגמלה בליבו החלטה: מאחר ששום גורם זר לא יושיע אותו — לא הערבים, לא הישראלים, לא האמריקאים, לא הסובייטים, והעם הפלסטיני נותר לבדו — הוא חייב לקחת את גודלו בידיו.
גליון 2636, 9 במרץ 1988, עמוד 7
.״ לפי שולץ, המשא״ומתן יהיה מבוסס על ההחלטה ,242 שאין בה זכר לעם הפלסטיני ולזכויותיו. הירדנים והישראלים יחליטו על האוטונומיה לשטחים הכבושים (״תקופת־הביניים״) שתימשך שלוש שנים. … משום־כך יש עכשיו לאש״ף תמריץ כפול ומכופל להוכיח שבלעדיו לא יקום שום הסדר, וכי העם הפלסטיני לא ישתף פעולה עם שום תוכנית שאינה מבטיחה את הגשמת שאיפתו לעצמאות. … ״אגודות־הכפרים״ נעלמו כלא היו. • האגדה של איחוד־ירושלים התנפצה, וירושלים המיזרחית הפכה בירת השטחים הכבושים. • המיעוט הפלסטיני בישראל עצמה הפגין את זיקתו לשאר חלקי העם הפלסטיני. • בישראל עצמה השתנו כל הנורמות, החל בהתנהגות צה״ל וכלה בחופש־העיתונות.
גליון 1865, 30 במאי 1973, עמוד 15
היא שואפת, כמו הכוחות הריאקציוניים הערביים, להרוס בכל הדרכים את הקיום הלאומי של העם הפלסטיני, ולהחליש את תנועת״השיחרור הלאומית והסוציאלית של העמים הערביים. … הוצע לומר בסעיף זה שממשלת ישראל פועלת, יחד עם הריאקציה הערבית ,״לחיסול העם הפלסטיני״. מכיוון שמזה יכול היה להשתמע חיסול פיסי, נמחקה, לפי דרישתנו הנמרצת, המילה ״חיסול״ ,ודובר על הקיום ה״לאומי״. … ן ן תון החשוב ב יותר באירופה דיווח על הוועידה במאמר גדול, תחת הכותרת (למעלה) :״ישראלים וערבים קוראים לשלום ללא סיפוח, המבוסס על כיבוד הזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני.״ בידיעה נאמר :״כמה נואמים ישראליים הצדיעו לאומץ־הלב של מר מוחיי־אל־דין, שהאשים בנאומו בעת ובעונה אחת את ״הריאקציה הערבית״ ואת החוגים השליטים במדינה היהודית בקיום הסיכסוך במיזרח התיכון.
גליון 1898, 16 בינואר 1974, עמוד 13
מחשבתנו, במציאות של אז, היתד, זו: מבל עמי ערב. רק העם הפלסטיני יש לו עניין אמיתי בשלום עם ישראל, כי בשלום כזה יוכל לזכות בעצמאות לאומית, במדינה משלו ובחיסול הטרגדיה של הפליטים. … סמוך לאותו זמן נוסד ״האירגון לשיחרור פלסטין״ ,כנציג העם הפלסטיני בליגה הערבית. דגל פלסטין התנוסס בין דיגלי האומות, לפחות בפורום בינלאומי אחד. … כמיכתב זה* הצעתי ללוי אשכול לפנות מייד אל העם הפלסטיני ביוזמת־שלום דרמתית, להציע לו את עזרת ישראל כהקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, ולערוך לאלתר מישאל־עם בקרב הפלסטינים על אפשרות זו.
גליון 1822, 2 באוגוסט 1972, עמוד 31
לאחר מכן טענה שוב שדברי נשיא מצריים על ״החזרת הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני״ מכוונים להשמדת ישראל : האם נחכה עד שתיווצר תלות חדשה? … בוויכוח האחרון שאלת אותי, גבירתי ראש־הממשלה, שאלה רטורית: מה הן הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, שאנו רוצים להחזירן? אענה לך תשובה לא־רטורית, כפה מלא : הזכות הלגיטימית שד העם הפלסטיני היא דחיות בעם חופשי כארצו, מחוץ לגבולותיה גולדה מאיר מה הן זכויות הפלסטינים — אנחנו יודעים.
גליון 2336, 9 ביוני 1982, עמוד 5
במיקדה כזה ברור שצד אחד טועה — ולא פעם טועים שניהם גם יחד. ך קורכן של מילחמה זו הוא העם הפלסטיני. לטרגדיה הלאומית שלו, שהחלה ב־ ,1948 ולא מעט באשמתו, נוסף עתה פרק חדש. כשעת־המיכחן נשאר העם הפלסטיני, הקטן והחלש, לכדו. לגמרי לכדו. … בצאתו לשבור את התשתית הלאומית של העם הפלסטיני, חי זק אותה. כי תשתית לאומית אינה מורכבת רק ממוסדות, מכו חות צבאיים, ממוצבים וממיתקנים.
גליון 2566, 5 בנובמבר 1986, עמוד 16
הסיכום של החיים שלי מביא אותי למסקנה שאם אנחנו רוצים להמשיך להתקיים כחברה במדינה שיש בה ניגודים בגלל מוצא אתני, כדאי שנשנה סטטוס, הצורך העליון של המיזרחי חייב להיות השאיפה לשלום עם העם הפלסטיני ואז כל הטיעונים שבשמם הם פועלים היו מתבטלים. … אני חושב שעם שלם שאומר, או 80 אחוז מהעם אומרים שהנציג הבלעדי של העם הפלסטיני זה אש״ף, וכל עוד הם נתונים תחת שילטון ישראלי ואין להם אפשרות לערוך בחירות דמוקרטיות ולקבוע מי הנציג שלהם למשא ומתן, אני לא מטיל ספק שאש״ף הוא הנציג הבלעדי של העם הפלסטיני ושאיתו צריך לנהל משא ומתן.
גליון 2558, 10 בספטמבר 1986, עמוד 5
אין לדרוש מאדם רגיל בעולם, צופה־טלוויזיה וקורא־עיתון, שיב דיל בין הפלגים השונים שבקרב העם הפלסטיני. הנטיה היא לקבוע, כמו בגין :״כולם אש״ף״. • הפעולות יוצרות את הרושם שאין הבדל בין התנגדות למדיניות־ישראל ובין אנטי־שמיות — רושם שההסברה הישראלית שוקדת מזה שנים בכל כוחה לטפחו. • הפעולות עוזרות להסברה הציונית ומזרזות עליה לישראל. • הפעולות משמשות תחמושת לתעמולת הימין הקיצוני בישראל, דוחפות את המוני לפני 60 שנה התחוללה בתורכיה המהפכה האנטי־דתית הראשונה בארץ מוסלמית. … אבו״נידאל הוא בן חסותם של חאפט׳ אל־אסד ומועמר קד׳אפי, והוא מנהל מילחמה גלויה באירגון המייצג את העם הפלסטיני, אש״ף, ובהנהגתו. אבו־נידאל, כמו שרון, רוצה להרוג את יאסר ערפאת. … שניהם הוכיח כי הפיתרון המתון ביותר, הנהנה מתמיכה מאסיבית של העם הפלסטיני, הוא הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל.
גליון 2518, 4 בדצמבר 1985, עמוד 12
העולם הערבי צריך להכיר בקיום ישראל, על כך אין כל ויכוח. על ישראל להכיר בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, ולחזור לגבולותיה. … הצעה רצינית צריכה לכלול את זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. אם מר פרס יבוא, ויסתבר שיש בפיו הצעות לא־רציניות. … בהשתתפות חמש החברות הקבועות במועצת־הביטחון, ותוך שיתוף אש״ף כנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני. המטרה: שלום בר־קיימא, נסיגת ישראל מהשטחים שכבשה ב־,1967 החייאת הרעיון של חלוקת הארץ בין מדינה יהודית ומדינה ערבית, ופיתרון בעיית הפליטים.
גליון 2510, 9 באוקטובר 1985, עמוד 13
(השלום הזה התקרר, מפני שמיליוני מצרים משוכנעים בכנות כי ישראל רימתה אותם והפרה את ההסכם שבו הוחלט להעניק ״אוטונומיה מלאה״ לתושבי השטחים הכבושים ולהגשים את ״הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני״ .ההתכתשות על המשמעות המדוייקת של סעיפי ההסכם לא תועיל. … אין כל קושי לשלוף מאות מיסמכים — החל בהחלטותיהן של ועידות־הפיסגה הערביות, מ־ 1978 והלאה, ועד לראיונות האחרונים עם יאסר ערפאת — כדי להוכיח כי רוב העולם הערבי ורוב העם הפלסטיני מוכנים לשלום עם ישראל. השאלה היא: איזה שלום, ובאילו תנאים. … לצורך הדיון ההגיוני, מוטב להשתמש במילים ניטראליות, שאינן טעונות מתח של רגשות. אם רוצה ישראל לנהל משא״ומתן עם הפלסטינים, אין טעם לנהל אותו אלא עם המוסד.
גליון 2498, 17 ביולי 1985, עמוד 11
הוא כלול בקביעה הישנה של שר־הביטחון, כי אש״ף הוא אירגון־טרור, ותו לא. אש״ף הוא התנועה הלאומית של העם הפלסטיני 95* .של העם הפלסטיני רואים בו את הנהגתם הלאומית. … הוא חבר באו״ם ובכל מוסדותיו, במעמד של ״משקיף״ (כלומר, למעשה: חבר בלי זכות־הצבעה) .כל מדינות־ערב, ועשרות מדינות אחרות, מכירות בו כב״נציג הבלעדי של העם הפלסטיני״ .ישראל יושבת עימו באו״ם ובעשרות כינוסים (כגון: ועידת־הנשים, המתקיימת כרגע בניירובי) ,ומתדיינת עימו פנים אל פנים במועצת־הביטחון.
גליון 2625, 23 בדצמבר 1987, עמוד 9
אולם במאה ה־ ,20 אין דבר העומד הלוחמים וההמונים ^ מרות שרוב העם הפלסטיני /בעזה לא היה מעורב באירגוני־ מכבה־האש הגיע! … והמרי חו ה הכל ה שלוב במשך 24 ששת התאחדו כל 2.2 מיליון הפלסטינים בין הים והירדן בקרב העם הפלסטיני פועל חוק הכלים השלובים. בתודעת הפלסטינים עצמם, נחלק עמם לשני חצאים כמעט־שווים2.2 : מיליון מהווים את ״הפלסטינים של הפנים״ ,כלומר החיים בתוך הארץ, וכמיספר הזה מהווים את ״הפלסטינים של החוץ״ ,הפזורים בארצות־הערב וברחבי העולם. … השבוע פעל חוק הכלים השלובים, ואיחד את כל פלגי העם הפלסטיני. ההתקוממות שהתחילה בעזה — ולא במיקרה — פשטה אל הגדה המערבית.
גליון 2634, 24 בפברואר 1988, עמוד 17
היינו קורבנות של רמאות נוראה — .אנחנו, העם הפלסטיני והערבים, וכל מי שתלו את תיקוותם במהפכה הפלסטינית, ואשר נשאו את עיניהם אל המנהיגים הסוטים האלה. … במשך 37 שנים וחצי אמר השלם הזה לציבור הישראלי: הבעייה הפלסטינית היא לב הסיכסוך. לא יהיה שלום בלי העם הפלסטיני. מי שינסה להתעלם מבעייה זו, יוביל אותנו לאסון. … שאם לא ננצל את המצב כדי לעשות שלום עם העם הפלסטיני, ולא נעזור לו להקים את מדינתו, נצטרך לעשות דברים נוראים — וגם הם לא יעזרו.
גליון 2688, 8 במרץ 1989, עמוד 6
בנזרעגז העם הפלסטינים שהמהלר המתון נכשל. באותה הפתאומיות שבה פרצה האינתיפאדה, עלולה האינתיפאדה לשנות את כיוונה ולעבור לשימוש בכלי־נשק. … כבר בכינוס בפאריס, שבו נפגשו ח״כים ישראלים עם פלסטינים חברי־אש״ף, נדון הרעיון מאחורי הקלעים. … ענתסרגוסטי ריווחה אותם ־ רבית. התוכנית נעשתה בתיאום מלא עם הפלסטינים, תושבי מקומות שונים בגדה, שאמורים היו לקבל את פניהם של המפגינים הישראלים.























