גליון 2522, 1 בינואר 1986, עמוד 38
הבעיה היא להתגבר על האמונה, על גורמים,
• אני חושבת שאפילו רוב הפלסטינים
לא יודעים מה זו בדיוק האמנה
הפלסטינית.
זה לא משנה. מה זה חשוב עם פלסטיני — עם
זה לא דבר חשוב.
• מה כן חשוב?
גליון 2645, 11 במאי 1988, עמוד 11
זה מעורר כמה תמיהות.
ראשית, מניין קמו לו לעם הפלסטיני כל הגיבורים האלה?
להסתער בגרזן על חיילים בעלי נשק מוכן לירי — זה מחייב
אומץ־לב.
גליון 2637, 16 במרץ 1988, עמוד 26
לפני שנים,
כשהתרעתי נגד הכיבוש ובעד מתן זכות הגדרה
עצמית לעם הפלסטיני, לעגו לי וכינו אותי סוכן־
אש״ף.
גליון 2657, 3 באוגוסט 1988, עמוד 15
מזה שנים רבות טוענים ראשי המימסד הציוני כי אין עם
פלסטיני, ושמעולם לא היה. כשבאו ראשוני המתנחלים הציוניים
ארצה, הארץ היתה ריקה.
גליון 2636, 9 במרץ 1988, עמוד 11
הצעירים האלה דיברו לעניין, ובפה מלא. על הצורך בהידברות
עם הפלסטינים. על הצורך להסכים להקמת מדינה פלסטינית לצד
ישראל.
גליון 2604, 29 ביולי 1987, עמוד 17
הוא דגל בפירוש בזכותה של ישראל להתקיים בכבוד. הוא
תבע את אותה הזכות לעם הפלסטיני. שני העמים הם בני־אברהם.
שניהם אוהבים את הארץ.
גליון 2640, 6 באפריל 1988, עמוד 8
אמנם יש בו מחלוקת
עמוקה בין מחייבי השלום ואויביו, חסידי ההידברות עם
הפלסטינים וחסידי ארץ־ישראל השלמה. אך אלה גם אלה
יודעים כי ב־ 1988 מתה האופציה הירדנית, וכי אין כל ערך
ליוזמת־שלום שאינה מקובלת על הפלסטינים המתקוממים.
גליון 2682, 25 בינואר 1989, עמוד 17
ישראל כולה נמצאת עתה בתנועה, מחומת־הברזל של הסירוב
אל ההידברות עם הפלסטינים. כך גם הפלסטינים. יש להתייחס
בחיוב אל כל מעשה, קטן וכושל ככל שיהיה, המחיש תהליך זה.
גליון 2265, 28 בינואר 1981, עמוד 42
זהו סום
מת ...יש המכים עדיין בסוס
המת הזה
• (בתשובה על שאלה מפורשת
לגבי מציע מיפלגת־העבודה הישראלית)
״העם של פלסטין — כפי
שהוא מייוצג על-ידי אש״ף, הנציג
החוקי הבילעדי של העם של פלסטין
— צריך להיות הצד העיקרי
בכל פיתרון של הבעייה הפלסטינית
...ירח לא תהפוך את עצמה
תחליף לעם הפלסטיני...״
י• ״אם תהיה התפתחות נוספת
(בעיקבות עליית המערך לשילטון)
היא תהיה, בראש וראשונה, נושא
להתייעצות ההדוקה ביותר בין
אש״ף וירדן, ושנית ...היא תצטרך
לבוא לדיון בוועידודפיסגה ערבית!
גליון 1684, 10 בדצמבר 1969, עמוד 6
חבר־הכנסת אורי אבנרי אמר כבר אז, מעל דו כן הכנסת, כי אין פ ת רון צבאי למצב
של טירור, כי יש רק פ ת רון מדיני, וכי בהעדר פ ת רון מדיני, שיוצע על־ידי ממ שלת
ישראל לעם הפלסטיני — מוכרח, הטירור לגדול ולהתרחב ...שר־הבטחון לעג אז לאזהרה זו.
גליון 2046, 17 בנובמבר 1976, עמוד 23
בנינו כבר מנהלים את המגע עם הערבים
ועם הפלסטינים בשדה־הקרב.
יצחק מודעי: בשדות־הקרב יש צבאות
שיל מדינות־ערב, ולא של פלסטינים.
גליון 2169, 29 במרץ 1979, עמוד 56
הבה נצעד קדי מה
ביחד, שני עמים עתיקים ושוחרי-
שלום, כדי להשיג את השלום הגדול, הכו לל,
אשר ישים קץ למילחמת מאה השנים,
ואשר יוליד שותפות חדשה של כל מיש־פחת־העמים
השמית, ובכללה העם הישרא לי
והעם הפלסטיני.
אסיים במילים בנות־האלמוות של גדול
לוחמי ישראל, ששפך דם כה רב, עד כי
נמנע ממנו לבנות את בית־המקדש:
״מי האיש החפץ חיים /אוהב ימים
לראות סוב /סור מרע ועשה טוב /
בקש שלום ורדפהו.״
במשך שלושים •טנה רדפנו
שלום, והנה הוא בהישג-ידינו.
גליון 2148, 1 בנובמבר 1978, עמוד 36
העצה הטובה ביותר שאפשר לעוץ
להם בשעה זו היא לנצל את כוחם הנוכחי,
הנובע מן הסיוע הישראלי, כדי להסתדר
עם הרוב המוסלמי בארצם, עם הסורים
ועם הפלסטינים, בתנאים הטובים ביותר
שניתן להשיגם.
גליון 2474, 30 בינואר 1985, עמוד 15
עכ שיו הוא מתייחס בחיוב לירוקים. הוא גם
בעד שלום עם הפלסטינים. הוא מצטיין בחשיפת פרשות־שחיתות
בצמרת.
גליון 2337, 16 ביוני 1982, עמוד 55
אבל העיקרון
של זכות קיום ריבונית פלסטינית קיים מרגע שאתה מכיר
בקיום עם פלסטיני.
מדינת־ישראל, משום מה, שללה דרך פיתרון זו, שפירושה
המעשי הוא התפשרות על שליטה במרחבי ארץ־ישראל, התפשרות
שמשמעה צימוק שטח הריבונות הישראלית לטובת התאום
הסיאמי התובע את חלקו( .נכון, התאום חסיאמי רב״הפנים
הזה טוען באחת ממסכותיו שהוא אינו נכון לפשרה, שהוא
רוצה את הארץ כולה לעצמו — אז מה אומר השכל?
גליון 2552, 30 ביולי 1986, עמוד 17
זה לא יקדם את מאמצינו למען שלום בין העם הישראלי
והעם הפלסטיני.
לאחר מכן, בשיחה פרטית במיסדרון.
גליון 2496, 3 ביולי 1985, עמוד 18
באחת
השיחות בחדרו בבניו בכנסת, זמן קצר אחרי המילחמה, הצעתי לו
לקרוא לעם הפלסטיני להקים מייד את מרינתו לצד ישראק
ובעזרתה, תוך ברית הדדית.
גליון 2669, 26 באוקטובר 1988, עמוד 28
הוסף לכך את העובדה שבמשך שנים
שימש תירוץ ״העמדות של אש״ף״ — ואני
טענתי תמיד שהיה זה רק תירוץ — סופרים
ואנשי־רוח, כאמתלה שלא להשתתף בשום מחאה
שפירושה היה סולידריות עם הפלסטינים. באו
התפניות שבאו ומיסמך בסאם אבו־שריף והחלטות
ועידת אלג׳יר והכרזות הפעילים הפלסטינים
בשטחים וחוזה השלום ההיסטורי שלכם —
אבל לגבי חלק גדול, או בולט, מאותם
״מתלבטים״ דבר לא השתנה.
גליון 2625, 23 בדצמבר 1987, עמוד 38
אם הישראלים יבינו
מה בדיוק הבעייה, הם יוכלו לפתור
אותה״.
מן השיחות עם הפלסטינים היה
ברור שנוסף לכיבוש מטרידה אותם
ההרגשה שהם נשכחו על־ידי העולם.
גליון 2621, 25 בנובמבר 1987, עמוד 11
כמעט כל הסרטים
המקוריים החשובים, כמעט כל
המחזות המקוריים, כמעט כל
הסיפרות החשובה והשירה החשובה
עוסקים בבעייה המוסרית
הכרוכה במילחמתנו בעם הפלסטיני.
הזכרתי
בראיון את יונה הנביא.
גליון 2688, 8 במרץ 1989, עמוד 11
קראתי לו לנצל את הרגע
הגדול, כאשר נטרפו כל הקלפים, ולהציע באופן רראמתי לעם
הפלסטיני להקים את מדינתו לצד ישראל, בשטחים שכבשנו זה
עתה.
גליון 2685, 15 בפברואר 1989, עמוד 17
היא המליצה על ספר אידיוטי
ממש של גברת אחרת, ש״הוכיח״ כי אין עם פלסטיני — ספר
כל־כך מגוחך ועילג מבחינה מדעית, עד שהפך שם־דבר בחוגי
המיקצוע.
גליון 2675, 7 בדצמבר 1988, עמוד 26
אני
מניח שכך וכך אנשים חושבים שכן צריך לתמוך
בעם הפלסטיני. אני מניח שבול ם נמצאים פה. כל
אלה שחושבים ככה.״
מילחנזת אחים
...ואז קם ניסים קלדרון.
גליון 2678, 28 בדצמבר 1988, עמוד 21
שנינו דגלנו בשלום(הוא עם גרמניה המיזרחית
והגוש הסובייטי, אני עם הפלסטינים והערבים בכלל ).שנינו
לחמנו על זכויות־האדם במדינותינו.