נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"

תמימים שכמונו: כמיפלגה אשר הציבה בראש סיסמותיה את הקריאה לדבר עם הפלסטינים ציפינו דווקא לברכת־עידוד מצד השלם הזה בימים אלה, מעבר לחילוקי־הדיעות בקרב מחנה־ה־שלום בכל ימות־השנה.

נפרדנו כידידים, אבל זכרתי את הלקח. מאז השקעתי אלפי שעות בשיחות עם פלסטינים בכל הדרגות. השתדלתי לעמוד על רגישויותיהם, והסברתי להם את רגישויו־תינו שלנו.

שהרי מול חיילי־צה״ל אין עומדים צעירים המאמינים שהם נאבקים למען עמם ומולדתם, ושהעם הפלסטיני כולו רואה בהם גיבורים, כשהם עומדים חסרי־נשק מול חיילים חמושים, שהרגו עד כה כ־150 איש, ופצעו כמה אלפים.

מעולם לא הצלחנו להגיע למשא ומתן רציני עם הפלסטינים. יתכן שגם באשמתנו. כל מי שניסה להתקרב אלינו שילם בסופו של דבר את המחיר.

בעצם המעשים באה לידי ביטוי ההכרה הגוברת באמיתות היסודיות — שישראל זקוקה לשלום, כי אין שלום בלי הפלסטינים, ושאין שלום עם הפלסטינים בלי אש״ף. הטאבו נשבר. העולם הזה 2613

להיפר, הוא עשה את השלום הנפרד עם מצריים כדי לאבטח את עורפו בשעה שהמשיך ביתר־שאת את מילחמתו בעם הפלסטיני. יתכן שקרייסקי צדק. הרי בגין עשה את השלום עם מצריים.

אכן, רק פתי יאמין כי המעצמות הגדולות יבואו לשם כקישוט בלבד. שים, שהעם הפלסטיני יהיה שותף לשלום כפי שהיה יריב במילחמה, שאין אמת במיתוס האומר כי ״העולם כולו נגדנו״.

אבל מול הבעייה האחת שהיא אמיתית, שהיא גורלית, שתקבע את גורל המדינה לדורות, הם מאוחדים כמו שלוש הצלעות של משולש אחד. ל א לשלום האחד שהוא אפשרי: עם הפלסטינים. לא לשותף הרציני האחד שיש למשא־ומתן: אש״ף.

כלב שבו פגשתי כבר בימים הראשונים של הפגישה המחודשת עם הפלסטינים בקיץ .1967 אני דובר ערבית רהוטה, אבל כאשר פניתי לסוחרים ערביים בעיר העתיקה של ירושלים (בימי בהלת־הקניות הגדולה) הם הקפידו, ללא יוצא מן הכלל, לענות לי באנגלית.

המפגינים לרגלי כפר ערבי מיפנשים על הק 1הירוק לדבר עם פלסטינים, אבל ממשלת־ישראל לא מאפשרת להם את המגע הפשוט הזה ...אנחנו מתפנים תוך מחאה״.

נערך עתה מי־רוץ קדחתני בין שתי המגמות: מית־קפת־השלום של אש״ף, שנועדה להנחיל לעם הפלסטיני הישגים לאומיים בדרך מדינית, והתגברות הקיצוניות הלאומית ו/או הדתית.

אין הם מבינים כי האבנים וחבק־בוקים הם תופעות־שוליים, ואילו העובדה הקובעת, הבלתי־הפיכה, היא שהעם הפלסטיני כולו, עד האיש האחרון, מתייצב מאחורי ההנהגה שהכריזה על ?

הממשלה האמריקאית דורשת מאיתנו לנהל משא־ומתן לשלום עם פלסטינים, תוך כדי האינתיפאדה. לדבר עם אש״ף תוך כדי המשך פיגועי־הטרור ״ולסיים את הכיבוש״ .אם נענה לתביעות אלה, תדמיתנו בארצות־הברית תשתפר ללא־היכר, אך אנחנו נחדל מלהתקיים, פוליטית וגם פיסית.

האם אין כאן איזו אנינות יתירה, עידון שלא במקומו, מופנם ואגוצנטרי, בשעה שהמציאות דוחקת בנו לענות קודם־כל על השאלה הגדולה והמחוספסת: איזה מין הסדר עם הפלסטינים מקובל עלינו? האם השאלה הזאת נהיתה פתאום משעממת?

על חלק מן הדברים רמז פרס בנאומו בלישכה: פשרה טריטוריאלית, שטחים תמר רת שלום, הידברות עם ״פלסטינים״ .לא הוא ולא רבץ העזו לבטא את הפסוק המפורש: ״משא־ומתן עם אש״ף״ .אך התחמקות זו עלולה לסכל את ניסיונם לשכנע את הבוחר ביעילות תוכניתם.

ישראלים נוסעים לקצה העולם כדי להיפגש עם פלסטינים הגרים במרחק של כמה דקות־נסיעה מהם בירושלים המיזרחית.

אפילו אם לקחת בחשבון אפשרות של הצלחת המשא־ומתן, הרי עדיף לישראל להגיע להסדר שיכלול גם את ברית־המועצות, סין ויתר מדינות ערב, ולא להימצא במצב המטופש שעם הפלסטינים הגענו להסדר, אבל סוריה בגיבוי סובייטי, מאיימת עלינו במילחמה, בשם זכות השיבה שנציגות הפלסטינים ויתרה עליה.

חסות ביותר בירושלים ובארץ כולה: מישפחת אל־חוסייני. אילו היתה קיימת בעם הפלסטיני אצולה, היה אל־חוסייני נושא תואר של אצולה.

אם מקבלים את חמש ההנחות האלה, אין מנוס אלה להגיע לפיתרון אחד שאומר ומבוסס על שני הדברים הבאים: ארץ־ישראל שייכת לעם ישראל, אין לנו ארץ אחרת, להם יש 22 אחרות לעם הפלסטיני? בוודאי, כי הם, אגב, באו הנה מכל מיני מקומות אחרים, והם אומרים בעצמם שהם חלק מהאומה הערבית הגדולה.

מה עוד ניתן לומר על ״פורום הסופרים״ שבהחייאתו, אחת לכמה חודשים, טורח גבריאל מוקד, ולא נאמר ברשימתו המצויינת והחריפה של יורם קניוק בהעיר (.)28.7.89 מוקד, שידו רב א באירגונים ובוואריאצ־יות על נושא אירגונים וקליקות וכיתות וכנופיות של אנ״ש וננ״ש(נשות שלומנו) ,נתפנה לשעה מן ה^-סו^ס* ׳\1 101-תחביבו האחרון, ואסף סביבו את כל גרוטאות השמאל וחורבות חירבת חיזעה של מה שנקרא פעם תנועת־העבודה בישראל(כשעוד היתה עבו דה בישראל) .נראה שטרח וכינס אותם במגמה לדאוג לכך שהדיאלוג בין העם היהודי והעם הפלסטיני(איזה דיאלוג?! זה של שמיר ואולי זה של רבץ??)

הממשלה מי מקשיב לייעץ 7 עם כיבוש הגדה המערבית ועזה, רבו התקוות להידברות עם הפלסטינים. לוי אשכול הבין לרחשי הציבור.

שנית, שהעולם כולו מאוחד עתה בדיעה שקיים עם פלסטיני ושמגיעה לעם זה, כמו לכל עם אחר, זכות ההגדרה העצמית.

אתה גם אינך מסתכן בעשייה כלשהי וגם תופס טרמפ על העשייה, כי תודות לה אתה זוכה בכותרת ).ואילו חייקה גרוסמן, שנסעה לכנס, עשתה את הכל כדי לפוצץ אותו מבפנים ולהוכיח שאין כל אפשרות של שלום עם הפלסטינים. וכך הם מרגיעים את מנהיגי המערך, שהם — למרבה הצער — ניצים: אפשר לסמוך על שניים אלה.

השבוע הסיקה מישפחת העמים את המסקנה הסבירה: העצרת הכללית של האדם לא גינתה את חוזודהשלום היש־ראלי-מצרי, אך גינתה את אותו חלק של ההסכמים המתייחס לעם הפלסטיני. עתה ניסו לעשות את אותו הדבר לגבי ההפלות.