חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,751 עד 1,775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2516 (20 בנובמבר 1985), עמוד 11
ממשלת־ישראל אינה זוממת לעשות שלום עם הפלסטינים! וגם לא עם הסורים! ברוך השם.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 9
.״ אולם למשפט חד־משמעי זה, הצמיד משפט שני, דו־משמעי ביותר :״המעבר הישראלי בתעלת־סואץ הוא חלק בלתי־נפרד מבעיית־פלססין *.הרמז ברור: אם יימצא פיתרון מוסכם לבעיית ארץ־ישראל, על״ידי הסכם בין ישראל והעם הפלסטיני, יוכלו אוניות ישראל לעבור בתעלה.
גליון 2669 (26 באוקטובר 1988), עמוד 5
תמימים שכמונו: כמיפלגה אשר הציבה בראש סיסמותיה את הקריאה לדבר עם הפלסטינים ציפינו דווקא לברכת־עידוד מצד השלם הזה בימים אלה, מעבר לחילוקי־הדיעות בקרב מחנה־ה־שלום בכל ימות־השנה.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 9
נפרדנו כידידים, אבל זכרתי את הלקח. מאז השקעתי אלפי שעות בשיחות עם פלסטינים בכל הדרגות. השתדלתי לעמוד על רגישויותיהם, והסברתי להם את רגישויו־תינו שלנו.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 8
שהרי מול חיילי־צה״ל אין עומדים צעירים המאמינים שהם נאבקים למען עמם ומולדתם, ושהעם הפלסטיני כולו רואה בהם גיבורים, כשהם עומדים חסרי־נשק מול חיילים חמושים, שהרגו עד כה כ־150 איש, ופצעו כמה אלפים.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 16
מעולם לא הצלחנו להגיע למשא ומתן רציני עם הפלסטינים. יתכן שגם באשמתנו. כל מי שניסה להתקרב אלינו שילם בסופו של דבר את המחיר.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 10
בעצם המעשים באה לידי ביטוי ההכרה הגוברת באמיתות היסודיות — שישראל זקוקה לשלום, כי אין שלום בלי הפלסטינים, ושאין שלום עם הפלסטינים בלי אש״ף. הטאבו נשבר. העולם הזה 2613
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 11
להיפר, הוא עשה את השלום הנפרד עם מצריים כדי לאבטח את עורפו בשעה שהמשיך ביתר־שאת את מילחמתו בעם הפלסטיני. יתכן שקרייסקי צדק. הרי בגין עשה את השלום עם מצריים.
גליון 2589 (13 באפריל 1987), עמוד 8
אכן, רק פתי יאמין כי המעצמות הגדולות יבואו לשם כקישוט בלבד. שים, שהעם הפלסטיני יהיה שותף לשלום כפי שהיה יריב במילחמה, שאין אמת במיתוס האומר כי ״העולם כולו נגדנו״.
גליון 2634 (24 בפברואר 1988), עמוד 9
אבל מול הבעייה האחת שהיא אמיתית, שהיא גורלית, שתקבע את גורל המדינה לדורות, הם מאוחדים כמו שלוש הצלעות של משולש אחד. ל א לשלום האחד שהוא אפשרי: עם הפלסטינים. לא לשותף הרציני האחד שיש למשא־ומתן: אש״ף.
גליון 2653 (6 ביולי 1988), עמוד 4
כלב שבו פגשתי כבר בימים הראשונים של הפגישה המחודשת עם הפלסטינים בקיץ .1967 אני דובר ערבית רהוטה, אבל כאשר פניתי לסוחרים ערביים בעיר העתיקה של ירושלים (בימי בהלת־הקניות הגדולה) הם הקפידו, ללא יוצא מן הכלל, לענות לי באנגלית.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 42
המפגינים לרגלי כפר ערבי מיפנשים על הק 1הירוק לדבר עם פלסטינים, אבל ממשלת־ישראל לא מאפשרת להם את המגע הפשוט הזה ...אנחנו מתפנים תוך מחאה״.
גליון 2686 (22 בפברואר 1989), עמוד 8
נערך עתה מי־רוץ קדחתני בין שתי המגמות: מית־קפת־השלום של אש״ף, שנועדה להנחיל לעם הפלסטיני הישגים לאומיים בדרך מדינית, והתגברות הקיצוניות הלאומית ו/או הדתית.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 42
אין הם מבינים כי האבנים וחבק־בוקים הם תופעות־שוליים, ואילו העובדה הקובעת, הבלתי־הפיכה, היא שהעם הפלסטיני כולו, עד האיש האחרון, מתייצב מאחורי ההנהגה שהכריזה על ?
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 50
הממשלה האמריקאית דורשת מאיתנו לנהל משא־ומתן לשלום עם פלסטינים, תוך כדי האינתיפאדה. לדבר עם אש״ף תוך כדי המשך פיגועי־הטרור ״ולסיים את הכיבוש״ .אם נענה לתביעות אלה, תדמיתנו בארצות־הברית תשתפר ללא־היכר, אך אנחנו נחדל מלהתקיים, פוליטית וגם פיסית.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 25
האם אין כאן איזו אנינות יתירה, עידון שלא במקומו, מופנם ואגוצנטרי, בשעה שהמציאות דוחקת בנו לענות קודם־כל על השאלה הגדולה והמחוספסת: איזה מין הסדר עם הפלסטינים מקובל עלינו? האם השאלה הזאת נהיתה פתאום משעממת?
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 12
על חלק מן הדברים רמז פרס בנאומו בלישכה: פשרה טריטוריאלית, שטחים תמר רת שלום, הידברות עם ״פלסטינים״ .לא הוא ולא רבץ העזו לבטא את הפסוק המפורש: ״משא־ומתן עם אש״ף״ .אך התחמקות זו עלולה לסכל את ניסיונם לשכנע את הבוחר ביעילות תוכניתם.
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 5
ישראלים נוסעים לקצה העולם כדי להיפגש עם פלסטינים הגרים במרחק של כמה דקות־נסיעה מהם בירושלים המיזרחית.
גליון 2703 (21 ביוני 1989), עמוד 44
אפילו אם לקחת בחשבון אפשרות של הצלחת המשא־ומתן, הרי עדיף לישראל להגיע להסדר שיכלול גם את ברית־המועצות, סין ויתר מדינות ערב, ולא להימצא במצב המטופש שעם הפלסטינים הגענו להסדר, אבל סוריה בגיבוי סובייטי, מאיימת עלינו במילחמה, בשם זכות השיבה שנציגות הפלסטינים ויתרה עליה.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 6
חסות ביותר בירושלים ובארץ כולה: מישפחת אל־חוסייני. אילו היתה קיימת בעם הפלסטיני אצולה, היה אל־חוסייני נושא תואר של אצולה.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 20
אם מקבלים את חמש ההנחות האלה, אין מנוס אלה להגיע לפיתרון אחד שאומר ומבוסס על שני הדברים הבאים: ארץ־ישראל שייכת לעם ישראל, אין לנו ארץ אחרת, להם יש 22 אחרות לעם הפלסטיני? בוודאי, כי הם, אגב, באו הנה מכל מיני מקומות אחרים, והם אומרים בעצמם שהם חלק מהאומה הערבית הגדולה.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 30
מה עוד ניתן לומר על ״פורום הסופרים״ שבהחייאתו, אחת לכמה חודשים, טורח גבריאל מוקד, ולא נאמר ברשימתו המצויינת והחריפה של יורם קניוק בהעיר (.)28.7.89 מוקד, שידו רב א באירגונים ובוואריאצ־יות על נושא אירגונים וקליקות וכיתות וכנופיות של אנ״ש וננ״ש(נשות שלומנו) ,נתפנה לשעה מן ה^-סו^ס* ׳\1 101-תחביבו האחרון, ואסף סביבו את כל גרוטאות השמאל וחורבות חירבת חיזעה של מה שנקרא פעם תנועת־העבודה בישראל(כשעוד היתה עבו דה בישראל) .נראה שטרח וכינס אותם במגמה לדאוג לכך שהדיאלוג בין העם היהודי והעם הפלסטיני(איזה דיאלוג?! זה של שמיר ואולי זה של רבץ??)
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 14
הממשלה מי מקשיב לייעץ 7 עם כיבוש הגדה המערבית ועזה, רבו התקוות להידברות עם הפלסטינים. לוי אשכול הבין לרחשי הציבור.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 24
שנית, שהעולם כולו מאוחד עתה בדיעה שקיים עם פלסטיני ושמגיעה לעם זה, כמו לכל עם אחר, זכות ההגדרה העצמית.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 17
אתה גם אינך מסתכן בעשייה כלשהי וגם תופס טרמפ על העשייה, כי תודות לה אתה זוכה בכותרת ).ואילו חייקה גרוסמן, שנסעה לכנס, עשתה את הכל כדי לפוצץ אותו מבפנים ולהוכיח שאין כל אפשרות של שלום עם הפלסטינים. וכך הם מרגיעים את מנהיגי המערך, שהם — למרבה הצער — ניצים: אפשר לסמוך על שניים אלה.
