חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,726 עד 1,750)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2074 (1 ביוני 1977), עמוד 19
כשמן הכתם עדיין שיחקו ב,האנדז׳אפ׳ וכ,כימני־דרד׳ ,שמעד *טהיל״האיויד של מדינתם מכצע הפצצית־עומק כמצרים, שעושים סדר כרצועה המתפרעת, ואוז ניהם הלכו הלוך והיהכט כדיכורים על מהכלים כקשר עם פלסטינים. כד־ככד עם זאת הלכו ותכפו הצרמוניות סביב הכותל המערבי׳ מערת־המכפלה ומקומות קדושים אחרים, והארץ, ואט־צעי־התיקשודת ההמוניים, מלאו שמן־זית של מלל דתי.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 13
ה״קונסנזוס״ המזוייף הזה היה מבוסס על תמימות־הדעים של מנהיגי הרות ומיפלגת־העבודה שאין להניח לעם הפלסטיני להגיע לעצמאות־לאומית, ואין להעניק לו את הזכויות הלגיטימיות ישיש לכל עם, ואין להידבי עם מנהיגיו המוסמכים.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 17
הזירה עברה לשטח אחר — הקרב על השטחים המוחזקים, המאבק על השלום הכולל, ובעיקר — המילחמה בין ישראל והעם הפלסטיני. תנועת ״שלום עכשיו״ הפכה את עצמה כלתי־רלוונטית לגבי שאלות-יסוד אלה.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 34
מזון למחשבה: באחד הימים, סמוך לביאת המשיח, ייושבו כל ה- סיכסוכים. הישראלים יסתדרו עם הפלסטינים. והיהודים עם ה אנטישמים. והלבנים עם השחורים.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 7
יש במדינה יהודים, בני־ברית כשרים לחלוטין, המתנגדים לכל העמדות שהנשיא מבטא אותן, או לחלק מהן — המיליטריזם הזול והוולגארי, היחס לעם הפלסטיני, ההשקפות בענייני דת, הגישה הסוציאלית, ועוד ועוד.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 6
• המשוחררים נערמו ך ם ביחסים עם הפלסטינים ^ בדרום יש החמרה ניכרת, בייחוד אחרי מה שקרה בעת חילופי־השבויים.
גליון 2421 (25 בינואר 1984), עמוד 63
ספרטק :״לי דווקא הלך טוב בשני המיגזרים. הזדהיתי עם הפלסטיניות.״ ז׳ול :״ודפקת את היהודיות.״ ספרטק :״אהבה חופשית זו לא רק מילה.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 52
הפרופסור בעל פני-הילד, בחסותו של אריאל שרון, עלול להביא להתפתחות שתסתיים בשואה. היחסים בין ישראל והעם הפלסטיני, וממילא גם בין ישראל והעולם הערבי כולו, עלולים להגיע לנקודה ששוב לא תאפשר בעתיד פשרה והשלמה.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 57
• לעולם לא תיפול שערה מראש יהודי ! לעולם לא יהיה עם פלסטיני ! לעולם לא ננוצח במילחמה ! • לעולם לא נטעה !
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 18
לדבר שלום עם שאר הערכים, ובמיוחד עם הפלסטינים — הרי זה משול כמעט לבגידה. ועליה כדאי לעמוד.
גליון 2428 (14 במרץ 1984), עמוד 7
הממשלה חששה שמא ישכנע אש״ף את ארצות־הברית, את דעת־הקהל הישראלית ואת העולם כולו שהוא מוכן להסדר מריני — וכי כך ייווצר לחץ בלתי־נסבל על ישראל להחזיר את הגדה המערבית ורצועת־עזה לעם הפלסטיני, במיסגרת של שלום, בדומה להחזרת חצי־האי סיני במחיר כבד.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 44
שיבינו כל מה שידעתי בשלב ההוא שאודי ששילם את חובו. נעצר על קשר עם פלסטינים. ידעתי אורי: את יודעת למה הם מחזיקים שהוא מעוניין בקשר הזה, ולא ראיתי אותו עדיין, למה הם מחזיקים בו?
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 7
האיש חי במשך כמה שנים בישראל, היה פעיל למען עדות־המיזרח, וירד לפני שמונה שנים לצרפת. שם הצטרף בהכרה מלאה לעם הפלסטיני, ומכהן כחבר וכפעיל בשכר באש״ף.
גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 7
באתי להגיד לכם שאין צורך בבחירה זו: אפשר לתמוך הן בישר אל, הן בעם הפלסטיני. בילבאו, בירת ארץ־הבסקים: זרקורים על הדגל שפה מתה.
גליון 2481 (20 במרץ 1985), עמוד 14
בצמרת מיפלגת־העבודד, רבין הוא האוייב מס׳ 1של כל קשר עם הפלסטינים. במרכז המיפלגה, ובעיקר בקרב הצעירים היוניים יותר, רואים בו ״סוכן ליכוד״ ,ומיכשול לכל הידברות לשלום.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 77
מי שמוכן לדבר עם הרוצחים והסאדיסטים הסו ריים, שהם שיא מזעזע של סאדיזם, אינו יכול לדבר עם הפלסטינים ועם ראשיאירגוני ־ המח - בלים !
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 60
לא יעלה על דעתו להכיר אי״פעם בקיומו של עם פלסטיני, שיש לו זכויות כלשהן. על הפגישה של פעילי־שלום ישראליים מי שחושב ששמיר יהיה ראש־נומשלה לזמן קצר 1בתק 1פת מעבר -אינו מכיר את האיש.
גליון 2406 (12 באוקטובר 1983), עמוד 56
מאוחר יותר, אחרי שהשתחררתי, בנסיעה במכונית שמעתי את אלכס אנסקי מצטט שני נורווגים, רופא וסייען לרופא, שהיו באותו מיגרש כדורסל ביחד עם הפלסטינים, והם טוענים שראו לפחות עשרה אנשים שמתו כתוצאה מהמכות שחטפו מהחיילים הישראליים, ואז אומר אלכס אנסקי שאנטישמיות תמיד היתה ושלא צריך להתייחס אל הדברים של השניים.
גליון 2382 (27 באפריל 1983), עמוד 33
אני זוכר, שכשחיפשתי קופסת שימורים במשאית שעליה שמרתי נתקלתי בארגז חתום שעליו היה רשום :״מתנת העם הסיני לעם הפלסטיני.״ כמה התאכז ב בתי כשגיליתי שהארגז הכיל בסך הכל מלת!
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 7
הוא היה אחד מאותם אנשים מעטים — מעטים בכל עם, וגם אצלנו ובעם הפלסטיני — המשנים את התיאוריה כשזו אינה מתיישבת עם המציאות, ולא להיפך.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 65
המילחמה, כפי שהיה צפוי מראש, מלבד ההרג והחורבן אשר היא זרעה ביד נדיבה, לא פתרה דבי• יייא אן הבליטה ביתר שאת את הדבר העיקרי והחשוב שזעק לפיתרון גם זמן רב לפני פרוץ הקרבות: בעיית המולדת לעם הפלסטיני, היא שורש הסיכסוך, בעיה שהממשלה באיוולתה וב- קוצר-ראותה ההיסטורית התעלמה ממנה ואף מנסה להתעלם ממנה גם עתה, אחר האסון שהמיטה עלינו.
גליון 2558 (10 בספטמבר 1986), עמוד 7
אין הוא יכול להרשות לעצמו להיראות כמי שנכנע לישראל, בשעה שזו מחרימה את אש״ף ומתנגדת לחלוטין למתן זכות־ההגדרה־העצמית לעם הפלסטיני. אין הוא רוצה להיראות כמי שממשיך באופן עיוור בדרכו של אנוור אל־סאדאת.
גליון 2515 (13 בנובמבר 1985), עמוד 11
ישראל תחזיר את השטחים במיסגרת הסכם־שלום, ואילו לאש״ף — כלומר, לעם הפלסטיני כולו — לא תהיה שום מחוייבות כלפי השלום.
גליון 2485 (17 באפריל 1985), עמוד 13
איש נשוא־פנים בשכם, מראשי אחת המישפחות החשובים ביותר בעם הפלסטיני, אוהד ירדן וא־ש״ף. אליאס פרג׳ ,ראש עיריית בית־לחם, נוצרי, ראש״העיר החשוב היחידי שלא הודח על־ידי שילטונות־הכיבוש.
גליון 2546 (18 ביוני 1986), עמוד 17
שוחחנו על הרבה נושאים, על ישראל, על יחסינו עם הפלסטינים. אך תמיד צצה בשיחתו פרשת השואה.
