חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,701 עד 1,725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 35
לאו מוחלט לשלום עם העולם הערבי ביכלל והעם הפלסטיני בפרט. הצבעה למען אידיאולוגיה לאומנית קנאית.
גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 63
גם התייחסותו לגורמים יהודיים המוכנים לשתף־פעולה עם הפלסטינים, מהווה מייצג נאמן לראייתו החד־צדדית.
גליון 2204 (28 בנובמבר 1979), עמוד 13
וגם הממשלה שלפניה, של גולדה מאיר, תיפקדה רק למראית־עין. לכות האפשריות לגבי המצב בעם הפלסטיני. אהרון אבו־חצירא קובע את עתיד העוצמה הגרעינית של ישראל.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 30
טענה זו מזכירה במידה רבה את שיטות האנטי״שמים עצמם, הרגילים לכרוך יחד ״יהודים וקו מוניסטים״ (ראה יומן אישי) .ה מסקנה היא, כי כל מי שמתנגד למדיניותה של ממשלת־ישראל, בעניין כלשהו — כגון ההתנחלות או היחס לעם הפלסטיני — הוא אנטי־שמי, פאשיסט או ניאו־נאצי.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 27
לא מילחמה, לא שטחים מוחזקים, לא מאבק לחיים ולמוות עם הפלסטינים, לא אינפלציה, לא מרד עדות- המיזרח, לא כפייה דתית, לא ירידה.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 26
הם ימצאו שם שז׳בוטינסקי הכיר בקיומו של עם פלסטיני נפרד, והציע להתכונן למילחמה בו.
גליון 2264 (21 בינואר 1981), עמוד 29
סברתי שניתן למנוע אסון זה אם ההנהגה הציונית תציע לעם הפלסטיני עוד במהלך המילחמה תוכנית לדו־קיום שתוכל להתקבל על דעתו, וכך תיצור ניגוד בין ההמונים הפלסטיניים ובין הנהגתם הריאקציונית.
גליון 1868 (20 ביוני 1973), עמוד 16
אני סבור שצריך להשאיר את יהודה ושומרון במעמד הנוכחי, עד שנגיע לכלל הסכם עם ירדן ועם הפלסטינים.״ איזה מין הסכם ז גם על כך משמיע דיין זה דיעות מתונות בלתי־רגילות :״לביטחון׳ יש משמעות אחת בשעת מילחמה, ומש מעות אחרת בעיתות שלום.
גליון 1865 (30 במאי 1973), עמוד 18
ואומנם, החוק מגדיר סוכן זר כמי ש פועל בשירותה של מדינה זרה, כיוון ש ישראל אינה מכירה לא בקיומו של עם פלסטיני ולא בקיום מולדת פלסטינית, איזו מדינה זרה משרת איש פתח, שהוא לכל הדיעות ארגון פלסטיני שאינו שייך לשום מדינה ערבית מסויימת?
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 14
— היינו יכולים ליטול את היוזמה לידינו, למנוע את ההסלמה ואת חדירת מערכות־הנשק היקרות, לקדם פני לחצים עלינו, לבוא בדברים ישירים עם מצריים ו/או עם הפלסטינים, לכונן הסדר־שלום מוצק והדדי .
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 23
למען הזהירות הוסיף: בתנאי שישראל תגיע להסדר גם עם הפלסטינים. כדי להפסיק מייד את האש ולפתוח ב־משא־ומתן להסדר, תבע עבד־אל־נאצר רק הודעה מופשטת על בחינת ישראל להיסוג.
גליון 2005 (4 בפברואר 1976), עמוד 17
הוא השתמש בנוסחה ״הנושא הפלסטיני״ — שפירושה התעלמות מקיומו של עם פלסטיני, זכויותיו ומוסדותיו. את ״הנושא הפלסטיני״ יש לפתור, לדבריו, במסגרת שלום עם ירדן — דבר שכל בר־דעת בעולם יודע כיום כי הוא אנאכרוניזם שאינו יאה למדינאי צעיר ודינמי.
גליון 1964 (23 באפריל 1975), עמוד 29
גילוי״הדעת מטיף ליוזמה מדינית ישראלית חדשה. הוא מכיר בקיומו של עם פלסטיני, אך מבטל את קיום אש״ף. הוא שולל לחלוטין את קיומה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה, ומבקש לכפות על הפלסטינים אחדות עם עבר-הירדן.
גליון 1977 (23 ביולי 1975), עמוד 35
על הבימה עולים בזה אחר זה מנהיגים י-שראליים, וכל אחד מביע דעתו על היחסים עם הפלסטינים. כך עולים על הבימה: בן־ גוריון, בגין, אבא אבן — וגם הרצל.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 28
נאמר בה, כי פתח ״אינה מתנגדת״ לקיום מגעים עם גוף ישראלי, הדוגל בשלום חוזי בין ישראל והערבים, בהקמת מדינה לאומית ריבונית לעם הפלסטיני, ובשיבת הפלסטינים לארץ־מולדתם.
גליון 2043 (27 באוקטובר 1976), עמוד 24
מאז 1948 אני דואה את עיקר משימתי בפעולה למען השלום בין ישראל ועמי־ערב בכלל, והעם הפלסטיני בפרט. במיסגרת זו נפגשתי, במהלך השנים, עם עשרות מנהיגים ערביים, וביכללם פלסטיניים, בי ניהם שרי־ממשלה, שגרירים, מדינאים.
גליון 2043 (27 באוקטובר 1976), עמוד 25
כהן ־ צידון: האם מישרד־החוץ הטיל עליך תפקיד כל״שהו במגעים עם פלסטינים? אפנדי: לא. פחן ־ צידון: האם ביקשת להיפגש לצורכי שיחה עם ראש ממשלת־ישראל?
גליון 2047 (26 בנובמבר 1976), עמוד 22
אבל כשהובא הדבר לפני יצחק רבין, יעץ הלה להיענות לבקשת האורח, שמא ייווצר הרושם שיש ראל פוחדת מפני מגע של אורחיה עם פלסטינים. גם שימעון פרם יעץ להיעתר לאורח.
גליון 2065 (30 במרץ 1977), עמוד 17
והר גריזים משוחח בעיברית וחברון מדברת אתי עיברית...״ הנ״ל 1״אני מעדיף לדבר עם הפלסטינים על עתיד רבת־עמון מאשר עם חוסיין על עתיד שכם וחברון.״ עזר וייצמן, ראש מטה־הבחירות של הליכודז ״אינני סבור שפוליטיקה היא עסק מלוכלך.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 29
מבחינה חברתית, ריגשית, כלכלית ופו ליטית, החלק הערבי של ירושלים ממשיך לשייך את עצמו לגדה המערבית ולעם הפלסטיני. ירושלים הערבית היא, בעיניו, עיר־הבירה של האמורים הפלסטינים הכבושים.
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 11
י• את התגובה לדברי מר רוזן אני מבין כך: אבנרי תומך (רטרואקטיבית) בקיום פלסטין עצמאית ושלמה והוא נגד החלוקה שהמימסד הימני־שמאלי ניסה לכפות. לגביו מובן מאליו שלעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית. אך האם יש זכות כזאת גם לעדה דתית (דהיינו ה יהודית) שהיא מיעוט בפלסטין?
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 42
חוקרי־המישטרה, בראשות פקד יהב, ביקשו להוציא מפיו הודעות על מהות קשריו עם פלסטינים בחו״ל, על מעורבותו בפעילות חבלנית עסקן שמיר ״כי עירום אתה״ עולם, ארבע המילחמות שאותן הוא נלחם במכונתי־הכתיבה בתובעו את זכות־הדיסד של הלוחמים בארבע המי׳לחמהוג הללו, תולדות־חייו, המעבר מאמונה עיוורת ב־צידקתו של סטאלין, שמש העמים ומאור האנושות, ועד ל״הצלת האנושות מאלף שנית חשיכה״ מעידים על תולדות שקיעתה של ׳החברה והתרבות הישראלית, עשתה־מוגים יותר מכל יצירה שיש בכוחו של סופר ישראלי כלשהו ליצור ולתארם.
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 9
בפוטנציה אפשר לשבת עם ירדן, מצריים, ואולי אפילו עם סוריה וסעודיה, כי הן מדינות ריבוניות, עצ מאיות שחתימותיהן לפחות מחייבות. אד לשבת להתדיין עם הפלסטינים? קל לצאת לכיכר־מלכי-ישראל עם שלטים ולהכ ריז :״שלום — עכשיו!
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 27
.״ ולאחר־מכן הדגיש בתוקף :״אנו נדון בעניינים השונים עם הפלסטינים אם יסכימו להכיר בקיומה של מדיינת ישראל ולהתקיים לצידה.״ הנשיא ופקידי־מימשל בכירים אחרים עשו כבר את הצעד הסמאנטי, בהשתמשם במונחים ״פלסטינים״ ו״אשף״ לחילופין.
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 6
מדיניות החוץ ממשיכה להכות גלים :״אין עם מי לדבר, אין עם פלסטיני, אין ויכוח עם ארצות־הברית, אין עימות עם הקונגרס, אין חילוקי־דיעות, אין ...אין ...כלום!
