נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"
גליון 1996, 3 בדצמבר 1975, עמוד 15
ידידיו ומוקיריו תאמינו שזהו אך תשלום מס-שפתיים לקודמתו, גולדה מאיר, שהיא קצת משוגעת בענייו הפלסטיני (״אין עם פלסטיני!״)• יבין, כך אמרו, הוא אדם אינטליגנטי. … ועי־דת־הפיסגה הערבית בריבאט החליטה חגיגית כי אש״ף יהווה מעתה את הנציג הביל־עדי של העם הפלסטיני. המלך חוסיין הכריז, בצורה החלטית, כי מעתה שוב אין הוא רואה עצמי מוסמך לייצג את העניין הפלסטיני. … שהבטחות הנרי קיסינג׳ר בנדון אינן שוות רביו לפני או אהרי־כן יקבל אש״ף את החלטת מועצח־הביטחון ,242 הכוללת הכרה ב״רי״ בונותן, עצמאותן ושלמותן הטריטוריאלית של כל מדינות האיזור״(ובכלל זה — ישראל) תמורת הכרה בזכויות העם הפלסטיני. שתי מעצמות״העל יסכימו ביניהן שיש להזמין את אש״ף לדנבה.
גליון 2174, 1 במאי 1979, עמוד 15
. * מפסיד האמיתי של מילחמת 1948 י היה הצד שפתח בה: העם הפלסטיני. יש לכך הסכר הגיוני למדי. היהודים, שלא היה להם כלום, שמחו לקבל לפחות חלק. … גורם היחידי שהיה לו עניין, בי ,1949 1להגיע להסדר של שלום עם ישראל היה העם הפלסטיני, שהפסיד ב־מילחמה, ושיכול היה להגשים את מאווייו בשלום. … המילחמה שפרצה ב־ 30 בנובמבר ,1947 בין היישוב היהודי ובין העם הפלסטיני, לא נסתיימה. להיפך: היא מתגברת.
גליון 2693, 12 באפריל 1989, עמוד 7
ההתקוממות תימשך עד שיימצא פיתרון מדיני, שהעם הפלסטיני יוכל לחיות עימו. לא יימצא פיתרון בלי אש״ף, מפני שאש״ף הוא ההנהגה הלאומית של העם הפלסטיני. … מטרת הרוב הישראלי היא לקיים את הכיבוש הישראלי כמות שהוא, ולמנוע בעד העם הפלסטיני מלהגשים את מאוויו הלאומיים. זוהי המדיניות המוצהרת של ממשלת־ישראל. … באחר הבקרים יתעורר עם ישראל ויבין שאי־אפשר להמשיך כך, וכי אין מנוס מהסדר מדיני עם אש״ף. באחד הבקרים יתעורר גם העם הפלסטיני ויבין כי האינתיפאדה לבדה לא תביא לגירוש מדינת־ישראל מן השטחים הכבושים בעל־כורחה, שהקרב על דעת־הקהל בישראל הוא זירה חשובה שנייה.
גליון 1646, 19 במרץ 1969, עמוד 13
אנו עומדים כפני אתגר מדיני, כדמות התעוררותו הלאומית של העם הפלסטיני, ההופך גורם מרכזי בעולם הערבי. תשובת הממשלה היא -התעלמות גמורה, כרוח הטיעון הציוני משנות העשרים, זמן רב לפני שארלוזורוב גילה את העם הפלסטיני וטען בי א״י ופלסטין יבולים לדור בכפיפה אחת. … מכיוון שאין אף מנהיג אחד בעולם הערכי וכעם הפלסטיני המובן לעשות שלום על פמך תוכניות-סיפוח אלה, בולן או חלקן, הרי מוכן בי הממשלה כולה תפעל על פי תוכנית בגין הישארות בכל השטחים, ויתור ע ד כליוזמת־שלום.
גליון 1942, 20 בנובמבר 1974, עמוד 28
הוא יבול היה לפתוח כאופן דר מאתי ד!ז חדש כתולדות העם הפלסטיני, רדוף־הטרגדיח. עראפאת כבר הוכיח את עצמו כפולי טיקאי ממדרגה ראשונה. … אש״ף עומד ברגע זה מול חרטום יש ראלית — שלושה לאווים בלתי־מתפש־רים. ל א הכרה בעם הפלסטיני כשותף להסדר, ל א הסכמה למדינה פלסטינית בגדה וברצועה, ל א נכונות לשאת ולתת עם אש״ף, גם אם זה ישנה את עמדותיו. כמצב זה, אין כל תמריץ חיובי לעראפאת לשנות את עמדותיו המוצהרות, אין תמריץ ליסודות המתונים בקרב העם הפלסטיני ללחוץ על אש״ך, אין תמריץ להתפלגות המחנה הפלסטיני ולבידור הקיצוניים שבו.
גליון 2182, 27 ביוני 1979, עמוד 10
בקיום הציונות לא רואה מרשי משום סתירה ושלילה הכרחיים של זכויות העם הפלסטיני. העולה מכך, שכל האמור ו/או המרומז בכתבה בעניין הדילמה, כביכול, שבה נתון מר אגברייה בין השקפותיו לבין נסיבות חייו אינו אלא עורבא סרח. … למותר הוא לציין כי אין כל סתי רה בין עמדת מרשי כנ״ל לבין הקביעה העובדתית — ומבלי להתייחס לשאלת אמיתות העובדה — כי אש״ף מוחזק בעיני מרבית העם הפלסטיני כנציגו המוסמך. עם זאת מרשי לא אמר לכותבת, במפר־ראש או במרומז, כאילו הוא עצמו רואה באש״ף את נציגו. אף כי מרשי מצדד ב מתן ביטוי לאומי-עצמאי לעם הפלסטיני, הריהו רואה עצמו כאזרח ישראלי לכל דבר, בין אם תקום ישות פלסטינית עצ מאית ובין אם לאו.
גליון 2344, 4 באוגוסט 1982, עמוד 66
ארבע וחצי מיליון פלסטינים — הוא הקמת מדינה חילונית על כל שטח פלסטין המנדטורית, וזה מה שיפתור את בעיית העם הפלסטיני, ובאותה מידה את הבעייה היהודית. … הערבים שנשארו כאן אחרי 1948 רואים את עצמם כחלק בלתי-נפרד מהעם הפלסטיני הכללי. הגורל של אש״ף הוא גורלנו, כך שכל תזוזה משפיעה על הלד־הרוח של הערבים החיים בארץ. … להיות בעל תעודת־זיהוי פלסטינית? פלסטיני הוא אדם השייך לעם הפלסטיני! לא חשוב אם הוא נמצא תחת שילטון תורכי או אנגלי.
גליון 2264, 21 בינואר 1981, עמוד 34
מאבקכם האמין למען שלום צודק במיזרח התיכון, ועוז״ליבכם המתבטא בהכרתכם ובדרישתכם כי שלום זה יקום רק תוך מימוש זכויותיהם הלאומיות של העם הפלסטיני, בהנהגתו של אש״ף, היקנו לכם את הערכתם של כל אוהבי־השלום בעולם. … בהודעה שמסר לסוכנות-הידיעות הצרפתית, העריך מר אבו-עודה כי התפתחות זו ״היא בעלת חשיבות, בייחוד מאחר שהיא מראה כי קבוצות ישראליות מסויימות מכירות בזהות העם הפלסטיני ובזכויותיו הלאומיות על אדמת פלסטין. ״הדגל הפלסטיני,״ הוסיף ,״הוא סמל של פלסטין ושל מאבק העם הפלסטיני.״ המועצה למען שלום ישראלי־פלסטיני, בהנחיית הגנרל הישראלי מתי פלד, הציג את הדגל הפלסטיני במהלך כנס פומבי שהתקיים ביום ב׳ בערב בירושלים.
גליון 1955, 19 בפברואר 1975, עמוד 21
טען שימחה פלפן, מי שהיה ראש המחלקה הערבית של מפ״ם :״עלינו לחיות עם הפלסטינים, או למות עם הפליש־תים!״ יוסי אמיתי, המיזרחן הצעיר מקיבוץ גבולות, הישווה את תקומת התנועה הלאומית הפלסטינית לחזון העצמות היבשות. … • ״על ישראל לפלס דרך להידברות ישירה בינה ובין העם הפלסטיני, שבה יהיה כל צד מיוצג על־ידי ההנהגה הלאומית המוכרת שלו.״ • ״על מדינת ישראל להביע את נכונותה לשאת ולתת עם האירגון לשחרור פלסטין על בסים של הכרה הדדית, הפסקת פעולות האלימות וחתירה להסדר שלום בין מדינת י־שדאל הריבונית ובין מדינה פלסטינית ריבונית.״ • ״טובת ישראל מחייבת את כינוסה בהקדם של ועידת־השלום בז׳נבה, בהתאם להחלטות מועצת הבטחון ! 242ד ,338בהשתתפות כל הצדדים הלוחמים, ובכללם הנציגות המוסמכת של העם הפלסטיני. ההשתתפות המשותפת בוועידת־ז׳נבה תהווה ראשית ההכרה ההדדית הרישמית.״ ראשי ה מי מ של האמריסא מסתב כי ם ב שערוריית ב תי ־ ה א בו ת של ב רג מן ו הו לנ ד ר בריאות ביו הצרעת זלנזדוו חוקר פלפן דו־קיום או מוות מיזרחן אמיתי* עצמות או גוף דיע1ת מחוץ דור?
גליון 2412, 23 בנובמבר 1983, עמוד 5
— נוכח צהלות־השימחה בירושלים, לרגל נסיון המישטר הסורי לחסל את התנועה הלאומית הפלסטינית העצמאית: — נוכח התמיכה הבלתי־מסוייגת שמעניקה וושינגטון לניצים הקיצוניים ביותר בממשלת־ישראל, ושמעניקה מוסקווה למישטר הסורי: — נוכח ציפיותיה של ממשלת־ישראל לספח בהקדם את השטחים הכבושים; — נוכח הדיכוי המחמיר והולך של האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים הכבושים על־ידי המימשל הצבאי; — נוכח ציפיות המערך לברית עם המישטר הסורי נגד אש״ף ולברית עם ירדן נגד העם הפלסטיני; סוגה המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני אל כל שוחרי־השלום גישראל ובעולם בקריאה: גם אילו הצליח הצבא הסורי, בעזרתו הפעילה של חיל־הים הישראלי, לחסל את ההנהגה האחראית והמתונה של אש״ף, לא היה מביא הדבר לפיתתן הבעיה הפלסטינית, ואף לא להסרתה מעל סדר־היום. … על ממשלת־ישראל להצהיר מייד על נכונותה לשלום צודק שיסודותיו — הכרה הדדית בין ישראל ומדינות־ערב, — הכרה ישראלית בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולמדינה משלו בגדה המערבית, לרבות מיזרח־ירושלים, וברצועת־עזה, לצד מרינת־ישראל ותוך שלום עימה, — פינוי כל השטחים שנכבשו במילחמת ששת־הימים במיסגרת של שלום כולל עם כל מדינות־ערב ואש״ף, ההנהגה המוכרת והעצמאית של העם הפלסטיני.
גליון 2479, 6 במרץ 1985, עמוד 8
. ־ • ערפאת אינו יכול להסמיך מישהו לנהל משא־ומתן בשם העם הפלסטיני, במקום השתתפות אש״ף. ההכרה העולמית באש״ף, כבנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני, הוא ההישג העיקרי של המאבק הפלסטיני עד כה, ולא יעלה על הדעת לבזבז הישג זה על תימרון של מה־בכך, ללא תמורה. … החשבון: • שי מעון פרם מעוניין להוכיח כי עלותו על כס ראש־הממשלה הביא לשינוי חיובי במצב המדיני ולתזוזה לקראת השלום — מה גס שתזוזה כזאת היא כיום פופולארית, אהרי האכזבה המרה ממילחמת־הלבנון. • יאמר ערפאת מעוניין להוכיח להמוני העם הפלסטיני כי מדיניות־השלום שלו, שאושרה במושב האחרון של המועצה הלאומית הפלסטינית, מתחילה לשאת פרי, חרף ההשמצות וההאשמות של הסורים וסוכניהם. • המלך חוסיין מעוניין בתזוזה, שתעניק לו אשראי נוסף מטעם אש״ף, ושתחזק את הגוש הפרו־מערבי בעולם הערבי. • רונלד רגן, שנכווה קשה במרחב(כישלון ההתערבות האמריקאית בלבנון, פיצוץ השגרירות האמריקאית ומטה המארינס בביירות, התמוטטות ההסכם הלבנוני־ישראלי שהושג בתיווך אמריקאי) י אינו שש לקראת יוזמה חדשה.
גליון 2512, 23 באוקטובר 1985, עמוד 6
בין השאר: • קריאה למשא־ומתן ״בין מדינות״ — שפירושו: שלילת משא־ומתן עם העם הפלסטיני, שאין לו מדינה .״ • קריאה למשא־ומתן עם ירדן ״בלי תנאים מוקדמים״ — כאשר מוחבא בהצעה עצמה תנאי מוקדם נוקשה ביותר: שהפלסטינים שיש תתפו במישלחת יהיו ״אנשי שלום ולא אנשי טרור״ .בתרגום פשוט לשפת ממשלת־ישראל: לא אנשי אש״ף. פרס יודע, כמובן, שאין צל של סיכוי שהמלך חוסיין ינהל משא־ומתן בלי הסכמת אש״ף, כשכל העולם הערבי, וגם הוא עצמו, הכירו באש״ף כבנציג החוקי היחידי של העם הפלסטיני. • הסכמה למיסגרת בינלאומית לפתיחת המשא־והמתן עם ירדן כגון החברות הקבועות של מועצת־הביטחון — כאשר הוציא מכלל זה מדינות ״המקיימות יחסים רק עם צד אחד״. … ישראל לא עמדה על תנאי זה בוועידת־ז׳נווה של סוף , 1973 כאשר ברית־המועצות כיהנה כאחת משתי היושבות־ראש, אף שגם אז לא היו לה יחסים עם ישראל. • דיבורים על ״הבעיה הפלס טינית״ ו״הנושא הפלסטיני״ — מבלי להזכיר את המושג ״העם הפלסטיני״, שלא לדבר כלל על הגדרה עצמית.
גליון 2658, 10 באוגוסט 1988, עמוד 7
אין ספק שהמלך חושש שמא האינתיפאדה הגדולה של העם הפלסטיני, שהפכה תהליך בלתי־הפיך בגדה המערבית, תשתפך אל תוך הגדה המיזרחית. … חוס״ן, פרס: זה ל א אוקאזיון במוסדות ובעיריות, לא יביאו לו את אהבת העם הפלסטיני, השואף לעצמאות לאומית. לכן הפסיק. … האם הבוז לערבים מעביר אותם על דעתם? מזה תישעה חודשים מוכיח העם הפלסטיני בגדה וברצועה שהוא מוכן לסבול את הכל — מאות הרוגים, אלפי פצועים, פיצוץ בתים, מעצרים, גירושים, ירידה דראסטית של רמת־המח־ייה, שביתה, עוצר — כדי להשיג סוף־סוף כבוד אנושי ולאומי.
גליון 1923, 9 ביולי 1974, עמוד 14
מרי ח ש בץ מהן ״הזכויות הלאומיות״ של העם הפלסטיני? מי מייצג אותו? כיצד יכולה לקום ולהתקיים מדינה פלסטינית לצד מדי־נת־ישראל? … תי את הגישה של ״הכל או לא כלום״, שהיתר. בעוכרי העם הפלסטיני בשני הדורות האחרונים. הוא התנגד לכל פשרה, דרש תמיד יותר מכפי שיכול היה לקבל, והספיק ׳לראות ב־ 1967 כיצד עוברת כל פלסטין לשליטת ישראל.
גליון 2205, 5 בדצמבר 1979, עמוד 46
הכיבוש, הדיכוי, שלילת עצם קיומו של העם הפלסטיני, ההתנחלויות בצפון, בדרום ובמיזרח (רק סיבות טופוגרפיות מנעו זאת במערב) — המערך התחיל בהן. … האטנה הפלסטינית, שנולדה בימים ה שחורים ביותר של העם הפלסטיני, הוא מיסמך נפסד. מובן מאליו שאנו דוחים אותו מכל וכל. אך לא נשתמש במיסמך זה כדי למנוע משא־ומתן לשלום עם העם הפלסטיני, באמצעות ההנהגה שהוא קבע לעצמו, אש״ף.
גליון 2468, 19 בדצמבר 1984, עמוד 16
הבעיה היתה איך להתגבר על התנגדות ישראל למשא־ומתן עם הפלסטינים. הוצעו כמה וכמה רעיונות. בין השאר: מישלחת ערבית משותפת, שתורכב על־ירי הליגה הערבית. … המיסמך, שפורסם בניו־יורק, כלל לא רק את הדרישה ל״פיתרון הבעיה הפלסטינית, ובכלל זה הבטחת הזכויות החוקיות של העם הפלסטיני״ ,אלא גם קבע, בסעיף :2 ״ארצות־הברית וכרית־המועצות מאמינות כי הדרך הנכונה והיעילה היחידה להשגת פיתרון יסודי לכל היבטיה של בעית המיזרח התיכון, בשלמותה, היא משא־ומתן במיסגרת ועידת־השלום של ז׳נבה, שתתכנס במיוחד למטרה זו, תוך השתתפות בעבודתה של נציגי כל הצדדים המעורבים בסיכסוך, ובכלל זה נציגי העם הפלסטיני.״ הצהרה מדהימה זו הפעילה את פעמוני האזעקה בכמה מקומות.
גליון 2465, 28 בנובמבר 1984, עמוד 8
במשך שעות על גבי שעות, יום אחרי יום, עקבו הצופים בשידור חי אחרי המתרחש באולם הגדול בעמאן, שבו התכנסו נציגי העם הפלסטיני מבל העולם. בצורה אינטימית, כפי שהיא מתאפשרת רק באמצעות הטלוויזיה, השתתפו בטקסים, בחוויות, בריגעי השימחה והתוגה, במעמדים הגדולים והקטנים שהיו במושב. … התנועה הלאומית הפלסטינית עברה את הרוביקון. וזה טוב — טוב לעם הפלסטיני, טוב לסיכויי השלום, ועל כן טוב לעתידה של מדינת־ישראל. … הנה התכנסו באולם הענקי, שהיה מלא מפה אל פה, מאות מנהיגי העם הפלסטיני. רובם היו גברים רציניים, בגיל העמידה, בעלי חזות של אחריות ושיקול־דעת.
גליון 1590, 21 בפברואר 1968, עמוד 11
אני מקוזר, ששר־ד,בטחון יסכים לחלק מהן, אם לא לכולן: .1אי-אפשר למנוע תמיכה של מדינות ערב בכלל, ושל ירדן בפרט, במערכת־הטרור של האירגונים הפלסטיניים, הנראית בעיניהם במלחמת-שיחרור של העם הפלסטיני. אני רוצה לפרש: אין זה חשוב איך אנו רואים את הדברים. … אם אתה חושב שעל־ ג ידי סיפוח השטחים תכבוש את ליבו של העם הפלסטיני, עד כדי כן שהוא יקיא מתוכו את אלה שהוא רואה בהם כיוס את לוחמי־השיחרור שלו — זה היגיון שמעבר לבינתי. … .7לפיכך, המערכה לחיסול הטרור כרוכה ומותנית בפיתרון מדיני לבעיית ארץ־ישראל, שיתקבל על דעת ערביי פלסטין ושימלא את החלל הריק המדיני והפסיכולוגי הקיים, שאותו מבקשים למלא אירגוני הטרור. .8הפיתרון היחידי שימנע הידרדרות כזאת של המצב, ושיביא לחיסול הבעייה הבטהונית, הוא הידברות מיידית עם העם הפלסטיני ומנהיגיו, לשם הקמת מינהל פלסטיני בשטחיב המוחזקים, בגדה ובעזה, לקראת היווצרות מדינה ערכית פלסטינאית שתהיה קשורה עם ישראל כפדרציה בטחונית, כלכלית ומדינית, במיסגרת ארץ־ישראל השלמה.
גליון 1718, 5 באוגוסט 1970, עמוד 11
לאחר ששוחחנו משך למעלה משלוש שעות, אמר לי עבדאללה כי חאוואטמה ישמח לפגשני ברבת־עמון, וכי אני עומדת להיות אורחתה של החזית הדמוקרטית העיתונאים מספקים תמונות לרומנטיקאים עייפים - ולאיש לא איכפת מה קורה להם לבני העם הפלסטיני סוהייל יאמות אם לחזי ת הדמוקרטית יש השפעה ממשית כלשהי, והוא השיב כי הש־פעתה אינה גדולה דיה, וכי היא חלשה אפילו יותר ממה שדובריה מוכנים להודות בפגי עצמם. … הקורבגות האמיתיים פני צאתי לביירות היו לי כמה /אשליות על התפקיד שממלאים איר־גוני הפידאיון בנסיון למציאת פיתרון כלשהו לסיכסוך שבין ישראל והעם הפלסטיני• קראתי מעט מן התעמולה שלהם, וכן דברים רבים שנכתבו על־ידי אחרים, והי- תה לי תקוות־מה כי הפידאיון יעשו למען עמם מה שלא ישראל, לאהמדינות הערביות ואף לא העולם כולו היה נכון או מסוגל לעשות. ראשית, קיימת הבעייה כי אירגונים אלה — ואפילו אל־פתח — מייצגים רק חלק זעיר מן העם הפלסטיני. אומנם נכון כי אנשים רבים בגדה המזרחית רואים בערא־פאת סמל של תקווה ושל שיחדור לאומי, אך נראה שקיימת אצל הפידאיון התחשבות והבנה מעטה מאוד לצרכיהם ולשאיפותיהם של תושבי הגדה המערבית — שהם רוב רובו של העם הפלסטיני.
גליון 2078, 29 ביוני 1977, עמוד 23
אתה וחבריך צריכים להחליט כיצד להגיב על השינוי שחד כישראל. ני יודע שבקרב העם הפלסטיני וארצות־ערב, כמו בישראל, קיימים כוחות שאינם רוצים בשלום. … היה דרוש אומץ־לב רוחני כדי לשים קץ למסורת רעיונית, שבה דבק העם הפלסטיני במשך ארבעה דורות, מאז ראשית ההתיישבות העיברית החדשה בארץ, ושמצאה את ביטוייה במיסמכים רישמיים, בנאומים ובמאמרים לאין ספור. … אך אני משוכנע שיותר מכל עם אחר יסבול במילחמה זו העם הפלסטיני. מכל הטרגדיות שירדו עליו כשני הדורות האחרונים, עלולה זו להיות הטרגדיה הנוראה כיותר.
גליון 2438, 23 במאי 1984, עמוד 11
אירופי המשותף, שדיברה על זכות־הקיום של ישראל ועל מעמד אש״ף כנציג העם הפלסטיני. וסוכניהם האשימו את ערפאת ואת הנהגת אש״ף בנכונות לכרות שלום עם ישראל, תוך בגידה בעם הפלסטיני. … אין ספק שהמדיניות של ערפאת אינה טאקטיקה־לשעה, אלא ביטוי לרחשים העמוקים ביותר של העם הפלסטיני בשעה זו. רק טיפש גמור יסמוך על ״חולשתם״ של הפלסטינים ואש״ף. … אמרתי זאת אלף פעמים ^ הרי השמעת ההצהרה הזאת, המסיימת פרק של שנים רבות והפותחת דף חדש בתודעת העם הפלסטיני, ערך יאסר ערפאת ביקור ביוון, כאורח ממשלתה הסוציאליסטית.
גליון 2370, 2 בפברואר 1983, עמוד 6
אך כל זה אין פירושו ויתור על זכויות העם הפלסטיני, או ויתור על הייצוג הבילעדי של העם הפלסטיני על-ידי אש״ף. … הוא הביא את אש״ף למעמדו המוכר כיום. הוא גורם של אחדות בעם הפלסטיני. איש אינו מטיל ספק במנהיגותו.״ כאשר נד מ ה לכדור שהוא שחקן נשמעת בלהיטות על-ידי מצרים ו ירדנים, סורים ופלסטינים, כורי־תים ותוגיסים, עיראקים ומארוק- אים. … האם צדקו ד זו תהיה אחת השאלות שיש לבררן במו שב המועצה.״ • על חזית־הפירוכ כ- כאש ״ ף :״ההתנהגות התבוסת- נית של אירגוני־הסירוב הכשירה עם הפלסטיני. יש בו מקום ל את הקרקע לאסון לבנון.
גליון 2552, 30 ביולי 1986, עמוד 7
עיקרה: משא־ומתן עם ״נציגים אותנטיים״ של העם הפלסטיני, כדי להכין פיתרון אשר יענה על ״ציפיות הפלסטינים״. … אין הגדרה עצמית. לכל היותר: שיחות עם פלסטינים שימונו בהסכמת ישראל, ואשר ייהנו — אולי — מבירכת אש״ף ממרחקים. … אותם הסכמים כוללים גם את איזכור קיומו של ״העם הפלסטיני״ ,וכן של ״זכויותיו הלגיטימיות וצרכיו הצודקים.״ הם קובעים גם ״משא־ומתן עם נציגים של העם הפלסטיני״.























